מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
בקהילתינו באים להתפלל גם גויים לא מעטים, לרוב הם מגיעים ללוות חבריהם או בן זוגם ר"ל, השאלה שנשאלת האם מותר להזמין את אותם הגויים לסעודות שבת ויום טוב מתוך ידיעה שאם מסרבים להם זה כנראה גם ירחיק את חבריהם היהודים.
אמנם מצאנו מי שכתב שאין ראוי לתת ממאכלי סעודת שבת לנכרים[1]. אבל זוהי מידת חסידות, ואין בזה איסור הלכתי. לכן, בשביל לקרב את חבריהם היהודים אפשר להקל להזמינם לסעודת שבת.
לעומת זה ביום טוב אסור להזמין גויים לסעודה, מחשש שמא יבשלו עבורם ביום טוב. אולם אם הגויים באו מעצמם מותר להגיש גם להם אוכל. ובלבד שלא יבקש מהם שיאכלו[2].
בכל מקרה שיושבים גם גויים בסעודה, צריך כמובן משנה זהירות ממגעם ביין.
[1] בני יששכר ח"א מאמרי השבתות מאמר א אות יב: "וראיתי לאנשי מעשה שהיו נזהרים מליתן ממאכלי שבת לגוים ונכון הוא במקום שאפשר לזהר".
[2] שוע"ר סי' תקיב ס"א-ב: "כל מלאכות אוכל נפש לא הותרו אלא לצורך אכילת ישראל אבל לא לצורך אכילת נכרי כו'. לפיכך אסור לזמן נכרי שיבא אצלו לאכול בביתו גזרה שמא ירבה לבשל עוד קדרה אחרת בשביל הנכרי. אבל מותר לשלוח לו מאכל לביתו דכיון שאינו מזמינו לביתו אין חוששין שמא ירבה בשבילו כו'. וכן נכרי שבא מאליו לבית הישראל שלא הזמינו כלל וכן שליח שנשתלח אליו מותר להאכילו עמו ואין חוששין שמא ירבה בשבילו אלא כשמזמינו לביתו שהוא רוצה לכבדו. במה דברים אמורים כשהישראל נותן לו לאכול בלי שום הזמנה והפצרה אבל אסור להפציר בו שיאכל אצלו אפילו כבר בישל ותיקן כל צרכי סעודתו דכיון שהוא מפציר בו ורוצה לכבדו יש לחוש שמא יבשל עוד קדרה אחרת בשבילו".
