מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
לאור הנחיית משרד הבריאות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה לקיים מנין בחוץ ולא במקום סגור, יש על יד בית חב"ד רחבה. כיצד להתנהג ביום קריאת התורה? האם מותר להוציא ספר לרחבה?
במצב שכזה מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת לצורך קריאת התורה בציבור[1].
[1] בשו"ע סי' קלה סי"ד נפסק: "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ". ובהגהת הרמ"א: "והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר. ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי".
על דברי המחבר שאין מביאים ס"ת לצורך בני אדם החבושין, כתב הביאור הלכה ד"ה אין מביאין: "המקור הוא מירושלמי המובא בב"י וז"ל, שם בכל אתר את אמר הלוך אצל תורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן [דהיינו מה דאיתא ביומא פרק בא לו חזן הכנסת נותן הס"ת לראש הכנסת והראש לסגן והסגן לכ"ג] אלא ע"י שהם בני אדם גדולים התורה נתעלה בהם וכו' ע"ש בב"י. ובאמת הדבר תמוה, דהירושלמי מיירי כשאפשר לילך למקום שהס"ת מונחת ולכך זלזול הוא כשמוליכין ס"ת אצלן משא"כ בזה שאנוסים הם ורוצים לקיים מצות קה"ת למה לא נביאה אליהם מאי זילותא הוא לס"ת כשבני אדם מהדרין אחריה לקרות בה אם נביאה אליהם כיון שהם אינם יכולים לילך אחריה. אח"כ מצאתי בפר"ח שתמה ג"כ בזה ובאמת כן הוא דעת האור זרוע דלחולה מותר להביא ס"ת אצלו לקרות בה משום דאנוס הוא וכמו שכתב בד"מ משמו. ובאו"ז גופא מבואר טעמו וז"ל, דאם לאותם מביאים בעבור כבודם לזה שאנוס כ"ש שמביאים לביתו ע"ש. ולפ"ז ה"ה בחבושים בבית האסורים דמאי שנא. ולדינא נראה דאפילו להמרדכי דאוסר אפילו באנוס אינו מיירי כ"א ביחידים החבושים ורוצים להכניף עשרה שם לקה"ת בזה אוסר [ודלא כאו"ז דמשמע שם דמתיר לחולה להכניף עשרה שם ולהביא הס"ת אצלו] ומטעם דמן הדין י"ל דאין חל על יחיד מצות קה"ת בזמן שאין יכול לילך לביהמ"ד, אבל כשיש שם עשרה כיון דחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה גם המרדכי מודה דצריך להביא להם ס"ת לקרות בה. ומצאתי בא"ר שגם הוא כתב לחד תירוצא דהמרדכי לא מיירי בשיש שם עשרה. כנלע"ד לדינא".
