פסח בהלכה ובאגדה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

שלום עליכם לכל המאזינים והצופים היקרים אנחנו נמצאים כבר בשמיכות לשבת הגדול הוא מנהג ישראל תורה עם שהרבנים נותנים דרשות גם בהלכה גם בפלפול גם באגדה אז אנחנו נשתדל לדבר על כמה נקודות חשובות כהכנה לשבת הגדול קודם כל כמה דברים שנוגעים לזמן שאנחנו נמצאים עכשיו כעת לפי מה שההוראות של משרד הבריאות וכמו שהרבנים הגיעו למסקנה שהציבור לא מספיק יכול לשמור על הכללים לא שומרים על הכללים וכתוצאה מזה נאסרו התפילות לחלוטין תפילות ב גם בתוך בית כנסת וגם תפילות
במרחב הפתוח אבל ישראל קדושים ומצאו כל מיני פתרונות כמו שהזכרנו בשיעור הקודם יש את הפתרון הזה של תפילה במרפסות אבל לא לכולם יש את האפשרות הזאתי לא כולם גרים באזור של של בתים על קומות באופן כזה שהם יכולים לעשות תפילה משותפת תפילה בציבור לא כולם גרים באזורים כאלה שיש להם היענות לתפילה בציבור מסיבות כאלה מסיבות אחרות אפילו באמצעות המרפסות אבל אני רוצה קודם כל להתייחס להלכה אחת לאלה שיכולים להתפלל במרפסות הללו וליצור לעצמם מניין באמצעות זה שרואים את כולם
שזה מועיל ותופס לפי ההלכה כמו שכותב האדמור הזקן וכמו שפוסקים פוסק המשנה ברורה+ אחרים והנקודה שאני רוצה להעיר זה הנושא של תפילה ברמקול יש אנשים שלוקחים רמקול כדי שישמעו אותם ישמעו את חזרת השץ ישמעו את הקריאת עוד מעט נדבר על קריאת התורה ישמעו את הקדיש אז צריכים לדעת שהרמול זה כלי נפלא אבל הוא יכול להועיל להוציא ידי חובה כאשר שומעים את כל האדם עם שומעים רק את הרמקול זה בעייתי לפחות לפחות קודם כל כדי שזה יהיה נחשב בכלל מניין צריכים שלפחות 10 ישמעו את כל האדם
ולכן צריכים לראות שהשכנים האמין משמאל למלמעלה מלמטה מקומות היותר קרובים או ממול שומעים את הקול של בן אדם אז אם הם שומעים את הקול של בן אדם אז אני יכול כבר להגיד לענות המיין קדושה גם אלה שלא היו יכולים לשמוע אותו בלי הרמקול אבל אם אין הסרה ששומעים את הקול הטבעי של האדם אז זה לא מניין כמו שאת רבי כותב במכתב שכל העניין הזה של ה של ה של הטלפון של ה של המיקרופון זה לא כל אדם באמת זה כל מברנה זה כל זה כל שזרק נדמה לאדם ולכן אם לא שם לא שמעו אי אפשר לצאת ידי חובה ההלכה הזאתי היא נחוצה והיא חשובה והיא באה לידי ביטוי גם כאשר אנחנו מדברים על קופות שעומדים רמקול אז הברכות והציבור שיענה עליהם צריך 10 מלכתחילה כמו שפוסק השולחן ערוך וכדי שבאמת יחשבו שיש כאן 10 אתה צריך להיות שהם היו שומעים אותו שהיו שומעים את הבן אדם ששומעים אותו 10 גם בלי הרמקול כי הם סמוכים מאוד קרובים אליו אז אותו דבר זה גם כן כאן לכן אני מציע שהבן אדם קצת ירחיק תרם כל מהפאה החזן שמשתמש אם רק הוא ירחיק אותו מהפה כדי שהקול שלו ישמע אבל הוא ישמע כל כך חזק כדי שאלה שנמצאים קרוב אליו ישמעו את כל הדיבור שלו ללא הרמקול זו הערה אחת בנוגע לתפילה עם רם עם רמקול
לנקודה השנייה זה קריאת התורה יש כאלה שעם המרפסות וכל זה אז הם גם כן יש להם ספר תורה אחד מהאנשים הביא ספר תורה מבית הכנסת שומר אותו במקום מכובד בבית לא בחדר שיושנים שם איש ואשתו ובמקום גבוה וממקום עם יוקר או שמי שיש לו אפילו ארון קודש זה בכלל מהודר עכשיו רוצים לעשות קריאת התורה אבל לפי ההנחיות אפילו שניים לא יכולים להיות אתה לא יכול להזמין אנשים מחוץ לבית שלו שייכנסו לבית שלו כדי שיעלו לתורה אז במקרה הזה ההיצע הייעוצה זה פינות זה על פי מה שכותב המחבר באורח חיים בסימן קוף מם גימל בסעיף איי הוא כותב שבית כנסת של המאה ארצות הוא מדבר על סיטואציה אחרת אבל משם אנחנו נלמד לנושא שלנו בית כנסת של המאה ארצות שהם לא יכולים לעלות לתוך לתורה הם לא יודעים קרוב בתורה אז יעלה אחד והוא יברך ברכה ראשונה ויקרא יברך ברכה אחרונה+ פעם יברך ברכה ראשונה עוד פעם יקרא+ פעם ברחה אחרונה וכן הלאה
המשנה ברורה שמה בסעיף קטן למדגים מביא שכיום שאנחנו בלאו הכי לא לא קוראים אין פה בעיה של המאה ארצות אז כל הרעיון הזה בטל אבל לכאורה שאנחנו נמצאים בשעת הדחק אומנם האנשים המרפסות מימין ומשמאל מלמעלה ומלמטה הם יכולים להצטרף אבל זה לא זה לא זה לא זה לא שהם יכולים לברך על הספר תורה במרחק הזה אף על פי שיכולים לשאול שראו בשמחת תורה כל מיני דברים שגם אנשים כמה אנשים עלו ביחד ואפילו ממרחקים אז כבר כתב האש של אברהם אין ללמוד משמחת תורה שמחת תורה יש לו הלכות מיוחדות גם הרוך השולחן מביא את זה אי אפשר ללמוד מהקלות מיוחדות שנתנו ליום שמחתה של תורה אבל על דרך הרגיל זה לא תקין ולא עושים את זה ואני חוזר שוב שלעניות דעתי במקרה ששעת הדחק שלא תוכל להיווע להיווצר קריאת התורה על ידי שיבואו עולים אפשר יהיה להסתמך על מה שכותב המחבר באורח חיים סימן קוף מים גימל לסעיף היי שהבעל קורה הוא עולה את כל העליות מברך את כל הברכות וככה מוציא ידי חובה ואני מזכיר שאם זה ביום חול כמובן גם כאן הרמקול צריך להיות באופן כזה שהם ישמעו את כל האדם לפחות השישה שמצטרפים
כדי שלא יהיה פה בעיה של של של חוסר מניין בכלל וכעת נעבור למילה אחת לאותם אלה שלא יכולים להתפלל במניין בכלל נו אז אם זה נוגע רק להם אז הם עוד היו יכולים להכיל את זה אבל כשזה נוגע להורים שלהם עליהם השלום מנוחתם עדן שהם אומרים קדיש והם עמדו חזנים עמדו לפני התיבה וכעת הדבר הזה נלקח מהם והם נמצאים בצער גדול הם אומרים מילא עליי אבל למה אבא שלי צריך לסבול למה אמא שלי צריכה לסבול למה אותם יהודים שאני אומר עליהם קדיש צריכים לסבול כואב להם מאוד הלב אז אנחנו צריכים לחזק אותם ולהגיד להם שכשם שיש מצווה להגיד קדיש יש מצווה לשמור פיקוח נפש והקדוש ברוך הוא לוקח את המצווה הזאת של פיקוח נפש ומלפף אותה ומעודד אותה ומייקר אותה והיא תחשב במצווה לאילו נשמת ההורים אבל
להוריד את הדברים בלמטה מעשרה טפחים צריכים לדעת מה מה שכתוב בפוסקים שהעניין של הקדיש נתקן בשביל המאה ארצות שלא היו יהודים ללמוד אז נתקן להם קדיש הם יגידו את הקדיש נתקם בארמית בשפה המדוברת להם כמו שאנחנו רואים נמצא שבעצם כל העניין הזה של הקדיש הוא בשביל אנשים פשוטים אנשים שהם יכולים ללמוד הם יכולים ללמוד לעילוי נשמת אמר הוא הדבר הכי מאוחר ללמוד לעילוי נשמעת זה העניין של משניות אז הם יכולים להוסיף בלימוד המשניות ביתר שאת ביתר עוז בימים הללו ובזה הם יעשו הרבה נחת רוח לנשמות שהיקרים שלהם שעליהם הם אומרים את הקדיש אז בזה אנחנו סיכמנו בעצם קודם כל את נושא המניינים כמו שהוא ניתן לעשות אותו עכשיו אפשר לעשות אותו במרפסת שעושים עם רמקול צריך להיזהר ששומעים את הקול של הבן אדם לפחות 10 קריאת התורה ניתן להקל שיעשו אותה ויעלה הבעל קורא את כל העליות בשעת הדחק אלה שלא יכולים יקראו קריאת התורה בעצמם ממש ובנוגע לקדיש אנחנו אומרים שמי שיכול ללמוד משניות זה דבר גדול ועצום ורמ ולא צריך להיות במורה שחרה ובפח נפש משום שזה מה שהקדוש ברוך הוא עכשיו בחר שזה יהיה המצב ואילוי הנשמה יהיה באופן הזה
כעת אני עובר לדבר נוסף שהוא עדיין בהכנות לחג הפסח בצל הקל הקורונה וזה הנושא שהרבה אנשים טוענים שהם לא יכולים להטביל את הכלים החדשים שהם קנו לא יכולים להטביל אותם לא יכולים להתנייד עם הכלים למקומות המים יש כאלה שמפחדים שבמים יש את החיידק הקורונה יש כאלה שנמצאים בהסגר ולא יכולים לצאת ולעבור בכלל גם לדברים דחופים לו נכון לעכשיו המצב הוא שיש הרבה שיש להם כלים חדשים והם לא יכולים להטביל אותם הכלים שצריכים להטביל אותם זה הכלים ממתכות מהתורה ומדרבנן כלי זכוכית שדומים למתכות וכיום גם כלי חרסינה פורצלן וכל אלה שיש להם גם כן זכוכית נהוג גם כן להטביל אותם אז השאלה מה עושים עם כל הכלים הללו שולחן ערוך של האדמור הזקן בסימן גימל וזה יב חית הוא מציע שמי שלא יכול לטבול את הכלי מביא את את הדברים שמקורם בשולחן ערוך ביורה דעה ההצעה היא להשאל לתת את הכלי במתנה לגוי והגוי ישעיל לך את הכלי ורגע שזה כלי של גוי וזה רק מושאל אז אתה פטור מהטבלה אז פה שתי הערות ההערה אחת
כמובן שכשנותנים מתנה לגוי זה חייב להיות אמיתי חייב להיות אמיתי מצד מי גם מצד היהודי שנותן את הכביש הוא באמת נותן אותו מחם כן יקר של מאות שקלים שהוא קנה הוא מתכוון באמת לתת אותו לגובים הגוי ירצה לקחת את זה הביתה יוכל לקחת את זה הביתה צריך להיות אמיתי דבר שני יש לנו את האמיתיות מצד הגוייש הגוי יבין שזה באמת שלו ובאמת קנה את זה ושהוא באמת משאיל ליהודים שני הדברים הללו הם לא הדברים הכי פשוטים לביצוע או שהיהודי לא מתכוון באמת לתת או שהגוי לא מתכוון באמת לקבל אז ככה יוצא שהעצה הזאתי היא היא טובה על פי ההלכה אבל גם היא לא מחזיקה מעמד לא תמיד היא מחזיקה מעמד אז הפתרון החילופי שהוא גם כן דבר בעיתו מהטוב הוא דומה למכירת חמץ לפסח גם מכירת חמץ כשאנחנו בוחרים אותו לגוי אני לא בטוח שאנחנו מתכוונים ברצינות שאנחנו מוכרים לגוי אני גם לא חושב שהגוי באמת חושב שהוא הולך לקנות את את כל בני ברק ואת כל בית שמש ואת כל האזור הריכוזים החרדים את הכל הוא קונה כל החמץ של כולם הוא קונה ואם זה מדובר על מפעלים כמו אסם הכל הוא קונה לא יודע עד כמה הגויים מתכוון לזה ברצינות
אבל כבר כתב החתם סופר בשאלות ותשובות שלו בסימן שן יוד ביורד דעה אומר זה בכלל לא משנה מה החשב היהודי מה חשבורי ובאמת כשהרבנים עושים את המכירה הם אומרים לגוי אנחנו חותמים את זה היהודים נתנו לנו הרשעה המכירה היא מחירה אמיתית למה מכיוון שאם המכירה היא כתובה בשטר גם אם הגוי לא התכוון אומר החתם סופר וגם אם היהודי לא התכוון אז זה לא משנה שום דבר ולכן לעניין שלנו אם אנחנו רוצים להעביר לגוי את הזכות של הכלי שלנו כדי שנהיה פטורים בשעת הדחק מלהטביל אותו אנחנו יכולים להעביר את זה באמצעות כתיבה מכירה מכירה לגוי אבל שזה יאשם לא חייב להיות שטר עם כל הדינים אבל שטר עם חותמת שזה תופס מבחינה קניינית לפחות לקניין שנקרא קניין סיטומטה זה תופס ולכן לעניינינו מכיוון שלא כל אחד יש לו אפשרות של רב שימכור לו את החמץ אז הרבנות הראשית רב שימכור לו את החמץ אני מתכוון לרב שימכור לו את הכלים לגוי אז הרבנות הראשית באה לעזרתכם אפשר לפנות לאתר שלהם והם עושים מכירה של כלים
לגוי המכירה לגוי תהיה באמצעות שטר אתם תכתבו על שטר שאתם מייפים כוח אתם נותנים אפשרות לזכור ובאופן הזה אפשר למכור גם אם לא באמצעות הרבנות הראשית אם יש לכם גוי בסמוך אתם בעצמכם יכולים לעשות איתו שטר אתם מוכרים לו את הכלי ואז זה תופס והוא משאיר את זה לכם ואז הכל יהיה בסדר למה זה הכל יהיה בסדר אומר אתה אז ביורד דעה בסימן כוכבי בסעיף קטן יוד חיט שזה הכל יהיה בסדר עד הזמן שבעזרת השם בקרוב נוכל כן להטביל את הכלים כי כל העצה הזאתי של לתת לגוי במתנה או כמו שאמרתי עכשיו למכור לבוא לגוי זה לא עצה שבאמת תופסת במאה% זה תופסת רק בבערך אם לא תופסת במאה% כאן אני מוסיף שהאדמור הזקן תיקן למכירת חמץ תיקן שעושים כמה קניינים עם הגוי ושם גם כן מעמידים הרי בקבלן יהודי על זה שהגוי ישלם את הכסף כי הרי לא באמת משלם את כל המחיר של מה שהכלים פונה או את החמץ שהוא קונה אז להעמיד הרב קבלן אין שום סיבה שבמכירה הזאתי גם כן לא יעמידו לא יעשו את הקניינים השונים ואין שום סיבה שלא יעשו גם כן ערב קבלן על הצד היותר טוב כדי שאני
באופן מלא שאנחנו על הגוי לא סומכים אם הוא לא ישלם אז אנחנו מעמידים יהודי שהוא יהיה נאמן עלינו שהוא ישלם אם הגוי לא ישלם אם לא הכלי יחזור כדי שלא יהיה עניין של אשר פי אם דיבר שב וימי שקר שזה הגויים אז לכן אנחנו עושים באופן כזה היה ראוי ככה לעשות באופן כזה זה יהיה מושלם אבל גם מי שלא עשה את זה בערב קבלן בוודאי שהמכירה תופס את הערב קבלן זרק על הצד היותר טוב בנוגע בנוגע למי שנמצא בשעת הדחק וגם למכור למכור לגוי הוא לא יכול נמצא עכשיו בערך בערב פסח יום יום יוד דלת בניסן כבר הרבנות סגורה אף אחד לא יעשה לו מכירה לגוי והוא גם כן לא מוצא בסביבה שלו גוי קרוב מה הוא יכול לעשות אז שיחפש גוי רחוק וגם כן פה אנחנו משתמשים באיזה שהיא עצה יצא לשעת הדחק בלבד זאת אומרת אי אפשר לעשות מההיצע הזאתי סדר אלא זה עצה לשעת הדחק מה יהיה היצע זה קניין שנקרא בהלכה קניין אודיטה קניין אודיטה זה קניין שעובד בלי כלום אתה לא מקנה כלום אתה לא מרים כלום אתה רק מדבר בפה ואתה בעצם מודה ואתה בעצם מודה
ואתה מודה מה שהגוי שמה שאתה מודה שהדבר הזה שיש לו שאתה נותן את זה שזה שייך לו אתה מודה שזה שלו אז אתה יכול להרים טלפון לאיזה גוי לא משנה איזה עובד זר של חבר שלך של מישהו ואתה ידבר איתו בטלפון ואתה אומר לו שאתה מודה שהכלי הזה שייך לו אז האמת היא שנחלקו הפוסקים בכלל אם קניין אודיטה שהוא בעצם קניין חזק מאוד אבל האם הוא תופס גם את במכירת במכירת חמץ לגוי האם הוא תופס בכלל בגוי והאם הוא תופס זה שאלה אחת הוא תופס אלגוי זה שאלה אחת שאלה שניה האם הוא תופס כשרוצים להפקיע איזה שהוא איסור באמצעות המכירה הזאת האם אודית היא מספיק חזקה כדי להפקיע איסור אבל כבר כותב מערה מאריק בשלוש תשובות שערי יושר בחלק 1000 סימן גימל שזה בכלל לא משנה אם אם אם אנחנו הרי לא מדברים על מצב שללתחילה מדברים על מצב של דיעבד אז אם אין לך גוי אין לך גוי שאתה יכול להקנות לו לתת לו מתנה או לכתוב איתו שטר אז גם קניין אודיטה יעזור לך בשעת הדחק זה דבר חשוב מאוד לדעת גם בנוגע לערב פסח הוא אמר את זה על ערב פסח
אם אדם תפס את עצמו ברגע האחרון תפס את עצמו ברגע האחרון לא מכר חמץ אבל עדיין לפי הזמן אפשר למכור חמץ אבל הרבנים כבר לא עונים בטלפון יכול להרים טלפון לאיזה שהוא גוי לפי מה שכותב השערי יושר שאתה דחק הוא יכול להגיד לגוי אני מודה שכל החמץ שלי שלך אני גר ברחוב זה וזה וזה כל אני מודה שכל החמץ שלי אודית אני מודה שכל החמץ שלי שלך אז כמובן שזה לא מצב שללתחילה זה דיעבד אבל זה יתפוס הסיפור של המרה מאריק היה אצל איזה יופי יהודי שהיה בבית סוהר ולא היה לו בשום דרך לעשות לעשות שטר וכתיבות והכל כמו שצריך אז התירו לו לתפוס איזה סוער אחד גוי תגיד לו אני מודה שכל החמץ שלי שלך וזה כבר תפס מכירת חמץ לשעת הדחק ודיעבד כזה יש עוד דבר שהעלו אותו האחרונים וזה כבר כולה על כולם האם בן אדם יכול להפקיר את הכלי שלו הכלי שלי אני יהודי זה הכלי שלי אותו מגוי הוא חייב בטבילה אבל מה מה יקרה אם אין לי טבילה אין לי אפשרות להטביל את הכלי האם אני יכול להפקיר אותו אני מפקיר אותו ואני אומר זה לא שייך לי זה לא שייך לי
זה לא חייב בטבילה זה הצוואר לכאורה אדם בסוברה הזאת היא המחל דיסקים המערל דיסקי מערל דיסקין בקונטרס האחרון בסימן איי עוד קוף למדו הוא כותב סברה מה שנקרא הוכחה חיצונית כאילו לא בא להתמודד הוא כן הוא קצת כן מתמודד הוא אומר תראה למה כל הפוסקים נתנו כל מיני עצות תמכור את הכלי לגוי תקלקל אותו במשהו יהודי יגמור ויתקן אותו למה הם לא נתנו את העצה הזאת תפקיר אותו שזה עצה הכי טובה הכי פשוטה בוא נגיד הכי קלה יכול להפקיע אז התשובה היא הוא אומר הם לא נתנו את העצה הזאת מפני שהעצה הזאת לא מועילה מכיוון שכשאתה קנית כלי ואתה עכשיו אומר שאתה מפקיר אותו ואתה מיד זוכה בו לא זוכה אלא אלא לוקח אותו ומתכוון לא לזכות בו אז הוא טוען שאין לך רמה יותר גדולה מזה אז זה לא לא נראה זה לא נראה ולכן ההפקר הזה לא יתפוס ולכן זה אסור גם בספר חוץ שני של הרב ניסים קרלץ על הלכות טבילת כלים בעמוד נון חיט גם כן אומר זה לא יתפוס אבל חידוש מענה כותב הרב של מזון זלמן או הרבה הרבה שאלות תשובות מנחת שלמה בחלק השני בסימן סמך וו באות טיט זין
הוא אומר דבר מעניין הוא אומר אם יש יהודים אם יש גוי שהגוי הפקיר הוא מדבר על הפקיר רק נדבר על המקרה שלנו שהגוי שלנו יהודי קנה מגוי איזה שהוא חפץ ובוא נקרא ליהודי הראשון שקנה מהגוי נקרא לו ראובן ראובן קנה מהגוי כלי עכשיו ראובן חייב להטביל את הכלי אם ראובן יפקיר את הכלי והוא יתן ושמעון יבוא ויקח את הכלי ושמעון התכוון לא לזכות בכלי אז לימון לא יצטרך להטביל אותו ופה אין את הסברה של המהרה דיסקין מכיוון שזה לא כזה מרווח אתה רואה הוא הפקיר ולא הוא בא וחוזר ומשתמש בזה אלא מישהו אחר לוקח ומשתמש לפי העצה של הרב של הרב שלמה זלמן ארבעך אז יהיה אפשר גם כן יהודי קנה מגוי כלי ראובן הוא מפקיר את הכלי אף קאר צריך להיות לכתחילה לפני 3 אנשים כמו שכותב אדמור הזקן בסימן ריש מים וו בסעיף טיט ואם אין לך 3 אנשים אז לפחות בין
א עם אחד ויש גם מצבים שגם בן אדם אחד לא אז בינו ובין עצמו מפקיר את הכלי ואחר כך מישהו אחר באה וזוכה בו והמישהו האחר לא זוכה אצלך וה בא מישהו אחר ולוקח אותו ומתכוון לא לזכות אותו מישהו אחר יכול להשתמש אז איפה זה יכול לבוא העצה שלו לידי פועל אם יש שניים בבית שאחד מהם קנה כלי אבל השני לא זכה בכלי זה לא שייך לו אז הראשון יפקיר אותו והשני ייקח אותו בלי לזכות ואז הוא יוכל להשתמש בכלי אם זה כלי כזה מרכזי כמו קולפן כמו סיר הוא זה 60
את האוכל בתוך
הסיר וככה יחממו ייחממו שניהם ואז לא תהיה פה שום לא יהיה פה שום בעיה ושום איסור כלל ויקרה אז בואו נסכם את הנקודה הזאת שדיברנו עכשיו הנושא של טבילת כלים לכתחילה כמובן לטבול את הכלי במקווה כשאין מקווה אז אנחנו יכולים לצאת במתנה לגוי ולשאול את זה ממנו קצת בעיה כי זה לא כל כך אמיתי אז לכן מה שאנחנו נעשה במקרה כזה נקנה את זה לגוי זאת אומרת נמכור את זה לגוי הגוי ישלם אפילו מעט כסף לא את כל השווי של הכלי ואנחנו נכתוב איתו שטר אם אנחנו לא יכולים לעשות שטר לבד אז יש גופים שיעזרו לנו בזה וזה וזה כותב התז לא יעזור אלא עד זמן שנוכל להטביל את הקליק שנוכל להטביל את הכלי נצטרך להטביל אותו לא נוכל לבנות על ההיתר הזה של של מתנה של מתנה לגוי או מכירה לגוי באמצעות שטרם ודבר נוסף אם אין ליווי זמין לעשות איתו קניינים ולעשות איתו שטרות אז אני יכול דרך הטלפון לעשות איתו אני מודה שאני בוחר לך קניין אודית הקניין אודיטה הזה יכול לעזור במצבים קשים ועוזר גם למכירת חמץ במצבים קשים הודעה בלבד זה באמת מחלוקת אם הוא עוזר בגוי או לא אבל אנחנו רואים למשל במחיירת חמץ חמץ של אדמור הזקן שהוא לא הביא קניינו עוד דיבוריטה אבל
במקרה הזה שעחק זה העצה שאנחנו יכולים לתת והנקודה האחרונה הפקר לא מועיל אבל הפקר של כלי שצריך טבילה ויהודי אחר זוכה בו אז היהודי האחר באמת יכול להשתמש בו אם הוא סליחה אני אמרתי להיות התבלבלתי כמה פעמים אמרתי את הביטוי ויהודי אחר זוכה בו ויהודי אחר נוטל לו טוב ומתכוון לא לזכות אז הכלי הזה באמת יהיה פטור מב עד הזמן שיהיה לנו אפשרות לטבול כעת אנחנו ממשיכים הלאה בנוגע לבדיקת חמץ בדיקת חמץ יש לנו את את הפשט של הבדיקה מיד יוצאת הכוכבים מת פעמים מרבית פותלים ידיים הרצפה צריכה להיות נקייה לא חייבת להיות שטופה אבל מטוטת ואנחנו יוצאים לבדיקה אחרי שהפתיתים פוזר אבל בבקשה 5 במיוחד לפי מה שאנחנו יודעים רבותינו נשיאנו עד כמה האריכו בבדיקה עד כמה החשיבו אותה אז אנחנו מבינים שבדיקת חמץ צריכה להיות עם איזה שהיא כוונה השאלה היא בגדול מה היא הכוונה שצריכה להיות בבדיקת חמץ אז קודם כל אחת על פי נגלה שאפשר להוציא אותה אפילו מניגלה בשולחן ערוך
אדמור הזקן בסימן טפ למד בית בסעיף גימל הוא כותב שאנחנו לא מברכים שהחיינו על בדיקת חמץ והוא מסביר מדוע מפני שאנחנו יוצאים מדי חובה בשחיינו של הקידוש אנחנו יוצאים ידי חובה בשחיינו של הקידוש מזה אנחנו לומדים שיש קשר בין בדיקת חמץ לקידוש מה זה קידוש שהוא מבדיל בין היום טוב לבין היום חול שלפניו אז אנחנו צריכים לדעת שבדיקת חמץ במילה אחת על פי ניגלה היא קשורה לכל לכן לא מברכים עליה שהחיינו והשחיינו של הקידוש בשביל להקים בדיקת חמץ עניינה הבדלה להבדיל את עצמנו מהיצר הרע כי החמץ דומה ליצר הרע וזה מופיע כבר בניגלה בשלות תשובות הרדווז+ אז אנחנו צריכים מזה להיזהר עד הקצה האחרון להאריך את עצמנו מיצר הרערה בנוגע לעבודה פנימית עמוקה יותר א צריכים לדעת שיש מאמרים שרבותינו נשיאנו הרבה מאמרים לא המון מאמרים ישנם כמה מאמרים שרבותינו נשיאנו אור לארבע 10 בודקים את החמץ לאור הנר והמאמרים האלה מסבירים את העניין של בדיקת חמץ בעבודה בנפש האדם אני אחזור או כמה נקודות ממאמר אחד שיהיה לנו איזה שהיא כוונה שאיתה אנחנו יכולים לעשות את בדיקת החמץ בשנת תף שין עין דלת יצא ספר מאמרים של הרבי הרשם שאף פעם לא הודפס הוא נקרא ספר המאמרים תפרס המח וע תף סמך זין כולם מכירים את ספר המאמרים תפרי סמך וו זה המשך סמך וו אבל יש בה בנוסף להמשך שהרבי הרשע המר וכתב
או כתב זה אמר תלוי ובנוסף לזה היו מאמרים שהוא אמר אמר במשך השנה לא על ההמשך ושמה הודפס ואמר חדש מעשה חדש אף פעם לא הודפס קודם שאורלה 14 בודקים את החמץ ואני אצטט נקודות ממה שהוא כותב שמה בעבודה בנפש האדם מה האדם צריך לחשוב בשעה שהוא בודק את החמץ זה אומר ככה שעניין בדיקת חמץ הוא לבדוק לבל יהיה יניקת החיצונים בכלי המקבל שלא יהיה באדם שלא יהיה מהאדם יניקה לחיצונים לקליפות שהבדיקה גופא הוא בחינת הביור אנחנו מברכים לפני הבדיקה על ביור חמץ למה משום שעצם זה שאתה מחפש אחרי הערה החיפוש אחרי ההרה כבר גורם שאתה מבאר אותו זה גורם כבר לכילוי אז בכדי שיוכל לברר את החמץ צריך לדעת את כל פרטי הערה בכדי שיוכל לברר אותו אז עצם זה שאתה יודע את כל הפרטים של הרע זה חלק מהביור לכן מברכים על זה על ביור חמץ שזה זה הוא עניין בדיקת חמץ מה זה הבדיקת חמץ שהוא עניין מה שצריך להיות
מה ממר הדחוש בינה להיות בן אדם מחושב שעושה חשבון נפש לחשוב כל פרטי ענייני הגסות שלו הן באריות והן בדקות מתמרמר על זה מאוד ועל ידי זה נעשה בחינת שפלות ומבחינת ביטול והוא עניין מה שהבדיקה גוףא או בחינת הכלי דהיינו שנעשה על ידי זה כלי לאור אינסוף ברוך הוא המתגלה בפסח וזה והעניין הבדיקה לאור הנר למה בודקים לאור הנר ולא לאור היום האלו שהביטול צריך להיות בכוח עצמו או בידיעתו דווקא ולא לאור היום כלומר לא שיבוא איזה התעוררות מלמעלה אני שזה יבוא מהאדם וזהו עניין אור לארבעה 10 בודקים את החמץ כי לכל עבודה יש את הזמן המסוגל בשבילה ואנחנו הזמן המסוגל להיות כלי להתבטל ולגלות שבתוכנו זה באור לארבעה 10 ישנו מאמר נוסף של הרבי הראיאס בספר המאמרים תשמוד 37 גם כן דיבור מתחיל אור לארבע 10 בודקים את החמץ הוא כותב שם כך מקום שאין מכניסים בו החמץ אינו צריך בדיקה שיש מקום שהוא התקשרות הצמיד הנשמה שהיא נקודת הלב שאין מכניסים בו חמץ ממילא וממילא לא צריך בדיקה אבל שאר המדרגות צריכים בדיקה לידה מה הן חמץ
ברוחניות והחמץ ייסורו במשהו וצריכים לעשות את הבדיקה ואחר כך הוא מאריך במאמר הזה מה זה יוד דלת איזה בחינה זאתי של שבנפש יו ד הרבי בהתוועדויות של שנת מם גימל וחלק השני בעמוד 1171 אומר שעבודה של בדיקת חמץ בגשמיות היא באור לארבע 10 אבל בנוגע לעבודה בבדיקת הביאו חמץ ורוחניות שזה עבודה דק ההיא על עניין הגאווה והישות צריך לבאר זאת מכל וכל הנה הבדיקה הזאתי צריכה להיות הרבה קודם מה העניין שצריכים לקחת את הגאווה ולעשות איתה שתי פעולות פעולה אחת והפעולה השנייה להפוך אותה לקדושה והוא נותן לזה דוגמה מהסיפור עם מחוסין של הרבי האדמור הזקן המרדכי לבלר שהוא היה גר בעיר מאוד מאוד מאוד פרוצה ואף על פי כן היה שומר את עצמו מאוד והכוח לשמור את עצמו היה מכוח הגאווה תמיד היה אומר אני תלמיד של אדמור הזקן לא ראוי לי לא מתאים לי להתנהג באופן כזה ובאופן כזה אז זה נקרא שאתה הפכת את המידה לא רק שביטלת את הגאווה אלא אתה לוקח ומשתמש עם בגאווה לעניינים שקשורים לקדושה אז זה בעצם העבודה הפנימית של של בדיקת חמץ והרבי שם מסיים בשיחה שהעבודה הזו של לסלק את הגאווה זה אנחנו צריכים לדעת הרי מובן שדרוש לזה זמן רב והכנה מרובה והלוואי שיספיקו לסיים עבודה זו במשך הזמן שנותר עד
העבודה הזאתי לא באור לארבע 10 היא צריכה להתחיל עוד קודם והנה אנחנו יכולים גם כן להתחיל אומר הרבי צריכים להתחיל בעבודה הזאת 30 יום לפני החג אבל גם אנחנו יכולים להתחיל אותה כבר מהיום כעת שקשורה לבדיקת חמץ כמו שאמרתי קודם מנהג חבד שעושים בדיקת חמץ בצורה רצינית וארוכה כמובן שמי שירצה לקצר לעצמו יוכל לקצר על ידי זה שהוא עושה את הבדיקה במשך כל לילה כשהוא עושה את הניקיון אז בלילה הוא בודק לאור הנר ואו שאם זה ביום והוא עומד עם חלון מול החלון מול המקום שהוא צריך לבדוק אז הוא יכול לבדוק גם כן ביום בלי בלי נר וכמובן שהבדיקות האלה שלפני אור לארבע 10 נעשות ללא ברכה והבדיקה של אור לארבע 10 תהיה קצרה לא יותר אם הוא יכין את עצמו קודם וככה מספרים שנהג יראה בארשיו שהוא עשה את הבדיקה שלו התחיל אותה כמה ימים קודם אבל על כל פנים גם באור לארבע 10 אנחנו עושים בדיקה ואנחנו עושים בדיקה וזה לא בדיקה קצרה זה בדיקה ארוכה ובדיקה ארוכה לוקחת מאיתנו את הכוחות כוחות הגוף וכוחות הנפש זה לא שאתה תעמוד כמו איזה חתן ותבדוק רק בגובה של של העיניים והראש שלך אלא אתה צריך להתכופף ולהתגלגל על הרצפה וזה מצריך
ככל שהבן אדם מבוגר יותר זה ככל שהוא מכובד בעיני עצמו יותר אז זה יכול להיות לו קשה אז רק מילה אחת מספר חסידי שנותן איזה שהיא חיות שיהיה לנו בתוך בדיקת חמץ ספר קו הישר פרק צדיק כותב ויש קבלה בידי קולטוריה קולטורך סליחה שהאדם מטריח את עצמו לכבוד יום טוב של פסח והוא עייף ויגע בהתורה אז אני בעסק זה הוא הורג כל המזקים הנקראים ניגי בני אדם והעוסק בטרדת המצווה כל של ימי פסח הוא מתקן תיקון הוא מדבר פה על תיקון החטא הידוע יודע מרת נפשו וכולי וכולי ועל ידי הטרחה הזאתי של אדם טורח גם בבדיקת חמץ הזיעה שהוא מזיע זה שובר את כל המקטרגים ואת כל המריעים כעת אני רוצה לעבור לנושא נוסף שזה הנושא של צריכים להשתדל בליל הסדר שהילדים שלנו לא ישנו שלא ישנו התינוקות אז עד כמה אנחנו צריכים להשתדל בדבר וגם איזושהי עצה או שתיים איך לעשות את זה נלמד את זה בקטע של עכשיו הגמרא אומרת מסכת פסחים בדף קוף טית טניה רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו טניה אמרו עליו על רבי עקיבא מימיו לא אמר
הגיע עת לעמות לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים בערב פסח בשביל תינוקות שלא ישנו זה משהו מופלא רבי עקיבא אבי התורה שבעל פה שבעל פה זה עזב את בית המדרש בשביל תינוקות שלא ישנו כדי שהתינוקות לא ילכו לשם אז קודם כל איך לפרש את הגמרא הזאתי יש לנו פירוש של הרשב"ם הרשבם אומר ב-1 הפליש לו כמה פירושים ב-1 הפירושים שלו ולי נראה מה זה נקרא חוטפין את המצות חוטפינו ומסלקים את הלחם מיד התינוקות שלא יהיו ישנים מתוך מאכל הרבה כדרך התינוק אחר אכילתו ושוב לא ישאלו אבל עכשיו כשחוטפים מהם לא ישנו וישאלו כלומר לא ישנו שלא יוכלו כדי שובן וישאלו כשאירו השינויים אז יש פה חידוש למה חוטפים את המצות לא לתת להם יותר מידי לגרגר כי כשמצרגרים עולה להם האדים למוח מעייף אותם הוא מדבר פה עלל פסח זה הפירוס שלו בנוגע להנהגה של רבי עקיבא איך לפרש את ההנהגה של רבי עקיבא שהיה ממהר לביתו בערב פסח כדי שלא ישנו התינוקות מפרש רעשי
כדי שישנו התינוקות הוא היה הולך מהר הביתה בערב פסח מוקדם מבית המדרש כדי לגרום לתינוקות שישנו ביום ולא בלילה בשעת האגדה זה דבר מופלא פה רבי עקיבא היה הולך הביתה כדי להשכיב את הילדים שלו שישנו שעת צהריים כדי שהם יהיו ערים לזמן אמירת האגדה פלא פלאות השתדלות מיוחדת של אבא שהילדים שלו ישנו יש פה על זה קושיה שמקשה התוספות על המקום אומר אני לא מבין את הפירוש של רשי ורק אבא צריך ללכת ולהביא את ה להביא את הילדים שלו לידי זה שהם לא ישנו מה אמא לא יכולה להשכיב אותם לשון צהריים אז בנוגע לשאלה הזאת של של תוספות קודם כל אנחנו צריכים לזכור שזה לא המצווה של האמא מי זה שצריך לספר סיפור מוציאת מצרים זה האבא צריך לספר מכיוון שהאבא שהאבא צריך לספר את סיפור את סיפור יציאת מצרים אז אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד מה אמא לא יכולה להשכיב אותם לישון האבא צריך להשקיע אותם כדי לעשות את החון אל המצווה שהוא צריך לספר סיפור עיית מצרים בנוסף לזה אנחנו רואים בפרט נוסף רבי עקיבא היה הולך בערב יום הכיפורים גם כן כדי לאכול כדי לפי דעה שם מובאה כדי לתת לילדים שלו לאכול בערב יום הכיפור כי אנחנו נותנים לילדים להטענות שעות בערב יום הכיפורים מחנכים מחנכים אותם לשעות ואנחנו יש לנו שיחה של הרבי הרשע של הרבי הראייה יצאה לרבי הרשע כשהוא היה ילד אבא שלו אמר לי אם אתה רוצה לאכול ביום הכיפור אתה כבר קשה לך לצום בתור ילד לפני בר מצווה תבקש רק ממני
תמיד אני זוכר מה הדיוק הזה תבקש רק ממני פשטות זה המצווה של החינוך היא עליי אז אני צריך לדאוג לזה אותו דבר צריך להגיד מדוע רבי עקיבא רץ לפי פירוש רשי לתת לילדים שלו לישון כדי שהם יהיו ערים בערב פסח כדי שהוא יקיים בהם את מצווה הגדת לבינך שזה ששייכת לו אז באמת תרוצו הביתה ותדאגו שהילדים ישנו אבל איך עושים שהילדים ישנו איזה נס אפשר לתת לזה איזה נס אפשר לעשות לזה פה אני רוצה להציע משהו שכתב אחד מגדולי גדולי הפוסקים שקוראים לו המאטה משה המטה משה אומר שהעניין הזה שהילדים אומר ככה ונוהגים במאכלי חלב מתי בערב פסח נוהגים לאכול מאכלי חלב שהחלב מיישן החלב גורם לאדם להיות עייף וישן אתם זוכרים את מעשה יהודית שנתנה לו לאכול חלב וגרמה לו האליפורמוס שהוא יהיה עייף חיי החלב גורם לעייפות
וגם יעל שנתנה לה לסיסרה נתנה לה לשתות חלב חייפה אותו אז חלב מעייף זה אומר בכוונה היה מנהג לאכול מאכלי חלב בבוקר כדי ליישן בכדי שישן ביום ויא העיר בלילה לספר ביציאת מצריים שינערו גם התינוקות וישאלו מה נשתנה אז מתוך הדברים שלא משהו שגם המבוגרים וגם הילדים היו אוכלים מאכלי חלב בערב פסח כדי שהם יהיו עייפים ביום כדי שהם ישנו ועכשיו שיש לנו שעון קיץ בוודאי שאנחנו יכולים נכון גם כן ביום כדי שנוכל להיות ערניים וגם של הילדים שלנו יהיו ערניים לספר להם סיפור את זה עד מצרים בשמחה ובתיול לב רק להעיר בשר מנהגי חבד מביא שהרבי הרשע ואמר אני לא אוותר בערב פסח לאכול לחמניה עם חמאה זה מה הוא לא מסביר למה אבל אולי זה לפי המטה משה הזה כדי לקיים את העניין הזה של לאכול מאכלי חלב כדי שנהיה עייפים כדי שנשים ראש כדי שנהיה ערניים בליל הסדר עכשיו יש עוד עצה פרקטית שכותב אותה אחד מהראשון
המאירי והוא מסביר את את הסטייל הוא אומר מה זה נקרא שחוטפים מצה כלומר שמתעסקים בדרך המיה וחטיפה זה מזה כדי שישתעשעו התינוקות בכך ולא יבואו לידי שינה ויתעוררו למה שרואים וישאלו ויחקרו מה נשתנה עד שנבוא לספר העניין בעניין אז מה הוא אומר הוא אומר החוטפים מצא זה לא כמו פירוש רשי שחוטפים את המצה כדי שהם לא יאכלו הרבה כדי שלא יעלו להם עדים כדי שהם כדי שהם לא יהיו עייפים בלילה סליחה פירוש הרשב"ם לא כמו פירוש הרשב"ם כדי שלא יהיה להם אדרבה כדי שיהיה כזה תנועה של זריזות קדימה תביא לי תיקח וזה אז התנועה התנועה הזאתי של של עליות כחץ מקשת ככה בזריזות חוטפים מצע זה מזה אז זה באמת תופס תופס את הילדים הם רואים שהולך פה שמח הולך פה דברים ערניים הולך פה דברים שמחים הולך פה דברים מהירים אז זה גורם להם להישאר ערים כמובן עצמה לא תהיה בחיפזון ובמהירה כמו שהרכנו בשיעור הקודם אבל עצם האמירה של העצם העשייה פעולות הביליא תיקח זה כן יכול להיות מהר וזה נותן חיות ולפי זה אנחנו יכולים גם להבין קצת הרבי מביא בהגדה שלו אודות המנהג הזה של לגנוב את האפיקומן
והוא מציין שיש כאלה שדייקו את זה זה לא יש כאלה זה החוק יעקב זה חשובים הם דייקו שזה רמות מזל חוטפים מצב בלילי פסחים אז הם פירשו חוטפים מצע בלילי פסחים כדי שלא ישנו התינוקות זה גונבים מצב לפסחים אבל דווקא לפי הפירוס של ה של של המאירי זה מאוד מאוד מומתק חוטפים מצב בללי פסחים ממש בליל הסדר חוטפים את זה כדי שלא ישנו התינוקות לא שחוטפים לא לא שלו לא שגונבים אלא שעושים דברים מהירים כדי שהתינוקות לא ישנו אז אנחנו נסכם את מה שאנחנו למדנו שלמדנו עכשיו עצות טובות אנחנו צריכים לדאוג שהילדים שלנו יהיו ערים זו המצווה שלנו מצוות היום מצוות החג ועושים את זה על ידי זה שהם לא יכלו הרבה בלילה לפי פירוש הרשבם ועושים את זה על ידי שהם ישנו ביום ועושים שהם ישנו ביום על זה שהם אוכלים דברי חלב והמי שאחראי על הנושא הזה זה האבא+ עצה פרקטית על ידי זה שעושים תנועות מהירות זריזות מכאן לכאן מאיה לאטעה גורמים להם
להיות יותר ויותר אירניים בכל העבודות הללו וכל העבודה וההכנה לליל הסדר הלילה הקדוש הזה כעת אני אעבור לנושא של ההגדה בעצמה בארי זל יש לו ספר שנקרא ליקוטי תורה ליקוטי תורה לאריזל ושם הוא כותב שהאגדה צריכה להיאמר בקול ובשמחה הזכרתי בשיעור הקודם שהלילה עצמו של ליל הסדר יש לו אימה ויראה אבל האגדה צריכה להיאמר בקול ובשמחה אז מוסבר בכמה ספרים באמת האגדה צריכה להיות בשמחה משום שעניינה של האגדה זה כינוס ושבך לקדוש ברוך הוא ועל ידי זה שאתה אומר את ההגדה בכל מתחפרים העוונות של האדם וככה מופיע בכמה מכמה מנהגים האדם האדמור ממוונקץ ודרכי חיים ושלום כותב
שאת כל האגדה הוא היה אומר בכל רעש גדול והוא עורר כמה פעמים את המסובים סביב שולחנו שמגידו שהם יגידו בכל רם גם הרבי בסדר פסח שראו שהוא עשה בלילה אצל חותנו אז הוא דאג שיהיה מישהו שהוא אמר בקול הוא עצמו אמר בשקט והוא הזכיר גם כן לשנת תש שאצל הרבי הקודם גם כשלא היה יכול להגיד בקול שהיה יכול להגיד בקול כולם ראו שהוא אומר בקול אבל גם כשהוא לא יכל להגיד בקול ראו את ה ראו את ההשתדלות שלו שתהיה אמירה של אלה שסביב לו בכל לכן בחיות בשמחה ובכל אמירת האגדה עכשיו מילה אח מילה אחת בנוגע בנוגע לסיבה יש לנו את הסיבה פה אני אני באמת רוצה את העזרה של התלמידי חכמים שבאנו שאני אציע איזה שהוא הסבר ואני מאוד אשמח כי ההסבר שלי הוא
הסבר שהרבה יגעתי עליו אבל אני בעצמי לא מרוצה ממנו ואם יימצא הסבר טוב יותר חיפשתי שעות ארוכות ולא מצאתי אז אני אציע בפני התלמידי חכמים המאזינים היקרים ואולי מישהו יוכל לענות לי תשובה למייל מייל הלכה אג אל איי סי אייץ איי 72@ ג'ימן קום אני מאוד אשמח היסוד של הדברים אנחנו כולנו יודעים שבליל הסדר הגברים אצלנו מסבים על צד שמאל והסיבה שמסבים על צד שמאל מביא האדמור הזקן בסימן תף בסעיף ט שתי שני טעמים שתי סיבות שני טעמים הסיבה הראשונה שהאדמור הזקן מביא זה מפנה שברגע שהאדם מעיסב נניח הוא היה מסב על צד ימין
אם הוא ימני והוא מסב על צד ימין אז היד שלו שהיא היד שאיתה הוא מתעסק כל הזמן יד ימין היא תהיה תחת הכתף שהוא נשען עליה ואז הוא יצטרך לאכול עם יד שמאל אז אלו דרך חירות זה לא נעים לו זה הסבר אחד ההסבר השני שהוא נותן זה שזה יכול לעשות סכנה אם אדם יסב לצד ימין זה יכול לעשות סכנה שמא הוא יקדים את הקנה ואת הוושט שהקנה בימין והוושקה הקנה הוא בשמאל והווש הוא בימין והוא פה יכול לגרום לו איזה שהיא תזוזה אז כדי לא לבוא לידי סכנה אומרים לו תעשה אבל צד שמאל מה הקושי בביעור השני שאמר אדמור הזקן בביעור הזה של הקדמת הקנה ויבשת זה משהו פרקטי שקשה לנו מאוד להבין את המה שמופיע פה זה לא האדמור הזקן המציא את זה אני זה כבר מופיע לך
זה כבר מופיע בגמרא אבל מה מה הקושי הקושי דיבר על הקושי הזה כבר ארד ואז השאלות תשובות שלו בחלק גימל בתשובה תיו קוף
פא דלד הוא
אומר תשמעו אני בדקתי הקנה והיבשת לא נמצאים קנה משמאל וקימין הם נמצאים אחד אחרי השני כשהקנה הוא קדימה והווש הוא אחורה הם בכלל לא נמצאים אחד מימין ואחד משמאל זאת אומרת אם הם לא נמצאים אחד מימין אחד משמאל אז בכלל מה ההבדל נעשה לימין או שת תן לי שמאל מה מה ההבדל אין אין פה משהו שיקדים משהו למשהו אני אומר אני לא מבין בכלל את את העניין אני לא מבין מה הבעיה + יותר הוא אומר אנחנו רואים אנשים שהם סיבים על ימין וגם אתם יכולים להעיד על איזה מישהו מישהו ממכם פעם מנע את עצמו מלעשות ככה כשהוא אוכל אנחנו לא רואים שהם הסתכנו אז זה השאלה שהוא שואל אז בנוגע לשאלה השניה שלו זה לא כל כך קשה לי בסדר הוא לא ראה שיש סכנה אבל אנחנו יש לנו כלל לא ראינו אינה ראיה יכול להיות שיש סכנה אפילו סכנה מאוד רחוקה אבל היא קיימת אבל בנוגע לדבר הראשון שהוא אומר שהקנה בכלל לא האמין ושמאל בכלל לא קיימים כאילו כל מה שכתוב בגמרא ובמשנה זה כאילו לא במציאות
אלא מה נגיד שהשתנה השתנו הצבעים אם אני אגיד שמשהו השתנה אז למה שאני כבר לא אגיד שאנחנו צריכים לשנות את כל את כל העניינים ולמה אנחנו לא נגיד שאנחנו צריכים לשנות את כל העניינים בנוגע להטעיה גם אם אנחנו גם אנחנו לא גם אם זה לא אין פה סכנה אז למה
אז למה אנחנו בזה מקפידים או אם הסכנה נמצאת במקום אחר למה אנחנו לא משנים
הרי יש פה הילטה
בטעם זה לא איזה שהיא גזרה לא לא לא מובנת ולא נתפסת אז מכיוון שהשאלה שלו היא שאלה קשה אז חשבתי איך לתרץ את הקושיה הזאתי אז אמרתי דבר כזה שבן אדם אם הוא היה מסר על צד ימין ככה והיד ימין שלו הייתה תפוסה אבל הוא לא היה מוותר על היד שלו הוא היה רוצה בכל זאת לשתות עם היד שלו ככה לשתות עם היד הזו אז יצא שהוא יצטרך קצת להגביה את את הגוף שלו קדימה את הראש שלו לקחת קצת אחורה הגוף לכיוון אחד והראש לכיוון אחר כי הוא דוחף את היד לכאן והראש מסב לשמאל ואז אפילו עם הקנה והעוש הם אחד אחד ואחרי השני אבל המתיחה הייתה מותחת אותם קצת ככה לצדדים והייתה גורמת לקנה ווושת שיזוזו מי מדבר על רעיון דומה למה שאני אומר אומרת זה השיבולי הלקט סימן רשת חית דיבור מתחיל כוס הוא אומר הסיבה שמאל הוא עיקר הסיבה שידו הימנית קרובה לפה ולמעלה המסב שמאל ידוע ימנית היא פה אתה יכול לשתות עם היד ימין ככה
אפשר להכה לא על השולחן ולאביה בפיו ולא סכנה אבל אם היצב בצד ימין כיוון שידוע הימנית למטה הוא שוכב ומסב עליה אי אפשר להביע לפיו ולאוליכה על השולחן אלא אם כן הוא זוקף את עצמו ועוקם את הראש ואז היקום הזה אנחנו חוששים שהוא יתקם ויגרום שהקנה יקדים את הוושט המהרל מפראג אומר דומה למה שאומרים שבול הלקט המערן בספר גבורות השם בפרק מם חית אומר שמדברים על בן אדם ימני כן אז הוא אומר ימני זה לא רק ביד כל הגוף שלו כן אז גם הצד הימני של הפה הוא הצד החזק וכעת הוא שוכב ונניח הוא מסב על ימין אז הוא לועס לועס לועס עכשיו כשהוא בא לבלוע הצד הימני הדומיננטי לא לא לא יהיה לו קל לוע ואז שם יבוא להקדים קנה
לוושת אבל
לפי הפירוס שלהם גם לפי הפירוש שאני הבאתי בשם שיבולי הלקט וגם לפי הפירוש של המהרן מ פראג שזה בעצם הצד הימני של הפה אז מה היה צריך להיות שמאלי איך הוא היה צריך לנהוג איך השמאלי היה צריך להתנהג הראיד שלו ברגע שהוא שוכב ככה והוא תמיד עם היד שמאל שותק כי זה היד החזקה אז הוא הוא נוטה על צד שמאל ועכשיו הוא בא לשתות אבל אבל לא נוח לו ואז הוא יטה את הראש לכאן והגוף לכאן ואז הוא עוד פעם יקדים קנה לוושת השמאלי יקדים קנה לוושת אותו דבר מה שחששת על חששת על הימנית תחשוב שכעת על השמאלי והם באמת ככה לומדים וגם המערן לפראג גם לשיבולי הלקט וגם היהץ פעמיים גם בספר של הומור וקציה וגם בסידור קול יעקב הם אומרים שמאלי צריך להסב אבל הצד השני הימני על צד שמאל ושמאלי על צד ימין אבל ההלכה לא נפסק ככה האדמור הזקן בשולחן ערוך כותב שמפני החשש של הסכנה השמאלי הטל לצד שמאל ופה זה לא מובן אדרבה בגלל הסכנה צריך להטות לצד ימין אז עכשיו אני רוצה פה ככה ממה נפשה אם אני אגיד אם אני אגיד שאתה מותח כמו שאני הסברתי שהקנה מתח לכיוון אחד וברגע שאתה מטעה את הראש אם אני אסביר באופן הזה אז ברור שישמאלי היה צריך להטות לכיוון השני כדי לא כדי לא לסכן את עצמו כדי שהוא לא יצטרך את היעד לכופף ולשתות באופן ולשתות עם היד הרגילה שלו ליד שמאל הנה הוא מסב לי ימין ושותה עם יד הזאתי ואז הוא לא- את הראש לכך
לכאן אבל אם אז היא וזה וזה וזה לכאורה לא לא פוסקים ככה אלא מה פוסקים שהשמאלית צריך לצאת לצד כמו שמאליק מפני הסכנה והפשט של מפני הסכנה הוא שבגין בגין זה שהקנה והווש אתם בכלל לא נמצאים אחד אחד לקדימה ואחד מאחורה אחד מצד זה ואחד מצד זה ואז יכול להיווצר דבר כזה שאתה מטה את עצמך לא רואים שזה ככה וגם מעולם הרפואה לא מבין את זה מי שמסתכל בתמונות איך שהגרון נראה לא נראה שאחד מימין ואחד משמאל זה דבר שהוא קשה להבנה אז חשבתי שאולי הכוונה של מה שאומרים שמפני הסכנה גם השמאלי יעשה ככה אז כל הראש אין כזו סכנה אצל הסמלים כי באמת זה מאוד נדיר שמישהו יקרה לו איזה שהוא דבר ואנחנו נגיד לשמאלי אתה תשתה עם יד ימין שלך הפעם הזאתי אל תשתה מהשמאל ואל תעקם את הראש לכאן אולי יעשה את זה אבל אם אנחנו ניתן לשמאלי לעשות ככה ולימני לעשות ככה ולכל אחד בכיוון השני אז יכולים לטעות את האנשים במי הם רוב האנשים רוב האנשים ימניים אז אומרים אתה יודע מה שכולם יעשו מעשה אחד את המעשה של של של הימנים כדי שהם ינצלו והשמאלים ידאגו לשמור על עצמם וזה ישמור מפני הסכנה זה ההסבר שלי ההסבר הזה קשה מאוד להכניס אותו בתוך בתוך הלשון של האדמור הזקן
וגם בלשונות של הפוסקים האחרים וזה בטח לא לא מושלם אבל אבל אדרבה אם מישהו יכול להסביר לי איך אפשר להסביר גם את הקנה ואת הוושט שהם הם לא עומדים בעקמימות אז מה מה פה הסכנה ולמה גם השמאלית צריך להיות בצד הזה זה דבר שצריך עיון כעת איזה תיקונים אנחנו עושים בשעה שאנחנו עושים את ההסיבה הזו דיברנו לכל הזמן ימינה שמאלה מאיזה תיקונים אנחנו עושים בשעה שאנחנו אוכלים את המצע תמיד שאנחנו יודעים את הסוד שעומד מאחורי הדברים זה נותן לנו איזושהי חיות יתרה נותן לנו איזה שהוא כיף מיוחד שאנחנו שמחים שמחים לעשות את המצווה ביתר שאת ביתר אז אז ככה בנוגע לאכילת המצה הכותב החסד לאברהם אחד מספרי הקבלה העתיקים שעל ידי זה שהאדם אוכל כמובן שזה מצווה מצאה ראשונה שהוא אוכל זה גורם לו לתיקון לכל האכילות שהיו שלא בקדושה במשך כל השנה איזה כיף אתה יכול לאכול מצע לשם מצווה וזה מתקן לך את כל האכילות שלא היו כמו שצריך במשך כל השנה זה משהו מופלא משהו גדול מאוד  נוספת מה התיקון של הסיבה זה כותב הבן של חיים פלג באה אלי יפה ללב ספר אורחות יהושע הוא אומר שבלילה הזה אנחנו נוהגים בשררה מסבים ככה בזה שררה כבוד אומר הרבה פעמים במשך השנה אנחנו מתנהגים בשררה בכבוד אבל לא בצדק לא באמת אבל אז אתם יכולים לבוא אלינו בטענות
אבל כשאנחנו מתנהגים פעם אחת בשרירה משל קדושה זה בא ומכפר על הכל באים ואומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אתה רואה שהם הם מתנהגים בשעררה ולא בגלל שהם לא לא הם לקחו את הטבע הזה של השררה שיש בהם והם השתמשו בו לשם קדושה השתמשו בו לשם שמיים והשתמשו בו לשם לשם מצווה אז אז ריבונו של עולם תחפר להם על כל הדברים האחרים זה הם עשו בגלל הטבע הזה והטבע הזה בטל המצווה הזו שהם עשו אז זה העניין  נוספת זה התפריט בליל הסדר האנשים צדקניות צריכות לדעת שאוכלים כל כך הרבה כזיתות כזיתים אוכלים ומוצאים מצב אלה שיש להם קערה אוכלים שני כזיתים גם בשביל גם בשביל גם בשביל המוציא מצב וגם המצה שיש מחלוקת אם זה שייך למצע למצע העליונה או למצע האמצעי אז אוכלים שתי כזיתים ואחרים אוכלים כזית אחד אבל לא משנה זה זה הרבה ואחר כך בכורך ויש לנו מיר פעמיים כזית יש לנו אחר כך באפיקומן ומהדרים לאכול פעמיים אפיקומן לשתי כזה יותר ממסך 5 כזיתים בתוך הליל הסדר וזה מצות זה לא זה לוקח המון זה לוקח המון אנרגיה וגם צריכים לדעת אז לא צריך יותר מידי להכין אוכל ואף על פי כן כתבו שיש עניין לאכול דג בליל הסדר וכתבו את זה הפוסקים היו כאלה שאפילו אומרים כמו בליל ראש השנה יהי רצון שתזכינו לאכול בסעודה של לוויתה
זה זה זה זה דבר שמופיע בכמה וכמה ספרים של הרב חיים פלג+ יש גם על השולחן לסדר של הרבי ככה איך שמסופר היו דגים ומי שיכול שיהיה גם כן בשר זה טוב מי שיכול להיות שיהיה בשר אפילו בקר יום טוב לא חייבים לאכול הרבה מכל דבר אבל לטעום זה דבר חשוב את הדגים אנחנו מוצאים בכל הקשר ליציאת מצרים כמו שאומרת הגמרא במסכת שותה בדף יוד 1000 שבזכות נשים צדקניות שהזדמנו להם דגים על ידי זה עם ישראל התרבו ויצאו ממצרים וגם יש כאלה שכתבו משהו עצוב שהדגים היו אוכלים את הילדים שזרקו אותם לתוך המים אנחנו רוצים להתנקם מהדגים אז אנחנו אוכלים אותם בהר הסדר אז כל הזמן אז כל הגלות מצרים בתיקוני הזוהר עם נמשלת לדג קושי והזוהר הקדוש אומר שידוע הרי שיש כל דבר שיש ביבשה יש בים חוץ יש סוס ים יש כלב ים
יש יש קול כל דבר יש
יש צב ים יש נחש שני יש יש חוץ מחולדה כמו שאומרת הגמרא במציאה אז אומר הזוהר ומהו התחליף לאדם בים התחליף לאדם בים זה הלוויתן מהו האדם שבים זה הלוויתן אז אנחנו רואים שהנושא הזה של הדג ויהי רצון שתזקנו לאכול מסעודה של דג זה מסודר של לוויתן זה נוגע דווקא לאדם כאדם הוא התהום של הלוויתן ביבשה אז בלילה הזה שאנחנו מעוררים את העניין של הגאולה והאכילה מסעודה של לוויתן וסוכה של עור של לוויתן אז יש עניין לאכול דגים  נוספת בלילה הזה שזה חשוב גם כן לחינוך הילדים גם אם הילדים מאוד עייפים הזמן השתנה אנחנו לא מוותרים להם וגם את הקטע הראשון של העבדים אבינו
אנחנו לא נוותר להם וגם את הקטע של רבן גםיאל אומר מי שלא אמר את 3 הדברים הללו לא יצא לידי חובה בפסח פסח מצאו ומרו גם לא נוותר להם אם הם נופלים ויושנים נו אבל הם אמרו את העיקר הם עשו את העיקר יש דבר מעניין שהרבן גמליאל הזה שאומר שמי שלא אמר פסח מצא או מרור לא יצא ידי חובתו השולחן ערוך לא מביא את זה להלכה הנושא כלים לא מביאים את זה להלכה היחיד שמביא את זה להלכה זה הרמבם הרמבם מביא להלכה שמי שלא אמר את זה לא יצא לי מצוותו אבל איזה מצווה הוא לא יצא אין הכוונה שלא יצא עם מצוות פסח מצר מרור על שעצמם אלא מסביר הרב הם לא יצא את ידי חובת מצוות סיפור יציאת מצרים אומרים המפרשים אין הכוונה שהוא לא יצא מצד יציאת מצרים לחלוטין הוא יצא כמדאורי איתה בסיפור כלשהו יוצא כמו שמביא הרבי באגדה אלא שהוא לא יצא ידי חובת סיפור יציאת מצרים כתקנו כאילו באופן באופן המושלם באופן המהודר בזה הוא לא יצא ידי חובה אז אנחנו נשתדל לומר את זה וכמו שהרבי מביא את פירוש הרשבם בהגדה זה לא רק לומר לומר להסביר ולהתאים ובעזרת השם שאנחנו לא רק נאמר פסח מצא ומרו יש לנו הרבה מה מצא שבעזרת השם תהיה אבל אנחנו רוצים גם את הפסח את הפסח
שיהיה באופן המושלם ויש סדר פסח פסח זה קפיצה שהקדוש ברוך הוא יתן לנו כוח שתהיה לנו יכולת לקפוץ לפי הסדר גם הקפיצות שיהיו באופן המושלם באופן המסודר ואני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה הלכתית אחר כך נעבור לכמה נקודות בהגדה בפסח אנחנו מקפידים מאוד על שרוי העניין הזה של שרויה מופיע בתשובה של אדמור הזקן של תשובות של אדמור הזקן בסימן
וו והוא אומר שזה פשוט להיזהר לא לבוא לידי איסור
ומה האיסור דור הייתה איסור אתה בא לידי ביטוי בזה שאנחנו עושים אתה מסביר שעושים את ההמלצות היום מאוד מאוד מהר לא כמו פעם כיוון שעושים אותם מאוד מאוד מהר וגם לא מערבבים כל כך טוב את הקמח עם הזה אז יכול להיות שיש קמח שהוא לא מתערבב מספיק טוב אני רוצה לומר לכם שמי שיודע איך שעובדת מצאת מכונה ומצת יד זה עוד יותר לאט מאשר במצת מכונה ומצאת מכונה זה הרבה יותר מהר וחוסר הגיבול שמה הוא הרבה יותר מהר ולא רק זה שבמצת מכונה יש השתדלות לשים מעט מאוד מים גם הזאת עבודת יד לא שמים הרבה מים מקפידים גם לא לשים הרבה מים אבל מצאת מכונה עולה על כולנו אז יוצא לפי זה שהחשש ומצאת מכונה לעניין של שרויה הוא
הרבה יותר גדול בכל זאת
כדי להמליץ טוב על עם ישראל אני רוצה להסביר אז על מה מסתמכים שלומה אמונה ישראל שלא מקפידים על שרויה בפרט אלה שאוכלים מצות מכונה ששמה הבעיה עוד יותר גדולה אז בפשטות אפשר ללמד עליהם זכות לפי מה שמביא האדמור הזקן שאלה שמקלים סומכים על שיטת רשי ושיטת הרמבם יותר נכון על שיטת הרמבם ושיטת רשי אפילו שרש היה לפני הרמבם הרמבם אומר שכל קמח שהכנסת אותו לתוך נו והתנור חימם אותו הקמח הזה כבר לעולם יותר לא יחמיץ רשי מסתפק בזה ומכריע שללכתחילה נזהרים שלא יהיה כזה קמח שלא יבוא במכה עם מים אבל בדיעבד אפשר להקל אנחנו יודעים שכל שעת הדחה כדיעבד היוצא שלפי הרמבם בעיקר וגם לפי רשי אין להם בעיה של כינוס גם אם יש קמח הוא היה בתנור הוא היה בחום הוא לא יחמיץ יותר כמובן שיש את דעת רבינו ירוחם שאנחנו חוששים לה בית יוסף הביא אותה ואנחנו מחמירים שיכול להיות שזה כן יחמיץ כיוון שיכול להיות שזה כן יחמיץ וכיום שיש קמח אנחנו נזהרים בזה מאוד במצות מכונה הבעיה של המצות מכונה זה לא רק מכונה כן מכונה לא לשמע לא לשמע אלא גם בשרויה הזו שאמרתי עכשיו וגם שנשארים שם הפירורים ברגע שיש פירורים שנדבקים בעיסה ולא מצליחים לנקות אותם לגמרי
אז הם הם לא בטלים הם לא בטלים מדי פירורים לא בטלים של לח כי זה לא קמח זה כבר פירור אלא הם בטלים מדין של יבש ביבש וברגע שהם בטלים יבש ביבש ברגע שתיקח את היבש הזה ותשים אותו בתוך הפירור זה כבר לא הקמח הפירור הוא כן יחזור ויהיה נאור בפסח וזה בעיה עוד יותר קשה מילא אצל האדמור הזקן יש את העתר של מילא ואדמור הזקן יש את העתר של מה של מביא האדמור הזקן בתשובה ידעת רשי והרמבם שהקמח שהתחמם כבר לא יחמץ אבל על פרו זה בוודאי לא נאמר אז אם יש לך פירור שנשאר פירור של בצק ואחר כך הוא התערבב עם הבצק הנוסף אז בכלל לא פשוט שהוא שאפשר לשים אותו במים הוא מתבטל ואם תשים אותו במים זה יחזור חזרה וגם כאן יש זה היתר להמליץ טוב על עם ישראל אתר בשעת הדחק אומר אדמור הזקן
כל דבר שיש לך ספק ספק אחד+ שזה היה לפני הפסח+ שזה מפריע לשמחת החג אנחנו מקלים אז בסדר יש לך ספק האם בכלל היה שם פירו ואפילו אם תגיד שהיה פרו אז יש לנו את הפסק דין של הצמח צדק שאם הוא לא מיןכר אז הוא מתבטא לחלוטין ובזה אנחנו מקלים כמובן בשעת הדק בנוגע למצות הללו נעבור עכשיו לשבת הגדול שבת הגדול על שם שנעשה בנס גדול מה היה הנס הגדול שנעשה בשבת ביוד בית בניסן עם ישראל לקח את את הכבשים וקשר אותם למיטה והבכורות ראו ושאלו וקרא למקם מצרים בבחוריהם עם התבוננו תראו שיש דבר מעניין כשמונעים את המכות בהגדה של פסח וגם שופכים מהכוס אז אומרים דם צפרדע כינים מרוב דבר שכין
חושך
מכת בכורות לא אומרים מכת דם מכת צפרדע מכת כינים מכת הרוב רק על מכת בכורות אומרים מכת בכורות וזה לכאורה שאלה כל המכות אנחנו מזכירים אותם על שם המכה ולא על שם זה שקיבל את המכה ואילו במכת בכורות אנחנו מזכירים אותה על שם המוכה מי זה המוכה הבכורות שהם קיבלו את המכה המוכה קיבל את המכה על שם זה מזכירים אותה וזה פלא אז צריכים אולי להסביר על פי שבת הגדול המכה של בכורות זה היה המכה שהבכורות רבו אחד עם השני גם כאן אנחנו מזכירים מכה זה לא רק המכה שהבחורות מתו זה עוד דבר אבל זה המכה זה האונס שהם קיבלו המכה שהם רבו אחד עם השני למקם את סכסכתי ממצרים עם מצרים למקם מצרים בבחוריהם אז באמת זה מה שאנחנו מחכים שהגויים יריבו אחד עם השני ואנחנו כמו שאומרים לנצל
ונצא לאור גדול
נוספת בהגדה של פסח אנחנו אומרים ואתן ליצחק את יעקב ואת עשיו המפרשים שואלים למה לגבי אברהם כתוב וייקח את אברהם ואתן לו את יצחק ואילו ואילו לגבי יצחק כתוב שהוא נתן לו את יעקב ואת עשיו על אברהם כתוב ואתן לו את יצחק רק את יצחק לא מזכירים את ישמעאל בכלל ואת עשיו כן מזכירים שניתן ליצחק מה קרה למה אז יש כמה הסברים אחד ההסברים מוזכר גם במגיד ממזריץ יש לו רמזי תורה בספר מגיד דבריו ליעקב והוא אומר פשוט מאוד
מר יצחק
יצחק היה בן של שרה שרה הייתה הגבירה הגר הייתה השפחה האבל זה ישמעאל הוא נולד מהשפחה אז אז אז העבד לא נמשך אחרי אביו אלא נמשך אחרי אמו לעומת זאת יצחק הוא היה הבן של הגבירה אז מזכירים את הבנים שנולדו לו מרבקה רבקה רבקה היית גבירה אז מזכירים גם את עשיו גם את יעקב ואילו את ישמיאל לא מזכירים בגלל הסיבה הזאת הסבר נוסף על הביטוי ואתן הדיוק הוא על היבטן יצחק זה הייתה מתנה לאברהם כי שרה אפילו רחם לא היה לה זה היה נס שהוא נולד אבל ישמעאל
זה לא כזה נס גדול הוא נולד מאמא שהייתה בריאה בכלל לא להוליד היא
רבקה זה היה נס שנולדו לה בכלל ילדים גם היא הייתה בבעיה אז לכן בנוגע לרבקה ואיתן לו את יצחק ואת עשיו בנוגע בנוגע לישמעאל שהנס שלו לא היה בבחינת ויתן לא מזכירים אותו
נוספת
ישב אחרי הכל היה יהודי אומנם יהודי מאומר אבל יהודי ואילו ישמעאל היה בכלל אוי בכלל לא היה לא היה שייך לכל העניין אז לכן אותו לא מזכירים  נוספת בתוך ההגדה של פסח אנחנו אומרים לחמאן עדי אכלנו עבוטנא בהרד המצרים כל דיצח היטב ויפסח ואנחנו אומרים את זה בבית ואנחנו אומרים את זה בבית אחרי שהגענו מבית הכנסת ולכאורה נשאלת השאלה עכשיו אנחנו לא מכירים קורבן פסח עדיין אבל כשהיו מקריבים קורבן פסח איך היו אומרים את הקטע הזה הרי הפסח הוא נשחט ביום בין הערביים והוא לא נשחט אלא למנויו צריך להיות מנוי מראש אז אתה לא יכול לבוא ולהזמין אנשים אחרי שהגעת בלילה הביתה בואו תאכלו איתי את הפסח אז איך הוא אומר כל די צריך יבוא ויפסח איך הוא מזמין עכשיו
הרי הוא אומר שהוא מזמין אותם לבוא ולפסוח לבוא ויפתח אז קודם כל התשובה היא הוא לא מזמין אותם לפסוח בקורבן פסח אלא כמו הבודר הם הבודרהם מסביר שהוא יבוא ויפתח זה ויבוא ויעשה הסדר הפסח של מצע של מצווה ו דלת כוסות ואת הפירוש הזה מביא הרבי באגדה והוא כנראה בא לתרץ את הקושיה הזאת למה הוא הביא את הפירוש כי זה לא קשור פה לקורבן פסח לקורבן פסח אתה לא יכול להזמין את האנשים אחרי שהגעת הביתה אז היית צריך להיות מנוי קודם ואנחנו יכולים לפי זה גם להבין את הסוף עכשיו אנחנו כאן שנה הבאה אנחנו נהיה בארץ ישראל שנה הבאה אנחנו נהיה בגאולה האמיתית והשלמה למה צריך להגיד את כל את כל ההמשך הזה אז יש הרבה פירושים אבל אחד הפירושים זה זה זה להסביר למה אני עכשיו יכול להגיד ולהזמין אנשים עכשיו מכיוון שעכשיו אנחנו כאן ועדיין אין לנו קורבן פסח אבל העתיד לבוא שיהיה לנו את הקורבן של פסח אז אנחנו לא נצטרך את כל הדרך נצטרך וכמו שאומרים לגמור את ההזמנות שלנו עוד ביום ולא להגיד את זה כאן אז אנחנו כאילו מסבירים מדוע אנחנו אומרים את הקטע הזה כאן מפני שאנחנו בגלות הרי שאנחנו נהיה בגאולה האמיתית והשלמה אז לקטע הזה תהיה משמעות שצריך לעשות את זה עוד קודם
יבוא ויפתח זה לא יהיה רק על מצות ועל 4 כוסות אלא זה יהיה גם על ה גם על הקורבן פסח בעצמו ונקודה אחרונה בהגדה של פסח כתוב לבן ביקש לעקור את הכל פרעה לא גזר אלא על הזכרים אבל לבן ביקש לעקור את הכל אז אני רוצה להביא קודם כל פירוש פשוט איפה לבן ביקש לעקור את הכל איפה הוא רצה לעקור את הכל אז ידוע שלבן רדף אחרי יעקב והוא אמר לו יש לאלדי להערה לעשות עם החמרה ואלוקב עכם אמר אליי אישה אומר לך
דבר עם יעקב
או עדרה אומרים חכמים מה זה היה הטוב של לבן מה היה הטוב שהוא רצה לעשות ליעקב אומר הספת החמים נראה לי דעה הכי כהמא אל תדבר איתו משהו טוב בעיניך מה היה הטוב בעיני לבן כלומר שישוב עמך לך רן שיעקב יחזור איתך ביחד לחרן והוא ראה אצלו זה ראה בשביל יעקב לחזור אליו לחרן כי כל זמן שיהיה מחובר אצל רשע אין שכינה שורה עליו וקל להבין אז העניין של זה רע ליעקב לבן ביקש לעקור את הכל הרבי הריץ מסביר במה מתבטא שלבן ביקש לעקור את הכל ביקש לעקור את הכל על ידי חינוך בהנחות העולם אז חשבתי לתווך בין הסיפתי החמים לרבי אראייץ שיש סבא הסבא הזה הוא לבן הארמי סבא רשע לא תינוק שנשבה לבן הארמי שהוא יודע והוא נגד והוא בא ואומר אני רוצה שיבוא שיבואו אליי אני רוצה שתהיה אצלי אני רוצה אני רוצה שתחזור חזרהנות הבנות בנותיי והבנים בנאי אז תדע לך שזה ביקש לעקור את הכל זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות משום שעצם זה שאתה מתחנף לאחד כזה ויורד להנחות העולם של כבוד לשבר מהסוג הזה זה חמור
ביותר וזה יכול להביא לדברים לא טובים
דווקא כאן יש לנו שני הסברים שאמרו אותם שני גדולי ישראל ליטאים ויש לנו הסבר נוסף ומה זה נקרא לבן ביקש לרקור את הכל שזה ביור שאמר אותו חסיד אז הביור הראשון אני אגיד קודם כל את הביור אחר כך אני אגיד מי אמר אותו הביור הראשון לבן ביקש לעקור את הכל ומה זה מתבטא לא זה לא היה
שהוא בשעה שהוא
רדף אחרי יעקב זה כתוב שכשאחרי שיעקב ברח מלבן אומר ספר הישר של לבן הלך בשקט שלח שליחים לעשו
ואמר לו לך תרוץ אחרי יעקב
מה שכתוב אחרי פרשת ויצא פרשת וישלח של פרשת וישלח וישלח יעקב מלאכים לפניו אלישב אחיו והם אמרו לו והוא בא לקראתך בארבע מאות אישמעו מי שגרם את כל זה אומר ספר הישר זה מופיע גם בדת זקנים עם בעלי התוספות מי שגרם את זה זה היה לבן הארמי הוא זה שהציס את עשיו שיצא נגד יעקב אז אומר אותו פרשן על פי ספר הישר הנה זה ביקש יעקב לעקור את הכל הוא רצה לעקור פה את הכל במה מתבטא שהוא רצה לעקור את הכל הנה שהוא רצה שהוא רצה להרוג את לשלוח את עשיו שיהרוג את כולם אבל פרעה רק את הזכרים לא את הנקבות אז על הפירוש הזה יש לי קושיה פשוטה מי אמר שבאמת הראיו ידוע שהיה לו רגישות מיוחדת לנשים הוא הזכיר את הנשים אחר כך את הילדים זה גם יוסף עמד לפני אמא שלוקולד להסתיר אותה מהת רחל שהיית יפת תואר להסתיר אותה מאסר מי אמר שהסף היה הורג גם את הנשים אולי וויבר גראתי את הגברים אדרבה זה מתאים לו אז מאיפה אתה יודע שביקש להרוג את הכל מאיפה אתה יודע שזה מה שהיה קורה מאיפה אתה יודע שזה היה מה שהיה מתרחש אולי אדרבה זה לא איזה מה שהיה קורה אנחנו הרי יודעים את עשיו יכלנו לצפות מראש
אתה רואה שיוסף צפא אותו מראש ואתה רואה שיעקב צפה אותו מראש ולכן הוא הסתיר את דינה ביתו בתוך התיבה משום שהוא צפה שאת הנשים הוא לא יהרוג היה אפשר לצפות את זה אז איך אפשר להגיד ביקש להרוג את הכל לבן ביקש להרוג את הכל הוא שולח את עשיו עשיו ידוע מה הוא טוב זה הביוב שכתב הרב חיים קנייבסקי זה הביור שלו אז זה קשה הביור הזה ביור נוסף שכתב כאחד מגדולי ישראל הליטאים גם כן ואומר
אתה יודע איפה זה היה ביקש לבן להרוג את הכל
זה היה כאשר אליעזר עבד אברהם הגיע לבית של בתואל ורצה לקחת אישה ליצחק שמה זה היה הרי רצו להרעיל את אליז והם מביאים בגאונות שלו שהגמרא במסכת גיטין בדף חבדל דומרת שמי ששולח שליח לקדש לו אישה זה יצחק ששלח לקדש לו אישה ומת השליח אליעזר אם היה מת כי היו מרעילים אותו אסור בכל הנשים שבעולם אולי היא אחותה או ביתה של אותה אחת שקידשו אותה בשבילו אז עשו בכל האנשים שבעולם אומר אותו גדול להטאי זה מה שכתוב זה ביקש לבן להרוג את לעקור את הכל שיצחק לא יוכל להתחתן כי הרי קיימו אהבות את התורה עד שלא ניתנה אז הוא לא יוכל להתחתן אז אם הוא לא יוכל להתחתן אז אז אז לא יהיה לו את יעקב ולא יהיה את כל זרע ישראל ובזה הוא עוקר את הכל וזה שהוא רצה להרעיל את אליעזר בזה הוא רצה להרוג את הכל זה הביור שהוא נותן מה הקושי בביעור הזה קודם כל קושי פשוט מי רצה להרוג את אליזה לבן או בתואל לא יודע אבל העיקר בטואל והראיה שהוא זה שמת אז למה לבן נשאר חי הוא ביקש להרוג את הכל ובטואל מת
זה לא מובן
דבר נוסף הביטוי לעקור שאומרים בוא נעקור עץ יש עץ בוא נעקור אותו הפעולה של העקירה זה שאתה לוקח גרזן ואתה עוקר אבל אם אתה רק מונע אותו מלגדול זה לא ניכר שאתה עוקר אותו הביטוי יקירה לא מוצא זה לפי הפירוש הזה הוא רק מונע את יצחק מלהתחתן אבל לא עוקר והנקודה האחרונה בלי שיחות בחלק היי פרשת ויצא משיחה בית הרבי מסביר איך יעקב אבינו ככה להתחתן עם שתי אחיות הרי אסור להתחתן וקיימו כל האבוד את התורה כולה עד שלא ניתנה אז איך הוא נשא עד שתי אחיות אומר הרבי בקצרה כיוון שהוא כבר נשב בצבע הוא הבטיח לרחל שמו ולבן החליף לו מישהי אחרת כלה אבל הוא צריך לקיים את ההבטחה שלו זה שקיימו אבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה זה היה רשות זה היה משהו שהם מרצון טוב עשו הם לא התחייבו על זה אפילו אבל כאן היה לו התחייבות של אבטחה אז הוא חייב לעשות את זה אז הוא חייב להתחתן עם שתי אחיות לפי הרעיון הזה של הרבי כל האומות היו חייבות במצוות פיריה ורבייה לפני מתן תורה אומר המנחת חינוך במצוות השטה הראשונה כן אז יש להם חיוב של פריה ורביה ויש ליצחק אבינו מצד שני קיימו האבות
את כל התורה
כולה עד שלא ניתנה בזה שהוא לא יכול לקדש אף אישה כי השלים גזר מת כי הרגו אותו שמה והוא לא יודע איזה אישה הוא קידש לו את מי הוא קידש לו אז הביור הזה אני חושב שלפי מה שמחדש הרבי אז בליקוטי שיחות אז הוא כן היה יעקב אבינו כן היה מתחתן סליחה יצחק אבינו קנה מתחתן עם איזה אישה אחרת כי הוא מצווה על פריה ורביה ואילו זה שהוא לא קיים וזה זה שהוא מקיים את כל התורה כולה עד שלא ניתנה זה כבר הידו אז כמו שהוא נשא שתי האחיות כדי לא לעבור על אבטחה שהוא מחוייב בה הוא לא היה עובר על דבר שהוא מחוייב במצוות פרו ורבו אה יש לו קיימו אבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה ושהוא לא יכול לשאת את מישהי שהשליח שלו אחות של מישהי שהשליח שלו קידש וכיוצא בזה זה היידו אז הוא היה
עובר על זה כדי לקיים אז גם הביור הזה לא מובן לי זה הביור שאמר אותו אחד מגדולי ישראל בדורות הקודמים הרב מסלוצק רבי יוסף מסלוצק
רבי הוא האחרון שהוא ביור יותר חסידי שהוא מיוסד על דברים שכתב אור החיים אומר אתם יודעים איפה לבן בכל ביקש לעקור את הכל יעקב אבינו התכוון להתחתן עם רחל לבן מחליף לו את לאה יעקב אבינו לא ידע מזה ובשעה שהוא הביא את הילד הראשון שלו בעולם אז נולד מזה ראובן אבל הכוונה הייתה לרכל לא עליה נמצא שיוסף הוא הבכור של יעקב במחשבה עכשיו על רחל וראובן הוא הבכור הגשמי של יוסף הייתה מלחמת כוחות בין הבנים של יעקב מי היא הבכור בגלל מלחמת הכוחות האלו הזו זרקו את יוסף לבור בגללה ירדנו למצרים בגללה הסתכנו במשך כל המאתיים ועשר שנים הללו אנחנו לא ידענו מראש ש פרעה לא יהרוג את אלא את הזכרים ולא את הנקבות זה לא ידענו מראש אבל כל הסיכון הזה נוצר מהמריבה בין האחים נוצרה מטשטוש עניין הבכורה שיעקב הביא בכור לעולם אבל זה היה הבכור בשרי אבל היה לו בכור רוחני והיה ביניהם ויכוח האם זה מהבנים של לאה הבכור אם זה ראובן אם זה יהודה האם זה מהבנים של יוסף וזה הביא להרבה עוגמת נפש לעם ישראל וסכנת נפשות וכי כשיש מחלוקת ויש מריבה זה יכול חלילה לעקור את הכל אז זה הסיבה מסביר אותו חסיד שאנחנו כשמביאים ביקורים לבית המקדש וביקורים שמביאים למי הם הולכים אחרי שמביאים אותם הם הולכים לכהנים הכוהנים הם במקום הבכורות הבכורות בעם ישראל קצת היו מטושטשים היו קצת מבולבלים הכל כתוצאה ממה שעשה לבן לכן גם החליפו אותם אחר כך הם חטאו בעגל החליפו אותם לכהנים למה הם חטאו כי הם לא היו הם קיבלו השראה לא מדוקדקת לא לא שלמה
אז לכן כשקוראים את הוידוי של בביקורים שמביאים אותם אז מתחילים עם ערבי עומד עובד אביב מצרימה וכולי וכולי מסבירים והנה הבאתי את ראשית פרי האדמה הבאתי לפני מחול לפני השם הוא מביא אותה לכהן והכהן מניף תנופה הוא בא להסביר למה זה הכהן למה זה לא הבכורות משום שהיה טשטוש כזה בעם ישראל כתוצאה ממה שהרמי עובד אביו ירד מצרים כתוצאה מלבן מה אנחנו למדנו מזה שהאחדות יקרה מכל האהבה יקרה מכל אם רוצים לעקור חלילה את הכל איך עושים את זה על ידי זה שיוצרים מריבה על ידי זה שיוצרים סכסוך על זה שיש מחלוקת והחתונה של הרבי חילקו את שורה ומזה יש את כל המנהג לחלק תשובות בחתונה והתשובה הייתה כתב יד קודש של האדמור הזקן וזה מכתב שהאדמור הזקן כתב לרב מוישה מייזליש המרגל במלחמת נפוליאון משם הוא אומר לו
שהשנאה חינם לשם שמיים השנאה שהיא לשם שמיים המחלוקת שהיא לשם שמיים זה היה הדבר הכי חמור הכי נורא שמחריב ומעריך את הגלות ולכן שאנחנו נמצאים בליל הסדר זמן של חירות אנחנו צריכים לדעת שמחלוקת בכל מחיר לברוח לא כדאי נכון זה לא ראוי הביקש לעקור את הכל זה ביקש בעבר אבל גם ביקש בהווה עדיין הלבן הזה עומד ומרקד עדיין הלבן הזה עומד ומפריע עדיין הלבן הזה עומד ומקטרג ומה הוא הקטרוג שלו ליצור מחלוקות ומחלוקות לשם שמיים זה לא מה שהרבי אומר זה לא על פי הלוכה זה לא המנהלג זה לא זה לא זה זה הכל לשם שם שמיים ולא סתם הרבי הראייהץ בחר לתת את הצ'אורה הזאת בחתונה של הרבי שהוא הנשיא שלנו כי זה שייך לכל הדור שלנו העבודה הזאת המחלוקת לשם שמיים לברוח מלב הארמי החסדי שכאילו יכול לגרום לפירוד הלבבות במקום שלא כדאי ושלא ראוי ושלא מה שצריך לברוח ממנו 10 צעדים 20 צעדים
השמע מהמישור המזיק צריך לברוח מהבחינה הזאתי בצורה הכי מוחלטת והרי הכי הכי נחרצת זה הביוב אני הוספתי על הביור הזה אבל היסוד של הביור הזה זה כתב אותו החסיד הרב משה ובר מוישה ובר משפיע המשפיע יש לו ספר שנקרא יריב משה ואתה רואה ואתה רואה מה זה ביו חסידי אתה רואה את העוצמה שלו זה דברים שנכנסים אל הלב זה דברים שמתלבשים או מתיישבים על הלב יש להם עוצמה מיוחדת יש להם חשיבות מיוחדת של מי שלומד תורה באופן של תורה לשמה תורה שמשולבת גם ניגלה וגם מיסטה אז יש לו איזשהו מכוון לעמיתתה של תורה ביתר שאת ביתר עוז שהקדוש ברוך הוא יעזור לכולנו שנהיה באחווה באהבה אחווה שלום ורעות פנימיים עם עצמנו ואחר כך זה יוכל לגלוש גם כן לזולתנו ושכל מי שרק יראה אותנו יהיה יגיד זרע ברך השם הם כאלה כזה בית אני רוצה כאלה ילדים אני רוצה כזו משפחה כזה עושר כזה הרמוניה זה הסמל ישראל השרבך את פער