מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
נשאלתי ע"י יהודי העוסק בקידום אתרי אינטרנט וגיוס לקוחות אונליין, שיש לו הצעת עבודה בקידום קזינו אונליין או בקידום הלוואות בריבית אונליין. בשניהם מדובר בשוק עולמי שאינו מכוון ליהודים. האם מבחינה הלכתית או תורנית יש העדפה על אחד מהתחומים על פני חבירו?
בהנחה שמדובר באתרים בבעלות גויים, יש עדיפות להימנע מקידום אתרי קזינו, שכן ריבית הותרה לגויים, ואילו פרנסה ממשחקי הימורים נחשבת דבר מגונה אף להם[1].
[1] בגמרא סנהדרין כד, ב אמרו על מי שאומנותם 'משחק בקוביא' – "אין עסוקין ביישובו של עולם". וראה בכורות מז, א שגם הגויים מצווים בקיום הפסוק "לא תוהו בראה לשבת יצרה".
וראה גם שוע"ר הלכות גזלה סל"א גבי משחק בקוביא: "המשחק עם הנכרי אין בו איסור גזל אבל יש בו איסור עסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם". מסתמות הלשון "לאדם" משמע שדבר זה ראוי לכל אדם באשר הוא – כולל גויים.
וראה עוד לקוטי שיחות ח"ה פ' וישלח א' אות ח', שזוהי בעצם המטרה הפנימית של כל ז' מצוות בני נוח – לפעול את הענין של "לשבת יצרה" ו"ישוב העולם".
על כן אין ראוי לסייע לאתרים של גויים העוסקים בקזינו והימורים. וכעין זה כתב בספר חשוקי חמד שבת נד, ב.
משא"כ אתרים של הלוואה בריבית שלא נאסרה לגויים, מותר לסייע להם. ונראה שאין לחוש "שמא" יש יהודי המחזיק במניות של אתרים אלו ו"שמא" ילוה יהודי אחר מאתר זה. דאיסור "לפני עיור" מדאורייתא אין כאן, מאחר ומי שרוצה יכול להחזיק במניות של אתרים כאלו וכן ללוות מהם בריבית גם בלי סיועו של 'מקדם האתרים' (ראה שוע"ר סי' שמז ס"ג). ואף שעדיין יש בכך משום "מסייע לעוברי עבירה" שאיסורו מדברי סופרים, הנה איסור זה אינו קיים כל ש"יש לתלות" שלא ייעשה איסור כתוצאה מהסיוע (ראה שוע"ר שם ס"ד). ומובן ופשוט שבכהאי גוונא שלא ידוע למסייע בבירור שיש יהודים בעלי מניות והאם יש יהודים שלווים באמצעות האתר, הרי זה בכלל "יש לתלות" שלא ייעשה איסור מחמת סיועו.
