מנהגי חב"ד ביארצייט

[1] ספר המנהגים עמ' 31: "שבת שלפני יום היארצייט או ביום היאצ"ט אם חל בשבת עולים לתורה מפטיר".

[2] פסקי תשובות סי' קלו אות ט: "מקורו מהחיד"א ועפ"י דברי הזוה"ק שעיקר עליית הנשמה מדרגה לדרגה הוא בשבת שקודם היא"צ, ועליית הבן למפטיר מסייע ועושה נייחא לנשמת הנפטר (כמ"ש ברמ"א יו"ד סי' שע"ו סעי' ד')".

[3] ראה שוע"ר סי' רפד ס"ט: "לכתחילה אסור לעשות כן לקרות למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה". ושם סי"א: שחובה היא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה". ובשו"ע סי' קמב ס"ב נפסק שרק אם "אין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים אפ"ה יקראו בתורה בברכה כהלכתה" (וראה בית יוסף סי' קמא שלדעת הרא"ש הקורא ללא טעמים "אין הציבור יוצאין בקריאתו"). וראה פלא יועץ ערך אמן, שמי שהוא "מלעגי שפה לא יגש לומר קדיש או הפטרה, שאם היו יכולים להתגלות לו אביו ואמו היו צועקים עליו ואומרים לו מי ביקש זאת מידך, חדל לך כי ההעדר טוב ממציאות הרע".

[4] ביאור הלכה סי' קלו: "ואם היא"צ אינו ביום השבת רק בשבוע שאחריו כו' נוהגין לקרותו כשאין חיוב אחר".

[5] שלחן מנחם ח"א או"ח סי' צט.

[6] שלחן מנחם ח"ה יו"ד ב סי' קסז וסי' קעא.

[7] משמעות הזוהר ח"ג עא, א ואלף המגן סי' תקפא ס"נ וס"ק קט שציין הרבי באגרות קודש ח"ג עמ' רעט.

[8] ספר המנהגים חב"ד עמ' 79.