ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

נושאים פיקנטיים הקשורים לחג הפסח

שמחה בראש חודש ניסן🔹מעות חיטים מכסף מעשר🔹שקילת המצות לכזיתים🔹מקור לכלי שבור בשפיכת המכות🔹חמץ שנמצא בפסח🔹כביסה בערב פסח

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

להלכות של פסח אנחנו נמצאים עכשיו כמה ימים לפני ראש חודש ניסן ובראש חודש ניסן יש לנו דבר חשוב קודם כל שבימים האלה צריכים להזכיר את זה זה הנושא שצריך להוסיף בשמחה כן צריך להוסיף בשמחה בראש חודש ניסן קודם כל בימים הללו שאנחנו נמצאים עכשיו אנחנו צריכים להוסיף בשמחה לפני שמח גימל בהדר משה רבינו מקים את המשכן יום יום עד יום השמיני ראש חודש בניסן ששם הוא הקים אותו ולא פירק אותו אז הוא ניקע נשאר בקביעות אז בימים הללו שהמשכן נבנה בהשגחה פרטית זה ימים שהקדוש ברוך הוא מוריד אור חדש כוח חדש המשכה חדשה סיעתא דשמיא החדשה לשמור על עם ישראל אז כותב הגאון רבי אברהם חמיי במחזור במחזור בית הבחירה שנתפס בליבורנו בשנת תו ריש מים בדיני ראש חודש ניסנו כותב כך ביום ראשון ניסן היא הגיל וישמח מאוד שהגיענו הימים שבהם חפץ השם לגואלינו ולקדשנו במצוותיו והן קרבו הימים אשר בהם נעשה רצונו יתברך בעשרותנו מצוות רבות בחודש זה מקריות וזמניות לכל הקרב הקרב לזמן הזה בהגיע תור עשייתם יגדל שמחתו לעשות נחת רוח לפני אלוקינו מרחם
אז יש בהחלט עניין מיוחד ראש חודש ניסן להיות בשמחה יתרה להיות בשמחה גדולה להיות בשמחה מהר יותר מאשר בשאר הימים יותר משאר ראשי חודשים ראש חודש ניסן זה זה זה חודש שהערה האלוקית שבו היא כמו שם הוויה כסדרו יש לה או יש לו אור גדול יש לו סיעת אשמאי הגדול ובעזרת השם אנחנו נראה את עשיית הדמע הזו הדוגמה היא הזאתי בפועל ממש למטה מעשר טפחים אנחנו צריכים להתכונן לחג הפסח הזה חג הפסח יש מצווה של מאות חיטים מאות חיטין או כמו שזה נקרא קימחה דה פיסחה מאות חיטין קמחה היסוד של זה זה היה שהם היו עוזרים לעניים בזה שהיו מביאים להם חיטים פעם האנשים היו טוחנים בעצמם את החיטים בבית אז היה אפשר לקרוא לזה מאות חיטים בלבד
אחר כך היו מביאים להם כבר קמח טחון אז קראו לזה קימחה דה פסחא קמח לחג הפסח השאלה היא האם אפשר לתת את הקמחה דפסח הזה את המאוד חיתין ממהות של מעשר ולמה השאלה הזאתי היא רלוונטית כי היום אנשים- עובדים במילא- מתפרנסים אז יעזור השם של כל עם ישראל יהיו עשירים אבל נכון למצב יש כאלה שצריכים לחשוב על כל הוצאה איך הם עושים אותם האם אפשר לתת מכספי מאסטר אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת שאין בהלכה איזשהו מחיר מסוים כמה צריך להיות המאות חיצים זאת אומרת לא כתוב בהלכה אתה צריך לתת צדקה בכמות של שאפשר לקנות קילו מצות זה לא נפסק ככה זה לא משהו שמתרגמים אותו ל לכסף בכמות של כסף מסויימת מצד שני יש בהחלט חשיבות שלכל יהודי יהיה את כל ההוצאות הפסח בארווח לכן מה מה שמציעים הפוסקים וככה נראה מדבריהם הלכה למעשה שכל אדם יתן משהו מכספו הפרטי זאת אומרת סכום מסויים שייתן מכספו לא מכספ ואת התוספת שהוא יתן על אותו סכום יכול לקחת מכספי מס כדי שעצם העניין של מהות חיתוקים חד פיסטה שזה תקנה שצריכים לקיים אותה הוא עשה אותה מהכסף שלו שאר הדברים תוספות הוא יוכל אז וזה יכול להיות מינימלי אפילו כי אין לזה הגדרה כמה זה צריך להיות
על פי ההלכהתחיו הוא כבר יצא ידי חובה וכל התוספות שאחר כך הוא יכול לקחת מהכסף מהכסף מהכסף של הכסף העיקר שהוא ידאג שיהודים יהיה להם בשפע שיהיה להם סיעת דשמיא ביתר שאת ביתר הוז זה אחת כעת אני רוצה לעבור לנקודה נוספת שהיא קשורה לאפיית המצות בהלכה כתוב שיש עניין שבן אדם יפה את המצות בחבורה יש בזה בהחלט למה משום שיש מצווה שהאדם יעמוד על מצותיו לעמוד בשעה שאופים את המצות שלו מי שיכול להשתתף בגופו מה טוב מי שלא יכול להשתתף בגופו אז הוא לפחות עומד ורואה ובודק מה שעושים מאחרים כשאנחנו נמצאים במאפיה ואנחנו עומדים על המצות שלנו אנחנו רוצים לדעת שהכל נעשה כמו שצריך צריכה להיות אצלנו ההשתדלות הכי גדולה והכי חשובה צריך זה יהיה בזריזות הכי חשוב זה הזריזות עכשיו בתוך הזריזות עצמה הכי חשוב זה שהמצות לא יעמדו ליד התנור מכיוון שהפוסקים כתבו שכשהמצות עומדות ליד התנור אז זה גורם שהם
התחממו בלי ערך למה שאנחנו מדמיינים ומה זה גורם זה גורם שההלכה שאומרת שהמצב לא מחמיצה עד שיעור של הליכה שזה 18 דקות אז אז ההלכה הזאתי לא רלוונטית כי על מה נאמרה ההלכה הזאתי נאמרה אותו היא נאמרה דווקא כאשר אנחנו מדברים על על מקום קר אז אני אצטט מה שכתבו הפוסקים בוודאי אסור אפילו בדיעבד שמתחממים מחומתנו ואפילו שאינם שוהים שיעור מיל וחובה עלינו להחזירם ממנהגם הרע הזה או להחזירם למטב על מה הוא מתכוון הוא מתכוון שיש אנשים יש באפיות יש אני זה שמחמת מחמת הריבוי של המצות אז מצות עומדות על המקל הרבה זמן ליד התנור וזה דבר שהוא לא תקין ראיתי בספר מנחת משה שאלות ותשובות מנחת משה של הרב ירושלמסקי בחלק 1000 בסימן טיט וו הוא כותב ושיעור מלחיץ אינו כי אם במקום קר ביותר כשאומרים שיעור מיל עד שהמצב מחמיצה זה רק במקום מאוד קר אז ולא ולא כן כשאתהנור סמוך וזה לא כאשר התנור נמצא בקרבת מקום לכן כשאתם רופאים איתם
אז תיזהרו שיהיה מישהו שיהיה מישהו שיעמוד ליד זה שצריך לקחת את המקלות עם המצות להכניס אותם לתנור שהם לא ישהו שמה כמה לא ישהו שלא ישהו בכלל זה הדבר הכי נכון והכי נכון הרבי התבטא פעם שאמרו לו כל מיני הידורים אז הוא אמר ככה פייפר פייפרים נייר לקאן נייר לשם כי עוטפים הרי את השולחנות הרבה פעמים המהדרים עם עם עוטפים אותם עם נייר עוטפים את המקלות עם נייר אמר הניירות וכאן ולשם לא זה העניין הדבר הכי חשוב שלא ישעו המצות כשהם בצק ליד התנור אני אעבור עכשיו להכנה נוספת שקשורה עם המצות האם יש עניין לשקול בערב יום טוב את המצות כדי לאכול קשיעור האם יש עניין לשקול את המצב אז כותב רבי יצחק מולחו בספר אורחות יושר וראיתי לחסידים ואנשי מעשה שהיו שוקלים בערב פסח שיעור כ זית מצע ומרו כדי שלא יטעו לאכול- מקזית בעומד הדעת הם היו שוקלים כדי שלא יאכלו בטעות-
וככה מופיע בשם כמה וכמה צדיקים שהיו שוקלים בערב פסח את המצות להתייחס שבעצם עיקר הדין אפשר היה לשקול את המצות לא רק בערב פסח אפשר היה לשקול אותם בכלי שהוא דיגיטלי אפשר היה לשקול אותם גם בפסח בעצמו גם בתוך ליל הסדר עצמו אם זה לא דיגיטלי אלא מכני אפשר משקל מכני ולשקול אותם אנחנו מקפידים במצע שהיא שייכת למצווה דאורייתא אנחנו מקפידים לקחת 27 גרם ובמצב שזה במצע של המצע הראשונה וגם במצע של האפיקומן ואילו במצע של הכורך כיוון שזה מדרבנן אז אנחנו לוקחים שיעור נמוך יותר לא 27 גרם אלא 18 גרם שזה ההכרעה בשולחן ערוך בסימן תו פי וו איך אנחנו מתייחסים לכזיתים דאורייתא ודרבנן לפי המחלוקת השונה אם זה חצי ביצה או שזה שליש ביצה אז אז אפשר יהיה לשקול גם ביום טוב יש מן הפוסקים שרצו להגיד שבתוך יום טוב אתה לא יכול לשקול מכיוון שאפילו שזה שקילה של מצווה אבל לא עושים את זה לכתחילה אבל הערכתי בזה במקום אחר שגם גם שקילה של מצווה אפשר לעשות לכתחילה בתוך יום טוב ולא צריך לא צריך לחשוש בעניין הזה נוספת שאנחנו שוקלים אם כבר אז כבר אז צריך לשקול כדאי לשקול גם את המרו אנחנו לוקחים אחריין אנחנו לוקחים אנחנו לוקחים חסה אז שיהיה בשיעור 70 של 18 גרם צריכים לדאוג שיהיה לנו באמת קשיר גם לקורך זה קזית אחד וגם למרו אנחנו צריכים כזהית אחת מר אור וקורה
אנחנו יודעים מה ההנהגות של הרבי שהוא לקח הרבה מראו אני חושב שרק הגודל של אחרי היה בגודל של כמו ביצה שהוא אכל הרבה הרבה כמות גדולה מה באמת הסיבה שהרבי לקח כל כך הרבה מראו אז התשובה הראשונה שאנחנו באים לדון במנהגים של הרבי אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא יודעים אין איתנו יודע עד מה למה הרבי עשה דבר מסויים אין איתנו יודע עד מה אבל צריך לציין את מה שכותב כף החיים שמי שאוכל מראו ואיך אומרים שורף לא חריף לא הפה אז יהיה לו זה סגולה יהיה לו מתנה יהיה לו סיעתא דשמיא שלא יצטרך תרופות שהתרופות הם בדרך כלל מראות לא יצטרך תרופות מראות כל השנה אז יש פה הבטחה אמר אור מרור נגד מר אור אז צריך אדם לשמוח שהוא יכול לקחת את המור באופן שהוא גם מקבל עליו שכר וחוסך לעצמו עוגמת נפש לכל השנה אז זה מה שמוזכר בכף החיים מעבר לזה יש מה שכותב רבי עקיבא איגר רבי עקיבא איגר יש לו מכתב מופיע בחוט המשולש הוא כותב ככה
הוא לא מדבר לא על סגולות התחלתי עם סגולה הוא כבר מדבר משהו הלכתי אז נצטט את לשונו של רבי עקיבא יגאל צריך להיזהר שיאכל כזית מצא ברווחה ולא בצמצום הכזאית צריך להיות ברווח ולא בצמצום אנחנו נדבר עוד מעט על המצע וכמו כן במרוו כי אם יחסר מעט מזה היה הפסיד המצוות אם יחסר מעט מהשיעור שצריך האדם מפסיד בזה את המצווה והוא ממשיך ולדעתי מי שיש לו מוח בקודקודו הוא מאמין בתורת השם איך לא יחוס על נפשו ולא יהיה מתירא שמצווה גדולה הזו שאין לזכות בה עד יעבור שנה כלומר שלא זוכים למצווה כזאתי אלא שנה הבאה בעזרת השם ואיך הוא איך הוא יכול להפסיד דבר כזה אחרי שהוא עובר למצב הוא עובר למרו מה גם שקשה לו קצת אדם חריף לו קצת בפה הלא בכל יום אנו מקבלים לעבוד את השם בכל נפשינו ולמה נקפיד בצער מועט כזה למה שנקפיד על הצער המועט הזה שיש לנו בנוגע לנושא הזה של מרו ואז הוא מסיים בהבטחה אבטחה וחיזוק אני מבטיח באמונה אני מבטיח יש לי אמונה בזה ומי שיעשה מצווה בחשק ויחשוב בשמחה בזו הרגע מי שיעשה את המצווה של אכילת מרור בחשת הוא יחשוב שזה מצווה באותו רגע שהוא אוכל ומה הוא יחשוב אני מקיים מצוות בורא אומר לו רבי עקיבא איגר כמעט לא ירגיש מרורות כלל הוא שהוא יאכל את המרו הוא לא ירגיש שום דבר אז זה קצת
כוח דרבון שלא להמעיט וחלילה להגיע לפחות מהשיעור שצריכים או במצב או במראו ונחזור בנוגע למצע בנוגע למצע צריך להאיר ממה שכותב החתם סופר בשאלות ותשובות שלו בחוש"ן משפט בזמן קופצדיק וו מצוות עשה של אכילת מצא משומרת בליל פסח היא יחידה נשארת לנו מכל מצוות אכילה שבכל התורה אז זאת אומרת יש מצוות שאתה חייב לאכול יש מצווה באכילה הזאתי והוא מתחיל למנות אין לנו פסח ולא קודשים לא תרומה ולא מאסר שני רק מצווה אחת משנה לשנה יש לנו מהתורה ואם גם היא לא תעלה בידינו בשלמות הייתה בעיני השם חלילה זה איך אומרים האנשים אוי אוהבים לאכול אז אז יש לך פה מצווה של אכילה ולא מצווה מדרבנה לי מצווה מדאורייתא אז לכן צריכים להיזהר לאכול קשיר אז במה דברים אמורים הלכה למעשה כשאתה לוקח את ה את השיעור של של הקזית אל תיקח 27 גרם שזה כזה הייתי תיקח 30 גרם אני יש לך מה שנשאר בפירורים בחניכיים בין השיניים צריך להוסיף קצת יותר אותו דבר שאתה לוקח בשביל החאס השמונה 10 גרם אל תיקח 18 גרם תיקח 20 21 גרם כדי שאם ישאר קצת
אעלה לך המצווה שזה לא יהפוך להיות שאתה עשית הכל ובסוף אכלת- מקשיר וכאן אנחנו מגיעים לאנשים שקשה להם פוסק אדמור הזקן בסימן תף עין גימל בסעיף למד א שמי שחולה או אי סטניסניס חייב לדחוק את עצמו במצווה מה זאת אומרת חולה איסטניס אם יש לו בעיה למשל בשיניים הוא לא יכול לאכול מצה עם השיניים אז מתירים לו אפילו לטבול את המצה במים לא בשאר משקיעים כדי לא לאבד את הטעם שלה אבל מתירים לו לעשות את זה במים היי אנחנו נזהרים בשרויה אבל המצווה תעשה היא הרבה יותר חשובה מזה אז חשוב שאני אקיים את המצוות עשה לפחות של המצה הרבה פעמים אנחנו נמצאים בעולם של מודה
יש אנשים שעושים דיאטות יש אנשים שהם עושים עכשיו דיאטת דיאטת רצח הם לא אוכלים כלום אסור להם לאכול שום דבר גלוטן אסור להם גלוטן אסור להם זה אסור להם כמו שם לא משנה מה והם מתחילים לשאול שאלות פתאום בשבת הם לא יכולים לאכול כזית פת גם בפסח הם רוצים לא לאכול כזית פת מוריי ורבותיי צריכים לקחת בחשבון מצוות האלה זה מצוות השם מי שנתן לנו את החיים מי שנתן לנו את הגוף מי שנותן לנו את הספורט מי שנתן לנו את את הרצון להראות יפה ולהראות טוב זה בורא עולם נתן לנו לא יכול להיות שבגלל ירידה במשקל כשלא נוגעת בסכנת נפשות אנחנו נשנה הלכות לא הלכות של שבת וקל וחומר לא הלכות של מצוות דאורייתא של אכילת מצע יש אנשים שמוצאים פטנטים אני אצר זה היית פיקומן ביחד עם הכזאית הראשון אני אוכל כזאית אחד לשניהם אני אוכל אותו לא בתחילת הסדר אני אוכל אותו בסוף הסדר מוריי ורבותיי חסידים אנו
העניין הזה של הסדר שיהיה לפי הסדר לא סתם הוא נקרא סדר זה שהסדר צריך להיות לפי הסדר הוא כל כך חשוב כל כך מהרותי ואנחנו לא מדלגים בתפילה ולא מחפשים בתפילה אז פתאום בליל הסדר אנחנו נעשה את הקזאית הראשון במקום בהתחלה בסוף וכבר הזכרתי בשנים הקודמות שמי שתהה בנטילת ידיים של אורחץ ובירך על נטילת ידיים אז הבאתי שלרבי היה בזה כמה דעות ובסוף הוא הכריע לעשות את ההמשך של הסדר לפי הסדר לא לאכול את האכילת מצא קודם זמנה למה כי ליל הסדר זה סדר זה צריך להיות לפי הסדר ולא לשנות את הסדר וזה היה נורא נורא חשוב לכן הוא בכריע כשיטת הרמבם אפשר לברך גם על מי פירות גם על נטלת ידיים בתיבולו במשקה בשונה ממה שמקובל לפסוק אז אנחנו רואים כמה הסדר בליל הסדר הוא סדר אז לא צריך לעשות שינויים בגלל דיאטה כזו או אחרת ולא לוותר על כמה כזה זיתים בגלל שאנחנו לא אוהבים את החיטה או שקראנו כמה מאמרים באינטרנט שבלבל אותנו וגם כאן יש פה ביקורת סמויה סמויה על כל מיני אנשים שלוקחים את גורה על גורלם בידם ומוסיפים ומוסיפים על הסכנות שיש לפנינו 1000 פעמים ככה אבל צריך לומר את האמת שישנם אנשים שאצלם הבעיה היא בעיה אמיתית יש אנשים שהם יכניסו פירור של גלוטן לגוף זה מיד אמבולנס מיד סכנת נפשה כלומר ישנם חולי גלוטן ולוטן איך שקוראים את זה שהם נמצאים במצב שהם לא יהיה להם טוב יהיה להם קצת כאבי ראש על זה אומר השולחן את אותה הלכה של רבי יהודה בר אילאי שהיה קושר את צעדיו
מפסח עד חג השבועות עד עצרת בגלל הארבע כוסות של ליל הסדר מוריי ורבותיי 4 כוסות של ליל הסדר זה דירה בענן זה לא דאורייתא ואף על פי כן הוא היה מוסר על זה את הנפש וזה הובא להלכה בשולחן ערוך אז קל וחומר על מצע שצריך להיזהר מאוד כן לקיים את המצווה אם זה לא מכניס אותך לסיכום אלא רק לצער זה לא פיקוח נפש אלא רק צער כאבי ראש וכדומה אבל מי שאצלו זה באמת מצב של פיקוח נפש אז כן אז בלית ברירה קודם כל יש מצות מה שנקרא כוסמין שעדיין הם קשורות לפסח ואפשר להשיג אותם ויש כאלה שיכולים לאכול אותם ולא את המצב מהחיטה אבל פי שבכלל בחמשת המינים יוצאים מידי חובת מצווה אבל מהודר יותר לצאת בדווקא בחיטין אבל אדם שהוא לא טוב לו אז שיצא ב-1 מחמשת המינים האחרים ומי שבכלל לא יכול אז איך אומרים והוא רחום יכפר עוון אז שילמד הלכות שקשורות לעניין של לעניין של מצע ובזה הוא יצא בחובה כשהוא לא יכול לקיים את המצווה כמו שכמו תק נעבור לנקודה נוספת שקשורה לליל הסדר המנהג שלנו שאנחנו באים הביתה
מבית הכנסת בליל הסדר אז אנחנו מסדרים את הקערה אנחנו מסדרים את הקערה רק שאנחנו באים מבית הכנסת בלילה אנחנו לא מסדרים את הקערה לפני זה מבעוד יום המנהג הזה הוא שונה ממה שכתוב בכל מיני פוסקים אחרים למשל בחיי אדם בכלל קוף למד בדיני ליל הסדר באות 1000 הוא כותב שהקערה צריכה להיות מסודרת מבעוד יום אבל הפרי מגדים בסימן תו פה וו במשבצות זהב הוא כותב אנחנו נוהגים להביא הקערה וכל מה שצריך קודם שאנחנו עושים את זה רק קודם קידוש אותו דבר יש לנו מה מה שכותב רבי שבתאי מרשקוב בסידור שלו זה כבר קבלה הוא כותב כשיבוא לביתו ישמח ויאמר ותכין הקערה עם המצות זאת אומרת מתי הוא מכין את הקערה עם המצות מכין אותה אחרי שהוא מגיע הביתה אותו דבר מהסידור של אדמור הזקן באגדה של פסח איך שהוא מסדר את הדברים באגדה של פסח מוכח שהוא סידר את הסדר הקערה הוא שם אותו בין סדר קורבן פסח שאומרים במנחה לבין הקידוש אז מזה אנחנו לומדים שזה צריך להיות לשיטתו בין אחרי מנחה אחרי מינך עושים בבית הכנסת אז זה יוצא אחרי שחוזרים מבית הכנסת עכשיו מה הדבר הפלא מה הדבר המיוחד בספר מטה משה בשלה הקדוש בסדר היום והחידה בעבודת הקודש הם כותבים לסדר את עצמנו בעוד יום אז הפלא הגדול זה שהאדמור הזקן לא הלך בדרך במקרה הזה כמו השלה אף על פי שמפורסם שהאדמור הזקן הוא שלוהיד הוא יהודי של שלה אבל הוא לא הלך בעניין הזה כמואשלם אלא אנחנו
בנושא הזה באופן הזה וכמו שכתב אבו טרם אבודהם הוא כותב וכשיבוא אדם על ביתו שימו לב לניסוח שלו כשיבוא אדם אל ביתו הוא מוצא נרות דולקות ושולחן ערוך וכוסות מוצאות מלאות יין מביאים לפניו סל או קערה שיש בה שני תבשילים ושלוש מצות ושני מיני ירקות וכרוסת אז יש לנו כאן את הדרם שהוא מהראשונים והוא כותב שזה צריך להיות אחרי שהוא מגיע מבית הכנסת אז מביאים לו את הסל את הקערה ואת השני תבשילים ואת 3 המצות ואת הירקות ואת החרוזים אז בוודאי שיש לנו על מה לסמוך מה שמעניין זה שזה לא כמו שהאדמור הזקן המנהג שלנו מנהג חבד שעושים את זה שמגיעים מבית הכנסת בלילה אחרי התפילה זה לא כמו שכותב אדמור הזקן בשולחן ערוך בסימן תפא עין גימל בסעיף כף שמה הוא כותב שמביאים את מביאים לה את את המצות לשולחן רק אחרי שאוכלים את הירקות של הכרפס והמרור אז אנחנו רואים שאנחנו למעשה לא לא נוהגים באופן הזה שכתוב בשולחן ערוך כמו שהזכרתי קודם מאהראשונים ומאה האחרונים אני לפני שאני חותם את הנקודה הזאת אני רוצה להתייחס רגע לביטוי של הבודהם ואני אשמח באמת אם מישהו מהמאזינים מהצופים יוכל לתת תשובה אחרת הוא כותב שכשאדם מגיע הביתה אומנם את הקערה עם המצות הוא אומר תביא רק אז הוא אומנם את החרוסת ואת הירקות אומר תביא רק עז אבל הוא כותב שכשהוא כבר מגיע הביתה הוא מוצא שולחן ערוך וכוסות מוצעות מלאות יין כאילו שהכוסות של היין הם מוצעות ומלאות יין כבר כשהוא מגיע מבית הכנסת עוד לפני שהוא בא לביתו הכוסות מוצאות לאות יין
זה לא רק אבודה הרם כותב את זה גם הכל בו כותב והאחר הקדיש ילכו איש לאוהליו הוא מדבר על התפילה בבית הכנסת הרי הקדיש ילכו איש לאוהליו ואימצה מטעם מוצעת ונר דלוק ויין מזוג אז אתה רואה יש עוד ראשון כל בוא הוא גם כן כותב שאתה חוזר הביתה אז המיטה מוצא זה בשביל הסיבה והנר דלוק והין מזוג אז באמת אני מחפש הסבר לזה מה זאת אומרת איפה שמענו שהכוסות ממלאים אותם עוד לפני שהלכנו לבית הכנסת וכשאנחנו חוזרים הכוסות כבר מלאות עוד לפני שהבאנו קערה+ לפני שסידרנו את הקערה כבר הכוסות מלאות ברור על כל פנים למעשה שלא התבלבלו זה ברור שאנחנו לא ממלאים את הכוסות כמו שכתב פה הראשונים כמו פש לשונם אנחנו עושים את זה אחרי שגמרנו לסדר את הקערה אז אנחנו ממלאים את הכוס ועושים קידוש אבל על כל פנים המעניין הלשון הזו של הראשונים שהם כותבים שהכוסות מזוגות כבר קודם חשבתי אולי שמה שהם משתמשים בלשון כוסות מזוגי זה הולך על הבקבוקים ואם הם הבקבוקים היו חלקם מחרס והזכוכית היו קוראים אותה כוס וזה שהוא כותב כוסות זה אולי בגלל שבליל פסח כיוון שהיה עניין
שהיה אדום ולמה היין צריך להיות אדום מפני שאל תראה יין כית אדם יש חשיבות מיוחדת ליין מפני מכת דם שהיא שהיא אדום בליל הסדר יין לבן שהוא טוב יותר אבל לכתחילה שיהיה אדום עוד לא אז אולי אז הם היו לוקחים הם היו לוקחים את את את הבקבוקים לליל הסדר שהם היו דווקא זכוכית שיראו כל הזמן את היין שאת היין בצבע אדום יראו כל הזמן עוד לפני שהם מזגו אותו לכוסות ששותים על הבקבוק לבקבוק הוא קורה כוס כי זה היה נדיר לבקבוקים מזכוכית היה להם בקבוקים בעיקר מחררס ומשהו כותב הכל בו כותב יין מזוג המזיגה זה היה המזיגה של המים עם היין כדי שזה יהיה טוב טעים אז כדי לחסוך בזמן את זה כבר היו עושים קודם היו מוזגים את המים בתוך היין עוד לפני שהיו באים לליל הסדר לא היו עושים את זה ממש לפני הסעודה ואם הסבר שלי הוא נכון אז אנחנו לומדים לפחות מאהראשונים יש לפעמים יינות מאוד מאוד חזקים למשל היין של הרב של הרב לנדוש עושה הרב אלה יחיא אז באמת היינות שלו הם מאוד מאוד חזקים מאוד מאוד חזקים ממש הרבה פעמים צריך למזוג אותם ומאה% אפשר למזוג אותם אז אם ככה מתי תמזוג אותם אתה יכול לעשות את זה מיד בזמן אומר לך הכל בוא כדאי שתתכונן קודם היא תחסוך בזמן ותמזוג אותם לפני זה
אני עובר על לנקודה נוספת שקשורה שקשורה לליל הסדר יש לנו את השפיחות שאנחנו שופכים מהכוס לתוך כלי שבור כתוב ככה באגדה של פסח של האדמור הזקן וישפוך לתוך כלי שבור ויכוון שהכוס הוא סוד המלכות ושופך מהיין שבתוכו סוד האף והחימה שבה על ידי כוח הבינה לתוך כלי שבור שהוא סוד הקליפה טהור קיבלתי מכתב מאיזה אדם להתקרב יהודי ברוריאן התקרב לתורתו של האדמור הזקן לומן
והוא יש לו שאלה הוא אומר קראתי את ההגדה של פסח של האדמור הזקן ככה השנה ואיך אומרים היום היום להרבה אנשים יש יותר זמן ללמוד אז הוא קורא את ההגדה והוא אומר אני רואה פה בהגדה שהאדמור הזקן אומר שכשופכים את הכוס של היין שופכים לה את הכוס שופכים לתוך כלי כלי שבוע שהוא סוד האף והחמאה ככל הידוע לי הוא אומר המקור לדבר הזה לעניין הזה זה ספר שנקרא עמדת הימים מי זה המחבר של הספר חמדת הימים אז מקובל להגיד שזה נתן העזתי נתן העזתי נתן שגר בעזה מה היה מה היה איך אומרים
הסיפור של נתן אזתי הוא היה הנביא במרכאות הוא היה הנביא של של של שבתאי צבי אנשי מרכב יש ספר שמיוחס לו שנקרא חמדת הימים ספר הזה גם צבי שם רשעים" וגם הוא הם היו שייכים עם הקבלה הרבה אז הספר הזה באמת מדבר הרבה הרבה עניינים שקשורים הרבה הרבה הרבה הרבה עניינים שקשורים לפסח
הרבה עניינים שקשורים לקבלה סליחה אז כותב לי אותו תלמיד חכם אני יודע שהוא זה שכתב את זה שצריך לשבור לשפוך לתוך כוס של שבור דווקא שזה סוד הארור זה אומר האדמור הזקן השתמש בספר שנתן העזתי יש לו מקור אתה רואה פה שזה היה פולמוס גדול בין גדולי ישראל איך להתייחס איך להתייחס לספר הזה איך להתייחס האם לקחת ממנו דברים אז כן או לא אז אני אני אשתף אותכם במה שאני עניתי לאותו אחד אז האמת היא שכבר קדם אותו במי שחיבר בין הכוס השבורה והארור וחיבר את זה דווקא לספר חמדת הימים כבר קדם רבי חיים פלצ'י רבי חיים פלצי יש לו המון ספרים הוא חיבר את זה 80 ספרים וזה אחרי שנשרפו לו 80 קודם אז רבי חיים פלטי יש לו ספר שנקרא זכירה לחיים חידושים שהוא כתב על הזוהר הקדוש חלק גימל דףב בזה הלשון והאם חיים לראש שהבאתי מהרב חמדת הימים לעניין שפיכות ביוד מכות בליל פסח דרבו רבו של חמדת הימים דרבו היה נוהג לעשות אותם בתוך כלי שבור הרומז אל הקליפה וכן ראוי לנהוג עיין שם היין שם ממשיך רב חיים פלצי מיום שראיתי דבריו כך אני נוהג בכל לילי הפסח אז הוא אומר מאיפה הוא למד את זה מהספר חמדת הימים אז אתה רואה שהשאלה של אותו תלמיד חכם היא שאלה במקומה אבל מה הייתה הבעיה שלו זה שהוא לא טוב לא כל כך טוב להסתכל במראה מקומות שמציין הרבי
מהאגדה שלו האגדה עםליקוטין מנהגים וטעמים הרבי מציין להנהגה הזאתי לשפור לתוך כוס שבור הוא לא מצייןכם בספר עמדת הימים הוא מציין ספר שנקרא משנת חסידים ספר משנת חסידים זה ספר מאוד מאוד מקובל הוא מופיע בהרבה מאוד בספרי החסידות זה כתב אותו רבי עמנואל חי ריקי הוא אדם שנהרג על קידוש השם על ידי זה הערבי שהרג אותו בחברון היה דייקן מופלא הוא סיכם בצורה יוצאת מן הכלל את הקבלה של הארי זל בצורה מאוד מאוד מדוייקת סומכים מאוד על מה שהוא כותב על הדיוק איך שהוא כותב את הדברים והוא כבר מביא את זה יש ספר נוסף מחברת הקודש שהוא הביא את זה מספר חמאת משנת חסידים והוא כותב שהמקור לזה זה רבי נתן שפירא הירושלמי רבי נתן שפירא הירושלמי הוא זה שאמר לשפוך לתוך כוס שבור אז עניתי לי אותו אחד אז אצלנו המקור הוא לא נתן אזתי יכול להיות שנתן אזיתי גנב את המקור הזה מרבי נתן שפירא אבל אנחנו לא קיבלנו מחמדת הימים לא קיבלנו את חמדת הימים ולא קיבלנו מחמדת הימים לא עניין זה ולא עניין אחר ובטח לא את העניין הזה של שבירת האף והחימה
אני רוצה להתייחס להלכה נוספת שקשורה לחג הפסח מה קורה כאשר בן אדם מוצא חלילה חמץ בתוך הבית שלו באמצע פסח אז פה הייתי אומר שיש הבדל בין אם הוא מחר חמץ לא מחר חמץ כשאנחנו בוחרים היום חמץ אז אנחנו כותבים בצורה מפורשת וברורה בשטר המכירת חמץ שכל אנחנו מוכרים גם כל חמץ בכל מקום שהוא כל אדם שלמד הלכות פסח בשולחן ערוב יודע שכשמוצאים חמץ אז כתוב שצריך לשרוף אותו ואם מצאת בתוך היום טוב עצמו אתה צריך לקפות עליו כלי ואחר כך לשרוף אותו אבל במה דברים אמורים כשהחמץ הזה שאתה מצאת זה חמץ שמצאת אותו ולא מכרת חמץ כי אם מכרת חמץ ומכרת בדורות שלנו שכתוב בשטר המכירת חמץ שהחמץ הזה יהיה מכור אז אפילו שלא ציינת אותו בשטר מכירת חמץ אבל בכל מקום שהוא מכור ולכן מה אתה צריך לעשות צריך לקחת אותו ולשים אותו במקום המכור זה זה הסדר שצריכים להיות היום בעבר הסדר היה
שצריכים לשרוף אחרי החג אבל היום עשינו שצריך לשים אותו במקום המכור לא צריך לעשות איתו כלום הוא שייך לגוי אדרבה אם תשרוף את זה אתה גוזל מהגול וזה לא תקין אז לעניינינו לא צריך לשרוף את החמץ הזה אבל השאלה היא מה עושים איתו בתוך החג אם קורה דבר כזה האם אנחנו צריכים לקפות עליו כלי או לא התשובה היא לא צריכים לכפות עליו כלי אלא מי שרוצה יכול לקחת אותו כי לאחר יד אותו ככה גב הידיים ככה לקחת אותו ולשים אותו במקום מכור אפילו בים טוב על מה אנחנו אמרנו שצריכים לקפוץ כלי כשאתה רוצה לשרוף אותו אבל אם אתה רוצה לקחת אותו אתה יכול לקחת אותו כמו שהוא בכלאחר יד ולהשים אותו למה צריך לקחת אותו כלאחר יד משום שהאדמור הזקן פוסק בסימן השן חץ סעיף טת ובסימן תף מם וו סעיף ה
ובסימן תף מם דלד זה סעיף יוד גימל הוא כותב שהחמץ הוא מוקצה ברמת גופו למה אתה לא יכול להשתמש בו לשום דבר אז הוא מוקצה מחמת גופו הוא לא ראוי לכלום הוא מוקצה מחמת גופו ומוקצה מחמת גופו כותב בסימן של חצי וו שאתה יכול לקחת אותו ולהעביר אותו כלאחר יד תמיד אז אתה יכול לקחת אותו ולהעביר אותו למקום איפה שמכור ואין לך עם זה בעיה כלל ועיקר עוד הלכה שאנחנו צריכים לזכור בערב פסח ערב פסח צריכים לדאוג להסתפר לפני חצות מי שלא הספיק לפני חצות יכול להסתפר על ידי ספר גוי אחרי חצות זה לא כל כך מצוי שתבצע ספר גוי לכן תקדימו את התספורת שלכם לפני חצות היום עוד על הדברים שאנחנו צריכים להספיק לעשות אותם לפני אנחנו צריכים לגמור את כל ההכנות שלא קשורות ישירות לליל הסדר לפני כיבוש וכו או גיוס כל הדברים האלה לעשות קודם אם נתקע את אחר כך זה כבר על ידי גוי אבל אם בן אדם למשל כבר כיבס והוא רוצה רק לשים במכונת ייבוש אז זה בהחלט הוא יכול לעשות מה הדין כאשר בן אדם היה לו בגדים זה נכון גם על השאלה הזאת נכונה לכל המצבים גם בנוגע לשבת מה הדין כאשר אדם היה לו במכונת ייבוש בגדים ונכנסה מכונת ייבוש לתוך השבת
החג ונגמרה האם הוא יכול להוציא ולהשתמש בבגדים האלה יש לנו כלל שכל דבר שגמרו בידי אדם הוא מותר מותר כלומר בגדים שהיו רטובים ובין השמשות אבל בוודאי שהם היו נגמרים אחר כך ומתייבשים בתוך השבת אז מותר להשתמש בהם והם לא נחשבים שהם הוקצו לבין השמשות משימוש זה על רגל אחת המושג הזה של גמרא בידי אדם אבל לכאורה בבית יש בעיה נוספת אם אני מדבר איתכם על מכונת ייבוש למשל או מכונת כביסה מה הבעיה הנוספת שבשעה שהמכונה עובדת היא לא יכלה לקחת את הבגדים ובין השמשות כי הרי אסור אסור לו לפתוח את המכונה ובין השמשות ולהוציא את הבגדים כי ברגע שהוא פותח את המכונה היא מפסיקה לעבוד אז נמצא שהוא עושה פה איזה שהוא בעיה במכונה בין השמשות יהיה אסור לו היה אסור לו לא בגלל שהבגד רטוב הוא מוקצה אלא אסור לו מכיוון שהמכונה היא מוקצה אבל זה לא נכון אדמור הזקן מחדש בסימן תו קופ חית בסעיף חף חף האלף שכל דבר שההפרעה שלו היא הפרעה חיצונית הפרעה צדדית זה לא ובין השמשות זה הייתה הפרעה הצדדית הזאתי ואחר כך היא שרה אז הדבר יהיה מותר ולכן הוא כותב
שאם היה דבר סגור בתוך בית ואי אפשר היה לפתוח את הבית אלא אם כן פורצים אותו ואחר כך פרצו את הבית ולקחו את הפירות מתוכו אפילו שאי אפשר היה לקחת את הפירות בבין השמשות מהבית אלא אם כן אתה תשבור אותם וזה דבר שהוא לא תקין אסור לעשות את זה אז אז אז כיוון כיוון שכך אנחנו לא לא יכולים כיוון שכך לכאורה אסור לך גם אחר כך להשתמש בזה מחדש האדמור הזקן כיוון שהסיבה לא הייתה בגוף הבגד אלא במשהו שמקיף את הבגד מבחוץ הבית מבחוץ זה מותר אותו דבר אנחנו נגיד בנוגע למכונת ייבוש ערב פסח בתוך כל החנות עם מכונת ייבוש נכנסה לתוך אז אתה יכול להמשיך אותה גם כן אין לך עם זה בעיה כלל ועיקר אני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה קודם כל בהלכה יש לנו ממצרים גאלתנו ממצרים גאלתנו זה שהשם מוציא אותנו ממצרים יש
אנשים צדיקים גרי צדק וגרי אמת והם יכולים להגיד כמובן אלוקינו ואלוקי אבותינו וכתוב בהלכה בסימן נון גימל ובעוד שזה מפני שאברהם אבינו הוא רב והמון גויים אז אלוקינו ואלוקי אבותינו אבא של כולנו אבל נשאלת השאלה חג הפסח אנחנו נמצאים ביציאת מצריים יציאת מצרים יצאו יהודים יצאו גם ערב רב אבל הגאירים שיגנרו מאוחר יותר הם לא יצאו לכאורה אז איך הגאר יכול להגיד ממצרים כאלתן על מה הוא אומר השאלה שאני אומר לכם עכשיו זה לא שאלה שעל מישהו פשוט שאל אותם שאל את השאלה הזאתי החפץ חיים בכבודו ובעצמו ישנו ספר עובר אורח הספר הזה כתב אותו רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים ראשי תיבות אדרת הוא היה החותן של הרב קוק רבי אברהם יצחק הכהן קוק החותן אז הוא ראשון שלו אז יש לו ספר עובר רוח הוא גם כתב המון ספרים איזה 70 ספרים עדיין לא כולם נתפסו
והוא כתב ככה בפרשת שמות התאכסן אצלי ידיד נפשי הרב הגאון מורנו הרב רבי ישראל מאיר הכהן שליטה בעל ספר חפץ חיים והרבה היה לנו שיחות בדברי תורה ובהם אמר לי שתמוה בעיניו איך יאמרו גאירים ממצרים גאלתנו וכיוצא בזה ונהי שיכולים לומר לאבותינו כמו שהזכרתי שהם יכולים להגיד לאבותינו כמו אברהם אבינו וכיוצא בזה מכל מכל גלתהנו וכשיקרה זה שקר ושם היא באברהם המון ושם שאני באבותינו זה שונה באברהם אב המון גויים אז זה השאלה ששאל לחפץ חיים את הדרת תהומים אני רוצה ליישב את הקושיה של החפץ חיים בדרך אפשר ומי יהיה בעזרי בזה לא- ולא יותר הרמבם בתשובה הרמבם כותב תשובה בתשובות הרמבם סימן ריס צדיק גימל הוא כותב תשובה לרבי עובדיה הגר הוא כותב לו בתשובה ככה
אבל שהוצאתנו ממצרים הוא כותב לרבי הרבי עובדיה הגר אז הוא כותב לו אבל שהוצאתנו ממצרים אם רצית לשנות ולומר שהוצאת את ישראל ממצרים אמור אני מבין אותך הוא אומר אם אתה רוצה להגיד שלא יצאת ממצרים וזה זה לא מדוייק אתה יכול להגיד לא שהוצאתנו ממצרים שהוצאת את ישראל ממצרים מותר לך לשם כותב לו ארם ואם לא שינית אין בכך הפסד כלום מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו אין כאן הפרש בינינו ובינך וכל הניסים שנעשו כאילו לנו ולך נעשו הניסים לכולם וכן הוא אומר בישעיה נון וו גימל ועל יאמר בן עיני חרא נלווה אל השם לאמור עבד אל עבדילני השם מעלמו וגומר אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר אז קודם כל החפץ חיים שאל זה נראה כמו שקר זה לא שאלה שלו זה הבהרה שכתב הרמבם לרבי עובדיה הגר כותב לו אתה יכול אתה יכול להגיד גם עם ישראל אבל אם תרצה תוכל להגיד גל אותנו הרמבם אומר לו מקווה שאין הבדל בין ישראל לגירים אנחנו כמוהם הם אנחנו אותו דבר אין שום הבדל נראה
אבל נראה להסביר את דברי הרמבם בדרך החסידות וגם בדרך ההלכה כתוב בהלכה בהלכות בהלכות ברכות שהאדם שנשא לאבותיו נס צריך לומר ברור שעשה נס לאבותיי במקום הזה ומה הסיבה שהוא צריך להגיד את זה מכיוון שאם האבותיו לא היו נגעלים אם אבותיו לא היו יוצאים לגאולה לא היו נגעלים באותו נס הזו לא היה בא לעולם הוא לא היה נולד או שלא היה מי שיגדל אותו ולא היה מי שילמד אותו אז הוא בהחלט יכול להגיד ברוך שעשה נס לאבותיי במקום הזה משום שזה כאילו גאולה שלו
אם אנחנו היינו נשארים במצרים וכמוכות שכותב הרמבם חייב אדם לומר חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא כאילו הוא יצא ממצרים הוא צריך לחשוב על עצמו אומרמבם כמו עבד זה כמו שפחה זו זאת אומרת הרמבם זה לא ספר סיפורים ולא ספר תיאורים ולא ספר ציורים הרמבם זה ספר הלכה הרבם נותן לנו הגדרה שכדי שאנחנו נרגיש יציאת מצריים אנחנו צריכים שתהיה לנו עם המחשה והמחשה זה כאילו הוא יצא ממצרים הוא צריך להמחיש לעצמו כמו זה זה זה מקשה עלינו קצת את העבודה היום משום שאנחנו לא נמצאים עם עבדים אין לנו כל כך אופציות אבל הרמבם כותב זה צריך להיות שאתה תרגיש כמו אבן זה כמו שפחה הזאת אתה צריך לדמיין לעצמך כאילו אז בואו נדמיין לעצמנו אם אנחנו היינו עבדים ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הריענו ובנינו בנינו היינו משובדים לפרעה ממצרים ואז אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה כולה האם באמת
אנחנו הינו יכולים לגרום לאנשים להתגייר המציאות של עם ישראל כעם של עבדים עבד נרצה אפילו אם תגיד עם חכם כולנו חכמים אבל השפלות הזאתי שהם עבדים נרצעים תחת אדונים אחרים שפלות נוראית האם מישהו היה מסתכל על הפרצוף שלנו האם מישהו היה מתקרב אלינו האם העם המצרי היה מאפשר שיתגיירו עוד אנשים אלינו במצב כזה זה יותר מאשר סביר להניח שלא ולכן כאשר אנחנו נגלנו ואנחנו יצאנו ממצרים אז כשם שנכד נן יכול להגיד ברוך שעשה לאבותיי נס במקום הזה כי בלעדיה הנס הזה הוא לא היה יוצא לגאולה אז גם אנחנו יכולים להגיד וגם הגירים יכולים להגיד רגע שיצאנו ממצרים משום שאם העם הזה לא היה יוצא ממצרים אז הניצוצות שלהם לא היו יוצאות ובפנימיות כל יהודי יש לו את הניצוץ שהוא צריך לברר בעולם והניצוץ שהיהודי צריך לברר חלק מהניצוצות פזרם לבית בן האומות כדי לאסוף ניצוצות וחלק מהניצוצות שהם צריכים לאסוף הניצוצות האלה של הגאירים אז נמצא שהניצוץ של הגיר היה שייך לתוך העם היהודי היה שייך לבירורים שהעם היהודי צריך
לעשות ומכיוון שאין להם אין להם הם לא יצאו לגאולה אז הם לא לא יכלו לברר את אותו ניצוץ נמצא שביחד איתנו יצאו גם הנשמות של הגרים בפוטנציאל שאנחנו יכולים לברר אותם שאנחנו יכולים לגלות אותם שאנחנו יכולים להוציא אותם מהאפלה לאור גדולות שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו לכל אחד ואחד מעם ישראל שיהיה לו הכנות שמחות כמו שאמרנו מראש חודש ניסן נכנסים לעניין של שמחה שיהיה לו הכנות שמחות בעניין של של הכנות לחג הפסח הבא עלינו לטובה שבעזרת השם אנחנו נהיה בחירות אמיתית חירות אמיתית בגאולה האמיתית והשלמה בלי בידודים ובלי קורונה אלא כל עם ישראל יושבים ביחד ושמחים על הניסים שהשם עשה איתנו על הגאולה שהוא נתן לו על גאולתנו ועל עדות נפשנו תודה רבה

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא