אני עוסק בגישור, האם מותר לי לכתוב חוזה שמפרט את ההסכם בין הגרושים ובו כתוב שהבעל יגיע בזמנים מסוימים לבית גרושתו לקחת את הילדים הקטנים כדי לבלות איתם? האם לפי ההלכה הם אסורים לראות אחד את השני אחרי הגירושין?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
אני עוסק בגישור, האם מותר לי לכתוב חוזה שמפרט את ההסכם בין הגרושים ובו כתוב שהבעל יגיע בזמנים מסוימים לבית גרושתו לקחת את הילדים הקטנים כדי לבלות איתם? האם לפי ההלכה הם אסורים לראות אחד את השני אחרי הגירושין?
בהלכה מצאנו שתי דיעות על רמת הקשר המותרת בין גרוש לגרושתו:
א. יש אומרים[1] שאסור להם לרקום ביניהם שום קשר ישיר ומתמשך כגון קיום עסק משותף או קיום שורת דיונים בבית הדין, אלא אם כן יעשו זאת באמצעות גורם שלישי שיתווך ביניהם, אבל מפגשים אקראיים ביניהם מותרים גם אם לשם כך הגרוש מגיע לביקור קצר בבית גרושתו (ובתנאי שלא יעברו על איסור ייחוד, כמובן);
ב. ויש מחמירים[2] שכל מפגש של הגרוש בבית גרושתו, אפילו באופן אקראי ואפילו בנוכחות אנשים נוספים, אסור.
יש שכתבו[3] שגם הדעה המחמירה הנ"ל, לא אסרה מפגש אקראי אלא אם הוא נמשך כשעה, אבל מפגש אקראי הנמשך זמן קצר לכולי עלמא אינו אסור.
על פי זה מקובל כיום שאב גרוש אינו נמנע מלהגיע אפילו בעצמו לבית גרושתו בכדי לקחת את הילדים לצורך המפגש הקבוע ביניהם. ובתנאי שיזהרו לא לשוחח ביניהם מעבר למילות נימוס הכרחיות (בכדי שלא יהיו כשונאים) ומעבר לשיחה עניינית ממה שקשור לצורכי הילדים ותו לא (ועל אחת כמה וכמה שיזהרו מאיסור ייחוד וכנ"ל)[4].
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?