מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
בן ארץ ישראל הנוסע לחג למדינה בחו"ל, האם צריך לחגוג יומיים כמנהג המקום או רק יום אחד כמנהג ארץ ישראל? מה הדין לגבי הנחת תפילין בחג שני? והאם יש חילוק בין רווק הנוסע לעזרה בשליחות לבין משפחה שלימה?
ינהג בחוץ לארץ כמנהג המקום, ובכל הדברים, ואין הבדל בין רווק לבין הנוסע עם אשתו[1].
[1] ראה שוע"ר מהדו"ב סי' א ס"ח: "עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יום טוב". וראה שער הכולל פ"א אות ב שזוהי משנתו האחרונה של אדה"ז לגבי מה שכתב בהלכות יום טוב סי' תצו. ובספר המלך במסיבו ח"ב עמ' רה אמר הרבי ביחס להוראתו הכללית לשאול "רבנים" בענין זה: "הרי לא אמרתי איזה רב, יכולים לבחור את הרב בעל שער הכולל, שהרי הוא היה רב".
