מי שאמו מקפידה לנהל מטבח כשר עבורו, אך לעת עתה עדיין מחללת שבת בפרהסיה, האם יכול לאכול מבישוליה?
מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
כיצד יהיה סדר העליות לתורה בשמחת תורה שחל בשבת? הרי בשבת צריך שיהיו שבעה קרואים בחובת היום (חוץ מהמפטיר), ואילו בסידורים מחולקת פרשת וזאת הברכה לשש עליות בלבד?
בשמחת תורה שחל בשבת קוראים לעליית "שישי" מ"מעונה" עד "ואתה על במותימו תדרוך" (כמופיע בחומשים בפרשת וזאת הברכה) ולחתן תורה קוראים מ"ויעל משה" עד סוף התורה והוא העולה ה"שביעי"[1].
[1] שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ה סי' ע"א. ושם העיר שדבר זה לא מצויין במחזורים ורבים אין יודעים מזה וה' הטוב יכפר. פסקי תשובות סי' תרס"ט אות ג. ועיין עוד שערי אפרים שער ח' סעיף נ"ו.
ואם תאמר, מדוע לא די שיהיו שישה קרואים בפרשת "וזאת הברכה" כמופיע בסידורים ו"חתן בראשית" יהיה השביעי (דאין גריעותא בכך שהז' קרואים מתחלקים בין שתי פרשיות, שהרי כן הוא גם בראש חודש טבת שחל בשבת ששישה קרואים עולים בפרשת מקץ והשביעי עולה בשל ראש חודש בפרשת פינחס). הטעם לכך, כי חובת היום של שמחת תורה היא פרשת וזאת הברכה בלבד, ומה שקוראים אז גם את תחילת פרשת בראשית אינו אלא מנהג יפה כדי להתכיף התחלה לסיום (ובשבת הבאה הנקראת "שבת בראשית" קוראים כל פרשת בראשית). וכלשון הרמב"ם בהלכות תפילה פי"ג ה"א: "שגומרין את התורה בחד הסוכות", ולא כתב שגם מתחילין אותה אז, כי אין זה חובה אלא מנהג. והז' קרואים צריכים להיות בחובת היום.
[אגב, מה שכתב הרמב"ם שמסיימים את התורה בחג הסוכות, אף שבפועל מסיימים בשמחת תורה, זה בפשטות מפני שהרמב"ם לטעמיה ששמיני עצרת הוא יו"ט אחרון של סוכות (ראה ספר משנת יעב"ץ או"ח, זולטי, סי' ע"א ובאות ג')].
ואף שכתב הטור בסי' תרס"ט "ועושין משתה ושמחה וי"ט לסיומה של תורה ולהתחלתה", שם מיירי לעניין סדר היום דשמחת תורה, ונוקט בלשונו כפי שנוהגים בפועל. אבל לענין עיקר חובת היום, כבר כתב הרמב"ם רק שמסיימים התורה אז וכנ"ל.
