השתתפות בברית בשנת אבל

[1] שו"ע יו"ד סי' שצא ס"ב ברמ"א: "סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה כו'. ויש אוסרין בסעודת ברית מילה. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה". וכתב ערוך השולחן שם ס"י: "ונלע"ד במקום ההכרח יש לסמוך על דיעות המקילות דהלכה כדברי המיקל באבל, ובשמחת בניו ונכדיו וודאי מותר".

וכן הורה הגר"מ ברנדסדורפר להתיר לסבא להשתתף בסעודת פדיון הבן של נכדו גם בתוך י"ב חודש על אביו או אמו – ספר היכל הוראה ח"ג עמ' ערב.

[2] שו"ת הרדב"ז ח"ח סי' ר: "בראובן שמת אביו ונולד לו בן בתוך השנה, אם מותר לעשות סעודה של שמחה או לא כו', סעודה שלאחר המילה היה מותר, ובלבד שלא יביא כלי זמר ומיני ניגון, דאפושי בשמחה אסור".

[3] שו"ע יו"ד סי' שצא ס"ב: "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום. על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש".