ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

שואלין ודורשין בהלכות הפסח

אלכוג'ל בשבת ובפסח🔹מקווה ומניינים בקורונה🔹הלכות פיקנטיות בבדיקת ומכירת חמץ🔹תנועת הנפש בליל הסדר - רצינות בשמחה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

קודם כל בנוגע ליחס שלנו לאלכוהול ג'ל גם בשבת וגם בנוגע לפסח האלכוהול ג'ל כפי מה שאני ראיתי הוא שפיך כיוון שהוא שפיך יש כמה וכמה דעות בהלחם שכל דבר שהוא שפיט אין בו את האיסור של של ממרח ולכן אין איתו את הבעיה של ממרח בנוגע לשבת אפשר להשתמש בו בשבתנו בנוסף לזה יש לאלכוג'ל יש לו גם כן ריח האדמור הזקן דן בנושא של ריח בסימן ת' כף י א' בסעיף זה א אבל כאן אף אחד לא שם את האלכוהול זה בשביל לארח אלא בגלל הסיבה הסיבה ששמים מתוס זה בסיבה מסיבה של הגיינה ובטיחות ולכן אין איתו את הבעיה הזאתי גם כן
אין איתו את הבעיה של הולדת ריח על הידיים בשבת או בחג לכן ניתן להשתמש באלכוגל בשבת או בחג בנוגע לפסח האלכוהול כידוע לכולם הוא מיוצר בכמה דרכים יש אלכוהול שמיוצב מפירות מירקות ויש אלכוהול שמיוצר ויש אלכוהול שמיוצר כתוצאה מנחיתה היום האלכוהול הוא מעורבב ויש כאלה אלכוהול שמיוצרים מחיטה גם כן והאלכוהול ג'ל הזה שמשתמשים בו לצורך עיתוי אנחנו לא יודעים ממה הוא מיוצר ועם כל זה יהיה מותר להשתמש בו בפסח מכיוון שכשאנחנו מדברים על איסור איסור שיחה בפסח לסוך את הגוף אז הבעיה באיסור שיחה הזה ששיחה היא משום שתייה כאשר אתה רוצה שהדבר יבלע בתוך העור אלכוג'ל אני לא מחפש שמשהו יבלע בתוך העור לא זה המטרה לא זה העניין ולכן אין עם זה בעיה כלל ועיקר בנוגע לזה
שיש לך חמץ על הידיים וזה עלול לעבור לאוכל באמת צריך איך אומרים אלה שרוצים להיזהר היזהרו לכתחילה שלא יעבור להם על הידיים שלא ישתמשו בכל זמן שהאלכוהול נמצא על הידיים לא השתמשו בנגיעה ישירה באוכל הרי שהוא מתייבש כבר אין בעיה אפשר גם לשטוף אחרי אחרי ששמים אותו אפשר לשטוף את הידיים לפני אז אין עם זה בעיה אז הנקודה הראשונה שאין פה שיחה שיחה כשתייה משום שהוא לא אמור להיבלע לא רוצים שהוא יבלע בתוך העור והנקודה הנוספת שהאמת היא שיש בו איזה שהוא חומר שיחה מסוים יש בו איזה שהוא חומר שיחה משום שלאלכוהול יש טבע שהוא גורם לבשר קצת להיות יבש אז כדי שהוא לא ייבש את הבשר עשו לו שיהיה לו חומר שסך את הגוף כדי שיהיה קצת רך הגוף אבל זה לא נקרא שיחה מכיוון שזה ששמים את החומר הזה זה רק כדי למנוע את הקלקול שעושה האלכוהול אז זה מניעת קלקול זה לא שיחה לשם שיחה ולכן אין עם זה בעיה של שיחה כלל וגם כל הסיבה שאנחנו שמים את האלכוהול זה מבחינה הגיינת לא מבחינה של שיחה גם אם הוא היה נבלע בתוך הגוף היינו מתייחסים לזה יותר כעניין של רפואה ולא לעניין של שיחה ולכן בוודאי אם אין אלכוהול כאשר לפסח אפשר להשתמש באלכוהול הזה לכתחילה ואין בזה כלל איסור וכלל ועיקה ואפילו אם הוא חמץ ונבלע משהו בתוך הגוף זה לא דרך שתייה ולא עשו את זה כמו שלא עשו את כל המשחות למיניהם
שכל המשחות למיניהם גם כן יש בהם חמץ אבל שימוש חיצוני לא עשו משום שזה לצורך רפואה לצורך רפואה לא עשו משום שיחה כשתייה אז יסוד בנוגע לאלכול ג'ל שבת ופסח אפשר להשתמש בו לשבת זה הסיכום מכיוון שהוא שפיך ואפשר להשתמש בו לפסח אפילו שיש בו חומרים ייתכן חמציים כיוון שלפי הפרסומים אומרים שיש בו עניינים חמציים אבל אפשר לפני שניגשים לאוכל לחכות שיתייבש טוב ומי שירצה יוכל לשטוף אחרי זה אבל לא חייבים לעשות את זה כיוון שגם אם היא הגיעה משהו מהאוכל עם מהידיים באוכל ואת האוכל אנחנו נכניס לפה אין בזה שום איסור מאיפה למדנו את זה מזה שהאדמור הזקן אומר שבעבר היו לוקחים את העטים מאנשים החושבים היו שמים את העט ככה בתוך הפה ובתוך העט היה אלכוהול זה היה נכנס לתוך הפה אבל מכיוון שאתה לא מחפש את זה אתה לא מחשיב את זה אז אין בזה איסור כלל בעיקר  נוספת שרציתי לדון בקשר לימים הללו זה הנושא של המניינים ההנחיות של משרד הבריאות נכון להיום יש לה
מטרות לעשות מניינים של 10 בלבד במרחקים של 2 מ' אחד מהשני וזה צריך להיות במרחב הפתוח באמת בשבת האחרונה היו הרבה הרבה מניינים בחצרות של בתים בגנים בכל מיני מקומות פתוחים אם אתם שמים לב כל ההנחיות האלה הולכות ומחמירות משבוע לשבוע או מכמה ימים לכמה ימים בכמה מקומות בעולם כמו בצרפת נאסרו המניינים מכל וכל הרבנים בצרפת הרבנים הראשיים אסרו את הבניינים לחלוטין ישנם עוד מקומות מסוימים שנאסרו עםניינים לחלוטין גם פה בארץ יוצאים פה ושם קריאות כאלה של רבנים שאוסרים את המניינים לגמרי אני רוצה להסביר לחברים המקשיבים מה פה מה עומד מאחורי הפסיקה הזאת
מה שעומד מאחורי הפסיקה הזאת זה חוסר תשומת לב של הציבור וכמו שמספרים וכמו שמדווחים אתה מגיע למקום האנשים כאילו רוצים לקרן אהבת ישראל ידידות ורעות חברות וקשה להם לתת את התחושה של הריחוק קשה להם לתת את התחושה שאנחנו לא הכי מנחנו שאנחנו לא אוהבים שאנחנו לא חסידים והדבר הזה מביא פשוט בפועל ממש להידבקות יתרה בזה בני ברק נמצאת במקום השני בארץ ירושלים במקום הראשון השכונות החרדיות בארצות הברית אם זה ויליאמסבורג אם זה קראו הייטס+ נמצאים בריבוי גדול יותר חזק יותר וכולם עומדים ונדהמים מאיפה זה בא
וההסבר הפשוט הוא שזה מגיע כתוצאה מזה שאצלנו יש את האחווה הזאת בבית הכנסת בית המדרש אנחנו לא מתרחקים אחד מהשני קשה לנוע אנחנו רואים בזה חוסר אהבת ישראל אבל יהודים יקרים העניין הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא סכנת נפשות סכנת נפשות אפילו של יהודי אחד מבוגר בין למעלה ממאה היא מספיקה לזה שאנחנו נסגור את כל בתי הכנסיות בעולם ושאנחנו נאסור את כל המניינים בעולם ושאנחנו נאסור את כל המקוואות בעולם פיקוח נפש אפילו של יהודי אחד דוחה את כל התורה כולה לכן אסור לנו להקל ראש בכל העניין הזה צריך להתייחס לעניין הזה מאוד מאוד מאוד בצורה רצינית מאוד מאוד ברצינות בפרט שבנושא הזה זה לא רק מה שהאדם עושה לעצמו אלא גם מה שהוא חייב להחריני
כוכב לאחרים הוא יכול להזיק גם כן לאחרים המציאות היא זה שהחומרות האלה שהלכו וגדלו הם באו כתוצאה מזה שהציבור באמת לא עמד בהם האנשים לא שמרו על 2 מ' האנשים לא שמרו לא להכניס את הידיים לפה האנשים לא שמרו לא לתת יד אחד לשני לא לא שמרו על הכללים של עלייה לתורה עלייה לתורה שהבעל קורא הוא עומד יחיד ליד התיבה
והוא קורא והעולה לא נמצא לידו אלא נמצא רחוק 2 מ' מסתכל בהומש כאשר ה העולה צריך לברך ברכה ראשונה הבעל קורא מתרחק 2 מ' הוא מברך ברכה ראשונה זז ואז הבעל קורא חוזר האנשים לא שמרו על הכללים הללו גם כשלמדו את הכללים הללו אז אתה יכלת לראות גיחוך בעיניים של האנשים אז הגיחוך הזה הביא לידי כך שיש רבים מאוד מהאנשים שנדבקים אפילו אם הם לא רואים את זה מיד הם רואים את זה אחרי כמה וכמה ימים או אפילו שבועות וככה נוצר מצב שהרבה הרבה משפחות נכנסו לבידוד ולהסגר ולסבל וסכנת חיים גם כן יום יום שומעים על עוד+ יהודים יקרים שנפטרו לבית עולמם כתוצאה מההידבקות הזאת של של הנגיף הזה
לכן בשום פנים ואופן אסור להקל ראש אסור להקל ראש מה הכוונה אסור להקל ראש מי שנמצא במקום כזה שהאנשים לא מסוגלים בשום פנים ואופן לשמור על הכללים ולהוראות אבל בצורה קיצונית לשמור על הכללים ולהראות בצורה קיצונית יזמים אומרים לך 2 מ' תתרחק שתיים וחצי מטר בצורה קיצונית כדי שלא יהיה שום קרבה ואם אומרים לך שהעלייה לתורה צריכה להיות באופן מסוים אתה צריך לשמור על זה באופן קיצוני ואם אומרים לך שהגבהיים לא עומדים לא מימין ולא משמאל של הספר תורה אתה יכול צריך לשמור באופן קיצוני יש דבר כזה לעלות לתורה בלי לראות את האותיות גם עיוור יכול לעלות לתורה על פי ההלכה הוא לא חייב לראות את האותיות ככה הוא פוסק הצמח צדק ופוסקים עוד פוסקים אחרים אפשר לעלות באופן באופן הזה לתורה אבל חייב להיות ששומרים על הדברים באופן מאוד מאוד חזק אחר כך לא יושבים להתמודד על התוועדות זה צריך להיות פשוט ולא עומדים ומשוחחים ולא מעריכים בתפילה ולא אומרים שיחה תוך כדי ולא מה ומחליפים מילים תוך כדי
ולא מביאים ילדים זה צריך להיות מאוד מאוד חזק ומאוד מאוד בוטה ובאופן הזה מי שירצה עדיין יהיה מותר לו לעשות תפילה במניין אני לא אומר חייב מי שירצה יוכל לעשות אבל אם אתה מגיע למקום שלו שומרים על הכללים מתנהגים ככה חופשי פתיחות אהבת ישראל במרכאות אז אל תבוא למקום הזה אסור לך לבוא למקום הזה צריך להחרים את המקום הזה אז מה יהיה אם קריאת התורה מה יהיה עם תפילה בבניין אז לא צריך להתפלל במניין הקדוש ברוך הוא שציווה הלאה במניין הוא ציווה אותך לא להתפלל במניין מה מה יהיה עם כל האמנים ועם כל העניינים תניח את כל הדברים האלה בצד זה לא שייך לך בכלל אי אנחנו צריכים שיהיה לנו 100 ברכות
אז אפשר לעשות את המאה ברכות באמצעות ברכת הריח כל פעם שאדם מסיח דעתו יחזיק לעצמו איזה איזה שהם בשמים כל פעם שהוא מסיח דעתו יברך עוד הפעם עוד הפעם כה הוא יכול להשלים לעצמו עשרות ברכות ברקת הריח ביום כל פעם שהוא מסיח דעתו יכול לברך עוד הפעם והכלל בברכת הריח אם זה פרי זה נותן ריח טוב בפירות ואם זה ואם זה הדס שהוא קשה זה עצי בסמים ואם הגבעול הוא רך זה עשבי וככה אנחנו יוצאים מדי חובה ככה אנחנו נקיים את המצוות וזה באמת סגולה גם כן להישמר ממגפה כי הרי בזמן דוד המלך היו 100 אנשים מתים כל יום עד שהוא גילו לו שזה נאום הגבר הוקם על על בגימטריה 100 על ידי 100 ברכות גם אנשים וגם אנשים בכל יום זה סגולה לנצל מהמגיפה בריכות ימים ולכולם אז אני חוזר שוב
התפילה במניין לא צריך ומי שאין לו אפשרות למניין מוקצן עם הקפדות עם גבורות מישהו שעומד על התוקף איך תתנהל התפילה בקצב מהיר ובמרחק 2 מ' ובמקום פתוח והעלייה לתורה במרחקים ולא לעמוד מימין ומשמאל וכשהעולה עולה אבל לתת ידיים אחד לשני ואפשר אפילו לבוא עם כפפות ולא ולא לשים בפה שום דבר וכל הזמן שאתה בבית הכנסת אתה נוגע בשולחן אתה נוגע בכיסא לא להביא את הידיים לא לעיניים לא לפה לא לאף או לפנים לשום מקום מי שיכול לעמוד בכל התנאים הללו יהיה מותר לו לבוא להתפלל בחצר אבל ללא התנאים הללו זה יעשום
בנוגע לתפילות שעושים אנשים דרך המרפסות תפילות דרך המרפסות יש את האור בחצרות ובגנות למשל יש אנשים שנמצאים קצת בחצר נגיד 5 6 בחצר ויש עוד שנמצאים אחד מהמרפסת הזאת אחד מהמרפסת הזאת יש כאלה הגדילו לעשות ישראל אוהבים את המצוות וקשה להם לוותר על תפילה במניין אז בניין שיש בו או שני בניינים צמודים קרובים דתיים אחד אחד מול השני מארגנים לעצמם בזמן אחד והם מתפללים באופן כזה שכל אחד עומד בחלון בבית שלו וככה הוא מצטרף אז צריכים לדעת כדי להצטרף למניין זה צריך להיות שכולם רואים את כולם זה האופן שהוא שהוא מועיל בהלכה בהלכה יש לכתחילה שלא יהיה מרחק של 400 שלא יהיה רשות היחיד מפסיקה וכן הלאה אבל אנחנו הרי לא נמצאים במצב של לכתחילה אנחנו נמצאים במצב של דיעבד אז מוריי ורבותיי בשולחן ערוך אדמור הזקן בסימן נון היינו בסעיף תצט זין אומרת מור הזקן
למה הם רואים אחד את השני אפילו אם מאחורי בית כנסת אפילו שהם עומדים בחלון אפילו שיש במרחק של כמה קומות מצטרפים אבל בתנאי שהם רואים אחד את השני אבל אם ככה סתם הם לא רואים אחד את השני זה לא תקין לכן אם מדובר על חזרת השץ אז הם צריכים לראות את אחד את השני ברחו רואים אחד את השני בנקודות האלה שצריכים לשמוע ולהגיד קדיש ודבר שבקדושה שהכל בסר השכנים צריכים להוציא את הראש מהחלון כדי להצטרף שכולם יהיו ביחד אותו דבר כאשר רוצים להצטרף חלק מלמטה חלק מלמעלה עם שייך שיראו אחד את השני כולם רואים אחד את השני יכולים להצטרף וזה תקין בנוגע לקרית התורה יש כל מיני הלכות האם מוצר להוציא ספר תורה לגינה על החצר על השדה אבל ברגע שמדברים על מצב של אין ברירה אונס בוודאי שמותר כל כך לטבע ביעור ההלכה ההלכה למעשה שהדבר הזה הוא מותר ובנוגע בנוגע לטבילה במקווה המקווה הוא נושא בעייתי למה הוא נושא בעייתי מכיוון שכמו שהסברתי בשיעורים קודמים רק לומדים כל הזמן את הנגיף הזה
וזה זה חדש הרבה דברים פה חדשים בשבילנו ואחד הדברים הכי חדשים לנו זה הנושא הזה של המקווה כי מים אנחנו לא יודעים אם זה עובר לא עובר כי יודעים לא יודעים חלקם אומרים כך חלקם אומרים אחרת חלקם אומרים שהכלור ששמים במים מבטל אותו חלקם אומרים שלא אז אני כבר לא מדבר על המרחקים שצריכים לקחת ועל המקלחות שזה בוודאי צריכים לבטל אין מקלחות ואין שום דבר אני מדבר אפילו על הטבילה בתוך הבור שלפי ההנחיות של משרד הבריאות זה שיקחו שכל פעם יהיה רק אחד בתוך הבור של הטבילה אני מסופר אני כבר במשך שבועיים הורתי למי ששואל לא ללכת למקווה ולמה מכיוון שהדבר הזה לא מספיק ברור הנושא של התרחקות הנושא של התרחקות באוויר 2 מ' ונושא שבתקופות קדומות כבר נזהרו ממנו וזה נושא שהיה ידוע וזה נושא שכל המגזר גם המגזר ששומר על עצמו גם הוא ראש הממשלה בעצמו ככה הם ככה הם חיים ככה הם נזהרים אבל כשאנחנו מדברים על טבילה בתוך בריכה בתוך מקווה וכיוצא בזה זה דבר שלא יודעים עליו כבר לא מכירים אותו מכיוון שכך צריכה להיות זהירות יתרה בנושא הזה טוב אז אני מסכם את מה שדיברנו עד עכשיו אל כלג'ל בשבת אפשר להשתמש בפסח אפשר להשתמש
קריאת התורה מותר להוציא ספר תורה לבחוץ חייבים להקפיד על השתי מטר על המרחקים בחוץ צריכים להיזהר שאם יש יותר מעשרה אנשים ללכת משם לא לתת לפריקת העול הזאת להיות במחנה שלנו בשום פנים ואופן לא חייבים להתפלל בתפילה במניין רק מי שמאוד רוצה אני לא יכול לאסור עליו את זה זה הניסוח לא יכול לאסור עליו אבל בתנאי שהוא עומד בכל הכללים וצריך וצירוף תפילה במרפסות חצר ומרפסת או מרפסות אחת מול השניה או באותו בניין אפילו במרחקים גדולים בלבד ששומעים אחד את השני ורואים אחד את השני בהלכה כתוב גם שלא יהיה שלא יהיה עבודה זרה או בית כיסא ביניהם אתה שנמצאים כולם בחלונות אחד מול השני אז אנחנו לא חוששים פה לא לבית כיסא ולא ולא לעבודה זרה לפחות ברוב ככל המקרה
ושהקדוש ברוך הוא באמת יחוץ ירחם על עם ישראל ושיהיה שמירה על כל יהודי כל עם ישראל ביחד וכל יהודי לחוד ושאנחנו נהיה הערבים והדדיים לא רק בנשמותנו אלא גם בגופנו לשמור בקנאיות שחס וחלילה יהודי אחר לא ינזק על ידינו וכמובן שאנחנו גם כן לא ננזק ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל החולים ושישמור על כל הבריאים שחלילה לא יכלו כעת נעבור לשואלים הדורשים הנחות הפסח אדם שיש לו נכסים גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ איך הוא צריך להתנהג השנה במכירת חמץ אז קודם כל בנוגע למכירת חמץ אני מורה הלכה למעשה שלא צריך ללכת לרבנים גם לא בלכתחילה למכור מכירת חמץ באמצעות האינטרנט אני חוזר שוב לא ללכת לרבנים גם לכתחילה לא צריך את זה אפשר לכתחילה למכור חמץ באמצעות האינטרנט וזה לא בערך לכתחילה אלא זה לכתחילה שבלכתחילה ואני לא אומר את זה רק השנה אני אומר את זה ביחס לכל שנה
כל העניין הזה של הקניין סודר כשם שיש קניין סודר יש קניינים נוספים יש קניין סיטום גם זה שאתה מסמן במחשב שאתה שולח ואתה נותן הוראה למכור את החמש זה גם כן קניין זה קניין שתופס לפי מנהג המדינה בבית הדין להבדיל בבית המשפט אדם שעשה את הלחיצה הזאתי יחייבו אותו כספים על הלחיצה הזאת שהוא עשה זה נחשב אישור לכל דבר זה אישור לחתימה זה אישור לקנייה זה אישור לשטח לכל דבר אין צורך לא ללכת לרב לא להרים שום קניין אל תסכנו לו את עצמכם ולא את הרבנים הרבנים לא צריכים עכשיו לקבל עשרות של אנשים אלא מה שכל שנה היו נותנים לרב משהו אפשר עכשיו לתת לו גם כן אפשר לשים לו בתיבת הדואר אבל לא צריך לבוא אפשר לכתחילה למכור חמץ באמצעות האינטרנט ותזדרזו למכור את החמץ באמצעות האינטרנט ותעשו את זה גם למקרים והידידים שלכם כמה שיותר מהר אבל הנידון של השאלה שלנו עכשיו זה אדם שיש לו נכסים גם בארץ וגם בחוץ לארץ למשל האדם הזה הוא גר בחוץ לארץ אבל פה בארץ יש לו איזה שהוא מפעל יש לו איזה שהוא עניין שיש שמה חמץ בפנים כיצד הוא עושה את מכירת חמץ אני חוזר שוב השאלה הזו שייכת כל שנה היא לא שייכת דווקא להשנה איך אדם מתנהג כל שנה היה אפשר לצאת מחוץ לארץ גם כן אז איך מתנהג אדם שנוסע לחוץ לארץ
למעלה מחצי מיליון יהודים היו נוסעים מחוץ לארץ השנה ברוך השם נשארים בארץ חבל שבנסיבות כאלה אבל הם נשארים בארץ אבל יהודי שנוסע לחוץ לארץ מארץ ישראל או יהודי שנוסע מחוץ לארץ ארץ ישראל לא מארץ ישראל לחוץ לארץ איך הוא צריך להתנהג במכירת 5 הסוגיה קשה ומורכבת ואנחנו צריכים לתת עליה את הדעת פעם אחת ולתמיד אז היסוד הראשון היסוד הראשון בנוגע בנוגע למכירת בנוגע למכירת חמץ למי שיש לו חמץ ממקום אחד כולנו מכירים את המושגים חפצה וגברא חפץ זה החפץ גב רזי האדם גברה זה האדם שהחמץ שלו חפצה זה החפצה זה זה החמץ בעצמו יש דיון גדול בין הפוסקים
כשאומרים שאדם צריך למכור את החמץ שלו לפי מה מסתכלים לפי מסתכלים לפי איפה נמצא הבעלים או שמסתכלים לפי איפה נמצא החמץ למה זה נוגע למה הנפקא מינה בנושא הזה אז הנפקא מינה היא כזאת אנחנו יודעים שיש הפרש שעות פה מארץ ישראל אז אנחנו כאילו קדימה יותר אמריקה זה קצת יותר אחורה יש מקומות אפילו של הפרסים של של 10 שעות המזרח הרחוק יש לנו הפרשים של 10 שעות אדם שיש לו נכסים ב בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ הוא אדם שהיה נוסע ממדינה אחת למדינה שנייה כיצד הוא עושה את המכירת חמץ שלו זה הנושא שלנו עכשיו אז התחלנו שיש הבדל בין חפצלי גברא החפץ הזה איפה החמץ נמצא והגברה זה האדם בעלים הבעלים של החמץ אז להלכה נחלקו הפוסקים מחלוקת גדולה מאוד
והמחלוקתי המחלוקתי היא איך אנחנו לפי מה אנחנו הולכים האם אנחנו הולכים לפי המקום של החמץ לפי החפצה או שאנחנו הולכים לפי הגבר לפי האדם שמוכר את החמץ איפה הוא נמצא אם היינו הולכים למשל לפי הגברא אז לא היה לנו בכלל בעיה אדם שנסע לחוץ לארץ אז אפילו שהיום טוב חג הפסח נכנס בארץ ישראל קודם הוא לא היה עובר על שום עבירה כי הוא נמצא במקום שעדיין החג לא נמצא ובסיום החג הוא היה מוכר את החמץ שלו בחוץ לארץ אז הכל היה בסדר המסתיימת המכירה שלו באחרון של פסח שזה יום אחד נוסף מה שיש לו בארץ אבל אם אני הולך אחרי החפצה אז אדם שיש לו חמץ פה בארץ והוא מכר את החמץ שלו בחוץ לארץ או אפילו אם הוא מכר את החמץ שלו בארץ והוא נמצא בחוץ לארץ תמיד תהיה לו בעיה מה הבעיה שתהיה לו בואו ננסה לתרגם את זה באותיות באותיות פשוטות האדם
הזה שנסע לחוץ לארץ ומכר חמץ בחוץ לארץ הרב בחוץ לארץ מתי עושה את המכירת חמץ הוא עושה אותה בבוקר עושה אותה בערך בשעה 10 בוקר בערב פסח 10 בבוקר בחוץ לארץ איזה שעה זו בארץ ישראל זה כבר שעה שכבר אי אפשר למכור חמץ בארץ ישראל זה כבר מאוחר זה כבר אחרי הצהריים של אור לארבע 10 נמצא שהבן אדם הזה שמכר לרב הוא מכר לרב בחוץ לארץ בשעה שהחמץ שלו בארץ כבר אסור כי אם הולכים לפי החפצה השעון של ארץ ישראל כבר הכניס אותו לתוך ישום אותו דבר הוא נתקל בבעיה נוספת אז מה הוא יעשה הוא רוצה למכור בארץ ישראל כדי שלא יהיה לו בעיה עם החפצה ולא יהיה לו בעיה בכניסת החג לחוץ לארץ כי הפסח נכנס בארץ ישראל לפני הפסח נכנס בארץ ישראל לפני ארצות הברית אבל תהיה לו בעיה בסוף הפסח מה הבעיה שלו בסוף הפסח שבסוף הפסח בארץ ישראל מסתיים אחת בשביל פסח ובחוצה לארץ יש לנו אחרון של פסח יום נוסף שצריך שהחמץ לא יהיה שלו אבל הרב בארץ ישראל מתי קונה את החמץ במוצאי שביעי של פסח אז חוזר אליו לאותו יהודי החמץ שלו וכאילו עובר עליו אז מה צריך לעשות אני אספר לכם קודם מה היה מקובל הרב פסח צבי פרנק למשל הוא הוא יעץ וככה מופיע בשטר מכירת חמץ שלו שהרב יעשה שתי
שהרב יעשה שתי מכירות מכירה אחת הוא סליחה לא שתי מכירות שתי קניות הרב עושה שתי קניות קנייה אחת הוא קונה בשביל של פסח של ארץ ישראל וקנייה שניה הוא קונה ביום יום אחד אחרי שמי של פסח של פסח ואז מה היו אומרים האנשים שהיו רוצים להיות בחוץ לארץ מוכרים אצל הרב פה בארץ ישראל את החמץ היו מודיעים לו אנחנו עושים את אנשים יוצאים לחול אז הרב היה מסמן להכניס אותם לתוך הרשימה של אלה שהוא קונה את החמץ שלהם יום אחד אחרי כולם זו אפשרות אחת אפשרות שנייה
שהיא אפשרות קלה יותר ופשוטה יותר אבל צריך לקחת אותה בחשבון אתה מוכר לרב בארץ ישראל ואתה אומר לרב בארץ ישראל כבוד הרב אני הולך להיות בחוץ לארץ ואתה גם כותב לו את זה עדיף שזה גם יהיה כתוב בשטר מכירת חמץ ואז אתה בראש שלך לא מתכוון לקנות את החמץ במוצאי החג שימו לב טוב הרב יעשה רק קנייה כל הקנייה אחת בשביעי של פסח מקבל אליו למשרד שלו את הגוי ויקנה ממנו בחזרה את כל החמץ את כל החמץ יקנה ממנו בחזרה נכון אהבה אחרי שהוא יקנה מהיהודי את כל החמש אז אז הוא יקנה מהגוי את כל החמשץ אז מה יהיה מה שהוא קנה ממנו אז החמץ שייך עכשיו למי שייך לרב אבל אותו יהודי עושה תנאי הרב אני לא רוצה לזכות בחמץ שלי עד יום החמץ שלי יישאר אצל כבוד הרב ישאר אצל הרב עוד יום אחד ואחרי האחרון של פסח אני מעוניין לקנות אותו חזרה במחשבה זה יהיה ההסכם
אז אז זה הפתרון לכאורה והפתרון הזה שייך גם לשנה שאנשים לא יוצאים אבל אם יש יהודי בחוץ לארץ יש לו דירה פה בארץ השאירו אותו סגורה ויש בה חמץ הוא צריך לעשות מכירה אצל רב בארץ ישראל פה יכול לעשות את זה באמצעות האינטרנט גם כן ולרשום בצורה ברורה בשטר המכירה שלו אני לא מעוניין לזכות בחמץ אלה עוד יום אחרי וזה מועיל לו זה יתפוס לו וזה הפתרון בעדה החרדית הם עושים אוטומטית שכל המכירה שלהם פוקעת רק אחרי 10 ימים 10 ימים כדי שזה יקח גם את סין את המזרח+ את המקומות הרחוקים שכאילו יש שמה מרחק של שעות גדול יותר לכאורה זה יכול להיות גם כן שא כן שאלה אם זה מכירה לעשרה ימים וכל האנשים כבר לוקחים את החמץ קודם אז בסדר אז יש כל מיני צדדים להגיד שאם לא משלם לי על החמץ אז אני פטור מלהחזיר לו אבל אני לא צריך להתחשב בו אבל זה העניין אז אני מסכם את ההלכה למעשה בנוגע בנוגע לפסח מי שיש לוחמים בארץ ישראל והוא נמצא בחוץ לארץ הוא יעשה מכירה בארץ ישראל מפני שהמכירה בארץ ישראל מועילה לו לכניסת החג כי החג נכנס פה לפני הזמן אז אין לו שום בעיה עם זה ובנוגע למוצאי החג שירשום במכירת חמץ שלו לרב אני
לא רוצה שלזכות בחמש בעד אחרי יום טוב אחרון של פסח בחוץ לארץ ואז כשהרב הקנה את החמץ הרב קונה אותו לעצמו וזה יחזור אל הבעלים רק אחרי החג זה הפתרון כעת אני עובר לעניין שקשור עם בדיקת חמץ אנחנו אור לארבעה 10 עושים בדיקת חמץ מיד עכשיו אנשים בבתים מיד מתפללים ערבית לפי המכתב המפורסם של הרבי על ההנהגה של הרבי האריץ שהוא התפלל ערבית ביחיד ומהיד עשה בדיקת 5 ימי חוליו ככה הוא התנהג וגם אלה שלא התפללו במניין מיד בצאת הכוכבים ועשו תפילה בבית ומייד אחרי זה עושים בדיקת חמץ אנחנו שמים רק תזכורת קצרה אנחנו שמים 10 פתיתים כל פתיט- מכזה את כל הפתיתים ביחד כזאתי חמץ קשה מגלגלים אותו בנייר לא בנייר כסף מפזרים אותו במקומות שונים בבית
ובודקים ומוצאים את החמץ ויוצאים ומבררים ומברכים על הבדיקה על ביור חמץ וכאן אני רוצה להאיר גם כן שמברכים מברכים ביעור חמץ גם על בדיקה שיעשו אותה ביום אם לא יספיקו בלילה מברכים על ביעור חמץ גם על בדיקה שיעשו אותו בתוך החג אדם שמגיע לאיזשהו בית משפחה או איזה מלון או איזה צימר לא משנה מה בתוך החג הוא מברך ובודק האדם ששוכר מכונית בתוך החג לא מברך על המכונית כי זה ספק האם המכונית נחשבת כחלק שמברכים עליו אבל אני מדגיש שוב גם בתוך החג אנחנו מברכים רק אם אחרי החג אנחנו מגיעים לאיזשהו מקום שלא בדקו בו חמץ אנחנו חייבים לבדוק וחייבים לשרוף את החמץ שיימצא שם אבל אנחנו לא נצטרך לברך אבל עד היום האחרון של החג אנחנו נצטרך לברך כשאנחנו עושים בדיקת חמץ למקום שהוא בא לרשותנו ולא בדקו בו חמץ קודם אם זה מקום שאנחנו מסופקים הם בדקו בו חמץ או לא אז נבדוק בלי ברכה אבל מקום שאנחנו יודעים שלא בדקו בו חמץ נצטרך לברך עד היום טוב האחרון מה שרציתי להוסיף השנה ואחרי שאנחנו בודקים את החמץ אנחנו צריכים לשים אותו במקום שמור כדי שלא יקחו אותו ילדים ולא עכברים ולא ולא שום דבר כזה ולא ילך לאיבוד יש אנשים שתולים את החמץ אחר כך על המתלה בבית
כתוב בשולחן ערוך אדמור הזקן בלחוץ שמירת גוף ונפש בסעיף טיט שאסור לתלות לחם וזה קשה להניות נשאלת השאלה את השאלה אתה רואה שאנשים כן עושים את זה איפה הם שומעים אתכם בעצם הם לא רוצים שהוא ילך לאותו תולים אותו על המתלה האם הדבר הזה באמת אסור או שהוא מותר אני רוצה להגיד שזה מותר לך על איזה לחם אמרו לא לתלות אותו הלחם כזה שזה ביזיון זה עושה עניות זה מבזה אבל לחם כזה כשאתה תולה אותו זה לא יוצר שום עניות אין עם זה בעיה בכלל לכן כשאנחנו הולכים לשרוף את הפתיתים הללו אנחנו לא הולכים עכשיו לאכול אותן אנחנו הולכים לשרוף אותם כיוון שאנחנו הולכים לשרוף אותם זה לא נחשב ביזיון עד שהולכים לאכול אותה ותולים אותה זה יכול להיות ביזיון אבל כשלא עושים את זה באופן של ביזיון על זה זה לא נאמר אותו דבר אלה שרוצים לשמור את המצות שלהם כל מיני
כל מיני בחורים שגרים בכל מיני מקומות שיש גם כל מיני בעלי חיים שמסתובבים בחדר והםולים והם תולים את המצות שלהם במרכז החדר באוויר על המנורה כדי שלא יגיעו לשם בעלי החיים הללו האם זה נקרא שם תלו לחם לא למה מכיוון שהם לא עושים את זה דרך ביזיון הם עושים את זה בשביל לשמור אותו דבר הילדים שלנו היקרים כשהם הולכים לגן ותולי הגננת את ה את ה את התיק אוכל שלהם על המתלה זה לא דרך ביזיון זה מונח יפה זה מונח מסודר התלייה זה דרך ביזיון דרך עניות מה שרגילות לעשות זה לא דרך ביזיון זה לא לא על זה מדובר לא זה האיסור והייתי אומר שזה היסוד כל דבר שהוא רגילות ולא רגילות גמרא מספרת שהיה שני אנשים ששיחקו בלחם וזרקו אותו אחד על השני כתוצאה מזה הרב ראה את זה והוא אמר יש שובע בעולם אנשים מזלזלים בלחם ומזה נעשה רעב גדול בעולם ההקפדה שלו
למה משום שלזרוק לחם לא היה מקובל זה לא כבוד ללחם וזה עד היום לא מקובל אז לכן זה אסור אבל דברים כאלה שהם מקובלים כמו למשל בחתונות מסוימות זורקים חיטים זורקים חיטה אז מכיוון שהחיטה לא נמאסת כתוצאה מזה שזורקים אותה אז הדבר הזה יהיה מותר וכאן המקום להזכיר שצריך לעורר רחמים על יהודים שנמצאים בכל מיני מקומות בעולם ואין להם טיסות וגם אין להם מצות כי יש כמה וכמה יהודים יקרים שנתקעו ובמקום שלהם אין מצות אז זה נושא לדיון בפני עצמו יש להם קמח לא של שמורה שהם יכולים לאפות בעצמם מצות אבל שמורה אין להם ויש להם חיטים גרגירים של חיטה הם יכולים להשיג ולטחון בעצמם ולעשות מצות אבל הגרגירים הללו יכול להיות שכבר לטתו אותם בתוך מים וגם הקמח הקמח שהקמח שיש להם
הקמח הזה שיש להם שקונים בחנויות מה שנקרא קמח הלבן כמו שאנחנו קונים זה ספק אם לטטו אותו או לא וגם אם לטטו אותו ספק אם זה יתנפח התנפץ אז יש פה יש פה ספקות והשאלה מה הם מה הם מה הם יכולים לעשות אז האנשים האלה אנחנו קודם כל מעוררים עליהם רחמים שימצאו שיהיה להם מצות דבר שני כמובן הם נתקעו בלי מצות אבל מצות מכונה כשרות לפסח יש להם אז בלית ברירה הם בכלל מוצאות מכונה קשירות לפסח אנחנו נמליץ להם לאכול אותם רק מה שחייבים לאכול ולא יותר אבל כן ואם הם יכולים לעשות בעצמם מצות ויש להם אפשרות מקמח או מגרגרים אנחנו נמליץ להם לקחת גרגרים ולטחון אותם בעצמם ואולי ואולי הגרגיר הזה כבר אז הם יבררו את הגרגרים שיחפשו הגרגרים שלמים אבל גם גרגרים שלמים אולי כבר קיבלו מים והחמיצו אבל כיוון שזה רק אין ספק וזה ספק שלפני הפסח הם לא אוכלים את המצות בתוך הפסח אלא רק לפני הפסח ספק אם ירד עליהם מים ואפילו אם ירד על מים ספק אם אמ החמיצו אז יש פה כבר יותר משתי ספקות אדמור הזקן מתיר בשני ספקות בפרט בשעת הדחק אז חינו ואם לא אז הם יוכלו לעשות מצות גם מהקמח הלבן שיש להם וכמובן שאני אומר יוכלו לאכול לעשות מצות הם יוכלו גם לברך עליהם על אכילת מצע כמובן שזה שעת הדחק מימי
הילל ומי פילל שאנחנו נגיע לשאלות כאלה של דחוקים כאלה בנוגע לעניין של מצע אבל זה זה המצב צריכים לדעת שההלכה מתייחסת לכל מצב כעת אני אעבור לנקודה נוספת הפוסקים כותבים הראש במסכת פסחים כותב הוא לומד את זה מהגמרא במסכת פסחים בדף למד חית ומהגמרא במסכת סוכה בדף למד לא יוצא ידי חובה במצה שלא שייכת לו המצה שייך צריכה להיות שייכת לך כמו שבחג הסוכות יש באים אין לכם בארבע מילים לקחתם לכם אז לומד הראש שהלחם הזה קיים גם כן במצב המצה צריכה להיות שייך לך לפי זה כאשר בן אדם מארח בבית שלו מישהו אז הוא היה צריך להקנות לו את המצה כדי שהיא תהיה שלו שזה יהיה שייך שיהיה לכם ואנחנו לא רואים שאנשים עושים את זה מארחים ולסדר ציבורי יהיה רצון שגם השנה יוכלו לארח אנשים אבל כשמארחים לא ראינו שמקנים את המצה לכם ויסוד הדבר אני אומר את זה מפני שזה חידוש זה חידוש שיוצא מתוך דברי האדמור הזקן האחרונים הרבה התחבטו בשאלה הזאתי האם צריך להקנות את המצות לא להקנות עמא דהולם לא נוהג להקנות אבל אנחנו רוצים לדעת מה יהיה ההלכה האם נראה שמיים צריך להקנות ויש 100 האחרונים שכתבו שיראה שמיים יקנה אבל לכאורה מצד מה שכותב האדמור הזקן בסימן הרי סמך גימל בסעיף טיט בסוגריים הוא מדבר שם
צריך להקנות נר של שבת הוא לומד את זה מנר של חנוכה מסימן תו ריש עין זין והמסקנה שלו שלא צריך להקנות נר של שבת לאורח שמגיע אלא עצם זה שהוא אוכל אצלך על השולחן נר של שבת כבר קנו הוא נחשב אחד מבני הבית והוא לא צריך הקנייה כך כותב אדמור הזקן אם הוא סמוך על שולחן בעל הבית נעשה כבני ביתו של בעל הבית ולכן הוא לא צריך שום הקנייה הכל בסדר זה הנר שייך לו הנר של שבת הנר של חנוכה שייכים אחד שייכים לו גם כן לפי זה אנחנו נצטרך להגיד שגם המצע אם הוא אוכל על שולחן בעל הבית המצע גם כקנויה אבל לא צריך להקנות שום דבר אני רוצה להסביר קצת את הרעיון שעומד מאחורי הדברים באיזה קניין פתאום המצה הפכה להיות שלו בעל הבית הזמין אותו לאכול אצלו אבל הוא לא יקנה לו את המצות למה שיהיה מותר לו לאכול את המצה של בעל הבית והוא יוצא בידי חובה התשובה היא יש קניין מיוחד שקוראים לו קניין אודיטה השיעור הזה כבר דיברנו על קניין אחד שנקרא קניין סיטוםטה לגבי מכירת חמץ עכשיו אנחנו נדבר על קניין נוסף- מוכר שנקרא אודיטה אודיטא זה מלשון הודאה אם אני בא ואני מודה שדבר מסוים שייך לך קנית אותו בהודעה שלי כותב קצות החושן בסימן קופצת דידל בסעיף קטן דלת ואנודע ביהודה בחושן משפט ושאלות התשובות שלו סימן קטן זין שקניין אודיטה או קניין חזק מאוד קניין מאוד מאוד עוצמתי נכון ומכירת חמץ אנחנו לא עושים קניין אודיטה האדמור הזקן לא מביא את הקניין הזה משום שזה שאלה האם הקניין הזה מועיל בגוי או לא והרבה פוסקים אומרים שבגוי הוא לא מועיל אבל בין יהודי אחד לשני כעניין אודי החזק עוד יותר חזק משאר הקניינים
למשל בן שרוצה להקנות לאמא שלו את חלקו בירושה זה קורה הרבה פעמים אחרי שאבא נפטר ולפי החוק היסטור הישראלי חוק שוויון זכויות בממון חוק יחסי ממון אז לאמא יש 50% בדירה לאבא יש 50% בדירה אבל הבן לא רוצה עכשיו להציק לאמא שלו יש לי 50% אם את רוצה להחליף דירה את לא יכולה את צריכה רשות ממני כל הילדים רוצים לעזור לאמא שלהם או לאבא שלהם שנשאר אז הם מקנים להם את הדירה אז כשבאים לבית הדין באיזה קניין עושים את זה בקניין אודיטה מודה שאני שהדירה כולה שייכת לאימא שלי מדה
על ידי זה שבן אדם מודה שזה דבר מסוים שייך לו שייך לזולת כמו שהסברתי בנושא של ירושות שהבנים אומרים שזה שייך לאמא אז האמא קונה את זה באופן אוטומטי ואותו דבר כאשר בן אדם בא ומזמין את החבר שלו אומר לו בוא תאכל אצלי אז יוצא לפי ההלכה שבעצם זה שאתה הזמנת את הבן אדם אליך אתה כאילו אמרת והאמצות שלי כנויות לך זה הודעה בעצם ההזמנה ככה לומדת האדמור הזקן ככה נצטרך להסביר בדבריםיו רק אני מאיר שאני מאיר על הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך שהוא בנוגע לנרות שבת קודש הוא כותב שלא צריך להשתתף בפרוטטה עם בעל הבית בנרות השבת כי עצם זה שאתה מוזמן אתה כבר נחשב עם בעל הבית זה בנוגע לנרות שבת קודש אבל בנוגע למצות הוא כותב שראוי למדקדקים כן להקנות את המצות שלהם זה כאילו לתפוס את שתי הקצוות אז צריך אולי להגיד שהוא לא באמת גרס כמו האדמור הזקן אבל אבל מי שלומד כמו האדמור הזקן בנוגע להשתתפות בנר של השבת שלא צריך משום שאתה נחשב כאילו אוכל על שולחנו אז אותו דבר יהיה בנוגע למצב טוב אנחנו נעבור עכשיו לנוגע לנקודה יסודית שקשורה לליל סדר אנחנו בליל הסדר אומרים בהגדה של פסח בכל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח
אז השאלה הראשונה שאנחנו רוצים לפתוח ולשאול מה הפירוש המרבה לספר ביציאת מצריים מה זה המרבה אז בפשטות ככה לומד הרבי גם כן בשיחה תסתכל מה אומרת ההגדה מיד אחרי זה מעשה ברבי אליעזר ברבי יהושע ורבי אליעזר בן עזריה רבי עקיבא רבי טרפון שהיו יושבים בבני ברק ומספרים ביציאת מצריים כל אותו הלילה אז אנחנו יודעים כבר הגדרה לכמות הזמן המרבה בסיפור יציאת וסיפור יציאת מצרים שזה משובח זה הפירוש הוא כל הלילה זה יסוד ראשון אבל יש לנו אחת של עיון כל החסידים שלומדים רמבם יודעים שהרמבם יש לו סדר תפילות לכל השנה יש לו גם סדר ההגדה אנחנו בהגדה שלנו אומרים אוכל המרבה לספר ביציאת ארז זה משובח הרמבם אומר וכל המעריך לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח מה ההבדל בין אם אני אומר וכל המרבה לספר ביצוע ביציאת מצריים או שאני אומר וכל המעריך לספר מה ההבדל בין המרבה למעריך יש פה לשונות שונים לשנות של ראשונים מה ההבדל בין המרבה לשנות גרסאות שונות באגדה אז בפשטות כשאני מדבר על מרבה לספר זה הרבה סיפורים הרבה עוד סיפור+ סיפור+ סיפור הריבוי בסיפורים
כשאני אומר המעריך לספר ביציאת מצריים זה יכול להיות שהוא לוקח סיפור אחד עניין אחד פרט אחד מדרש אחד ומעריך בו הוא מאריך בו מעריך בו מעריך בו אז זה החידוש לדעת הרמבם אתה לא צריך לספר הרבה סיפורים אתה יכול לקחת מכת דם לדבר על מכת דם באריכות גדולה עם כל הפרטים עם כל המדרשים עם כל התוספות עם כל הפלפולים לשתף את כולם כל הלילה אבל לפי ההגדה שלנו וכל המרבה לספר אז עדיף שתספר הרבה סיפורים לא תתקע בסיפור אחד ותעמיק בו לה הרבה סיפורים זה לכאורה ההבדל בין כל המספר לכל המעריך בדעת הרמבם למה אני מביא את זה משום שאני יכול לפי זה להציע הסבר לשאלה שהיא שאלה מעשית אנחנו באגדה אומרים לכל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח מה פירוש המילה משובח משובח זה זה לא חובה אלא זה תוספת זה יפה זה יידור הידור מצווה אבל יש לנו על זה שאלה בשולחן ערוך של האדמור הזקן בסימן תו 1000 בסעיף 1000 כותבים הזקן שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות הפסח או ביציאת מצריים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחתפנו שינה שימו לב חייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו חייב זה לא דבר שאם תרצה תעשה ואם לא תרצה לא תעשה אתה חייב אז יש פה גיא
פה סתירה מצד אחד האגדה אומרת שחולמה הרבה לספר את מצרים זה משובח זה לא חובה זה שבח זה הידור מצווה ומצד שני ההלכה אומרת שאתה חייב לספר ביציאת מצריים אז יש כאלה שרצו ליישב את הקושיה הזאתי שאדם חייב לספר ביציאת מצריים עד שתחטפנו שינה עד שהוא מתחיל להצטער עד שמתחיל להיות לו קשה ברגע שקשה לך אתה יכול ללכת לישון מן הדין זה השולחן ערוך מה שכתוב הוא כל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח זה כאשר האדם עושה התקףיה או בכוח הוא ממשיך הלאה לספר ביציאת מצריים אפילו שבעצם אין לו כבר כוח אז זה על זה אומרים משובח הוא עושה דבר שהוא לא חייב לעשות לא משובח זה הסבר אחד הסבר נוסף לפי מה שאמרתי בהבדל בדברי הרמבם בן מעריך לבין מרבה אפשר לומר כך רק בהגדה של פסח כתוב וכל המרבה לספר ביציאת מצריים הלשון בשולחן ערוך שהאדם צריך ל ללמוד הלכות פסח ולספר בניסים ובנפלאות אבל לא כתוב את הלשון המרבה אז אפשר היה להגיד ש שמי שכל הלילה ידבר על הלכה אחת ברמבם טיפול בהלכות פסח או יכנס לאיזה מדרש ויעמיק בו הרבה זמן הוא יוצא מן הדין זה החייב הוא מעריך בדבר אחד שכל הלילה
אבל אם אתה רוצה להיות משובח תכין הרבה מדרשים תכין הרבה סיפורים תכין הרבה פרטים ואז תהיה משובח זה לפי האופן השני אחד הדברים המעניינים שמלמד אותנו הרבי ארייצ בשם אבא שלו הרבי הרשע וזה מופיע בספר השיחות שלו בשנת תו שין וו בעמוד 32 הוא אומר בשם הרבה ככה סיפור יציאת מצרים זה סיפור קצר ממה נובעת האריכות בסיפור הזה על זה שחוזרים על הסיפור הזה שוב ושוב באותיות שונות כדי שהמקבל זה שיושב מולנו יפנים את העניין לפי הרבי הריאט יש פה פירוש חדש המרבה לספר ביציאת מצריים זה לא ריבוי של סיפורים אלא הוא מספר את אותו סיפור והוא ממליץ אותו ומתאים אותו במילות שונות כדי שהאדם שלפניו יהיה יותר מבין לפי ההסבר הזה של הרבי אריאלץ אני יכול לתרץ קושיה ששאל אותה הרבי בשנה שנחף 1000 ומודפסת בתורת מנחם חלק למד עמוד 222 שואל ויש שם לכאורה אינו מובן מה הוא החידוש שאפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה כולה מצווה עלינו לספר ביציאת מצריים שואל הרבי מאיך חטאתי מאיפה תיקח לפתור חכמים מסיפור יציאת מצרים מצוות סיפור יציאת מצרים היא מצווה ככל המצוות ובוודאי שלא שייך לומר שאפילו כולנו חכמים חייבים
להניח תפילין וכיוצא בזה רבי שאלה פשוטה מהאגדה באה להגדה אומר כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצריים מה זאת אומרת יש לך מצווה מה זה משנה אם אתה חכם או לא חכם אפילו כולנו חכמים מצווה לנו להניח תפילין כולנו חכמים מצווה לנו להדליק נר חנוכה מה מה מה הקשר בין הדברים אבל לפי אז הרבי שמה עונה את מה שהוא עונה אבל אני רוצה להגיד שלפי החידוש הרבי הרעץ בשם הרבי הרשע בספר השיחות תאף שין ועין טב אנחנו עם יכולים להנות הסבר נוסף מה הפירוש שאפילו כולנו חכמים אומר מה אומר הרבי הוא מגדיר מה זה סיפור יציאת מצרים הסיפור הוא קצר אבל אתה ממליץ ומתאים אותו למי שלא מבין למי שלא יודע הא אנחנו נבין את הגדולה של החכמים אדם שחכם הוא יודע כבר את כל סיפור יציאת מצרים יודע את כל המדרשים יודע את כל העניינים שכתובים מה שאמרו חזל מה שכתב בפשט ברמז בדרוש בסוד הכל הוא יודע אז אם ככה מה יש לו לספר סיפור יציאת מצרים הוא כבר הוא כבר יודע את הכל אין לו שום חידוש בעניין הזה על זה אומרים אתה לא צריך את ההמלצה ואת ההתאמה שמישהו יסביר לך באותיות שונות את העניין אתה כבר יודע זה דבר שמתאים למישהו שלא יודע אבל אם יש בן אדם שיודע אז הכל הכל בסדר אצלו אז על זה אומרים שהבן אדם הזה שהוא
חכם והוא יודע את הכל אבל הוא מספר את זה והוא אומר את זה בפה אז יש לו איזה שהוא איזה שהיא מצווה מיוחדת עד כאן אני ביארתי היבט אחד לפי הריבי הריאץ בסיפור יציאת מצרים כעת אני רוצה לתת היבט נוסף שלא ראיתי שמביאים אותו אבל הוא מופיע ואני רוצה להעלות כמו שאומרים להעלות את הדברים הפחות ידועים כדי לזכות בהם שכולם ידעו אותם בספר השיחות צף ריש צדיק חיט בעמוד 293 אומר הרבי אריה הצדדה מופלא בגדר סיפורוציית מצרים הוא אומר ככה בזה הלשון המרבה לספר היינו אפילו אם מדבר אודות יציאת מצרים בדברים פשוטים באיזה בגדים בסוגריים באיזה מכנסיים הלכו יוצאי מצרים הרי זה בכלל המרבה לספר מה מחדש פה הרבי היהץ המרבה לספר ביציאת מצריים זה לא רק מי שמרבה לספר בגמרות מדרשים בסוגיות אלא אפילו הוא אומר דברים פשוט הוא מנסה ככה לעניין את הילדים שלו אז אז הוא אומר להם תגידו כתוב שהנעליים של כולם היו חגוכים נראה לכם שאנשים שלהם היו כלא נעליים כמו שלנו עם שרוכים בלי שרוכים בלי שרוחים ככה הוא מרתק אותם בדברים פשוטים אין על זה לא גמרא ולא משנה ולא מדרש ולא זוהר ולא כלום אבל הוא מדבר סביב יציאת מצריים הוא מדבר אפילו בדברים שלא כתובים במפורש דברים פשוטים גם בזה יוצאים סיפור יציאת מצרים וזה חידוש חידוש להלכה ולכן אם נזדמן לכם להשת עם באיזה שהוא איזה שהוא פרופסור
בר אילן והוא יושב בליל הסדר ואותו מעניין את התקופה המצרית באותם הימים והמקובל והלבושים והסגנון והסטייל וכל מיני דברים כאלה של בר אילן אז האדם הזה גם כן יכול להשתתף בסיפור יציאת מצרים בסגנון שלו אז הוא ידבר על כל מיני מחקרים כאלה ואנחנו שלא נחשוב שבזה שאנחנו מדברים איתו ומשתפים פעולה אנחנו לא מקיימים את סיפור יציאת מצרים אנחנו בהחלט כן מקיימים את סיפור יציאת מצרים אבל ישנו דבר חשוב מאוד מעשי שאנחנו צריכים לזכור שכל העניין הזה של סיפור יציאת מצרים אנחנו צריכים להתעסק בעיקר עם הילדים ליל הסדר צריך להיות בעיקר עם הילדים לא עם המבוגרים אלא עם הילדים וככה מספרים על החתם סופר ועל גדולי החסידות כל אחד כל אריכותו היה עם הילדים הילדות הצעירים תרגם להם כל תיבה ותיבה באגדה הוא באייר תוכן העניין ולא אמר שום דרוש כלל מה זה דרוש דרוזי בשביל אנשים מפולפלים חכמים הוא דיבר רק עם הילדים אז נכון היום הילדים שלנו כבר מבינים פשט הם לא צריכים שיתרגמו להם מילה מילה וזה כותב כבר ערוך השולחן בסימן טף עין גימל באות קטן כף שהיום שיש לנו אגדות עם עם תרגומים ואני מוסיף עם ציורים אז אנחנו לא צריכים להשקיע בנושא הזה של התרגום של המילים אבל בהחלט אנחנו צריכים את כל הערב הזה לתת את התשומת לב לילדים ביתר שאת ביתר עוז בספר יסוד ושורש העבודה הוא כותב
לא דיי לפרש להם כללות הניסים מה שכתוב בהגדה רק לפרט בער היטב כונס ונסט כפי מה שנמצא כתוב בגמרא ובמדרשים ובשאר הספרים וראוי לכל יודע ספר מקודם פסח לחפש בכל הספרים בדיוק שבעין דוכטא דלידידו אבי מומה איזה עניינים קדושים בפרטי הניסים הנפלאות של יציאה הכתוב בתורה בכללות ולספר פרטיהם לבניו ולבני ביתו בליל הסח כדי להגדיל ביניהם הנס ויתנו בליבם יותר שבח והודיה לבורא יתברך ויתעלה אז מורי ורבותיי זה יש לכם שיעורי בית אולי יש לכם עכשיו יותר זמן קצת להכין איזה סיפור איזה מדרש איזה עניין איתף אל בני הבית ונקודה נוספת שמופיעה בספר קו הישר על האופן שצריך לומר את ההגדה האופן של אמירת האגדה אז הוא כותב בפרק צדיק ככה יראה לומר סליחה יראה לומר האגדה במתון ולא לאומרו במהירות ולא יהיה דומה עליו למסע חס ושלום בזכות זה הקדוש ברוך הוא יפרוס כנפיו תמיד עלינו להציל אותנו מן הסכנה בכל הדרכים ויע ונפלאות אבל מי שהאגדה דומה בעיניו למסע ואומר בעל כורחו או בעצלות ובלי שמחה וכוונת הלב אז אינו זוכה להיעשות לו נס כשהוא במקום סכנה אז מתוך הדברים שלא אנחנו לומדים אמירת האגדה לא בחיפזון ובמרוצה אלא במתינות ומי שאומר את האגדה בשמחה וכוונת הלב זוכה שהשם יעשה לו ניסים שהוא חלילה יהיה בסכנה וככה הוא כותב גם אשלה הקדוש בנושא של פסחים של דברי הסיפור עושים רושם למעלה כשמשבחים לה השם יתברך בחסד שעשה ואז בא התעוררות שיושפע עוד בקיצור כמה שאנחנו מתפעלים יותר מהניסים זה גורם לקדוש ברוך הוא שיהיה לו רצון וחשק לעשות לנו ניסים ביתר שאת אני רק אסכם מה שלמדנו בקטע הזה בנושא של חול המרבה ספר ויציאת משרד א בכל המרבה זה הפירוש הוא כל הלילה בית יש להעריך בסיפור אחד יש להרבות בהרבה סיפורים והמשובח הוא זה להרבות בהרבה סיפורים
הרבי הרי הצ אומר להרבות בהרבה סיפורים ואפילו לחזור על סיפור אחד כמה פעמים במילים שונות כדי להתאים אותו לשומעים ביתר שאת גם החכמים שיודעים את הכל אבל יש להם מצווה להגיד ולספר אז הם הסיפור הסיפור לא חייב להיות בחודש מלא אפילו בדברים פשוטים ואפילו בדיונים שאנחנו כאילו ממציאים איזה נעליים לבשו איזה מכנסיים אין לבשו גם זה בתוך גדר של סיפור יציאת מצרים עיקר העסק שלנו בסיפור יציאת מצרים צריך להיות עם הילדים ולא עם החידושים והפלפולים אלא דברים פשוטים שהילדים יכולים להבין ולהסתקרן ואם אנחנו יכולים לפרט את הניסים ולספר דברים שלא יודעים זה היה דבר טוב והדבר האחרון זה שמי שמרבה לספר ומראה שבאמת אכפת לו ותודה רבה לקדוש ברוך הוא על הניסים הגדולים שהוא עשה איתנו זה גורם לקדוש ברוך הוא שיהיה לו חשק לעשות לבן אדם הזה ניסים ביתר שאת ביתר עוז ובזה סיימנו את הנושא של מרבה לספר ביציאת מצריים ואנחנו עוברים לשיעור של הקור הכוסות שואל יהודי שאלה כזו ידוע לי שבדלית כוסות לכתחילה צריך לשתות את כל הכוס זה נכון ככה נפסק בשולחן ערוך בסימן תף עין בית בסעיף יוד טיט שלכתחילה צריכים לשתות את כל הכוס מי שקשה לו לשתות את כל הכוס ישתה לפחות רוב רביעית רוב רביעית זה ביטוי מקביל לביטוי מלא לוגמיו מלאוגמיו זה מלוא הפה של האדם רוב רביעית אז שואל היהודי היקר הזה קשה לי לשתות יין והפה שלי קטן והוא- מרוב רביעית של שאר כל אדם האם אני יכול להתחשב במלוא לוגמיו שלי זאת אומרת ככה הוא את כל הכוס לא יכול לשתות אז הוא כבר לא הולך על הלכתחילה הוא הולך עליי שאתהדחק דיעבד שזה רוב רביעית אומר אבל הרוב רביעית שלי אני לא
הרוב רביעית שלי הוא קטן מרוב רביעית המלוא לוגמיו שלי הוא קטן ממלא לוגמיו של האנשים האחרים אז האם אני מה זה מה זה רביעית רביעית במינימום אז בוא נחזור רגע שיהיה לנו בראש אנחנו משתדלים שבכוסות שלנו יהיה בערך 100 15 מיליליטר שזה ככה יוצא מתשובת הצמח צדק שזה לכתחילה בשעת הדחה כשאנחנו לא יכולים לעמוד בזה אז אפשר לחזור לעיקר הדין שרביעית זה 86 מיליטר עכשיו בא בן אדם ואומר אני לא יכול לשתות את כל הכוס אז רוב רביעית מה זה רוב רביעית של 86 אתה מחלק 86 אז זה יוצא 44 כן 44 יהיה רוב רביעי 86 אז חצי זה 43 אז הוא רוצה רוב רביעי 44 מיליליטר הוא רוצה לשתות הלומר אבל אני בפה שלי זה לא 44 מיליליטר הפה שלי זה הארבעים 39 35 מילילטר האם אני יכול לעקל לפי הגודל של הפה שלי השאלה הזאתי דן המשנה ברורה בביור הלכה בסימן ריש עין 1000 בסעיף גימל בדיבור המתחיל והוא רובו אומר המשנה ברורה בוודאי יש לומר בכל אדם אפילו קטן ביותר מלוא לוגמה ודידי הוא לא- מרובבים אומר המשנה ברורה נראה לי שאין דבר כזה כל אחד עם המלא לוגמיוב שלו זה לא ככה זה לא כל אחד עם המ לוגמיו שלו רוב רביעי כל אדם צריך לשתות לפחות 40 44 מיליטר רוב רביעית מלול ווגמיו של אדם בינוני אבל הוא מחדש פה חידוש נוסף ואתם חייבים לדעת את החידוש הזה בליל הסדר הרי אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לשתות 4 כוסות גם כן עכשיו אם הילד לא יכול לשתות את כל הכוס הוא רוצה לשתות רביעי
מחדש המשנה ברורה שביחס לילד קטן החיוב שלו הוא רק בגדר חינוך אנחנו יכולים להסתפק ברוב רביעי שלפי הפה הקטן שלו זאת אומרת שלא יצטרך אפילו לשתות 44 מיליטר אלא הרבה- אפשר למלא את הפה ועכשיו ולסמן את זה בכוס חד תמיד שהוא יירקן לתוכה וזה מלוא לוגמיו שלו ואנחנו נבדוק את זה בבקבוק של תינוק וכמה מיליטר זה וזה מה שהוא יצטרך לשתות מתוך כל כוס הכוס הגדולה שלפניו הוא יצרק את זה יצטרך לשתות לצאת לשתות את הכל וזה נכון גם למי שמחנך את הילד שלו לעשות קידוש בשבת אז הוא יכול לחנך אותו לפי המלא לוגמיו והאישי שלו ולא צריך את המלוא של האדם הבינוני 44 מיליטר עד כאן זה בנוגע לקידוש ובנוגע לארבע כוסות אבל כשאנחנו מדברים על יום כיפור שבן אדם חלילה צריך לשתות לאכול ולשתות לשיעורים לשיעורים זה הפירוש הוא מלא דוגמיו רביעית אז אנחנו אומרים לו תשתה תשתה 40 מיליטר- ממלא לוגמיו קצת תוריד קצת ממלא דוגמ בכל 10 דקות כל 9 דקות פה אנחנו לא נגיד פה אנחנו כן נתחשב בפה הקטן של האדם אם יש בן אדם שאצלו הפה הוא רק 35 מיליטר אני יכול להגיד לו אתה תשתה כל 9 דקות 33 מיליטר וזה כן התחשב פתאום בפה הקטן כי שתייה ביום הכיפורים זה דבר מאוד חשוב בגלל זה אנחנו נזהרים בו ביתר שאת אז בוא נסכם את מה שלמדנו עכשיו בנוגע לכמות השתייה לכתחילה שותים את כל הכוס ואפילו אם הכוס גדולה מאוד שותים את כולה
בדיעבד שאתה דחק אפשר לשתות את הרוב רביעי רוב רביעית זה מלואגמיו בש מתן של הרביעית של השמונים ושש גרם זה יוצא 44 מיליטר זה האדם חייב לשתות בן אדם עם פה קטן בן אדם בין אדם עם פה גדול בנוגע לילדים אפשר ללכת לפי הפה שלהם בנוגע ליום כיפור צריך לשתות בכל 9 דקות- מהשיעור של מלוא לוגמר של האדם עצמו לפי הפה שלו ביום כיפור אנחנו מחמירים ואנחנו עוברים עכשיו ליין יהודי יקר מספר ככה בכל שנה כשאני שותה דלת כוסות אני נשכב באפיסת כוחות על הספה כבר לאחר הכוס השנייה חבר אמר לי כך זה צריך להיראות כמו רבי יהודה בר אילאי מה הוא מתכוון שרב יהודה בר אילאי היה שוטה את הארבע כוסות והיה כואב לו הראש מפסח עד עצרת היה צריך לקשור את צדקיו משך כל הזמן הזה כך המצווה אפילו מצווה דרבנן מותר לך לסבול
חבר והוא שואל האם זה נכון הוא אומר מה שאני לא עושה אני שותה מיצה ענבים אני שותה יין עושה לי לא טוב אני צריך לשכב על המיטה אז פה צריך לתת הגדרה והגדרה הזאתי תהיה נוגעת לנו גם למצות וגם לכוסאות ותקשיבו לה טוב בנוגע לכוסות זה באמת נכון שבשולחן ערוך בסימן תף עין בית בסעיף כאף א כתוב שרבי יהודה בר אילן היה כושר צדקיו מפסח עד הצערים אבל מה שלא כתוב בשולחן ערוך שרבי יהודה בר אלאי היה נשכב על הספה זה לא כתוב כתוב שהיה קושר את הדיו אבל אחרי שהיה קושר את הדיו הוא יכל ללכת על רגליו לא הוא לא נפל למשכב אבל מה יקרה אם בן אדם נופל למשכב למשכב האם גם אז אני אבוא ואגיד שהוא צריך לשתות את היין הזה או את המיץ הנבים הזה שעושה לו את הצער הזה אז התשובה היא לא 1000 רבתי זה לא הסיפור של רבי יהודה בר אילן וככה מפורש במשנה ברורה בסימן תף עין בית בסעיף קטן למנהיי ואין זה בכלל זה שיפול למשכב מזה והן בכלל זה שיפול למשכב מזה למה
משום שאם הוא יפול למשכב מזה אין זה דרך ערות איזו חירות זה חירות זה איך אומרים להסב אבל חירות זה לא לשכב זה לא ליפול ולכן האדם האדם הזה שזה עושה לו אחרי שתי כוסות אנחנו נגיד לו תיקח יין קל יותר כך נצנבים אבל אם הוא אומר לך בכל היינות זה ככה שיעשה שאלת רב איזה סוג חמר מדינה מותר לו לשתות כאן מקום איתי להזכיר את אותם יהודים שנתקעו בלי יין בלי יין כשר שינסו להשיג ענבים וינסו לשחות לעצמם מיץ ענבים ולעשות מיצהנבים
ולשתות ואפשר לצאת ידי חובה במיץ ענבים לכתחילה בליל הסדר ולא הכי מהודר אבל יוצאים בזה לכתחילה מי שלא יכול לשתות גם מיץ ענבים או שאין לו אז כמו שאמרתי יעשה שאלת רב איזה סוג משקה יחשב בשבילו כחמר מדינה וייצא חובה עד 4 כוסות בחמר המדינה וזה הכלל אנחנו צריכים לדעת כל פעם שבן אדם סובל מאוד הוא לא צריך לקיים את המצווה המצוות וחי בהם לא שימות בהם היה בן אדם שהיה חולה לב והרופא אמר לו שאסור לו להיות בעל תוקע והוא לא שמע לרופא והוא רצה לתקוע וכשהוא בא לתקוע בא אמר לו הרב מנחת יצחק אסור לך לברך כי הרופא אמר שאסור אז אם אתה עושה את זה אתה עושה מצווה בעבירה אתה לא יכול אדם שאוכל כזהית מצב ועל ידי זה הוא נופל למשכב יש אנשים שהם חולי גלוטן כותב העף החיים וסימן תף עין גימל באות קטן פה חיט בשם שלטו תשובות בשמים ראש סימן צדיק דלד שאם הוא יחלה יום הוא יומיים כתוצאה מזה שהוא אכל את המצע או לא צריך להחמיר על עצמו או לא צריך לחבול בעצמו נכון זה מצווה דאורייטה זה מצווה מאוד מאוד חשובה החתם סופר בסימן קוף צדיק וו כותב שזה המצווה היחידה שנשארה לנו עם אוכל ושואלים עליו הרי יש לנו מצווה לאכול בערב יום הכיפורים שזה גם מצווה מהתורה אז מתרצים שזה לא מצווה מהתורה לדעת החתם סופר אלא בערב יום הכיפורים זה דברי קבלה זה מדברי סופרים
ומתרצים תירוץ נוסף שבערב יום הכיפורים המצווה היא לאכול אבל אין הגדרה לאוכל מסוים ואילו בפסח ההגדרה היא כמו בקורבנות אוכל את הבשר הזה אין לנו את זה עכשיו אבל בזה תאכל דווקא מצב בפסח אז זה מה שהתכוון החתם סופר אז אפילו שזה מצווה כל כך יקרה אבל כשמדברים על בן אדם שנמצא במצב רפואי לא פשוט מצב רפואי לא קל אנחנו בוודאי לא נחמיר עליו ולא נקששה עליו ומה יהיה עם בן אדם רוצה להכניס את עצמו בכוח לספק סכנה וזה קשור לימים שלנו עוד מעט אני אסביר איך הוא רוצה בכוח לשתות יין אפילו שזה סוללות טוב מפיל אותו למשכב הוא רוצה בכוח לאכול מצע אפילו שמשפיל מפיל אותו למשכב הוא רוצה בכוח לאכול לאכול מרור אפילו שמפיל אותו למשכב אז ההלכה היא כותב מביא הפתחי תשובה ביורד דעה סימן קוף נון זין סעיף קטן גימל תלוי כמה תלוי כמה הסכנה אם זה ודאי סכנה אז זה בוודאי שיהיה אסור לו לעשות את זה אבל אם הוא ספק סכנה אז יהיה מותר לו כמובן בלי לברך אמרתי קודם המנחת יצחק כותב שבסכנה לא מברכים אפילו בספק סכנה לא מברכים
אבל אם מותר לו להכניס את עצמו אם הוא מאוד רוצה לספק סכנה אבל לוודאי סכנה היא אסור לו להכניס אותו וכמו שאמרתי קודם זה נוגע גם לימים שלנו מכיוון מכיוון שיש אנשים שמטפלים רוצים לעזור שאדם שואל האם מותר להכניס את עצמו לספק סכנה לחלק מצות ספק סכנה רוצה ללכת בבתים לחלק יש אנשים צדיקים שרוצים לחלק אוכל לחג מנות לצרכים סכנה אם מותר לו להכניס את עצמו לספק סכנה כאן אנחנו נמצאים במחלוקת בין הבבלי לירושלמי האם מותר לאדם לסכן את עצמו בשביל זולתו האדמור הזקן פוסק בסימן שנ כפט בסוף וגם בהלכות שמירת גוף שזה אסור אפילו בספק הכי קל שזה סכנה אסור אדמור הזקן פוסק את זה לפי הגמרא הבברית אבל הגמרא הירושלמית אומרת שמותר לאדם להכניס את עצמו לספק סכנה מפה השאלה היא מה זה בגדר של ספק סכנה כמה
החולים נחלים שלמטה מזה כבר יהיה אסור לו שזה כבר סכנה ודאית נחשבת ופה שזה נחשב אז לכאורה אנחנו יכולים ללמוד את זה מדין של מיעוט המצוי מיעוט המצוי אנחנו יודעים שיש ד שאומרת אחד לעשר זה מיעוט המצוי הצמח צדק אומר שאפילו 7 זה לא נחשב אחד המיעוט המצוי זאת אומרת משש לדעת הצמח צדק עד אחד לשישה מבני אדם חולים אם בן אדם ירצה להכניס את עצמו זה עדיין יחשב ספק סכנה ו ולא יהיה איסור אם הוא רוצה להכניס את שמאל לזה אבל כמובן הוא לא חייב מה שאני המלצתי לכמה יהודים מחלקים את המצות שישימו את זה על הפתח לא חייבים להכניס את זה לתוך הבתים אבל יש מקומות בעולם שאפילו להסתובב ברחוב זה סכנה אז אמרתי להם שאתה לא צריך להסתדר כל כך הרבה פעמים תגיד לנצרכים שבתיאום בטלפון אתה תשאיר להם את המנה מחוץ לבית שלך והם יבואו לקחת ואם הם באמת נצרכים אז הם יבואו אם הם לא באמת נצרכים אז הם לא יבואו אבל ככה לא מסכנים מותך 30 40 100 פעם לצאת החוצה אלא כל אחד רק פעם אחת כדי לקחת את המזון שלו
אז אנחנו רק נסכם את ההלכות האלה שדיברנו על פיקוח נפש אדם מצער את עצמו אפילו על מצוות דרבנן מצער את עצמו זה לא מפיל את עצמו למשכב ולכן רבי יהודה בר אילאי צייר את עצמו אבל אנחנו לא נצייר את עצמנו אם אנחנו נופלים משכב לשתות יין או לאכול מצרים נופלים למשכב על ידי זה למה לא מציירים את עצמנו מלהפיל המשכב מכיוון שזה כבר בגדר של אם אתה נופל למשכב זה כבר לא דרך חרות אתה גם לא תוכל לברך על דבר כזה כי זה לא מצווה מי שיחלה מהמצע יום או יומיים לא יאכל מצע עוד הלכה אחת גם מי שיחלה מהמצע גם מי שישתה מהיין אם הוא יכול קצת לשתות והוא לא יחלה מזה אז כדאי שהוא ישתתף לפחות יטעם קצת מעט אותו דבר מאמרו או יטעם מעט ובזה הוא לפחות עושה את מה שהוא יכול אני יעבור לנקודה
לנקודה האחרונה של השיעור הזה התנועה ההרגשה של ליל הסדר אנחנו יושבים בליל הסדר אנחנו יודעים שבן אדם מורכב מידות שמידת החסד יש מידת הגבורה איזה מידה אנחנו איתך נמצאים בליל הסדר איזה תנועה בנפש אנחנו נמצאים איתה בליל הסדר התנועה של החסד שולטת או התנועה של הגבורה אני מתאר לעצמי שכל הצופים וכל המאזינים מיד יגידו שבטח אנחנו בתנועה של חסד חירות חסד אבל פה אנחנו רוצים קצת לדון זה באמת נכון הרבי באגדה של פסח שלו תחת הכותרת סדר האגדה מביא בשל בשם המערי גאה כל אדם
חרד באימה לקיים מאמר חכמים שתקנו מצוות הסדר והאגדה ולא יהיה הדבר קל בעיניו אלא אף עם כמה דברים יש בסדר שנראה בעיני האדם שאין הקפדה בהם ישכיל בדעתו לקיים שאין שום דבר ריק בהם אומר לך המערי מביא אותו הרבי יאה כל אדם חרד באימה לקיים אמר חכמים שתקנו מצוות הסדר יש פה חרדה יש פה אימה וזה קשור לליל הסדר אנחנו מוצאים עוד ביטוי של הקדוש לחשוב בעינינו מאוד אנחנו יודעים שהאדמור הזקן היה יהודי של שלה אומר השלה הקדוש קדושת הלילה הזה וכל הדינים הנוהגים בה היא קדושה רבה במאוד כי אז בחר בנו השם יתברך מכל העמים וקידשנו במצוותיו על כן ראוי להיות נזהר שלא ידבר בלילה זו שום שיחה משיחת חולין וזהיר בני ביתו על זה ולא יהיו נפרדים מדבקות השם יתברך רגע כממרה רק התעסקו הכל במצוות הלילה הזה וסיפורי נשיא מצרים ולפרסמם לבני ביתו אז השלב מדבר בגדול לא לשוח שיחה בטלה שיחה בטלה זה תנועה של שחרור
ולא לשוחח שיחה בתל אביב זה התנועה של הגבלה זה תנועה של גבורה גם בדברי השלקוש אנחנו רואים תנועה מסוימת של של גבורה עוד יותר והדבר שאני הולך להגיד עכשיו מצווה לפרסם אותו החידה בספר שלו לב דוד בסימן למד הוא כותב שבלילה הזה של ליל הסדר אנחנו צריכים להשתדל לעשות את המצוות באופן הכי מהודר והכי חומרה זה חשוב כשאנחנו משכנעים בני אדם תוכל מצות עבודת יד אז אנשים אומרים אי זה לא טעים זה לא נעים בלילה אתה צריך להשתדל וזה החידה הוא אומר אי הספרדי אחידה הספרדים תמיד אוהבים קולות צריך להגיד לספרדים החידה אומר שבלילה הזה אתם צריכים להשתדל עם כל החומרות לעשות לא קולות חומרות אני מצטט את החידה שיהיה לכם את הלשון כל מעשים ובפרט בלילה הקדושה הלזו ידקדק שיהיו עליבא דילחתה
ולצאת ידי חובה דקו לי עלמה כל השיטות ושגם כל ימי חלקו כל פניות שהוא פונה לצד ימין ולא יתפוס כולות על אחת כמה וכמה הלילה המקודשת הזאת היא נפלית הקולות יחדה לנו אומר בלשון של ממליצה בפסוק הקולות יחדה לנו תחדלו מהקולות בלילה אז מהקולות לילה בלי קולות תשתדלו אז אנחנו שואלים את עצמנו חומרות זה חסד או קבורה חומרות זה גבורה חומרה זה תנועה של הקפדה והלילה הזה אנחנו משתדלים בהגבלה בהקפדה אז אז איזה תנועת נפש יש תנועת נפש של חסד או תנועה של גבורה צד אחד אנחנו יושבים בהסיבה
מצד שני אומר לנו להיות בהמה אבל אנחנו יכולים ללמוד מההנהגה של רבותינו נשיאנו וזה יתן לנו את הקו אנחנו מוצאים שני שתי נקודות שמופיעות במוצר מנהגי חבד בהנהגות של רבותיהם ניסינו מנהג אחד מנהגנו אוכלים שלא בהסיבה כלל ראשון אנחנו אנחנו אוכלים את הכזיתים שצריך בסביבה אנחנו אוכלים את הכורך בסביבה אנחנו לא אוכלים את כל הסעודה בע מה זה מלמד אותי איפה שציוותה אותך להיות בתנועה של חירות בלילה זה אתה צריך להיות בתנועה של חירות איפה שלא ציוותה אותך התורה להיות בתנועה של חירות אתה צריך להיות בתנועה של כובד ראש
בוא נדבר דברים בטלים להחמיר כל ההידורים להחזיק ראש נק אנחנו מוצאים מה שהרבי גם כן אומר שאצל הרבי הריץ לא היו שרים בשעת הסדר אומר הרבי זה לא היה בגלל שהיה קוצר זמן כי בלילה השני שלא מקפידים על עד חצות אלא גם אחרי חצות אפשר לאכול את האפיקומן היה זמן לנגן אם היו רוצים ולא נגנו גם בסדרים שאנחנו ראינו זאת אומרת סדרים שייראו את הרבי גם כן לא ניגנו מספרים שהיה פעם אחת שהתחילו לנגן 4 ובות בשתי גרסאות איך הרבי התנהג ויכול להיות ששניהם נכונות גרסה אחת זה שהוא שתק ולא שם גרסה שניה זה שהוא בכה איך זה יכול להיות לילה של ליל הסדר בלי שירים אז התשובה היא שרוצים לבטא את העניין של הרצינות בלילה הזה יש רצינות אז עכשיו אתם שואלים אותי מה שאמרתי
עכשיו זו הלכה למעשה שאנחנו לא נשאיר בבית תשאירו בבית אבל תשתדלו שכל הזמן עד האפיקו עד אחרי האפיקומן אז באחת ההזדמנויות שרו אצל הרבי התחילו לשיר אצל הרבי את הניגון 4 באבות טוב גם הניגון 4 בבות הוא לא כזה הוא לא כזה ניגון של שמחה או ניגון של רצינות אבל בכל זאת התחילו לשיר ויש שתי גרסאות לסיפור איך איך הרבי יתייחס ויכול להיות ששתי הגירסאות נכונות גרסה אחת זה שהוא שתק הוא לא השתתף בשע והגרסה השנייה זה שהוא בכה גם שתיקה וגם בכיה זה לא יותר מידי חסד מה שנראה לומר זה לא שלא תשאירו בליל הסדר אתם יכולים לשיר אבל זה אני רוצה להגיד שיש בכל זאת איזה שהוא איזה שהיא מה כן בכל דבר שאנחנו עושים אנחנו צריכים להשתדל לעשות אותו בחיות בשמחה ואם כתוב שצריך לעשות אותו בתנועה של חירות נעשה אותו בחירות למשל בסידור הארי זל כתוב שאומרים את ההגדה בקול רם בשמחה רבה ובכוונה גדולה אז אמירה תאגידה כבר למדנו צריכה להיות באיטיות צריכה להיות בקול רם בשמחה רבה ובכל בכוונה גדולה אבל אבל שאר הדברים אנחנו צריכים להשתדל שיהיה בעיקר מה שמה מה שחשוב זה שהילדים ירגישו בעניין הילדים ירגישו בתנועה של ה של ה של העניין ואני לא הספקתי להגיד את זה אבל
יש מאירי שאומר שכדי שהילדים לא ישנו אנחנו צריכים כי הגמרא אומרת שצריכים לחטוף את המצע אז הוא אומר צריך לעשות דברים בצנועות מהירות כדי שישעשעו התינוקות תביא לי תיקח מפה תעביר את זה לפה ככה תנועה של חיות כדי שהילדים לא ישנו אבל גם זה צריך להיות באיזה שהיא תנועה של כובד ראש בעצם מה שאנחנו בשביל הדור שלנו צריכים לקחת מהעניין זה לא זמן של דיבורים בטלים זה לא זמן של לעשן סתם אלה שמעשנים בפסח שזה לא פשוט על פי ההלכה יש כסיגריות כשרות לפסח אבל עם סתם ככה בליל הסדר לא מעשנים בשולחן הסדר לא מעשנים אנחנו לא מסיבים איפה שלא צריך ליישם אנחנו שרים אם זה יגרום לילדים שלנו להישאר ערים אנחנו נאשר אנחנו שרים זה יגרום לאורחים שלנו להיות בעניינים אנחנו נשים אבל מעבר לזה אנחנו נעשה את הדברים ברצינות לרדת לכל פרט להשתדל לדקדק בכל עידור שיש אפשרות ודברים בטלים לגמרי חדשות אחרונות וכיוצא בזה זה רק אחרי אפיקומן וגם זה יכול למרבה לספר ביציאת מצריים מרי זה משובח עדיף גם את זה אחרי האפיקומן לא אבל לפחות עד אחרי האפיקומן כמו שכותב האשלה הקדוש וככה צריכה להיות ההשתדלות שלנו להתכונן ללילה הקדוש הזה ושהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו נגיע ללילה הזה בחירות אמיתית חירות בגוף חירות בנפש עד החירות הכי גדולה ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש ממש תודה רבה

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא