נשאלתי על ידי אחד מאנ"ש חסידי חב"ד, האם יש מקור בהלכה או בשיחותיו של הרבי, שעדיף להימנע מלבקר בציון הקדוש בנ.י. משום החלשת האמונה בביאת
האם השימוש במכשיר "חג"ז" (Gas Timer Valve) מותר מבחינה הלכתית ביו"ט – כשהדלקת האש תהיה מנר שהודלק קודם יום טוב, או בשבת – כשהאש הודלקה
האם ברית מילה שצריכה להיות בחג הסוכות יש עדיפות שגם ביצוע הברית עצמה תהיה בסוכה?
מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מה הן ההגבלות הקיימות בהלכה להפרת זכויות יוצרים: צילום מתוך ספרים מודפסים (והאם יש הבדל בין צילום בודד לצילום כמות)?
לדעת הצמח צדק[1] יש לאדם בעלות על יצירתו הרוחנית. ואם מדובר בחידושי תורה יש לו בהם על כל פנים 'טובת הנאה' (זכות בלעדית להרויח מהם).
בהתאם לכך, אסור לצלם ספר שיש עליו 'זכויות יוצרים' באופן שגורם לבעל הזכויות הפסד[2] או אפילו מניעת רווח[3].
על פי זה, צילום מתוך ספר לשם שימוש שמקובל לרכוש את הספר בעבורו (כגון צילום כמות עמודים משמעותית, או צילום לשם שימוש ממושך) – אסור; צילום לשם שימוש שלא מקובל לרכוש את הספר בעבורו (כגון צילום עמודים בודדים לשם שימוש חד-פעמי, כך שהמשתמש בוודאי לא היה רוכש את הספר לשם כך) – מותר[4].
[1] שו"ת צמח צדק חו"מ סי' ע אות ט. שער המילואים ח"ד סי' קמב. וראה באריכות בספר צהר המשפט עמ' שעא ואילך.
[2] ראה בשו"ת הצמח צדק שם ד"ה י"ל, שגרימת הפסד כזה נחשבת "גרמי" שחייבים עליו בדיני אדם.
[3] שחייבים עליו בדיני שמים כמבואר בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' פד.
[4] להעיר שגם, להבדיל, לפי 'חוק זכות יוצרים' החדש (תשס"ח), סעיפים 11-12, אסורה כל "העתקה" של "חלק מהותי" מיצירה ללא רשות היוצר (ובוטל סעיף 3ג בחוק זכות יוצרים הישן תיקון תשנ"ו בו הותרה העתקת יצירה לשימוש פרטי שאינו מסחרי).
