קדיש על גוי

[1]  שו"ת זקן אהרן וואלקין ח"ב יו"ד סי' פז. וכתב שכדאי שלא יעשה כן הגר על אביו שמת אלא לפרקים כדי שלא יהיה בולט שעושה כן מחמת אבילות אביו ויבואו אחרים לידי גיחוך וליצנות. הובאו דבריו בשו"ת ממעמקים ח"ג סי' ח. ובשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ס. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' מג.

[2]  שו"ת וישב הים, הלל, ח"ג סי' לח. בשו"ת באהלה של תורה ח"א יו"ד סי' ס כתב שהתועלת בקדיש היא רק לגוי שניתן להגדיר אותו כאחד מחסידי אומות העולם שיש להם חלק לעולם הבא. ועיין עוד שו"ת ויאמר שמואל סי' פג.

[3]  בספר חסידים סי' תשצ כתב ש"נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו".