מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
איזה דברים חייבים בגניזה ואיזה לא חייבים, מה הכללים? האם עתוני כפר חב"ד וכדומה חייבים גניזה? או חוברות עבודה ללומד על משנה גמרא וכדומה? או רק ספרי קודש כמו סידור חומש?
כל דברי תורה, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, וכן ברכות ותפילות שתקנו חז"ל, חייבים בגניזה[1].
על פי זה, עיתון כפר חב"ד והדומה לו, כיון שמכיל גם דברי תורה וזו מטרתו, טעון גניזה[2].
כמו כן חוברות עבודה לתלמידים המכילות שאלות בחומש או משנה וכדומה, אם יש בהן תוכן ממשי של דברי תורה חייבים בגניזה[3].
עיתון של חולין שיש בו מדור של דברי תורה (כגון: פרשת שבוע, הלכות), אותו דף טעון גניזה[4]. לעומת זאת עיתון או ספר של חולין שמשורבבות בו מדי פעם בדרך אגב גם מילים או משפטים בודדים של דברי תורה, ניתן להשליכו לאשפה כשהוא עטוף בשקית[5].
[1] ראה שוע"ר סי' שלד סי"ב ש"מצילין אותם מפני הדליקה ומכל מקום התורפה בשבת". וראה ט"ז יו"ד סי' רפג ס"ק ג.
[2] שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קסב: "בנוגע לעתונים שיש בהם מאמרים של תורה, פסוקים, פסקי הלכה וכיו"ב, הנה עתונים שנדפסו ע"י יראי אלוקים וזה מגמתם חייבים גניזה".
[3] שו"ת שבט הלוי שם: "מחברות מבחנים וכיו"ב שיש בהם דברי תורה ממש, וכן שכפולים וחוברות וכו' אין ספק כי כל אלה שיש בהם ד"ת חייבים בגניזה".
[4] בשם הגר"ש ואזנר, בספר גנזי הקודש עמ' רנג.
[5] יש בזה דעות שונות, ראה בספר גנזי הקודש פי"ד, ומה שכתבנו בפנים הוא ע"פ הוראת הגר"ש ואזנר שם עמ' רנג, וכמדומה שכן עמא דבר.
