היכן בדיוק צריך להיות מונח הקשר של תפילין מאחורי הראש?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
היכן בדיוק צריך להיות מונח הקשר של תפילין מאחורי הראש?
א. בגמרא מנחות (לה, ב) איתא, "אמר רב יהודה, קשר של תפילין צריך שיהא למעלה כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה".
ונחלקו הראשונים על איזה תפילין מיירי רב יהודה, רש"י פירש דקאי על תש"ר. הרא"ש (סו"י יב) פירש דקאי על תש"י שצריך להיות למעלה בזרוע ולהטותן כלפי פנים כנגד הלב, והנימוקי יוסף ביאר שדברי הרא"ש שצריך שיהא למעלה קאי על תש"ר ו'כלפי פנים' היינו בתפילין של יד. כ"כ באור זרוע (סי' תקעו) בשם רב האי גאון. ועיין גם במהרש"א (שם) שפירש דקאי על תש"ר שהם כתר תורה.
ב. בעניין מיקומו של ה'למעלה' לשיטות שהבינו שהוא מיירי בתפילין של ראש –
רש"י פירש: "למעלה בגובה הראש ולא למטה בצואר". מדברי רש"י משמע שכל שמניח הקשר באחורי ראשו ולא למטה בצוואר הרי זה טוב לכתחילה. לדבריו נראה שאפשר להניח הקשר בגומא הנמצאת תחת וסמוך לעצם הגולגולת, שהרי זה למעלה מהצוואר.
אבל הרמב"ם כתב (הלכות תפילין פ"ד ה"א), "ויהיה הקשר בגובה העורף, שהוא סוף הגולגולת". הרי שלדעתו אין מקומו של הקשר בגומא שתחת הגולגולת, אלא בשטח הגולגולת עצמה.
במילים מפורשות יותר כותב רבי יצחק בן אליעזר (מתלמידי רבי משה בן אליעזר הדרשן, חי לפני כ-550 שנה בוורמס שבגרמניה) ב'ספר הגן' (דף כב, ב) "הקשר של תפילין של ראש צריך שיהיה למעלה מן הגומא שבעורף, אבל אם מניח הקשר בתוך הגומא של העורף לא קיים מצות תפילין ונקרא פושעי ישראל, קרקפתא דלא מנח תפילין ובעוונותינו הרבים רוב העולם אינם נזהרים בזה". דבריו מתאימים עם דברי הרמב"ם הנ"ל וניתן לראות בהם הגדרה יתירה לדבריו.
בספר הנהגות הצדיקים (ח"ו, רוטנברג עמ' קפז) הובאו גם דבריו של רבי משה, מורו ורבו של בעל ספר הגן, שהזהיר גם על זה, "ואתן להם סימן על זה אם יכול אדם לנתק את התפילין של ראש ולמושכו על עיניו, אז בודאי הקשר בתוך הגומא של העורף, ויבא בכלח אלי קבר מדה כנגד מדה, גומא כנגד קבר כו', לכן יזהר כל אדם בזה שיהדק תפילין בחוזק על הראש והיד, שלא יוכלו להנתק ממקומה, וזהו הסוד בגמרא, מי שיש לו ציצית בבגדו, ומזוזה בפתח ותפילין בראשו ובזרועו הכל בחוזק דייקא, ר"ל שמהדקן יפה בחוזק שלא יוכל לנתקם מראשו ומזרועו".
בשערי תשובה (שם ס"ק יז) הביא כן בשם קיצור השל"ה (קראו בשם ספר קטן) שכתב בשם ה'שלטי גיבורים', "כשהקשר שמאחורי הראש הוא בגומא, לא יצא ידי חובתו". ותמה עליו שלא מצא כן בשלטי גיבורים. אמנם כאמור הדברים פשוטים הן מדברי הרמב"ם וכן מהמקורות המפורשים שלאחריו שנשמטו מהשע"ת.
בשע"ת שם המשיך: "ומכל מקום נראה שיש לעשות כן לכתחילה, דבעינן שהיא הדק היטב סביב לראשו, ועיין בעטרת זקנים סוף סימן זה, וכל שהקשר משפיע ויורד בתוך הגומא אי אפשר שתהיה הרצועה שסביב הראש מהודקת היטב", הרי שגם הוא מסכים שכן צריך לעשות לכתחילה.
אדמו"ר הזקן פסק בשלחן ערוך שלו (סי' כז סט"ו): "צריך שיהיה הקשר של תפילין של ראש מאחורי הראש למעלה בגובה העורף שהוא סוף הגולגלת, והוא כנגד הפנים", הרי שפסק כהרמב"ם ולא כרש"י.
אמנם בהמשך דבריו (סי"ח) כתב במוסגר, "טוב שיהא הקשר של תפילין של ראש בגובה", מלשון זו נראה שנותן מקום לדעת רש"י.
ג. המשנה ברורה (שם ס"ק לה) ביאר את דברי השלחן ערוך שצריך שיהיה הקשר באחורי הראש "למעלה בעורף" - "בעורף, שהוא סוף הגלגלת, והוא כנגד הפנים ולא כל כך למטה כנגד הגרון, וטוב שיהיה מונח עיקר הקשר למעלה מן הגומא ועל כל פנים יש ליזהר שלא יהיה מקצת הקשר מונח במקום פנוי משער דשם הוא מפרקת ולא עורף".
מדבריו נראה שהבין שהמחבר שכתב "למעלה בעורף" הכריע כרש"י שמעיקר הדין סגי שהקשר אינו בצוואר, ולכן הזכיר את דברי הרמב"ם שצריך שיהיה הקשר בגולגולת עצמה רק בלשון 'טוב', וגם זה לא הצריך אלא לענין "עיקר הקשר" ולא כל הקשר.
אולם האשל אברהם להג"ק מבוטשאטש (סי' כז ס"י) הביא: "ראיתי בקונטרס מורא מקדש שכתב שכשהקשר ד' דתפילין הוא בהגומא שאחורי הראש אינו יוצא ידי חובתו, אך בש"ע אין מזה זכרון כלל". מדבריו נראה שהבין שלשון השו"ע אינה מוכרעת אם כרש"י או כהרמב"ם, ודלא כהמשנה ברורה שמשמעות דבריו שהעיקר להלכה כרש"י. וראה גם ספר לב העיברי (שלזינגר, דף צג, א): "וקשר של תפילין למעלה מן הגומא של עורף".
ונראה לענ"ד שלשון המחבר "למעלה בעורף" עולה בקנה אחד עם לשון הרמב"ם ואדה"ז "סוף הגולגולת", על פי מה שכתב הערוך בערך ערף "עורף הוא קצה הגלגלת שעל הצואר".
וראה גם בהערות על שער הכולל (ס"ק ו) "מאחורי הראש למעלה, בגובה העורף, שהוא סוף הגולגולת והוא כנגד הפנים", הרי שהסביר את ענין "גובה העורף" כ"סוף הגולגולת", וכמו שכתבתי.
עוד ראיתי בספר תולדות לוי יצחק (ח"ג עמ' 197 מרשימת הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין): "היה מקפיד שהקשר של ראש לא יהיה מונח בגומה של העורף אלא על העצם הבולטת".
וראה גם בספר מאמר מרדכי (הרב מרדכי אליהו לימות החול פ"ח סל"ד): "קשר הדל"ת שבקצה האחורי של התפילין של ראש צריך להיות באמצע העורף, למעלה מן הגומא (ולא בה) בסוף עצם הגולגולת, והוא מכוון כנגד הפנים, והמשנה ממקום זה לא יצא ידי חובתו".
ד. אמנם, בקובץ ליקוטי דינים (גרינגלאס, עמ' 10) הביא בשם הרבי הריי"ץ: "החלק העליון של הקשר יהיה מעל הגומה שבעורף, והחלק התחתון בתוך הגומה".
נראה לומר בהסברת הענין, שהוא כעין 'פשרה' בין שיטת הרמב"ם שצ"ל מעל הגומא, לשיטת רש"י שיכול להיות בגומא.
ומה שהצריך שיהיה משהו בתוך הגומא, נראה לבאר עפימ"ש בשו"ת משנת יוסף (ליברמן, ח"י סי' יא) בשם ספר תפילה למשה (הנחת תפילין עמ' קמד): "שלכתחילה בודאי נכון להניח כל הקשר למעלה מהגומא, אך כיון שאצל הרבה אנשים באופן כזה לא תתהדק הרצועה, והרבה ההידוק מעכב, כי זה ה'וקשרתם' של התש"ר כמחצית השקל (ס"ק טו) לכן יניח רק גג הדל"ת מעל הגומא, ורגל הדל"ת תוך הגומא" (ע"ע בשו"ת חלק יצחק סי' א).
