רופא השיניים הפתיע

זו הייתה הפעם השביעית שלי לביקור בארץ הקודש. כל ביקור בשבילי הוא חוויה עוצמתית של קדושה. החתונה שלי הייתה בחו"ל, אבל לאשתי יש משפחה גדולה בארץ ישראל וזה סיפק לי סיבות טובות לבקר.

השהות תוכננה לשבוע ימים בלבד, החל מיום לפני החתונה ועד אחרי שבת השבע-ברכות.

התארחנו אצל הורי אשתי. "כיף שיש הזדמנויות שמחות להיפגש" אמרה אשתי בהתרגשות לפני הנסיעה.

"אכן, תודה לה'" הסכמתי אתה.

הסדרנו את כל מה שצריך ונחתנו בארץ ביום שני.

היה לנו יום אחד להתאפסות הכרחית, וביום שלישי שהוכפל בו כי טוב – יום החתונה.

בשעות הבוקר הספקתי לבקר בכותל המערבי ובקבר רחל, החתונה בערב הייתה חגיגה שמחה מאוד ברוך ה'. .

כאב שיניים באמצע השמחה

ביום רביעי בשעות הצהרים, חשתי כאב חד בשיניים. ניסיתי להתעלם, אבל הסבל לא נתן לי מנוחה. הכאב תפס אותי דווקא במקום בו אני לא מכיר שום שירותי רפואה, חששתי שהכאבים יתגברו יותר לקראת שבת.

אחרי קצת בירורים, הלכתי לרופא פרטי שאת מספרו הביא לי חמי שיחי'. לא היה לו עליו יותר מדי מידע – למזלו יש לו גנים חזקים והוא וקרוביו מעולם לא ביקרו אצל רופא שיניים.

"אמרו לי שאצל הרופא הזה יש תורים מהיום להיום" אמר לי. זה בדיוק מה שהייתי צריך.

במרפאות הרגילות של הקופה לא מקבלים תיירים מחו"ל, אלא אם כן הייתי מכליל את זה בביטוח הנסיעה – דבר שלא עשיתי.

"קח בחשבון שתצטרך לשלם מחיר מלא" הוא הזהיר אותי, "אין כאן סבסודים".

"גם באיזור מגורי אין 'סַאבְּסִידִי' (סבסוד) לטיפולי שיניים" השבתי במרמור קל.

הרבה ברירות לא היו לי, ואחרי יממה תמימה של סבל, וארבעה כדורי אופטלגין שלקחתי, הגעתי לדוקטור הפנוי בשעת אחר-הצהרים מאוחרת, דוקטור ניב.

הרופא שענה לשם ניב היה נראה חביב. חשבתי על רוח הקודש שנזרקה בהורים שלו שידעו לבחור לו שֵם שמתאים למקצוע שבחר כשגדל🦷.

לאחר בדיקה קצרה הוא אמר שנראה שמדובר בחור קצת עמוק. "אפשר לעשות סתימה זמנית. זה יהיה יותר זול, אבל אני לא מתחייב על כך שהיא תחזיק מעמד הרבה זמן".

לא ידעתי אם הוא אומר את זה כדי להרוויח כסף.

"אם כבר הגעתי לכאן, תטפל לי בשן הזו עד הסוף. רק כמה יעלה לי התענוג, אפשר לדעת מראש"? תהיתי בקול.

"סתימה רגילה תעלה 500 ₪" הוא השיב.

"אה בסדר, לא נורא" נרגעתי קצת.

המחיר הוכפל, ושוב הוכפל!

הוא ביצע צילום לשן, כדי לדייק יותר באבחנה, והתחיל בטיפול. תוך כדי הוא אמר: "אני רואה שזה קצת יותר מורכב ממה שחשבתי. החור כאן עמוק יותר וגם נוגע כבר בשן הסמוכה. יש לך מזל שהגעת עכשיו, כי אם היה חולף עוד זמן בלי לטפל זה היה עלול להגיע למצב של טיפול שורש שהוא זה כבר סיפור הרבה יותר יקר. בכל אופן, הטיפול הזה יעלה לך 1000 ₪, קח בחשבון שזה עדיין הרבה יותר זול מטיפול שורש שעולה כמה אלפים טובים" אמר בניסיון 'להרגיע' אותי.

הצטמררתי. הנהנתי בראש עם פה פעור שימשיך בטיפול.

"סקשן", הוא ביקש מהאסיסטנטית שלו. צינור השאיבה הונח בתוך פי, והטיפול המשיך.

בסוף הטיפול, הרופא הסביר: "בסוף זה יצא 2,000 ש"ח".

"וואאאט"? הייתי המום.

"הסברתי לך כבר" הוא היה רגוע. "החור התברר כמורכב יותר. לא סתם הכאבים היו חדים כל כך. היית כפסע מטיפול שורש. המחיר הזה הוא עוד זול לעומת מה שהיית עלול לשלם אם היית מזניח את החור עוד תקופה".

'מזניח' נשמע כמו מילה מאשימה במיוחד, ואני הרי זכיתי לטפל בשן מבעוד מועד. "ווֶל, אני מבין ש'ז'ר איז נואו צ'ויס' (=אין ברירה)".

"לפחות אתה מקבל בכרטיס אשראי של 'קאפיטול וואן'?"

"אני לא מכיר את השם הזה ספציפית, אבל אם ויזה או מסטרקרד מתעסקים איתם – אז כן" הוא ענה.

בדקתי את האפשרות, והצלחתי בס"ד להסדיר את התשלום דרך האפליקציה הבנקאית שלי. שמחתי שלפחות אני לא צריך לשלם תוספת על המרת מטבע. בכרטיס שלי התשלום נעשה באופן אוטומטי לפי המטבע המקומי.

נפרדנו לשלום, לא לפני תזכורת לא לאכול שעתיים. "לשתות אפשר מיד מים קרים או פושרים" הוא הוסיף.

הגעתי לשבע ברכות עם לחי נפוחה – בהרגשה לפחות. סיפרתי לחמי וגיסי את מאורעות היום.

אשתי בינתיים סיפרה לאמא שלה, ואיכשהו זה הפך לשיחת היום: הרופא המושחת שניצל את התייר מחו"ל שבסך הכל רצה לטפל בשן הכואבת.

הרגשתי לא נעים מפרסום הסיפור, וניסיתי להעביר נושא.

האפשרות לבטל את התשלום

דווקא אחרי שעברו בשולחן לנושא שיחה אחר, אח של הכלה הזכיר לי שבאפליקציית התשלום הזו ישנה אפשרות של ביטול עסקה ממתינה (Pending) דרך אפליקציות בנקים דיגיטליים. זה נקרא Void (ביטול פעולה), ניתן לבצע זאת אם טרם חלפו 24 שעות מהתשלום ובית העסק טרם מימש את האישור לגבות. "במקרה כזה הכסף לא יהיה 'עובר לסוחר'", אמר בקול עם הקשר לפרשת השבוע.

פתאום שמתי לב שנהיה שקט. קלטתי שרב הקהילה הגיע לסעודת השבע-ברכות ופתח בדרשה, אבל אני לא הייתי מרוכז.

"האם מותר לי לעשות את זה"? חזרתי למחשבות שלי. "מצד שני" נזכרתי מיד, "הרי סגנון ההתנהלות של הרופא עצמו היה תמוה. איך הוא הצליח לגבות ממני בסוף סכום שהוא פי ארבעה מהסכום הראשוני עליו הצהיר"?

הרב בינתיים סיים את הדרשה, ועבר להרעיף ברכות על הזוג החדש. חיכיתי בקוצר רוח שהוא יעזוב את המיקרופון כדי להציג בפניו את השאלה. עניתי 'אמן' יחד עם כולם על הברכות, אבל לא המשכתי עם הניגון שהחבר'ה החלו לשיר, אלא פניתי אל הרב ביראה.

"יישר כח על הדברים הנפלאים והמעוררים" הייתי חייב לומר מפני הנימוס.

אולי הרב ציפה שאדגיש לו נקודה שהתחברתי אליה בדרשה, אך אני עברתי ישר לשאלה – כמנהג צבר-ישראלי מחוספס.

מה קובע את מחיר הטיפול בהלכה?

הרב הקשיב בענין, אבל היה נראה שלא מדובר בשאלה חדשה עבורו, כנראה כבר נשאל על כך פעם. הוא התעניין בפרטים, ולבסוף אמר:

"דבר ראשון, יתכן שבאמת האבחנה הראשונית הייתה שגויה, ובהמשך הטיפול התברר שהמקרה יותר מורכב, כפי שהרופא בעצמו אמר. זה אומן שטעה במחיר הראשוני. אתה צריך לבקש פירוט של הטיפול – מה בדיוק הוא עשה, וכמה זה אמור לעלות במרפאה פרטית בסגנון הזה".

"ומה עם זה שהוא אמר בהתחלה מחיר הרבה יותר זול"? שאלתי בתסכול.

"אם יתברר שזה אכן המחיר שעולה טיפול כזה כפי שהוא בסוף עשה לך, אזי תצטרך לשלם לו, כי אדם יכול לטעות באבחנה הראשונית. אתה לא תתפוס אותו על המילה ותצטדק: 'אה, אתה אמרת את זה, זה המחיר שאתה רוצה ותו לא'" (ערוך השלחן חו"מ סי' שלג סעיף כז).

"אוקיי" הבנתי, "ומה אם אני עוד לא בדקתי את כל רמת המהימנות של הטיפול והתשלום, האם אני יכול לבטל את העסקה עכשיו כדי לא לריב איתו אחר כך, כשהכסף כבר אצלו? אחרי 24 שעות זה כבר לא יהיה 'אָפְּשְׁן' (אפשרות)".

"אם זה אכן חוקי, אתה רשאי לבטל את הפעולה, ואז לבדוק ולפעול בהתאם לתוצאות המחקר" חייך הרב.

נשמתי לרווחה.

"אבל בעצם" תפסתי פתאום, "גם אם יתברר שהרופא רמאי, אצטרך לשלם לו את המחיר על הטיפול המקורי שעליו סיכמנו ואותו הוא כנראה עשה" נזכרתי בכאבים הנוראיים שסבלתי וקיוויתי שהשן אכן קיבלה איזשהו תיקון.

"אכן, בכל מקרה תצטרך לשלם לו כפי ההסכם הראשוני, גם אם יתברר שביקש מחיר גבוה מהמקובל, כי לרפואה אין מחיר" (דאמנם אומן קבלן בשונה משכיר יש בו אונאה, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רכז סעיף לו, אבל רופא אומן המטפל בגוף האדם והאדם נחשב כקרקע שאין בה אונאה כמבואר בש"ך שם סי' צה ס"ק ט. וראה גם רמב"ן בתורת האדם שער המיחוש אות ו שברופא אין אונאה כי חכמתו מכר לו ואין לה דמים).

"אני מקווה שבמעט הזמן שנשאר לי בארץ אני אספיק גם את הבירור הזה" השבתי בעגמימות.

"אכן, חשוב באמת שזה יהיה לפי הערכה מקומית" הדגיש הרב, "כי הגיוני שהמחירים משתנים בין הארץ לחו"ל".

"ותזכור לכוון בקידוש לבנה של החודש הבא" סיים הרב בקריצה.

נזכרתי בדברי הרב מאוחר יותר, כשסיפרתי על השתלשלות העניינים לאשתי, והיא מיד הנהנה והזכירה לי את הסגולה המובאת בספר 'טעמי המנהגים': לכוון בברכת הלבנה כדי שלא יכאבו השיניים.

בטיסה חזור לארה"ב הרהרתי שמהנסיעה הזו יצאתי לא רק עם שמחה משפחתית ושן מטופלת אלא גם עם פתרון הלכתי וסגולה בדוקה לכאבי שיניים.

[עריכה: ש. מלומד ©️]

נ.ב. שמות האנשים והמקומות בדויים