האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
התארחתי אצל בתי בשבת. ראיתי שחלק מהגדר של החצר שלה נפל והנכד שלי מטפס עליו ומסכן את עצמו, ילד בגיל 4. הילד לא שומע ולא מקשיב ומטפס על הגדר. האם אני יכול לגלגל את הגדר בשבת? הגדר מקנים.
[1] משנה ברורה סי' שח ס"ק לה: "בדלתות הבית או החלונות אף על פי שראוין לאיזה תשמיש וככלי חשובין מ"מ כיון שלא הוכנו לכך אסורים בטלטול דסתמן עומדין להתחבר עם הבית ולכן אסור בין נתפרקו בחול ובין בשבת".
וראה שוע"ר סימן שח סכ"ח: "כל השברים האסורים בטלטול אפילו אותן שאינם ראויים לשום מלאכה אם הם מונחים במקום שיכולים להזיק כגון כלי זכוכית שנשברו על השלחן או במקום שהולכין מותר לטלטל השברים כדי לפנותם שלא יזוקו בהם רבים שבמקום היזק הגוף של רבים לא גזרו על איסור מוקצה". אבל כאן שמדובר בחשש היזק של יחיד, אין להתיר.
[2] שוע"ר סימן שח סט"ו: "כל מוקצה אינו אסור אלא לטלטלו כדרכו בחול דהיינו בידיו אבל מותר לטלטלו בגופו כמו שיתבאר בסי' שי"א וזהו נקרא טלטול כלאחר יד שהוא בשינוי מדרך החול ולכן מותר לטלטל מוקצה ברגליו לפנותו לכאן ולכאן דרך הילוכו לצורך מקומו או אפילו לצורך המוקצה עצמו כדי להצניעו (עיין סי' שי"א) ואין צריך לומר שמותר לטלטל מוקצה ע"י נפוח שאין לך טלטול כלאחר יד גדול מזה".
