האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
אשה שראתה דם בשעה 4:00, ולפי החישובים עונת חשש וסת ההפלגה יוצאת בלילה, האם היא צריכה לשים שעון מעורר לקום ב4:00 לפנות בוקר? (ראה שוע"ר סי' קפט סק"ד) ואם תאמר שתבדוק כשתקום גם אם כבר לאחר הזריחה, האם בכל חשש וסת שאינו קבוע שעברה עונתה ולא בדקה רצוי שתבדוק?
[1] טעם המנהג כנראה הוא כי על בדיקה בעונת וסת שאינה קבועה כותב אדה"ז הלשון "לכתחלה" (סי' קפט ס"ק ד), וידוע ששעת הדחק דינה כדיעבד – ראה שוע"ר סי' פט ס"א, ולקום באמצע הלילה הוא ענין של דוחק.
[2] מלשון שוע"ר (סי' קפט ס"ק ד) "צריכה לבדוק עצמה לכתחלה בשעת הוסת או אחריו באותה עונה אע"פ שעדיין לא קבעתו", משמע שכל תועלת הבדיקה היא רק בתוך העונה. וכן כתב בשו"ת קנה בשם (ח"א סו"ס סב): "בחשש של וסת שאינו קבוע פשוט הוא שאין מקום כלל לחייבה בבדיקה לאחר שעבר עונת וסתה, דכיון שעבר הוסת ולא בדקה תו ליכא עליה עוד שום חיוב בדיקה כדי לטהר הוסת, אלא דלכתחילה רמיא עליה לבדוק בתוך עונת הוסת ותו לא מידי". (ועיין עוד מדריך לטהרת המשפחה עמ' 189. מקוה ישראל פי"א הערה 11. קובץ שפתי חכמים ח"א עמ' סב. עיקרי הדינים על ספר חכמת אדם הלכות נדה פ"ג הערה י.
