מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מניין שנמצא במבנה שאינו מוגן ולכן הס"ת נמצא דרך קבע במקום אחר באותו בניין ולוקחים את הס"ת כל פעם שצריך למקום המניין ויש ארון קודש. האם מותר לטלטל את הס"ת במצב זה לסליחות בשביל פתיחת הארון? ומה יהיה הדין לכל נדרי? ובליל שמח"ת שלא נוהגים לקרוא בתורה?
[1] שכן אין זה טלטול לכבוד הס"ת אלא לכבוד הציבור, משא"כ בטלטול לצורך קריאה בס"ת.
[2] ראה מטה יהודה או"ח תקפד אות ד: "כיון שהכל הוא רשות אחת ליכא גנאי לספר תורה".
[3] לענין טלטול ספר תורה מבית לבית כתב הרמ"א בסי' קלה סי"ד ש"אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר", וכתב על זה המגן אברהם שם ס"ק כב: "דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת", והיינו שאם יש ארון קודש קבוע באותו מקום מותר לטלטל גם לצורך פעם אחת ו"יום או יומים" לאו דוקא. וכן פירש המגן גבורים שם: "יום או יומיים לאו דוקא והעיקר תלוי אם מכין להם מקום".
וכך מתואר ביומן 'חודש תשרי בבית חיינו' עמ' 19, שבשנת תשי"ח התפלל הרבי עם הציבור בליל יום כיפור באותו חלק של 770 שהיה נקרא אז "שאלאש", וכיון ששם "לא היו ספרי תורה בארון" – "הלכו להביא מבית הכנסת למעלה" לתפילת כל נדרי.
