מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
בן ארץ ישראל הנוסע לחג למדינה בחו"ל, האם צריך לחגוג יומיים כמנהג המקום או רק יום אחד כמנהג ארץ ישראל? מה הדין לגבי הנחת תפילין בחג שני? והאם יש חילוק בין רווק הנוסע לעזרה בשליחות לבין משפחה שלימה?
ינהג בחוץ לארץ כמנהג המקום, ובכל הדברים, ואין הבדל בין רווק לבין הנוסע עם אשתו[1].
[1] ראה שוע"ר מהדו"ב סי' א ס"ח: "עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יום טוב". וראה שער הכולל פ"א אות ב שזוהי משנתו האחרונה של אדה"ז לגבי מה שכתב בהלכות יום טוב סי' תצו. ובספר המלך במסיבו ח"ב עמ' רה אמר הרבי ביחס להוראתו הכללית לשאול "רבנים" בענין זה: "הרי לא אמרתי איזה רב, יכולים לבחור את הרב בעל שער הכולל, שהרי הוא היה רב".
