סדר לבישת הבגדים

כפי הנראה המקור למנהג זה הוא מה שכתוב במסכת דרך ארץ[1] בענין סדר פשיטת הבגדים: "הנכנס למרחץ כו' מעביר את המנעלים ואחר כך מעביר את המכנסיים ואחר כך מפשיט את החלוק". כלומר, קודם פושטים את הבגדים התחתונים ואחר כך את העליונים. ומסתבר שכשם שבפשיטה מקדימים את הבגדים התחתונים, כך כנגד זה בלבישה מקדימים את העליונים.

בטעם הדבר יש שכתבו[2] – כדי להקדים את לבישת הציצית וכן לאחר את פשיטתה ככל היותר, וכנפסק בשולחן ערוך רבינו הזקן[3] שמשום זריזים מקדימים למצוות יש להקדים את לבישת הציצית. ומה שהכהנים בעבודתם לבשו תחילה המכנסים, הוא משום שהם לא היו לובשים טלית קטן בשעת העבודה[4].

(עם זאת, משום כבוד הציצית, מסתבר שראוי ללבוש את הבגד התחתון הצמוד לגוף קודם לבישת הטלית קטן, על מנת שהציצית לא תיגע במקומות המכוסים).