מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר יש בבית הכנסת רק שני ספרי תורה?
בספר הראשון מעלים שישה קרואים בפרשת "תרומה".
מניחים את הספר השני על הבימה (כדי שהבימה לא תהיה ריקה ולא יסיחו דעת מן הקריאה) ועושים "הגבהה" לספר הראשון.
קוראים בספר השני לעולה השביעי קריאת "שבת ראש חודש".
מחזירים את הספר הראשון לבימה ואומרים "קדיש" על שניהם.
עושים "הגבהה" לספר השני.
קוראים בספר הראשון מפטיר "שקלים" בפרשת כי תשא.
ראה מגן אברהם סי' קמז ס"ק יב, שמעיקר הדין צריך להניח על הבימה גם את הספר הראשון לקדיש. אלא ש"לא נהגו כן". אמנם, "מנהג" זה הוא בגוונא שיש להם שלושה ספרי תורה ואינם צריכים לקרוא עוד בספר הראשון. אבל בנידון דידן שבלאו הכי מחזירים את הראשון לבימה לקריאת המפטיר, יחזירוהו גם ל"קדיש".
וראה משנה ברורה שם ס"ק כז שהספר השני צריך להיות מונח על הבימה קודם הגבהת הראשון כדי שלא יסיחו דעת מן המצוה.
וראה רמ"א וביאור הלכה סי' תרסט, שכאשר יש רק שני ספרי תורה, אם גלילת הספר השני לצורך הקריאה השלישית תגרום "טרחא דציבורא" יש להעדיף לחזור ולקרוא הקריאה השלישית בספר הראשון. ובנדון דידן הספר הראשון כבר גלול לסוף פרשת תרומה, שזה סמוך לפרשת שקלים הנמצאת בתחילת פרשת כי תשא, ואילו הספר השני גלול לפרשת פנחס שבספר במדבר, לכן יש לקרוא הקריאה השלישית בספר הראשון בכדי למנוע טרחא דציבורא.
