מבדיקת חמץ ועד ליל הסדר הלכה למעשה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

שלום עליכם לכל המאזינים לכל הצופים החברים בשיעור הקבוע בכפר סבא אנחנו נלמד היום שיעור בנושא שואלים ודורשים בהלכות הפסח אבל אנחנו נתחיל את הנושא הראשון בעניין בדיקת חמץ שלפי מנהג חבד מאריכים בבדיקת חמץ ככה מובאדה של פסח של הרבי ברור שכשמדברים על להעריך בבדיקת חמץ יש בזה שני חלקים יש חלק אחד שפשוט בגשמיות מתכוונים שהבדיקה לא תהיה משחק חלילה אלא שהיא תהיה משהו מהותי משהו רציני משהו שיש לו בהחלט קביעות בנפש קביעות במעשה לא באופן חפף אבל כשמדברים על בדיקת חמץ יש כאן גם את האלמנט הרוחני כמובן ואת זה אנחנו לומדים מהשיחה שמביא הרבי באגדה ושם הרבי אריץ על האדמור הזקן שכשהוא חזר בערב פסחמים
הוא חזר בערב פסח הוא חזר בערב פסח ממזריץ היה לו חדר אחד בבדיקת חמץ לקחה לו לילה שלם כל אחד מבין שבדיקת חמץ לא יכולה לקחת לילה שלם בחדר אחד אם זה רק עניין של לדקדק בבדיקה מבחינה פיזית בוודאי שמדובר פה על איזשהו דבר שהוא נפשי גם כן רוחני עבודה בנפש האדם אז מה בעצם צריך לחשוב בעבודה הפנימית של בדיקת חמץ אז התשובה לעניין האדמור הזקן כותב בסידור שנוהגים לשים 10 פתיתים ואחר כך הוא מציין שגם כן צריכים לשרוף 10 פתיתים זאת אומרת הוא מזכיר פעמיים את העשרה פתיתים גם כשמניחים אותם וגם כאשר שורפים אותם הרבי מתייחס לנושא הזה בהגדה של פסח שלו והוא מדייק שהסיבה שהאדמור הזקן כופל פעמיים על העניין של העשרה פתיתים
אז הרבי אומר ככה כפל עוד הפעם על דבר יוד פתיתים כי הן בבדיקה והן בשריפה צריך להיות יוד טיים לכאורה מה שאומר כן הרבי זה פשוט על פי נגד תורה כבר המשנה מדברת על זה שיכול להיווצר מצב של שהחולדה גוררת את הפתיתים ולכן צריך האדם לבדוק שהוא שם מסר פליטים הוא גם מצא עשרותים שלא יווצר מצב שהוא נעלך לו לאיבוד פתית אחד זה לכאורה על פי ניגלה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד פשוט ומאוד ברור אבל
אנחנו
אנחנו רואים כאן איזה שהיא איזה שהיא איזה שהיא איזה שהיא התייחסות אחרת מהרבי משום שאחרי שהוא מביא את ההסבר לכפל של האדמור הזקן שצריך להיות 10 גם בבדיקה וגם בשריפה הוא מציין הסבר הוא מציין מראה מקום מה המראה מקום שהוא בחר להגיד לא מראה מקום על פי ניגלה מראה מקום על פי נסתר מה הוא המראה מקום שהוא בחר לציין אז הוא אומר תעאיין בפרי עץ חץ חיים בשער החג המצב
בסוף פרק ד
משנת חסידים שם מה כתוב שמה אז אני אצטט את הלשון של פרי עץ חיים צריך להניח קודם הביו 10 פתיתי חמץ לבארם ולכן שורפים ומבהרים מן העולם נגד יוד כתרים במשעבותה אז אומר פה שהסיבה שאתה צריך לדייק כששמת 10 וגם אחר כך תמצא 10 מפני שאתה הרי רוצה לשרוף את הקליפות אתה רוצה לשרוף את 10 הכתרים שדמסבוטא של של הסיטרה אחרא אז בגלל זה אתה צריך לדייק שיהיה לך גם 10 בזה וגם 10 בזה אז אפשר לומר שהסיבה שהרבי לא אמר את התשובה הפשוטה שנראית בעינינו לפחות פשוטה על פיה אניגלה כלומר שזה כדי שלא צריכים לדאוג שאנחנו נשרוף 10 פתיתים כדי שלא תגרור את זה החולדה או בעל חיים אחר או שסתם זה לא ישאר אז אפשר אולי לומר מכיוון שהיום המנהג שכל יהודי עורך במכירת חמץ ברגע שאתה עושה מכירת חמץ אז באופן טבעי האין משמעות לחמץ שהלך לך לאיבוד מכיוון שאנחנו מוסיפים בשטר מכירת חמץ שבכל מקום שהוא איפה שלא יהיה החמץ בכל מקום שהוא יהיה
בכל מקום איפה שהיה חמץ זה יהיה אז אתה תוכל הוא יחשב כמכור נמצא שאותו פתית שהלך לאיבוד אז מצד העניין של חמץ בפסח בבית אין לך חשש למה מפני שכשאתה מכרת אותו אז מכרת את כל החמץ אתה מוכר כל בכל מקום שהוא כולל גם את הפתית הזה שאתה לא יודע איפה הוא נמצא לכן אפשר להגיד לכן ציין דווקא לפרי יצריים ולמשנת חסידים שלמה אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לך שריפה של עשרותים למה אתה צריך לדאוג לשריפה של עשרותיטים אז התשובה היא לא בגלל שיהיה לך חמץ בבית אם נעלם לך אחד כי זה יחשב במכירה אלא מפני שאתה צריך לדאוג לבער את יתר 10 הכתרים דמשבותא 10 הכתרים של הקליפה בסדרה אחת כשם שמצאת אותם ושמת אותם בתוך השקית קרחת אותם עם החוץ עם- עם כל הדברים שנהוג אז אתה צריך לדאוג שגם כן אתה תשרוף אותם בפועל ממש תבטל אותם תבטל אותם מהעולם לחלוטין אז אחרי שאנחנו הגענו ליסוד הזה שמניח אותו הרבי באגדה של פסח שלו בא איך אומרים בדיוק הזה של המראה מקום אז אנחנו כבר לומדים מזה שהרבי ציין לפרי יצחק ציין המשנת חסידים אנחנו מבינים שהעבודה שלנו בבדיקת חמץ ושריפת חמץ צריכה להיות פשוט לסלק את האת 10 כתרים במסעדות אז אם אנחנו נרצה לרדת קצת יותר לפרטים
ישנו ספר שנקרא דרך פיקודך הספר הזה כתב אותו רבי צבי אלימלך מדינו שלפי מה שמספרים הרבי מר למישהו ביחידות שהספר שלו יש לו ספר נוסף שנקרא בני יששכארד הוא מאוד מאוד חשוב בעיניו עד שזה כאילו דבר כתוב בזוהר כמו שדבר כתוב בזוהר אנחנו מאוד מכבדים אז גם אם דבר כתוב בבני יששכר אומר הרבי בשבילי זה נחשב מקור כמו בספר הזוהר אז יש לו ספר נוסף שנקרא דרך פיקודך ושם בחלק של מצוות עשה מצוות עשה טית חלק המחשבה אות וו הוא כותב בזה הלשון בכוונת העשרה הפתיתים שכתב האריזל יש לכוון בכל אחד בפני עצמו לבאר המידה הרעה האחת ולקנות בהפך הקדושה מידה טובה דהיינו תן דוגמה בא ראשון לבטל החוכמה החיצונית ולהאיר החוכמה הקדושה לבד להתחכם בחוכמתו אשר השפיע השם יתברך בנשמתו רק לעבודת בור שהתחכמות שלו תהיה רק לקדוש ברוך הוא לתורתו ולמצוותיו וכן בחתיכה השינית
לבינתו
הולך לספירת הבינה וכולו שם הוא לא הולך ומונע את כל 10 הספירות שם הוא אומר תן לחכם ויחכם
עוד
אז מתוך הדברים של רבי צבי אלימלך מדינו בדרך פיקודך שהוא מסביר את העניין של השריפה של הפתיתים של באופן של חוכמה ושל בינה ושל דת איך אתה שורף את הקליפה ואיך אתה מעורר את העניין של אותה מידה בקדוש עם אנחנו כבר יכולים להבין אז בשעת הבדיקת
חמץ אנחנו צריכים לחפש לחפש בחיפוש וחפש בחפש מחופש לחפש מה הוא הדבר שמצריך אצלנו תיקון מה הוא הדבר שמצריך בחוכמה
ואיפה נמצאת הקליפה ואיפה החיסרון שלנו ומה הוא הדבר שמצריך תיקון בעניין של בינה וכן הלאה ושל דת כל הדברים הללו אנחנו צריכים לעשות באותו זמן שאנחנו עושים את הבדיקת חמץ אנחנו צריכים להשתדל למצוא את אותם מניינים שאנחנו צריכים לתקן אותם וצריך לחפש גם את הבחינה של הרעה וגם למצוא כנגדה בחינה של טוב אחר כך כשזה מגיע לשריפה אז אנחנו ביתר שאת
באים ומיכלים גם לא רק מוצאים את הראייה את הרע אלא גם כן מחוונים לחלות
מן הראוי להוסיף עוד דבר שמופיע בספר קו הישר ספר קו הישר זה ספר שהרבה מאוד חסידי חבד מתנהגים לפי מה שכותב שם הם עושים את זה בגלל שהרבי אמר אבל הרבי ביערות ליסוד שהוא הניח הוא ציין שהמקור זה ספר קו הישר מה הנושא של לא להסתכל בעלי חיים תמהים במיוחד ילדים לא להסתכל הסתכלות מיוחדת הסתכלות מרובה זה לקוח מהספר הזה זה ספר מיוחד מכובד ושם
סוף פרק טת הוא כותב שהסרט הפתיתים זה זה לא רק העניין של 10 כתרים דמסבוטה שאמר הפריץ חיים המשנת חסידים אלא זה כנגד 10 המכות שקיבלו המצרים במצרים ומה המשמעות שעל ידי זה שאנחנו מחפשים את הסרט הפציצים ועל ידי זה שאנחנו עושים להם ביו אנחנו מסלקים מאיתנו 10
כלומר כל המחלה ששמתי במצרים לא אשים עליך ובמקביל אנחנו דואגים להעביר את זה אליהם אז בהחלט יש לזה גם כן ערך מוסף גם לביור הזה להוסיף חיות בעבודה הזאת של בדיקת חמץ ושריפת חמץ חמץ
בגוף העניין אם אנחנו כבר מדברים על הנושא של שריפת חמץ אנחנו צריכים לדעת שמעיקר הדין בכלל מעיקר הדין על פי נגלה בכלל לא היינו צריכים להזים פתיתים לא היינו צריכים בכלל להניח 10 לא להניח פתיתים בכלל ובטח לא להניח 10 פתיתים
והרבי באגדה שלו מסביר למה וזה לשונו הקדוש כי המצווה לחפש אחר החמץ המצווה זה לחפש אחרי חמץ וגם אם לא מצאה כבר קיים המצווה כן
גם אם הוא לא מצא הוא קיים את המצווה כמו שצריך אז למה בפועל אנחנו שמים פתיתים בכלל אז התשובה היא עומר הרבי אבל כבר נתפשט המנהג להעניחם או מנהג ישראל תורה זה לא חובה זה מנהג ומנהג ישראל תורה אז צריכים לעשות את זה בהמשך הוא נותן לזה קצת הסבר על פי נגלה אחר כך למה 10 זה כבר ההסבר של הפריץ חיים והמשטרה אבל בגוף הדבר אנחנו צריכים להבין דבר שאלה מאוד מאוד יסודית
בשביל מה צריך להטמין את החמץ ואחר כך לחפש אחריו כשאנחנו בעצם יודעים את המקום שלו אנחנו יודעים איפה החמץ הזה נמצא למה אני אומר שאנחנו יודעים איפה החמץ הזה נמצא אז כמו שמספרים
היו זמנים במיוחד אחרי ההסתלקות של הרבנים שהרבי שם לעצמו את הפתיתים וגם אנחנו לא מצאנו בשום מקום בפוסקים שמי שגר לבד צריך להזמין מישהו אחר שיכווילו את הפתיתים לא הוא יכול בעצמו לשים את הפתית אז הוא בעצמו שם את הפתיתים והוא אחר כך הולך ומחפש אחריהם הרי זה בבחינת חפש את המטמון שאתה בעצמך שמת אז נשאלת השאלה איזה איזה איזה איך אפשר בכלל לקרוא לזה חיפוש איך אפשר לקרוא לזה מציאה אתה אתה מחפש משהו שאתה לא יודע איפה אתה מוצא דבר שלא ידעת עד עכשיו איפה הוא נמצא אבל איך אפשר שאני עצמי שמתי את הפיתצים ואני בעצמי אחר כך מוצא אותם ולזה אתה קורא חיפוש ומציאה אז מביאים בשם הגאון רבי ברש וינפלד מהגאון מיצ שבין ככה זה אימרה שנאמרת בשמו שהוא הביא מקור לזה שיש חיפוש ושיש מציאה גם בדבר שאתה כבר יודע מהו ואיפה רואים את זה רואים את זה אצל מנשה בן יוסף יוסף היה לו אשר על ביתו שזה היה מנשה לפי מה שכתוב במדרש והוא ציווה אותו להחביא את הגביע המיוחד שלו באמתחת הקטן במתחת בנימין מכיוון שהוא ככה ציווה אותו אז הוא שם אותו שם אחר כך הוא אמר לאשר על ביתו
רוס אחרי האנשים ותגיד להם למה גמלתם ראה תחת טובה ותחפש בכלייהם אז הוא חיפש בכליהם אחרי זה
עכשיו אחרי שהוא חיפש בקלה אם כתוב ויחפש בגדול החל ובקטן קהילה וימצא הגביע באמתחת בנימין אז הנה אנחנו רואים לשון תורה לשון מקרה שאומר שהחיפוש יכול להיות בדבר שאותו מנשה כבר ידע איפה זה נמצא אבל אני חפש בגדול ואחר כך כשהוא מצא את זה אצל בנימין אפילו שהוא בעצמו ידע שזה נמצא אצל בנימין בשבילו זה בכלל לא היה אבדה זה לא היה מטמון אבל מכיוון שהוא פשפש אז זה נחשב שזה וימצא ולכן גם כשאנחנו יודעים איפה החמץ נמצא אין עם זה שום בעיה שאנחנו בעצמנו הנחנו זה הכל התשובה הרב התשובה של הרב מחוין בנוגע לפשט אבל בנוגע בנוגע לה על פי הקבלה והסוד אז בהחלט גם אם אני יודע איפה החמץ נמצא יש עניין שאני אעשה את החיפוש שאני אעשה את המציאה כדי לשלוף הפעולה הזו החיצונית שאתה עושה היא פעולה שמעוררת את העניין של הנפש לגלות מתוך הנפש את הדבר הלא טוב ולגלות מתוך הנפש את הדבר הטוב ואחר כך לכלות ולשרוף את הדבר הלא טוב אז אנחנו נסכם מה שאנחנו למדנו עד עכשיו הסיבה שמאריכים הרבה בבדיקת חמץ וחבד זה כי זה לא רק בדיקה גשמית אלא גם בדיקה רוחנית נפשית לחפש את הרע בנפש לפי 10 הספירות למצוא את הטוב בנפש ולגלות את זה ואחר כך בשריפה לשרוף את בחחינת שכל הדבר הזה וכל העבודה הזאתי מצריכים בהחלט זמן ולכן הבדיקה היא קצת יותר ארוכה כמובן שמישהו רוצה להקדים את העבודה של בדיקת חמץ כשם שהוא יכול להקדים בגשמיות את העבודה של בדיקת חמץ על ידי זה שבימים שלפני פסח בכל לילה הוא בודק את אותו מקום שהוא ניכה אז הוא יוכל לעשות ככה בקריאת שמע שעל המיטה וכן הלאה לעשות את החיפוש ואת הבדיקה עוד לפני ואז יהיה לו יותר מהר יותר קל
באותו לילה כעת אני עובר לנקודה נוספת של בדיקת חמץ האם יש עניין כשאנחנו מחביאים את החמץ לבדיקת חמץ להשים את החמץ במקום מסוים דווקא כלומר להחביא אותו במקום מסוים אז למרבה הפלא יש שני גדולים אחד ליטאי ואחד חסידי שכותבים שיש עניין להחביא את החמץ במקום מסוים דווקא זה מעניין ספר ערוך השולחן אני מזכיר קודם כל את הליגה את טליתאי מפני שזה מופיע בהלכה החסידים מופיע בספר חסידות אז בית ספר ערוך השולחן של הרב אפששטיין בסימן טף למד בית בסעיף דלת הוא כותב דבר מאוד
מאוד מעניין ההוא כותב ונוהגים להניח 10 פתיתים קשים בחלונות נוהגים להניח את הפתיתים שמחביאים בשביל בדיקת חמץ נוהגים לשים אותם בחלונות ואנחנו מוצאים כמו שאמרנו גם היהודי צדיק חסידי ספר אברהם מהמגיד מטריס ספר סליחה מגן אברהם יש לו ספר בבדיקת חמץ שמה הוא כותב מניחים פתיתי חמץ על החלונות ואת הבדיקה איפה תחביא את החמץ אז זה אומר תחביא אותו על החלונות טוב ולמה זה האורך השולחן כותב את זה היה מנהג אבל הוא לא כותב מה הסיבה למנהג הזה אבל התשובה ההסבר שנותן לזה המגיד מתריס זה הסבר מאוד מעניין ש אנחנו בהחלט יכולים להזדהות איתו במיוחד בימים הללו
בצל הקורונה אז הוא כותב ההסבר הוא ככה בכדי למה שמים אותו בחלונות בכדי לבטל בחינת עלה מוות בחלוננו פסוק בירמיה בפרק טית פסוק כף לסתום חלוני רקיעח חס ושלום הוא מסביר שמה התכוון ירמיהו עלה מוות בחללינו רחמנא לצלן עלה המוות בשביל מה הוא עלה הוא עלה כדי לסתום את החלונות שלא תתקבל חסוות חס וחלילה עד תפילה התפילה אז כדי להסיר את זה לבטל את זה עושים בדיקת חמץ בחמץ שנמצא בחלונות והאקט המעשי הזה מעורר דברים למעלה כמו שאנחנו בליל ראש השנה אוכלים רימון אוכלים כל מיני סימנים כדי לעורר שתחדש עלינו שנה טובה שיראו זכויותינו קרימון וכיוצא בזה אז על דרך זה שאנחנו לוקחים את החמץ מהחלונות אנחנו מסלקים את בחינת הלאה המוות בחלונינו וזה דבר מאוד מאוד מעניין שמופיע בהלכה וההסבר שלו מופיע בספר של אחד מגדולי החסידות אני רוצה רק להשלים את העניין להשלים את התמונה ישנו ספר שנקרא שפתי כהן אני לא מדבר על השפתי כהן של השולחן ערוך זה ספר הלכה אבל יש ספר שפתי כהן על התורה שחל התורה יש הרבה שטועים לחשוב שכשאומרים שחל התורה זה שהשח
רבי שבתאי כהן הוא כתב על התורה זה לא נכון הספר שחל התורה זה אחד מהתלמידים של הארי זל אחד מגורי הארי זל שהוא כתב ספר נפלא באריכות בהתאמה במתיקות במיוחד בנושא של הפרשיות של ספר שמות איזה גילויים יש שמה בספר הזה איזה סודות יש בספר הזה שהוא מספר מה היה במצריים ואיך היו המכות וכל מיני דברים נעלמים ונסתרים חלקם המקור היחיד שלהם רק בספר הזה ספר שחל התורה אז הוא כותב גם כן דבר מעניין שאני רוצה לחבר אותו לעניין של העשר החלונות הוא כותב כך זה המקור שלו זה בתחילת פרשת שמות אין עבד יוצא ממצרים אף עבד לא יכל לברוח ממצרים למה שסתומה בכל מיני כישוף כדי שלא יצא שום אחד מהם הסתימה כישופים שאף אחד לא לא יוכל לברוח משם ואז הוא מתחיל לטהר כמו שאמרתי התיאור הזה לא מופיע בשום מקום אלא רק פה עם האותיות האלה
ומה עשו מצרים היה להם 10 פתחים ועשו בכישוף על כל פתח צורה למשל בפתח אחד עשו צורת סוס ופתח אחד עשו צורת חמור או בפתח אחד לעשות צורת כלב כדי שאם יברח אחד ידעו מאיזה פתח ברח כי בכישוף אסור שאם יצא מאיזה פתחה שאותה צורה של הסוס של החמור של הכלב צועקת ובזה ידעו מאיזה פתח ברח וירדפו אחרי אם ועל פי הדיבור קדוש ברוך הוא ציווה ויצאו בני ישראל יצאו מהפתח של צורת כלב לפי שהם
המצויים יותר אצל הכל פה זה דבר מעניין הוא אמר פה סוס חמור וכלב אומר מה יש יותר לאנשים אומרים כלבים יש יותר מאשר סוסים וחמורים ומדובר על הימים ההם זה חידוש גדול הכלבים מצויים יותר אצל הכל ואם הזה נפש חצופים אז לכן הכלבים היו צריכים לנבוח ביתר שאת אבל הם לא נבחו ולפרסם ניסר ולהודיע נפלאותיו ולהודיע כי הוא ברוך הוא שולט על כל הכוחות כולם ואין מי יאמר לו מה תעשה והכל הם ברשותו ותחת ידו אז לכן זה היה דווקא עברו דרך הפתח של הכלב יצאו החוצה אז מה אני רציתי להגיד שלמצרים היה 10 פתחים ויש לנו 10 פתיתים ולפי מה שכותב הארוך השולחן ישים אותם בחלונות אז החלון והפתח יש להם איזה שהוא קשר אז אולי יש לחבר את המדרש הזה שבאים לסלק את הלה מוות בחלונינו עם הנושא של יציאת מצרים שהכוח שלה היה לצאת ולבטל את בחינת העשר הפתחים והקליפות שישבו על 10 הפחים שהיו שם אני חייב רק לומר בצורה ברורה רבותנו נשיאנו לא אמרו שצריך להכביד דווקא בחלונות כפי הנראה החמץ שלהם לא היה רק בחלונות אבל
אני מזכיר שהיה מי שכתב דבר כזה וזה מתאים לימים שלנו ולא חייבים לשים את כל החמץ בחלונות אבל אפשר לשים מזה איזה פטיט גם כן בחלון מהיות טוב אבל כמובן שזה לא חובה וזה לא מדינה אלא רק רציתי ללמד שיש פוסקים אין מי שחולק על זה יש כאלה שכתבו את הרעיון הזה ויש כאלה שכתבו את העניין הסיכום יש מי שכתב להשים את הפתיתים בחלונות יש לזה נימוק מפני שזה מסלק את על המוות בחלונינו זה גם כן קשור לעשר הפתחים של נשיאת מצרים וזה לא חובה הלכתית יעשה כל אחד כפי עניינו אני עובר לנושא הבא הנושא של אמירת קול חמירה וחמירה דיקה ברשותי השאלה היא מי צריך להגיד את המשפט הזה האם רק בעל הבית אומר את המשפט הזה
האם גם אשתו שגרה איתו בבית אומרת את המשפט הזה האם ילדיו אומרים האם יש הבדל בין ילדים גדולים לילדים קטנים על העניין הוא כזה האמת מהי כ ברשותי בעל הבית יש ברשותו זה בעל הבית בנוגע לאשתו על פי הלכה על פי ניגלה אם מישהו נתן לך חמץ הוא עשה שזה יהיה בתנאי שלא יהיה לבעלה רשות בזה אז באמת יש לה חמץ אז גם היא צריכה להגיד היא גם ברשותי כלומר ברשותי ולא ברשות בעלי יכול להיות מצב כזה גם כן על פי ההלכה בנוגע לבנים הבנים הקטנים שסמוכים על שולחן אביהם אז בוודאי שהם אין להם שמץ שלהם הפוסקים דנו שיכול להיות שחמץ שנתנו להם שהם יהנו ממנו וכולו אז זה כבר שייך להם אז יכול להיות איזה עוגיה או איזה ביסלי שהם שמו בכיס וזה שייך להם בנוגע לילדים הגדולים שלא סמוכים על שולחן ערים אז בוודאי שיכול להיות להם חמץ משלהם אבל כל הדיון הזה שאמרתי עכשיו זה על פי הניגלה של התורה
אבל על פי אניסתר בוודאי שכל אחד ראוי שיאמר כל חמירה וחמיה הדיקה ברשותי כל חמץ וכל שעור שיש ברשותי למה זה חשוב שכל אחד יגיד את זה מכיוון שכן כל אחד יש לו את החמץ שלו וזה לא קשור לבעל הבית אין קשר בין בעל הבית לבין האחרים ברוך השם יום בורא אין קשר בין בעל הבית לבין הבני בית בנוגע לחמץ הפנימי שבלב אז נסכם על פי ניגלה בעל הבית יכול להגיד להוציא את כולם אם הם שומעים אז הם גם כן שומע כי עונה אם יש להם חמץ אישי אז על פי להם צריכים להגיד אם אין להם 5 אישי אז הם לא צריכים להגיד
אבל אלפיניסטה יש משמעות שכל אחד יבטל את החמץ שלו בלב כמו שהזכרנו קודם יש עבודה פנימית של מציאת החמץ גילוי הטוב ביו החמץ אז כל זה בהחלט בהחלט שייך לכל אחד ואחד טוב אנחנו מתקדמים קדימה כהערת ליל הסדר האם הקערה של ליל הסדר היא יכולה להיות גם עגולה גם מרובעת או שיש עדיפות לעגולה או למרובעת
אנחנו מסתכלים בתמונות יודאיקה של של קערות שונות אז אנחנו רואים שיש בהחלט קערות כאלה שהם יש בהחלט קערות כאלה שהן מרובעות לא רק למצות מרובעות ויש בהחלט קערות כאלה שהם עגולות אני חייב להודות שהרוב המוחלט זה קערות עגולות מה שהיה מקובל בימים עבר אבל אנחנו יודעים מה שמופיע באוצר מנהגי חבד וגם מופיע בהגדה עם מ עם המנהגים
שהרבי השתמש במפת
שהיה מקפל אותה פעם אחת לאורך ופעם אחת לרוחב ובין הקפלים שנוצרו הניח את 3 המצות נמצא שהרבי השתמש בקערה עם זוויות לא קערה עגולה כמו שמקובל שאנחנו קונים לא רק זה הזכרתי כבר בשנים שעברו שנה שעברה שצריך כל אחד שיהיה לו קערה משל עצמו תחת המצות צריך להיות קערה יכול להיות קערה מפלסטיק מזכוכית ממתכת מכסף לא משנה קערה מכסף זה רק האדמור היה עושה אבל קערה צריכה להיות אז יש קערה ממשהו קשה ומעליה שמים את הבד ואת כל הדברים ומעעליהם תמינים אז אצל הרבי היה קערה מתחת לאותה מפית שסיפרתי לכם עליה עכשיו שבין הקפלים שלה הוא שם את המצות מתחתיה הייתה גם כן קערה של כסף מכוסה גם הקערה מכסף הזו הייתה אצל הרבי עם זוויות לא הייתה עגולה
עכשיו מה מה המיוחד העניין מי אמר שיש בזה בכלל עניין אז אנחנו מוצאים דבר מאוד מעניין שהוא קשור לתחילת ימי ניסאן אנחנו קוראים את פרשיות הנשיאים אנחנו קוראים שכל אחד מהם הביא גם כן קערה אז המדרש ראה ב כותב הודות הקערות שהם הביאו אז הוא כותב ככה לכן הקריב קערה כנגד הים שהוא מקיף את העולם כולו בדומה לקערה
הביא קערה כנגד הים כל נשיא ויקירה כנגד הים שהיה מקיף את העולם כולו שהעולם דומה לקערה לכאורה זה כבר נשמע ים מקיף זה נשמע עגול אתה רואה שקערה התייחסות לקערה הייתה קערה המולה דווקא בנוסף לזה אנחנו יודעים ששלמה המלך עשה ים בבית המקדש השני זה נקרא ים של שלמה הים של שלמה באיזה צורה הוא היה הוא היה בצורה מרובעת או עגולה בצורה עגולה אתה רואה שהוא לקח דבר שקרה לו ים והוא היה עגול עדי המדרש אומר שהקערה היא צריכה להיות דומה לים אז אתה צריך להיות עגול
חזק יותר ברור יותר בוטה יותר כותב רבנו בחיי בפרשיות של הנשיאים וחומש במדבר בפירוש שלו על התורה פרק זין פסוק כאף דלד הוא כותב כך ועל דרך השכל היא צריכה תורה לחזור קורבנות של שתי 10 נשיאים כנגד שתיים 10 מזלות 12 הנשיאים והקורבנות שלהם זה כנגד 12 מזלות ולכן היו צריכים לחזור על עוד 1 + 1 כי כל אחד זה מזל אחר יש לאכול מזל ומזל בפני עצמו בשמיים גלגלים ולכן הביא כל אחד מהנשיאים קערה שהיא עגולה
כי כן הגלגל עגול הגלגל של המזלות עגול ולכן הביא קערה שהיא עגולה אותו דבר אנחנו מוצאים בגמרא בירושלמים מסכת ראש השנה בפרק גימל הלכה 1000 ואת הים כקערה זה הלשון שם אומר הפנה משה כמין קערה עגולה אנחנו רואים לכאורה כשהקערה צריכה להיות עגולה אנחנו רוצים להבין משתוקקים להבין את העניין הזה של ההנהגה המיוחדת של הרבי שהוא לקח מפה וקיפל אותה לשתיים לארבע וזהלו קערה עם זוויות גם הקערה מהבת גם הקערה המתכת הייתה למטה הכל היה עם זוויות זה דבר שצריך להבין אותו מה קורה פה אז האמת היא שעל זה ישבתי לשבור את הראש מה מה פה העניין פה ראיתי שמתייחסים לקערה עגולה קערה מרובעת אבל אנחנו יודעים שכל דבר שהרבי עושה מאוד מאוד מדוייק יש לו מאוד מאוד פרטים
אז מה שכן במחשבה הראשונה כמו שאומרים אז אנחנו יודעים שהקערה מכוונת כנגד ספירת המלכות כך כותב האריזה המנהרות נקראת ארץ לארץ יש 4 קצוות ארץ הסחורה בגלל זה היה צריך להיות שיש לו שיש לו קצוות אולי בגלל זה הסערה בקצוות דווקא זה היה המחשבה הראשונה אבל אם זה נכון
אז לארץ הארץ כדור הארץ הוא עגול למה 4 קצוות עגול
אז שיהיהיקר העגולה זה גם כתוב קשור לכדור הארץ הנה פה בעיה עם זה שספירת תמ ל או תהיה עגול אבל נראה לי שמצאתי את את הסוד של העניין מה העניין אנחנו בתורה מדברים על השולחן שעשו במוס של המשקל משם כתוב ועשית קערותיו אומרת הגמרא במסרט מנחות בדף צדיק זין ואומר רשי
מה זה ועשית קערותיו מה זה הקערות שהיו לשולחן איזה קערות היו לו ואותו דפוס אומר רשי קרוי קערה על איזה דפוס רשי מדבר אותו דפוס שהיו עושים את לחם הפנים בתוכו הוא נקרא קערה זהו ועשית קערותיו מה אנחנו רואים פה דבר מעניין אנחנו רואים פה שהתורה לשון תורה לא לשון מדרש לא לשון ירושלמי לא לשון רבנו בחייה אלא לשון תורה כשתורה אומרת קערה היא מתכוונת למשהו מ רובה כן יש גם קערות של לשון המדרש זה ים והים זה דומה לעגול כן יש מה אומר שלום אבל אם אתה שואל פשט לשון תורה קערה מרובעת עשית קערותיו אומרת הגמרא ואומר רשי זה הדפוס שעושים את לחם הפנים זה היה מרובר זאת אומרת שאדרבה לקחת את לחם הפנים ולעשות אותו מרובע זה מדוייק יותר חשוב יותר ב-1 מהמאמרים של הרבי הצמח צדק פלוסט גדול שנקרא אור התורה
תחום במדבר חלק 1000 המודרש בית 1000 וברבות ריבות זה הכוונה הוא במדרש רע והה וברבות קערה לעניין לחם הפנים ולאחד הפסח להמשיך זיווג חיות העולמות הוא מחבר את שתי הקערות ביחד קערה לזיווג קערה ללחם הפנים קערה לחג הפסח אתה רואה שיש יש משהו ביניהם יש חיבור אז כאן יש לנו מקור מפורש להנהגה של הרב עכשיו אני אנסה לתת לזה קצת מלח ופלפל ידוע שהמינים שעל הכרח מביא הרבי באגדה המינים הם האורות והקערה שלמטה היא הכלי הכלי שמקבל את האור
האורות מלמעלה מהקדוש ברוך הוא הכלים זה בא מלמטה זה האדם עושה כתוב כתוב בירושלמי שכל דבר שהקדוש ברוך הוא עשה היה עגול אף פעם לא היה מרובע המעשה אין מרובע במעשה בראשית העצים הגולים העלים עגולים הכל עגול העולם עגול מי עשה דברים מרובעים האדם האדם עושה דברים מרובעים אני תמיד אוהב להגיד שהיה דבר אחד שהקדוש ברוך הוא עשה אותו מרובע זה לוחות הברית וכשהם ירדו למטה הם נשברו לא החזיקו מעמד ואז מה גרם להם מי עשה את הלוחות השניים בן אדם פסול לך אז משה רבינו עשה לוחות מרובעים אחר כך והם החזיקו מעמד
המרובה מסמל הגבלה כשהכלי רוצה לקבל את האור חייב להגביל כדי לקבל את האור אחרת הכלי יתבטל אז לכן אפשר להגיד לכן הקערה דווקא מרובת האורות מעל למצות העגולות אבל הקערה הקערה היא הכלי צריך להיות באופן שהקהרה היא הגולה דווקא אצלך מרובעת דווקא ולפי זה יש לנו מקור מדוייק להנהגתו של הרבי אבל אני חייב להגיד שאין כוונתי להגיד לכל עם ישראל לכל חסידי חבד שעכשיו אתם צריכים קערות מרובעות בלבד אבל אנחנו יכולים להבין עכשיו את ההנהגה של הרבי וגם אנחנו יכולים להבין שיש מקור גם לקערות עגולות כי הבאתי שיש במדרש גם קערות עגולות אבל לשון המקרא הקערה האותנטית המקורית היא קערה מרובעת
דווקא זה היסוד אז את זה זה כמו שאומרים לקחת בחשבון מי שיש לו יכולת שיעשה קר מרובע אבל זה לא בגדר של חובה אין הנחיה כזאתי זה רק בסיאט נשמעה זכיתי לנסות להבין את ההנהגה הקדושה של הרבי שהוא לקח דווקא קערה מרובעת גם תחת הקערה של המצוץ וגם הקערה של המצות בעצמה כעת אנחנו נעבור לנושא נוסף ליל הסדר כותב אדמור הזקן בשולחן ערוך שלו בסימן ת' סעיף למד א מצווה לחלק לתינוקות כליות ואגוזים בליל פסח קודם עשיית הסדר כדי שיראו שינוי וישאלו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות מצווה לעשות להם דברים מעניינים שהם ישארו ערים
וכדי שהם ישאלו מה נשתנה אז כליות ואגוזים יש כאלה שכותבים שהיום זה דברים אחרים מה שמעניין את הילדים זה מינה מתיקה דברים אחרים אבל בשולחן ערוך כתוב כליות ואגוזים תיתן לילדים אנחנו מבינים שכל דבר שבחרו אותו חזל הרי הם יכלו להגיד גם דבר אחר למה הם בחרו דווקא להיות ואגוזים אנחנו מבינים שיש בזה איזשהו סוד יש בזה איזה שבועיים בפשט היו נותנים לילדים לשחק עם אגוזים כי זה לא מתלכלך יש קליפה אבל לכאורה יש מקום להבין איזשהו דבר איזושהי תמיהה בשולחן ערוך בהלכות ראש השנה בסימן תו קוף פה גימל בסעיף ו כותב אדמור הזקן יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים ולוזים מה זה לווזים פירוש אגוזים קטנים
מפני שהם מרבים כי אחד ונהיה או מבטלים התפילה לכאורה עם הילדים בפסח יקבלו אגוזים סביר להניח שהם יפצחו אותם סביר להניח שהם יאכלו אותם פסח זה פסח דיבור סיפור יציאת מצרים למה בליל ראש השנה חששו סליחה בימי ראש השנה חששו לאגוזים ולוזים האילו סיפור יציאת מצרים לא חששו למה אז אני רוצה להתאים 3 תשובות תשובה של פשט
הילדים הם אלה שמקבלים את האגוזים האדמור הזקן כותב את הסיבה שבראש השנה לא אוכלים מפני שהם מרבים כיחה וניעה הילדים באמת לא מדברים הרבה בליל הסדר הם אומרים מה נשתנה שואלים שאלות את התשובה הארוכה דווקא מבוגרים אומרים לא נאמר שתחלק כליות ואגוזים מבוגרים אז במילא לא יהיה להם בעיה של כיכר ועניה אלה שמדברים הרבה לא יהיה להם בעיה של כיחה ונהיה זה תשובה שמתאימה לפי הנימוק שכתב אדמור הזקן בשולחן ערוך כל אחד מהשומעים יודע שיש נימוקים נוספים למה בראש השנה לא אוכלים נימוק נוסף שלא מופיע באדמור הזקן אבל הוא מופיע בפוסקים
מפני שאגוז בגימטריה חט מה זה חטא חיט טית בלי הא אגוז בלי מטר חיט טית אז לפי הנימוק הזה מה פתאום שאנחנו בראש השנה לא נזכיר חטא ובערב פסח נחלק לילדים כליות ואגוזים ואנחנו בעצם בזה מזכירים מזכירים חטא בנושא הזה למה אנחנו עושים את זה לעצמנו יש לומר כמו שכתוב בחסידות יש הבדל רוב השנה יום הכיפורים לקיים ימי דין ראש השנה ימי הדין יום הדין הזה מכיוון שזה יום דין ברגע שאתה מזכיר בו חטאים מעורר קיטרוג
אבל פסח זה לא זמן של ימי דין זה זמן של גאולה זה לא זמן של גבורה בראש השנה אנחנו עושים תשובה איזה תשובה אנחנו עושים תשובה מאהבה או תשובה מיראה אם זה ימי דין אז לפחות המדיבר איזה תשובה עושה בראש השנה תשובה מי יראה ואילו בפסח גם כן עושים תשובה אבל איזו תשובה עושים בפסח תשובה מאהבה כמו שהנביא אומר זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה אהבת קללותיי יצא ממצרים זה היה תנועה של אהבה ולכן כיוון שכך אנחנו אין לנו בעיה להזכיר את הזדונות אין לנו בעיה להזכיר לךטאים בפסח אתם יודעים למה כי מי שעושה תשובה מיראה אז דנות לא נהפכים לא לזכויות אז אם הוא יזכירו אותם זה יעורר אליו דין
אבל מי שעושה תשובה מאהבה הזדמנות נעשים לו כזכויות אז אדרבה תזכיר את החטא וכדי שיתהפך לה לטובה זה לפי הנימוק הזה לכן אין לנו בעיה לחלק לילדים כליות ואגוזים בליל הסדר ואילו בראש השנה נמנעים מלאכול אגוזים כליות ואגוזים אבל ישנו טעם שלישי ואחרון שכותב אותו החתן סופר הוא כותב למה לא לאכול אגוזים בראש השנה על פי מה שכתוב פסוק על שיר השיר כתוב על פינת אגוז אומר המדרש מדרש מדרש רבה למה סליחה למה נמשלו ישראל לאגוז אומר המדרש מה אגוז אף על פי שמתגלגל במקום הטינופת אין תוכו נמאס אלא לקליפה אבל שיש לו אף ישראל אף על פי שמתגלגלים באומות העולם אין תוכן נמאס אפשר להגיד שכשמדובר על הגלות אנחנו לא רוצים להזכיר זה הרי גלות אנחנו לא רוצים לגלות אגוז מספר על התגלגלות בתוך הרפש ובכל זאת אתה נשאר נקי אבל אתה מדבר על ההתגלגלות בתוך הרפש אנחנו לא רוצים להזכיר ביום הדין את ההתגלגלות ביום הרפש
בהתגללות ברפש בגלות אבל שזה זמן של גאולה אז אין לנו בעיה להזכיר גם את הנושא הזה של של שאנחנו היינו בגלות עבדים היינו עם פארו ממצרים ואדרבה אפשר להזכיר איזה ביתר שאתה עושה טוב אז אני אסכם את הנקודה הזאתי כליות ואגוזים בליל הסדר נותנים לפני ליל הסדר כדי שהילדים ישאלו שאלות אפשר לתת גם דברים אחרים אבל חזל אמרו להיות ואגוזים ופשטות בשביל ולא חוששים שזה יהיה הרבה כיחה ונהיה מכיוון שהילדים אוכלים את זה לא המבוגרים ולא חושבים שאתה מזכיר בזה חטא כיוון שבזמן של אהבה החטא הופך להיות זכות זנות נהפכים לזכויות בגלל שכשנמצאים בזמן של גאולה אנחנו באמת יכולים לספר על
הניסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא שיצאנו מגלות לגאולה אני עובר עכשיו לנושא השלישי השלישי נושא נוסף בליל הסדר אנחנו קדיש הוא חצקר פס יחץ ביחצ אנחנו שוברים את המצע האמצעית המצה היא ראשונה שנייה שלישית זה כנגד אברהם מצחק ויעקב ואנחנו שוברים את המצע ששייכת ליצחק אבינו בהגדה של פסח של הרבי הוא מביא משיחה של הרבי הריח בשם אביו הרבי הרשע ואני מצטט את הלשון שלו מה הוא מביא אשר המצע האמצעיתי כנגד יצחק
וצריכה להיות שבירה ובהיי חתיכות למה בהיי המתקת היי גבורות ביצחק במה מם ממתיקים את הגבורות של יצחק בהפיקומן השפעת מזון חסד היא הבראה זה הכל אנחנו מבינים אנחנו מבינים שיצחק אבינו בחינה של גבורה כי אברהם זה חסד יצחק זה גבורה אברהם יעגל יצחק ירנן רננה זה בגבורה אבל מה זה שאנחנו ממתיקים אותו באפיקומן השפעת מזון חסדי אברהם מה פשר המשפט הזה שמופיע בשיחה שמצטט את הרבי באגדה שלו אז קודם כל אני רוצה אני רוצה לבהר בעניין הזה של היחצ אחת כללית
הגמרא אומרת מסרת שבת בדף פה טיט המר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעתיד לבוא אנחנו להגיד דווקא ליצחק אבינו כי אתה אבינו למה הקדוש ברוך הוא יבוא בטענות שעם ישראל עשה עבירות יבוא לאברהם יגיד לו בניך חטאו יענה לו אברהם וכי בני אם ולא בניך בקיצור יענה כל מיני תשובות אבל לא יקח על עצמו כלום אותו דבר יעקב בבקשה אבל כשהקדוש ברוך הוא יבוא ליצחק אבינו מספר את הגמרא דבר מעניין יצחק אבינו יתחיל לעשות לו חשבון לקדוש ברוך הוא חשבונות איל ריבונו של עולם אתה אומר שהם חטאו
בוא נעשה חשבון כמה שנים אדם ממוצע חי 70 שנה ימי שנותנו בהם 70 שנה כך תוריד 20 שנה שאתה הקדוש ברוך הוא קבעת בתורתך שאתה לא מעניש לפני 20 שנה אז הורדת 20 שנה נשארת עם 50 שנה 50 שנה כך 25 שנה מחמישים שנה חצי מהחיים בן אדם ישן הוא לא חוטא לא שייך הוא יושן 50 שנה הוא ישן 25 שנה הוא ישן מה נשאר סך הכל חטאים 25 שנה בוא נחלק אותם
לשתיים 10 וחצי שתיים 10 וחצי תעשה חשבון כמה זמן בן אדם אוכל שותה מטייל נושם מבריא הולך להתפנות סך הכל בכל החיים שלו תצרף 12 וחצי שנה האדם עושה את הדברים האלה אז מה נשאר כול הבן אדם לחתוא 12 וחצי שנה מתוך השבעים שנה ריבונו של עולם עזוב חצי מהם עלייך חצי מהם על אחרי ריבונו של עולם והקדוש ברוך הוא נאלץ לקבל את
את הרעיון שלו אז על יצחק אבינו אנחנו רואים שהוא השתמש פלגה פלגה עליה את המצה שלישית אנחנו מחלקים לשניים אנחנו רוצים לעורר את הזכות הזאת של יצחק אבינו שהוא אמר להציע עלייך חצי עליך רוצים לעורר את הרחמים עכשיו באמת למה דווקא יצחק שספירתו ספירת הגבורה כמו שכתוב בשיחה פה שמביא הרבי למה דווקא יצחק הוא זה למה דווקא יצחק הוא זה שהוא אומר לקדוש ברוך הוא את כל החשבון הזה שאנחנו עשינו עכשיו התשובה היא בגלל שהיא גבוהה מה מיוחד בשפת הגבורה שפת הגבורה זה דקדוק ירידה לפרטים
פעמים שבן אדם שומע דבר והוא נבהל ונראהל אבל יצחק אבינו הוא ידע להגיד לקדוש ברוך הוא אני יורד לאותיות הקטנות אתה אומר לך טעים אתה אומר הם לא בסדר בגדול כמה זה יכול להיות שהם לא בסדר עד כמה זה יכול להיות זה לא כל כך הרבה אל תעשה מזה עסק ריבונו של עולם אז הוא ירד לפרטים ולכן כתוב בסידור עם דף בסוף המאמרים של ראש השנה שדווקא יצחק אבינו הוא זה שמביא לנו השפעות של ברכות יותר טובות מכולם יש לנו עוצמה אז עד כאן זה היה הקדמה להסבר ומה זה שכתוב בשיחה שאנחנו ממתיקים את יצחק אבינו את הגבורות שלו באפיקומן השפעת מזון חסדי אברהם אנחנו רואים דבר מעניין יצחק אבינו אמר וצודה לי ציד ואכן לימת עמים כאשר אהבתי בעבור תברכך הנפשי וכולו כלומר יצחק אבינו אמר
אני מוכן לברך דברכה זה השפעה על חסד אבל גבורה הוא אומר אני מוכן לברך על ידי שקודם כל תיתן לי לאכול אכילה מאן אוכל משפעת מזון אחרי שתיתן לי לאכול מסביר פה בשיחה של השפעת מזון זה עניין של אברהם למה יצחק דווקא רוצה להשפיע מזון אחרי שהוא אכל אז התשובה היא בפשטות מפני שיצחק אבינו הוא בחינת גבורה יש לנו כלל מוזכר בחסידות שכל אחד מה שיש בו הוא רוצה את ההיפוך של מה שיש בו משוחסד מאריך גבורה משום גבורה הוא מאריך חסד כל אחד הפוך מהבחינה שלו כל אחד הפוך מהעניין שלו מ מהנושא הרוחני שלו אדם שקר לו רוצה לשתות כוס תהליך אדם שחם לו רוצה לשתות מים קרים כל אחד אוהב הפוך תגיד לזה עוד הרבה דוגמאות אז יצחק אבינו שהוא גבורה
מתי משתנה הבחינה הפנימית והוא רוצה להשפיע אחרי שנתת לו בחינה של אוכל אוכל זה השפעה מבחינת נתינה מבחינת אברהם אבינו אז הוא נותן אבל כשהוא נותן הוא נותן חזק כמו הגבורות גבוהות גבות חזקות גבות גשמים והוא נותן בדיוק מה שצריך והוא נותן עם עוצמה לכן אנחנו שמחים דווקא יצחק אבינו אז יש לנו פה מה שדיברנו על המצע השלישית זה כנגד יצחק גבורות דווקא אותה שוברים מפני שיצחק דווקא אמר פלג עליי פלגה עליה ולמה זה מתעורר דווקא ממתיקים אותו בהפיקומן השפעת מה זה נכנסת לאברהם כי כל אחד מתעורר בהיפוך שלו צחק מתעורר בהיפוך בחסד של אברהם כעת נעבור לנושא נוסף צריך לאכול מרו בליל הסדר
מה יעשה אדם שהמרו חריף עליו מאוד אני מדבר כעת על אחרי הלבן זה שורף לו בפה ישנו דבר מאוד מעניין שכותב אותו רבי ישראל ליפשיץ מי זה רבי ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל על המשניות במסכת פסחים בפרק י באות יהוד בביעור שלו הוא כותב דבר מעניין בזה הלשון כשישתה מעט מים חמים אחר אכילת המארו יסיר חריפות המרו מפיו
כרגע אם שותים מים חמים אחרי החריפות של המרו אז החריפות הזאת נעלמת ברגע וכן אני רגיל לעשות ואומר שהוא רגיל ככה לעשות לשמור עליו גברה רבא שאומר שלהוריד את החריפות שלה מראש אותי מים חמים מי שיש לו חריפות מאוד גדולה יוכל לשתות קצת מים חמים אחרי המור ובזה ירגיע את עצמו קצת רמז לדבר אני מוצא באור זרוע העור זרוע כותב ש שאם המצות הם חמות הם מבטלות את החריפות של המרור אכן ראוי שהמצות יהיו חמות גם כף החיים הביא את זה בסימן תף עין בית סעיף קטן יוד בית שלאותה דעה שאומרת שלא מטבילים את המרור באך הרוזה אנחנו באמצעות החום של המצה אנחנו מורידים את החריפות של המקום אז החום אתה רואה מים חמים חום
עכשיו בגוף העניין האם מותר באמת להפיג את החריפות של המרום אולי באמת העניין זה שיהיה לך חריפות בפה מה מה לא טוב אז יש ספר שנקרא כל הרמז כל הרמז ספר ביהור על המשניות שכתב אותו מקובל רבי משה זקוטו והוא על המשנה בפרק י בפסחים בשנה ג' הוא כותב ובפסח הוא קודם כל אומר כלל מה מוריד את החריפות של המרו אכילת סנון בחבד לא אוכלים צאן בפסח אבל הוא אומר שכל השנה אוכלים ובפסח לא ראו להצליחו לאכול צנון שיבטל טעם המבור כנראה בפסח לא הצריךו את הבן אדם לאכול צנואל ולבטל בזה את השפעת המראה וזה ובגלל זה הדבר הכי
זה לכאורה הדבר שמגיע שמרגיע אבל מזה שהוא אומר שאנחנו לא שאנחנו לא הצלחנו לאכול סנון כדי לבטל את שם המרו אז אנחנו מבינים לא הצרכנו בגלל שבפסח צריך בפסח צריך להיות בפסח צריך להיות טעם מרוק כן אז לא הצליחו לאכול סנואנה אבל מזה שהוא אומר את הלשון לא הצריחו אותה לומד שזה אפשרי שזה מותר יש פוסק אחד בין דורינו שרוצה להגיד שמותר הוא רוצה לחדש שיהיה מותר אפילו לשתות תוך כדי שתיית המרוא ו מים אבל לכאורה כתוב לשתות אחרי לשתות אחרי מים חמים אז הוא אומר מים חמים אל תשתה בתוכו אבל אחרי אתה יכול לשתות מים חמים
זה ההנחיה הזאת שהוא כתב כעת אני עובר סיכמנו מר אור מי שמאוד קשה לו יכול לשתות מים חמים אחריו כעת אני עובר לעיקרו של ליל הסדר זה סיפור יציאת מצרים המצווה העיקרית והגדת לבינחה ביום ההוא ספר לילדים אבל מה קורה כאשר הילדים צריך לדאוג צריך לדאוג שהם ילכו לישון אוגדה שהם ישנו בצהריים
והחליטו שאת השעון קיץ יחליפו ביום חמישי זה אז אנחנו נצטרך לתת לילדים ללכת לישון כיוון שהם יהיו יותר עייפים חייבים לתת להם לשם לאלץ אותה מה קורה כאשר יש לך ילד קטן שוא שלא נתת לו לישון או שנתת לו והרחת יותר מידי בהכנות לסדר בקיצור הוא נרדם האם צריך להאיר אותו כדי לקיים בו מצוות והגדת לבינך מה השאלה פה
שאלה מהותית כשילד קטן למשל ילד בן 10 לאחד 10 שתיים 10 לא יתפלל תפילת ערבית והלך לישון האם צריך להעיר אותו אז לכאורה זה תלוי אי אפשר להגיד בצורה מוחלטת כן אי אפשר להגיד לא זה תלוי אם הוא כלי ללמוד צריך לקום ולהתפלל ערבית אז כן אם הוא לא כלי הוא יראה בזה התעללות הוא יראה בזה הוא יקפיד אז עדיף שלא עדיף שלא תעורר אותו זה מאוד תלוי אז
אז כאן יש לנו את היסוד הזה זה כשהקטן צריך לקיים את המצווה מצד דין של חינוך בסיפור יציאת מצרים יש פה שני דברים גם הקטן צריך לשמוע וגם האבא צריך להשמיע אז יש פה קצת יותר מצווה יותר חשובה אז אני הייתי אומר שאם אתה יכול לעורר אותו ושזה יהיה בשמחה וטוב לבב טוב אם על ידי זה הוא יכנס לטראומות ולכעסים אתה עלול להפסיד את כל הנושא הזה של ליל פסח שעניינו עניינו של אל פסח עניין של חינוך להאיב עליו את התורה ואת המקצוע ולכן מסקנת הדברים שתיים
לא להתעכב בהכנות לסדר אלא ללכת מיד לעשות את הסדר בזריזות בזריזות מרובה אפילו הייתי אומר ובנוסף לזה אנחנו נכריח את הילדים לשם וכדי שהם ישארו ערים בליל הסדר שזה עיקר המצווה ואנחנו לא מוכנים לפספס את הדבר הזה בשום פנים ואופן כעת אני עובר לנושא נוסף שקשור כבר לא רק לליל הסדר אלא לכלות הפסח אנחנו בחבד מקפידים על הנושא של שרויה
לא= את המצע במ או בשאר משקיעים שמעורב בהם גם מים השמן שלנו אפילו שמן מאוד מהודר אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שאין שמה מים אז לכן אנחנו לא יכולים לטגן מצעים שמן להכניס מצה לתוך יין אם אתה יודע במאה% שלא הכניסו טיפה של מים בתוך איי וגם בכלים שהכינו זה אפשר
אז זה הייתי אומר אפשר וזה הרי ברשב ככה היה שם מצב בתוך יין בנוגע למיץ תפוזים אם אתם תעשו מיץ תפוזים ככה ככה שתדאגו שהתפוזים יהיו יבשים המסחטה תהיה יבשה והכלב יהיו יבשים אז אתם באמת תוכלו תוכלו לעשות להטביל מצב במיץ במיץ תפוזים היהודי אחד שעה לא אומר תראה לי יש שומן שמלץ האם אני יכול לעשות לטגן מצב בשמאלץ האם הטיוון של המצב בשמלץ זה נחשב שעשיתי מי פירות מותר לא מחמיץ אז ישנו ישנה הדבר הזה תשובה מעניינת דווקא כתב אותה אחד מהחשובים הקדמונים השלה הקדוש
הספר בספר שלה מסכת פסחים נר מצווה עוד כף טית כותב בזה על לשון נשאלתי על חיטה שנמצאת בשומן אווז רותח בפסח הייתה חיטה בשומן אווז רותיה מה הדין שלה הוא מדבר פה על- האם היא הפכה להיות מחמצת כי אם השומן ומי פירות אז היא לא מחמצת ומתחילה עלה על דעתי להתיר התחלה חשבתי שהדבר הזה מותר למה כימי פירות אין מחמיצים אחר כך חזרתי ועל כורחך אין לשומן דין מי פירות חזרתי בי זה מחמיץ סוף זה לא מי פירות
למה הוא חזר בו אז אנחנו יכולים לאיין בשולחן ערוך האדמור הזקן סימן תף סמך זין סעיפים נון טית סמך ששם הוא כותב שחיטה שנמצאה בשומן של עוף היא נאסרת והמקור שלו בדברי היריעים אז זה הסיבה שהיריעים מביא אותו הטוב אדמור הזקן פוסק אותו להלכה שזה נכנס שמה מים בשומן אין לזה דין של מיפירות יש לזה דין של דבר שמחמיץ מסקנת הדברים אנחנו שרויה עושים רק בדבר בלי טיפת מים ושומן הוא לא מי פירות בכלל
ולכן אי אפשר לטגן בו בצר כאן המקום לציין גם כן שמי שרוצה להשים על המצע אבוקדו ישים אותו בלי מלח כי המלח יש לו דין של מים כאן נפסק בשולחן ערוך כעת אנחנו נעבור לעוד אנחנו לקראת סיום נעבור לעוד הלכה של חמץ בפסח אני אצטט את השאלה כמו בן אדם ששאל אותה יש לי אוכל של כלבים הוא אומר שמכרתי במכירת חמץ אוכל של כלבים זה אוכל שהוא לא קשור לפסח ויש יש לי ליד הבית כלב של הפקר הוא מיילל מרעב אני חס לתת לו בשר משלי מצות משלי
האם אני יכול לתת לו מהחמץ הזה לאכול מוסיף לי בשאלה הבנתי שבכל מקום שהחמץ שלי הוא מכור לגוי אני רוצה שגם החמץ הזה של הזה מכור לגוי אני לא עובר עליו אני יכול לתת אותו לכלב עומר האדמור הזקן בסימן תו מם גימל סעיף גימל אבל מתחילת שעה שישית ומעלה הסרו גם גם בהנאה חמץ אסור גם בהנאה ולפיכך אינו יכול למחרו לנוכרי ולא יתנו לו במתנה ולא להפקירו ולא להאכיל לו בהמה חייב ועוף ואפילו אינן שלו אלא של אלא של הפקר הוא לא יכול לתת אותם לא יכול לתת אותם להמה של הפקה
מה ההסברה למה אי אפשר לתת חמץ במה של הפקר כנראה שזה שאתה רוצה לתת ומכיוון שזה עושה לך איזה שהיא הנאה שאתה נותן ההנאה הזאת הסיפוק הזה שאתה נותן לבעל חיים זה גם דבר שאסרו אותו בחמץ משום מה ההנאה של החמץ אז אז גם הנה לבעלי חיים שהם לא שלך תהיה אסורה טוב מכיוון שאנחנו מתקרבים בצעדי ענק לביאת משיח אני רוצה שתי שאלות שקשורות לביאת המשיח עוד מעט נצטרך להקריב קובן פסח אנחנו צריכים לדעת אם אנחנו חייבים לאכול אותו דווקא בתוך הבית אתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר בבית אחד יאכל או שאפשר לאכול גם כן בחצר לעשות על האש וזה לא צריך להיות דווקא בית והאם כשעשינו בתוך הבית האם אנחנו יכולים לצאת מהבית לחצר לנשום אוויר קצת לאכול שם קצת
התשובה לשאלה הזאתי זה מחלוקת בין הגמרא במסכת פסחים בדף פה וו עמוד 1000 לבין המחילה הגמרא אומרת לא חצר לא בית זה בית מקורה 4 דפנות שמה אוכלים קורבן פסח בחצר פשוט לא אוכלים קורבן פסח זה פותר גם את השאלה השנייה אתה לא יכול לצאת מהבית לחצר אבל בנוגע למחילתה פרשת בר פרשת בור בו אל פארו ואומר רבי שמעון בר יוחאי היו בתוך הבית או בקעה סליחה היו בתוך הבית ובקעה עליהם קורה היה איזה בעיה עם הקורה נפלה עליהם יוצאים לחצר זאת אומרת הוא למד שהבית והחצר זה מקשה אחת זה לא נחשב שאתה עברת מבית לבית ולכן זה מותר נראה שהעיקר
כזה עשור
למה זה אסור מכיוון עשו מפני שזה למעשה זה לא הירושלמי הגמרא היא הקובעת לנו ולאכה ולא המחיל אותה אז לכן נראה שזה אסור השאלה האחרונה אם חס וחלילה משיח לא הגיע לפני חג הפסח
אבל הוא הגיע בין פסח ראשון לפסח שני
האם נלך להקריב קורבן פסח שני כי לא הקרבנו קורפן פסח ראשון או לא זה גם כן שאלה של של ביאת המשיח הנקודה הזאת היא גם כן נמצאת במחלוקת בין הגמרא הבאבלית לגמרה הירושלמית במסכת פסחים בדף פה וו בעמוד בית יש לנו כלל שציבור לא נדחה לפסח שני אלא יחידים בלבד אבל שכל העם ידחה לפסח שני אין דבר כזה רק יחידים שיהיו תמהים הם נדחים אבל אם
כל הציבור לא יקריב קורבן פסח לא עושים קורבן פסח שני אבל הגמרא בירושלמי ופסחים בפרק טית בלע 1000 מביאה את שיטת רבי יהודה שאומר שהציבור כן נדחה מפסח ראשון לפסח שני ואנחנו מצאנו דוגמה לזה חזקיה המלך הגמרא בסנהדרין בדף עמוד בית מספרת שכל הציבור בזמנו של חזקי המלך נדהם מפסח ראשון לפסח שני אז יש מחלוקת מלב לירושלמי מה עושים כשיש מחלוקת בין באבל לירושלמי אז יש לנו כלל שההלכה כמו הבבלי מדוע
בני שהבבלי הוא שנה אחרי הירושלמי עוד סגרו אותו אז הוא ראה את הירושלמי והוא אחרון יש כלל הילד כשהם ראו את הקודמים שלהם אנחנו פוסקים כמו הבבלי אז לא יקליבו קורבן פסח אבל אנחנו בסיעתא דשמיא המחכים שהקדוש ברוך הוא יתן לנו להקריב קורבן פסח במועדו בעזרת השם למעלה מכל המדידות ולמעלה מכל ההגבלות בין אם אנחנו אנחנו מבינים בין אם אנחנו לא מבינים אבל הקדוש ברוך הוא בוודאי כל יכול אז שיביא את הגאולה תכף ומיד ונאכל שם מן הזבכים מן הפסחים ושנזכה בעזרת השם לחוג את חג הפסח בשמחה וטוב לבאר בצוותא לא בבדידות הורים בנים נכדים נינים שיכולים להיות ביחד בחבורה ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יתן שכל הדברים יהיו בטוב הנראה ואניגלה
תודה רבה