הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אשה שראתה דם בשעה 4:00, ולפי החישובים עונת חשש וסת ההפלגה יוצאת בלילה, האם היא צריכה לשים שעון מעורר לקום ב4:00 לפנות בוקר? (ראה שוע"ר סי' קפט סק"ד) ואם תאמר שתבדוק כשתקום גם אם כבר לאחר הזריחה, האם בכל חשש וסת שאינו קבוע שעברה עונתה ולא בדקה רצוי שתבדוק?
[1] טעם המנהג כנראה הוא כי על בדיקה בעונת וסת שאינה קבועה כותב אדה"ז הלשון "לכתחלה" (סי' קפט ס"ק ד), וידוע ששעת הדחק דינה כדיעבד – ראה שוע"ר סי' פט ס"א, ולקום באמצע הלילה הוא ענין של דוחק.
[2] מלשון שוע"ר (סי' קפט ס"ק ד) "צריכה לבדוק עצמה לכתחלה בשעת הוסת או אחריו באותה עונה אע"פ שעדיין לא קבעתו", משמע שכל תועלת הבדיקה היא רק בתוך העונה. וכן כתב בשו"ת קנה בשם (ח"א סו"ס סב): "בחשש של וסת שאינו קבוע פשוט הוא שאין מקום כלל לחייבה בבדיקה לאחר שעבר עונת וסתה, דכיון שעבר הוסת ולא בדקה תו ליכא עליה עוד שום חיוב בדיקה כדי לטהר הוסת, אלא דלכתחילה רמיא עליה לבדוק בתוך עונת הוסת ותו לא מידי". (ועיין עוד מדריך לטהרת המשפחה עמ' 189. מקוה ישראל פי"א הערה 11. קובץ שפתי חכמים ח"א עמ' סב. עיקרי הדינים על ספר חכמת אדם הלכות נדה פ"ג הערה י.
