כשמתקבצים קהל גדול מישראל בעצרת (כגון הפגנה או לוויה ר"ל), ולפי הערכות המשטרה וכדומה יש כאן שישים ריבוא יהודים ויותר, אך עקב התפשטותם על כמה
האם מותר ללמד גויים תורה? ומה הדין אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
האם מותר לפרסם תכנים רוחניים יהדותיים בפייסבוק, כאשר בעקבות זה המערכת תנסה לעניין את המבקרים באותו דף גם בתכנים "רוחניים" שליליים כגון מסיון וכו', כי
כשמוסרים שיעור תורה ליהודים שמן הסתם לא אמרו ברכות השחר בבוקר, האם צריך לפני השיעור לברך איתם ברכות התורה?
כאשר רוצים לחתוך בשבת ירקות להכנת 'סלט' לצורך קידושא רבא הנערך לאחר התפילה בבית הכנסת, ומחמת ריבוי המשתתפים אי אפשר להתחיל לחותכם לאחר התפילה, האם
כשמתקבצים קהל גדול מישראל בעצרת (כגון הפגנה או לוויה ר"ל), ולפי הערכות המשטרה וכדומה יש כאן שישים ריבוא יהודים ויותר, אך עקב התפשטותם על כמה רחובות לא ניתן לראות את כולם בבת אחת, האם ניתן לברך במעמד זה את ברכת "חכם הרזים" בשם ומלכות?
נחלקו הפוסקים כיצד הדין במי שהכניס ספר תורה לבית הכנסת ולא התנה במפורש שהספר ניתן בהשאלה בלבד ונשאר בבעלותו. יש אומרים שכיון שכולם נהגו להתנות כן הרי זה כאילו התנה במפורש והספר נשאר בבעלותו[1]. ויש אומרים שאדרבה, כיון שלא התנה במפורש שהספר יישאר שלו חזקה שנתן אותו לחלוטין לבית הכנסת[2].
והנה אף כי מצאנו באחרונים שנקטו למעשה כדעה הראשונה שהספר שייך לבעליו הראשון, זהו כאשר רוצה שהגבאים יחזירו לו את הספר עצמו, ומשום שהוא היה המוחזק הראשון בספר ואין להפקיעו ממנו בלי ראיה[3]; אבל בנידון דידן שהספר תורה נגנב ובא להוציא מהגבאים כסף, רשאים הגבאים לטעון "קים לן" כדעה השניה הנ"ל שכשלא התנה במפורש שייך ספר התורה לבית הכנסת, ופטורים מלשלם.
[1] ט"ז או"ח סי' קנג ס"ק טו: "ב"י בשם מהרי"ק סי' ע', דלא שייך חזקה בס"ת העשוי מתחלתה על מנת כן שיקראו בו רבים ושיהיה תמיד מונח בב"ה עד יום פקוד אותו הבעלים ואפי' עדים לא מהני לומר דשל צבור הם כי נוגעין בעדות הם וסילוק לא מהני אא"כ יש להם ס"ת אחרת מדוייק וכשר כמותה".
[2] ט"ז או"ח סי' קנג ס"ק טו: "ובתשובת רש"ל סימן ט"ז כתוב באחד שנתן ס"ת להיכל מכמה שנים ועמדה שם והיו עליה מעילין של הקדש שהן לשל צבור והיתה בפני המקדיש כמה שנים בהיכל ולא שמע אדם שהיה אומר שלי הוא ולא נתתיה לחלוטין אמת שהיתה נקראת על שמו כי כן הדרך של העשירים כ"א קונה ס"ת ונותנה להיכל וכ"א מכיר ס"ת שלו להתיחס בה פסק שם דאם בא אח"כ איהו גופיה ורצה לקחת לעצמו לאו כל כמיניה אם אין לו ראיה דחזקה שהוא אקדשה דהוא הוה מוציא ועליו הראייה. ומש"ה ראיתי ושמעתי שבני אדם כשמתנדבין ס"ת לב"ה היו מתנין ברבים שאינה לחלוטין וא"כ אותו שלא התנה איהו דאפסיד אנפשיה".
[3] שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' נב: "בדבר ס"ת שנתן אחד סתם לביהכ"נ ולא פירש כלום בעת הנתינה אם לחלוטין או רק לקריאה בעלמא שבש"ע או"ח סי' קנ"ג סעי' כ' איתא שאין הצבור יכולין להחזיק בו, והוא מתשובת מהרי"ק סי' ע', והט"ז והעט"ז הביאו תשובת מהרש"ל שהוא של הצבור. מסתבר לע"ד כמהרי"ק מאחר שכל יחיד הכותב ס"ת רוצה שיקראו בו רבים א"כ מה"ת נימא שנתנה לחלוטין מזה שנתנה לביהכ"נ מאחר שיש לומר שנתנה רק לקריאה כמו שהיתה כוונתו מתחלה בעת שכתב ואיך נוציא מחזקת מריה קמא בלא ראיה כמפורש זה במהרי"ק".
