לביהכנ"ס מגיעים 2 בנים לומר קדיש על אבא שלהם שהיה כהן. הראשון הינו ממזר (נולד מהכהן בעוד אימו לא התגרשה מהנישואין הראשונים), והשני נולד אחרי שאימו קיבלה גט אך הוריו כהן וגרושה (חלל). איך להתיחס בעניין עליה לתורה, כניסה לבית עלמין, ברכת כהנים וכו'?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
לביהכנ"ס מגיעים 2 בנים לומר קדיש על אבא שלהם שהיה כהן. הראשון הינו ממזר (נולד מהכהן בעוד אימו לא התגרשה מהנישואין הראשונים), והשני נולד אחרי שאימו קיבלה גט אך הוריו כהן וגרושה (חלל). איך להתיחס בעניין עליה לתורה, כניסה לבית עלמין, ברכת כהנים וכו'?
[1] שו"ע אה"ע סי' ז סי"ד: "כהן שבא על אחת מהעריות כו' ונתעברה מביאה ראשונה, אין הולד חלל, אבל עשאה זונה. ואם חזר ובא עליה, הוא או כהן אחר, הולד חלל". בנידון דידן, לא ידוע האם הבן הראשון נולד מביאה ראשונה, ועל כן הוא ספק חלל.
[2] ראה שו"ע אה"ע סי' ז סי"ב: "כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה כו' הרי אלו נתחללו לעולם, ואם הוליד ממנה כו' הולד בין שהוא זכר בין שהוא נקבה, חלל".
[3] חלקת מחוקק שם ס"ק כד: "כבר כתבו האחרונים דאין נפקותא לדידן, דמאחר דהולד ממזר מכל העריות הוא גרע מחלל". וראה שוע"ר סי' קכח סנ"ה: "החלל דהיינו הנולד מאיסורי כהונה שהן גרושה זונה חללה אינו נושא כפיו לפי שאינו בכיהונו והרי הוא כזר לכל דבר".
[4] שו"ע אה"ע שם ס"כ: "חלל של תורה דודאי, הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן, אף על פי שהם בני אהרן, עד שיהיו בכיהונם".
[5] הט"ז אה"ע שם ס"ק יד שהנפק"מ בין ממזר כהן לחלל הוא לענין טומאת מתים: "אין הולד חלל. קשה, דהא עכ"פ ממזר הוא. וי"ל דנפק"מ לענין אכילת תרומה ולענין טומאת מת יש ספק בממזר כהן".