"שלום, מדברים מהמכס". "כן"? הופתעתי מהפתיח הבלתי-שגרתי. "יש כאן סחורה שרשומה על שמך ועל כל יום שהסחורה אינה נאספת תידרש לשלם. אתה מעוניין לשחרר כעת את הסחורה"?
"סחורה? מכס?" לא הבנתי. אמנם בימים שבשגרה אני משמש כסוכן מכירות, ומשווק מוצרים גם מחו"ל. אך בחודשים האחרונים, בעקבות המלחמה, לא ערכתי שום הזמנות מחו"ל. "יתכן ומדובר בנוכלים שמנסים להוציא כסף בצורה בלתי ישרה", הרהרתי.
לאחר כמה שאלות בירור הבנתי שהסחורה איננה אלא מטען של… לולבים. "מה דינם של לולבים שעבר עליהם שמחת-תורה"? גיחכתי בקול. את הפקיד מעבר לקו לא עניין חוש ההומור שלי, והוא חזר על דבריו שוב ושוב.
עכשיו כבר היה ברור לי מה קורה כאן, עוד לפני חג השבועות של שנה שעברה תיאמתי עם ידידי שמעון שידאג לי לאספקה של לולבים ממצרים. סיכמנו שהמשלוח יגיע אלי לכל המאוחר עד שבוע לפני ראש השנה. כשראיתי שהמשלוח מתבושש מלהגיע, ושמעון התחמק ממני בתואנות שונות, נאלצתי לבטל גם את הזמנות האתרוגים וההדסים שרציתי לצרף ללולבים ולמכור כ'סטים של ארבעת המינים' בעשרת ימי תשובה כמנהגי מדי שנה בשנה.
צליל צורמני נשמע מהפומית. הבנתי שהפקיד ניתק מזמן, ונפניתי לשתף את זוגתי אפרת בהתרחשות. "אם ככה, אתה יכול לתבוע את שמעון על כל הרווח שנמנע ממך בגללו באי מכירת הסטים של ארבעת המינים!" אמרה.
"חכי, לא כל כך מהר. אני צריך קודם כל לדבר עם שמעון, להבין מה קרה פה".
שמעון הופתע מאוד לקבלת השיחה. הוא התנצל ואמר שהדבר אמנם לא היה תלוי בו, וכל המאמצים שעשה לא הועילו לזרז את המשלוח שבאופן בלתי צפוי נתקע במכס במקום להגיע ליעדו.
"תראה, בכל אופן, אנחנו סיכמנו מראש על הסכום אותו תשלם לי על הלולבים. אני מקווה שאתה זוכר", אמר שמעון.
"לשלם לך"? צחקתי. "מה אני אעשה עכשיו עם לולבים? אשמור אותם לשריפת חמץ? או אולי למדורת ל"ג בעומר?! הרי סיכמנו שהלולבים יגיעו עד תאריך מסוים. אם כבר, אני הייתי מצפה שאתם תפצה אותי על הנזק שגרמת לי, בגללך נאלצתי השנה לוותר על המכירה המסורתית של 'סט ארבעת המינים' ונמנע ממני רווח הגון"!
"אינני חושב שעלי לשלם לך מאומה", אמר שמעון, "לא מדובר כאן בהפסד ממשי אלא רק במניעת רווח, ובנוסף הדבר נעשה בדרך 'גרמא' ולא באופן ישיר, מה גם שאני בעצמי הייתי אנוס ולא עשיתי שום עוול ביודעין, ככה שאני בטח פטור אפילו מדיני שמים". שמעון התגלה לפתע כלמדן. "אך אנסה בכל אופן לחקור לעומק מה לגבי התשלום על הלולבים", התרכך. "ייתכן שהצדק עמך", הוסיף.
לאחר כמה שעות, חזר אלי שמעון כשעל הקו רב פוסק שהיה מקובל על שנינו. הרב הקדים והדגיש שעדיין לא שמע את פרטי הסיפור משמעון, כנדרש על פי הלכה לשמוע את שני הצדדים יחדיו, כמו שכתוב בפסוק "שמוע בין אחיכם", לכן הוא מבקש שכעת כל אחד מאיתנו יספר את הסיפור תוך הצגת העמדה שלו.
לאחר שהרב שמע את שנינו, הוא הכריע כי שמעון אינו רשאי לדרוש ממני תשלום על הלולבים, כיון שלא עמד בתנאים שסוכמו וגם אני עדיין לא עשיתי 'קניין' בלולבים וכעת כבר אין לי בהם צורך. מאידך, אין על שמעון שום אחריות על ההפסדים שלי בעקבות אי מכירת ארבעת המינים, כי מדובר במניעת רווח שגם נגרם בעקיפין ובאונס.
מקורות: שו"ע חו"מ סי' יז ס"ה. שם סי' קפג ס"א. מאירי בבא קמא נו, בינת אדם סי' קלב, קצוה"ח סי' לב ס"ק א. שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קד.
[עריכה: ש. מלומד ©️]
נ.ב. שמות האנשים והמקומות בדויים.
