בגדים חדשים בין המצרים

[1] שו"ע סי' תקנא סי"ז: "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש". ובמשנה ברורה שם ס"ק צט: "וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד". וראה קיצור שולחן ערוך סי' קכב ס"ב: "ולכן אין קונין ואין לובשין בגד חדש". וראה סדר ברכת הנהנין פי"ב ס"ד ש"מברך מיד בשעת הקנין". אבל ראה כף החיים סי' כב ס"ק ו ש"עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כי אם בשעת הלבשה". וראה מגן אברהם סי' תקנא ס"ק כא: "מיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז דאז מותר ללבוש בין המצרים אבל מי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור מברך בשעת לבישה עמ"ש סי' רכ"ג ס"ד". מבואר מדבריו שכל שצריך לברך שהחיינו על הלבישה (מעיקר הדין) – אין ללובשו אחר י"ז תמוז, גם אם נקנה קודם י"ז תמוז.

[2] מגן אברהם סי' תקנא ס"ק מב: "ובכתבי האר"י אסר [=שהחיינו] אפילו בשבת". ספר המנהגים חב"ד עמ' 46: "נזהרים מלומר שהחינו בימים אלו כו' וגם לא בשבת".

[3] מקור חיים לבעל החוות יאיר סי' תקנא ס"ו: "תינוק שנעשה בן שנה והמנהג ללבשו חדשים מצד שמחה למולידיו, יש למנוע כשנולד בט' באב, משא"כ בשאר ימים".