חלוקה הוגנת

"אוף" רטנה דליה, "אמרתי לך אלף פעמים שגיא: עדיף חוזה שכירות מסודר מאשר הקומבינה המוזרה שעשית עם רפאלוב".

גם למתווך ממולח כמוני לא נשאר מה לענות. מה שהצלחתי להוציא מהפה הוא "מה שבטוח, לומר 'אמרתי לךָ' זה לא מה שיעזור עכשיו".

דני רפאלוב, מתפלל באותו בית כנסת אותו גם אני משתדל לפקוד. כשהוא שמע על המצוקה שלי לעבוד בלי משרד מסודר, הוא מיד הציע לי לשכור משרד בקומת המשרדים שבבעלותו.

ידעתי שהוא איש עסקים מוצלח, אבל החזקתי מעצמי חכם יותר ממנו. הוא הצליח לגרום לי להאמין שאני יכול לחסוך את דמי השכירות הרגילים באזור כזה, הנושקים לשלושת אלפים וחמש מאות שקלים לחודש.

החזקתי ממנו כאדם ישר, וההסכם בינינו היה בעצם בעל-פה, בלי חוזה מסודר. הבנתי שזה גם לטובתו, כמו שנאמר: "זה נהנה וזה לא חסר". כך גם המשרד נשאר רשום על שמו, והוא אינו נדרש לשלם מס נוסף על עוד נכס שהוא משכיר, וגם אני מרוויח בכך שאני משלם אחוזים נמוכים מהרווחים שלי. וגם אם חלילה יהיו חודשים ריקים יותר, לא ילכו סתם לפח דמי שכירות גבוהים, כמו שקורה לצערם של בעלי עסקים רבים.

ממה שסוכם בינינו, בין השאר, זה שחלק מתשלום דמי השכירות יהיו חמישים אחוזים מעסקאות שדני יַפנֶה אלי ונסגרו על ידי. הרגשתי שכך אני נחשף לקהל לקוחות גדול יותר שלא הייתי מגיע אליו לולא קשריו העסקיים של דני, וגם הוא מרוויח לא רע מהסיכום.

לפני חמישה חודשים דני העביר אלי לקוחה שהייתה מעוניינת לרכוש דירה במרכז תל אביב, ולאחר כחודש נסגרה העסקה בשווי ארבעה מיליון שקלים. הבעיה שלי הייתה שכדי להגיע לליבה של הלקוחה שיתפתי מתווכת נמרצת שגם לה הובטחו אחוזים מדמי התיווך. תבינו אותי, ככה זה בעסקי התיווך, חייבים להיות עם לב רחב וראש גדול, "עדיף לקוח אחד ביד משניים על העץ" הסביר לי מתווך הנדל"ן שעבדתי אצלו בצעירותי. מוטב לשתף מתווך נוסף שיגזור גם קופון על עבודתו מאשר להישאר עם מעגל לקוחות מצומצם ולסגור עסקאות מעטות.

אם דמי התיווך הסטנדרטיים הם שני אחוז משווי הנכס אז כאן מדובר בדמי תיווך של שמונים אלף ₪, שאת מחציתם הייתי צריך לתת למתווכת שעבדה איתי, ואת מחציתם ציפה דני לקבל.

הסברתי לדני שבעסקה הזו התחלקתי עם המתווכת בדמי התיווך, כך שהרווחתי רק ארבעים אלף שקלים – אותם אני מתכוון לחלוק איתו. שלא תבינו אותי לא נכון, הסכומים האלה נשמעים אולי מוגזמים, אבל עד שסוגרים עסקה – הנשמה ממש יוצאת, צריך לרַצות את הקונה ואת המוכר, קצת מילים נחמדות ולהחמיא לכל צד, לפעמים גם לעגל פינות ואף להקדיש חצי שעה של האזנה לסיפורי-גבורה של העלייה לארץ לפני שני דורות של הסבתא ממנה הגיע הכסף לרכישה. לא אלאה אתכם, אבל לדעתי מגיע לנו כל שקל על העבודה המאומצת.

דני לא ממש הסכים, "תקשיב ידידי, סיכמנו שאני מקבל חמישים אחוז מעסקא שהצעתי ונסגרה אצלך. התכוונתי לחמישים אחוז נטו, לא מעניין אותי אם שיתפת מתווכת נוספת, לי מגיעים האחוזים שלי!" הסביר בתוקף.

פה ממש זעמתי. האם אני לא אמור להרוויח מאומה מהעסקה?! אם אני נותן למתווכת חמישים אחוז ולדני עוד חמישים אחוז, אני נשאר רק עם שתי הציפורים על העץ…

הסתובבתי עצבני בבית. אשתי בינתיים פלטה שיש לה ערב נשים בדיוק היום שהיא חיכתה לו הרבה זמן והיא לא יכולה לוותר עליו. לא יכולתי לסרב לה למרות שהיה לי קשה לחשוב שאני נשאר עם המחשבות המרירות והתינוק שצריך להשכיב אותו. פירגנתי לה. "לפחות שאת תרגישי טוב עם עצמךְ. ותיזהרי מלפגוש את אשתו של דני. אני לא רוצה שהסיפור יגיע לעוד אוזניים לא רצויות" הוספתי. אשתי שמחה מהשחרור, הזדרזה להתארגן ויצאה, משאירה אותי לבד עם התינוק.

מצאתי את עצמי מדבר אליו: "אתה מבין מה זה כשאתה מרגיש שכל העולם נגדך? עד שאתה סוגר עסקה שווה, לא משאירים לך רווח ממנה!". התינוק רק גרגר בהנאה, מאושר מהיחס של אבא אליו. לא יכולתי שלא לחייך. באמת, זהו הנכס האמתי בחיים. אמנם ההפסד לא נעים, אבל אפשר להתקדם מכאן הלאה בסייעתא דשמיא.

אשתי חזרה עם עיניים נוצצות. "תודה על האפשרות לצאת. באמת היה מדהים וכיף!" "אני שמח בשבילךְ", אמרתי. באמת הרגשתי שאני מסוגל לשחרר יותר. אם נגזר עלי להפסיד כסף, זה לא אומר שבו-זמנית אני צריך לאבד את שמחת-החיים שלי.

"האמת, כשחשבתי על מה שקרה" היא אמרה, ואני הופתעתי שהיא עדיין מונחת בזה למרות שעברה ערב חווייתי מלא בריגושים. "מי אמר שמה שדני חושב זה סוף פסוק"? היא תהתה. "אפשר להציע את הדברים בצורה מסודרת לרב, שיעזור לנו להבין האם במקרה כזה בו החוזה לא היה רשמי, האם זה מחייב גם כאן"?!

הסכמתי איתה. פניתי לדני שהסכים שנפנה לרב שמקובל גם עליו, ניסחתי עם אשתי את הבקשה ושלחתי לו לאישור השאלה. ידענו שרב השכונה מעורה היטב גם ב'קומבינות' שנעשות בצורה לא רשמית, והוא מצליח ליישב גם סכסוכים רציניים יותר.

פירטנו אודות החוזה הלא-כתוב, בו אני מתחייב להפריש 50% מהרווחים המגיעים מהעסקאות שדני העביר אליי. אשתי הֶכתיבה לי להוסיף שבעצם לא סיכמנו מראש כיצד לפרש את ה-50% שסוכמו בינינו וכעת בעקבות המקרה הזה נקלענו לקונפליקט. סיכמנו את השאלה בכך שדני טוען שמגיעים לו 50% מסך העסקא, ואני שגיא, טוען, שעלי לתת 50% ממה שאני הרווחתי מהעסקה בסופו של דבר. הגהה נוספת ו"שליחה".

לאחר כשעה, בה לא קיבלתי שום מענה מהרב, קצת נלחצתי. אמרתי לאשתי "מוזר מה כל כך מסובך בשאלה שלנו?! בדרך כלל הרב עונה מהר לשאלות, למה התשובה מבוששת מלבוא"? דליה הזכירה לי בחיוך שכבר 2 וחצי בלילה, וכנראה מרוב לחץ אנחנו כבר לא שמים לב מה השעה… "הכי טוב שנלך לישון ובבוקר נקוה לטוב". הנהנתי בעגמימות. "טוב נראה ונגלה כמובן" – היא הוסיפה לאחר שניה.

בבוקר, לאחר שעזרתי לאשתי לארגן את התינוק בדרך למטפלת, גיליתי צפצוף של הודעה חדשה מהמייל. "אעדכן אותך בתשובה" הספקתי לומר לה לפני שנפרדנו לשלום למקומות העבודה שלנו. המייל שהתרגשתי מהצפצוף שלו היה בכלל תזכורת לתור במרפאת שיניים היום. רק לאחר כשעה קיבלתי את התשובה המיוחלת, ומסתבר שהיה שווה לחכות.

הרב פתח בהסבר, שכאשר אין הסכם ברור בין הצדדים יש לפסוק כפי האומדנא ועל פי המקובל בענף מסחר זה, ובענף התיווך מקובל שפונים למתווכים נוספים. בפרט שהדעת נותנת שלא יתכן שההתחייבות שלי הייתה לתת חמישים אחוז מדמי עסקא באופן שאני לא מקבל מאומה.

"לדוגמא", הסביר הרב במייל בו היה גם דני מכותב, "אם דני הֶפנה לשגיא עסקא שגובה דמי התיווך שלה עומדים ע"ס מאה אלף ₪, ושגיא היה מוביל את העסקא לגמר בשיתוף עם שני מתווכים נוספים – הרי היה צריך לחלק דמי התיווך ל-3 חלקים (שגיא + שני המתווכים) וכל אחד היה מקבל 33,333 ₪. וכדי לשלם לדני את 'חלקו' בעסקא היה צריך שגיא להעביר לו את כל מה שהשתכר בעסקא ואף להוסיף לו משלו עוד 12,666 ₪ כדי להשלים ל-50% מבסיס מחיר העסקא! ובכך אין שום היגיון עסקי. לא יתכן ששגיא יתחייב לשלם 'שכירות' באחוזים גבוהים מתוך עסקא באופן שהוא לא ירוויח ממנה מאומה ואף יצטרך להוסיף כסף משלו!"

"על כן צריך שגיא להעביר לדני חמישים אחוזים מתוך מה שהוא קיבל בעסקא, כלומר סך עשרים אלף ₪", סיים הרב.

התרגשתי לקרוא את הפסק הבהיר. לא שכחתי לשתף את זוגתי שנהנתה אף היא מהתשובה המבוארת.

דני קצת היסס, אבל כשקרא שוב את התשובה היה ניכר שהבין את טעותו ואת חפותי. טוב, נסחפתי בהרגשה של חף מפשע, הרי לא האשימו אותי בפלילים… אבל שמח שהבין את ההיגיון שעומד מאחורי פסיקת הרב.

מקורות:
שו"ע חו"מ סי' רז ס"ד ברמ"א. ועיין עוד שם סי' רמו. שו"ת ריב"ש סי' קכח, תעה, תעז. תשובת מים עמוקים למהראנ"ח סי' נד. שו"ת מהרש"ם ח"ה סי' כה.