בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר יש בבית הכנסת רק שני ספרי תורה?
בספר הראשון מעלים שישה קרואים בפרשת "תרומה".
מניחים את הספר השני על הבימה (כדי שהבימה לא תהיה ריקה ולא יסיחו דעת מן הקריאה) ועושים "הגבהה" לספר הראשון.
קוראים בספר השני לעולה השביעי קריאת "שבת ראש חודש".
מחזירים את הספר הראשון לבימה ואומרים "קדיש" על שניהם.
עושים "הגבהה" לספר השני.
קוראים בספר הראשון מפטיר "שקלים" בפרשת כי תשא.
ראה מגן אברהם סי' קמז ס"ק יב, שמעיקר הדין צריך להניח על הבימה גם את הספר הראשון לקדיש. אלא ש"לא נהגו כן". אמנם, "מנהג" זה הוא בגוונא שיש להם שלושה ספרי תורה ואינם צריכים לקרוא עוד בספר הראשון. אבל בנידון דידן שבלאו הכי מחזירים את הראשון לבימה לקריאת המפטיר, יחזירוהו גם ל"קדיש".
וראה משנה ברורה שם ס"ק כז שהספר השני צריך להיות מונח על הבימה קודם הגבהת הראשון כדי שלא יסיחו דעת מן המצוה.
וראה רמ"א וביאור הלכה סי' תרסט, שכאשר יש רק שני ספרי תורה, אם גלילת הספר השני לצורך הקריאה השלישית תגרום "טרחא דציבורא" יש להעדיף לחזור ולקרוא הקריאה השלישית בספר הראשון. ובנדון דידן הספר הראשון כבר גלול לסוף פרשת תרומה, שזה סמוך לפרשת שקלים הנמצאת בתחילת פרשת כי תשא, ואילו הספר השני גלול לפרשת פנחס שבספר במדבר, לכן יש לקרוא הקריאה השלישית בספר הראשון בכדי למנוע טרחא דציבורא.
