האם השימוש במכשיר "חג"ז" (Gas Timer Valve) מותר מבחינה הלכתית ביו"ט – כשהדלקת האש תהיה מנר שהודלק קודם יום טוב, או בשבת – כשהאש הודלקה
האם ברית מילה שצריכה להיות בחג הסוכות יש עדיפות שגם ביצוע הברית עצמה תהיה בסוכה?
מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם השנה בעקבות הקורונה שלא היה ניתן להסתפר קודם החג, ניתן להקל להסתפר בימים אלה של ספירת העומר, במיוחד באם יש ריבוי שערות שיכול להיות בעיה בהנחת תפילין לחלק מהשיטות. שאלתי מתחלקת ל -3 א. להסתפר בין פסח לל"ג בעומר? ב. ביום הל"ג בעומר – למנהג חב"ד שנמנעים? ג. בין ל"ג בעומר לשבועות?
על פי הלכה אין אבילות בל"ג בעומר ומותר להסתפר[1].
אבל על פי הקבלה אין להסתפר כל ימי הספירה ואפילו בל"ג בעומר, וכך נהג האריז"ל[2].
בחב"ד נהגו בענין זה כהקבלה[3] (ומכל מקום ידוע שהרבי הסתפר בל"ג בעומר כמה פעמים[4]).
בשאר ימי הספירה נמנעים מלהסתפר גם מי שנאנס ולא מצא ספר שיספר אותו קודם חג הפסח[5].
אמנם, מי ששערו נעשה ארוך הרבה מאוד באופן שיש חשש לחציצה בהנחת תפילין של ראש (והוא לא לפני שעברו ג' חודשים מהתספורת האחרונה[6]) או שאינו יכול להדקם ולהניחם כדין על מקומם מחמת ריבוי השיער[7], בוודאי יכול להסתפר לצורך זה[8].
[1] ראה שוע"ר סי' תצג ס"ה.
[2] כף החיים שם אות יג.
[3] אוצר מנהגי חב"ד ניסן-סיון עמ' רפג. וראה היום יום ג' סיון.
[4] אוצר מנהגי חב"ד שם.
[5] ראה פרי מגדים סי' תצג משבצות ס"ק א, וביאור הלכה שם ס"ב ד"ה נוהגים, שהשוו את המנהג לא להסתפר בימי הספירה לאיסור תספורת בחול המועד המבואר בסי' תקלא, ושם בסעיף ג ובמגן אברהם ס"ק ב ובמשנה ברורה ס"ק ה מבואר שאפילו נאנס ולא מצא אומן להסתפר אצלו בערב החג לא יסתפר בחול המועד, כי אין זה אונס מפורסם ומוכח, ועל פי האמור הוא הדין בספירת העומר. וראה עוד: כף החיים סי' תצג אות טו ואות מח; שו"ת אור לציון ח"ג פי"ז תשובה ה.
[6] על פי דברי הרמ"א ביו"ד סי' שצ ס"ד.
[7] ראה משנה ברורה סי' כז ס"ק טו.
[8] על פי משנה ברורה סי' תקנא ס"ק עט.
