איך אוספים ספרים בבית הכנסת בשבת אחרי התפילה? האם זה נכנס בגדר של איסור בורר, ואם כך זה יהיה אסור לאסוף רק החומשים או רק הסידורים? ואם אני לוקח את כל הספרים ביחד האם כשאני מגיע לארון האם אני יכול לסדר כל ספר על המדף שמיוחד לו?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
איך אוספים ספרים בבית הכנסת בשבת אחרי התפילה? האם זה נכנס בגדר של איסור בורר, ואם כך זה יהיה אסור לאסוף רק החומשים או רק הסידורים? ואם אני לוקח את כל הספרים ביחד האם כשאני מגיע לארון האם אני יכול לסדר כל ספר על המדף שמיוחד לו?
[1] ראה תרומת הדשן סי' נז שאין להקל אפילו ב"חתיכות גדולות שמונחים יחד". ובהגהת מהרי"ל על קיצור שו"ע עם מסגרת השלחן סי' פ סט"ז ס"ק ב: "אם רוצה לברור איזה ספרים הצריכין לו ללמוד לא יברור רק סמוך ללימוד משום ברירה".
[2] ראה שוע"ר סי' שיט ס"ח.
[3] ראה לשון אדה"ז בסידור בהלכתא רבתא לשבתא: "אם מונחת איזה חתיכת קליפה בין חתיכות פרי או בין שלמים אם מסירה משם חייב חטאת וסקילה משום בורר פסולת מתוך אוכל". קצות השלחן סי' קכה ס"ק יד: "עיין בספר שביתת השבת מלאכת בורר סקי"ח דאיסור הברירה הוא דוקא בחתיכות הרבה מעורבים אבל אם מונחת חתיכה אחת וניכרת אין בה משום ברירה, ויתר על כן כתב האגלי טל דענין בורר הוא כשהפסולת מפסיק בין האוכלין, אבל אוכל ופסולת המונחים זה אצל זה אין בו משום בורר".
[4] הגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי ח"ו עמ' מא: "אין איסור בורר אלא בדברים מעורבים זה עם זה, וגדר התערובת לגבי איסור בורר לא נתבאר בפוסקים, ונראה שהכל תלוי במראית עין, שאם נראה מעורב נחשב לבורר ואם אינו נראה מעורב לא נחשב בורר". וכיוצא בזה כתב הגרש"ז אוירבך במכתב שבסוף ספר מאור השבת ח"א סי' ח אות ב.
[5] ראה שוע"ר סי' שיט סי"ח, שם סי' שכא ס"ו, שם סי' שכג ס"ו.