יצר הרע יש גם בנשים, גברים ה' קבע להן תבלין – לימוד התורה ובית כנסת וכו', מה הרב ממליץ שתעשה אשה להתגבר על היצר?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
יצר הרע יש גם בנשים, גברים ה' קבע להן תבלין – לימוד התורה ובית כנסת וכו', מה הרב ממליץ שתעשה אשה להתגבר על היצר?
חז"ל אומרים שגם נשים ניצלות מהיצר הרע בזכות התורה, ואף שאינן מצוות ללמוד תורה, מכל מקום בשכר זה שעוזרות לבניהן ולבעליהן ללמוד תורה (בלקיחת הילדים לתלמוד תורה ובשליחת הבעל ללמוד תורה ובהמתנה עד שיחזור מבית המדרש) התורה שומרת אף אותן[1].
בנוסף, גם אישה עצמה חייבת ללמוד את הלכות המצוות שהיא חייבת בקיומן, דהיינו כל מצוות לא תעשה דאורייתא ודרבנן, וכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא[2].
בנוסף, ישנן מצוות שחיובן "תמידי" (וממילא גם נשים חייבות לקיימן), והן: אמונה בה', אהבת ה', יראת ה', ולא לתור אחרי מחשבות הלב וראיית העיניים. ובזמננו הדרך הטובה ביותר להגיע לקיום מצוות אלו היא – על ידי לימוד תורת החסידות. לכן גם בלימוד חסידות נשים חייבות[3].
בנוסף לכך, חשוב שאישה תיזהר ממצב של שיעמום ובטלה, עליה להשתדל להיות עסוקה, וגם זה יעזור לה לדבוק ביצר טוב ובמעשים טובים[4].
[1] גמרא סוטה כא, א: "תורה כו' מגנא ומצלא". ופירש רש"י: "מגנא מן היסורין ומצלא מיצר הרע שלא יכשילנו לחטא". ובהמשך הגמרא שם: "ודקאמרת אינה מצווה ועושה, נהי דפקודי לא מפקדא, באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו". ובגמרא ברכות יז, א: "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן". (ועל פי העולה מדברי הגמרא בסוטה הנ"ל שגם הן "ניצלות" מן היצר הרע בזכות התורה יש לפרש "זכיין" גם מלשון זיכוך).
[2] שוע"ר הלכות תלמוד תורה פ"א הי"ד.
[3] מכתב הרבי בשלחן מנחם ח"ד סי' פו עמ' שמג.
[4] ראה שו"ע אה"ע סי' פ ס"ב-ג.
פה ניתן להקדיש.
תוכן