בעז"ה ככל הנראה תתקיים ברית מילה לבן של בן-דוד שלי בעשרה בטבת שבוע הבא, במידה ולא נזכה לגילוי משיח צדקנו ולגאולה השלמה, מה הדין בנוגע לסעודת מצווה בברית?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בעז"ה ככל הנראה תתקיים ברית מילה לבן של בן-דוד שלי בעשרה בטבת שבוע הבא, במידה ולא נזכה לגילוי משיח צדקנו ולגאולה השלמה, מה הדין בנוגע לסעודת מצווה בברית?
[1] ראה שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ח: "הרי סעודות ר"ח וכן סעודת פורים שחל ט"ו של אדר בשבת היו עושין אותה לאחר השבת כמו שאמרו בירושלמי וכן כתב רי"ף ז"ל בפ"ק דמגילה, ואם סעודה שהיא מדברי קבלה אם אי איפשר לעשותה בזמנה מאחרין אותה למחר, כל שכן סעודה של מילה שאם לא הי' איפשר לו לעשותה באותו יום שמאחרין אותה למחר ושפיר דמי, וכן נוהגין כשהמילה היא בערב שבת שעושין הסעודה ביום השבת". מגן אברהם סימן תקנט ס"ק יא: "ועכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודו' עושין בליל' א"כ ביום התענית ג"כ אין להקל".
[2] שולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה סי' רסב ס"א: "שזריזין מקדימים למצות ומלין מיד בבקר".
[3] שלחן מנחם ח"ה יו"ד ב סי' קיב: "מילה שאני דטוב שתהיה בשמחה כמו שקיבלוה עליהם כו' וזה דוחה לזריזים מקדימין למצוות כו', ועל כל פנים מספיקים טעמים אלו לדעתי שלא למנוע ביד הנוהגים כנ"ל".