בזמן הקיץ נהוג בקהילתנו להתפלל קבלת שבת מיד עם פלג המנחה, כך שיוצא לעשות קידוש ואפילו להתחיל סעודה לפני שקיעת החמה, בדרך כלל הסעודה נמשכת אחרי השקיעה השאלה היא, האם צריך לומר יעלה ויבוא בברהמ״ז של סעודת שבת?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בזמן הקיץ נהוג בקהילתנו להתפלל קבלת שבת מיד עם פלג המנחה, כך שיוצא לעשות קידוש ואפילו להתחיל סעודה לפני שקיעת החמה, בדרך כלל הסעודה נמשכת אחרי השקיעה השאלה היא, האם צריך לומר יעלה ויבוא בברהמ״ז של סעודת שבת?
כיון שכבר התפללו ערבית של ליל שבת (מוצאי ר"ח), אין אומרים יעלה ויבוא בברכת המזון של סעודת שבת, אפילו מברכים מבעוד יום[1].
[1] שוע"ר סי' קפח סי"ז: "אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואף על פי שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר".