הברכה על תרופה מתוקה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

ברכות הנענים

יש פעמים שאדם נצרך לאכול לקחת תרופה

בגדול יש את הסוגיה של מים שלוקחים עם התרופה ספק האם צריך לברך על המים האלה לא צריך לברך על המים האלה אם הוא צמא או לא צמא עדיף שישתה קצת את זה ויצא מדי חובת כל הספקות אבל אם הוא שותה את זה רק בשביל התרופה באמת לא צריך לברך על המים

אבל זה הכול בנוגע למים בעצמם אבל ישנן תרופות כאלה שהם בטעם יש להם טעם אם זה כדורי מציצה יש תרופות של ילדים שזה סירופיים כאלה שהם מאוד מאוד מתוקים

האם על הדבר הזה צריך לברר או לא

אז אני רוצה איך אומרים שקלה וטריה איתכם ביחד בסדר ברכות הנהנים בפרק זין הלכה חיט או כותב אדמור הזקן וכן כל האוכלים המשקיעים שאוכל שאדם אוכל ושותה לרפואה עם טעמן טוב

והחך נהנה מהם מברך עליהם תחילה וסוף אף על פי שאינו תב להם כלל ואינו אוכל אלא מחמת אונס חוליו

אומר האדמור הזקן מה שנקרא ביידיש

הוא

אומר שטעמן טוב והחך נהנה ממנה כל מה שאתה אוכל והוא טוב והחך נהנה ממנו

אפילו אפילו שהדבר הזה הוא מאוד חריף סליחה בלי רפואה ורק לרפואה אתה צריך לברך עליו

אז נו אז מה

השאלה בוא ננסה בוא ננסה תראה

מזה אני

אגיד לך יש אנשים ששותים כל יום קולה מה לא נמאס להם לא נמאס להם

עכשיו השאלה הנשאלת בוא נגיד שלפי זה נגיד שלפי זה כדור מציצה וסירופים וזה צריכים לברך עליהם שהכל נהיה בדברם אבל יש כדורים כאלה סוג מסוים של כדורים שמועילים לדבר כזה או דבר אחר

שכשאתה לוקח אותם אתה לא צריך למצוץ אותם אבל החברות הם הם בכל זאת סיפרו אותם באיזה שהוא משהו מתוק אבל בעצם אתה בולע אותם אתה לא מוצא זאת אומרת ישנם כדורי מציצה וישנם כדורי בליעה שהם מתוקים

כדי כדי פה גם פה בארץ כדי שכשאתה רק תשים אותו בפה עוד לפני שהספקת לבלוע אותו כולה אתה כבר תרגיש טעם של מתיקות לא תרגיש מרירות בכלל

זה הדור שלנו שלא יהיה מר בכלל שיהיה רק מתוק בעזרת השם לכולם

אז עכשיו השאלה היא עכשיו אדם שבולע כזו תרופה הוא לא מוצץ אותה הוא רק בולע אבל אין לו

שנייה שהוא הרגיש

את המתיקות והיא בשביל תרופה והיא זה רק תרופה

שתפל לעיקר אז

זהו נשאלת השאלה באמת האם פה האם פה אתה צריך לברך שהכל נהיה בדברו לא

קצת אולי

זה יותר אני

אפילו עם מים אפילו עם מים אבל עד שאתה שם את המים אתה מרגיש משהו

שיעור

תגידו יש שיעור להנאה

יש שיעור להנאה יש לי ברכה אחרונה שיעור אבל שיעור לברכה ראשונה יש

אין שיעור לברכה ראשונה אני רוצה

סובל ממתוק אמנם יש פה את הכדור לבליעה זה קצת מתקתק אבל הוא מתוק לא טוב לו

הרב מוטי מה פירוש הוא לא אוהב מתוק כשזה יורד לו בפנוכו זה הופך להיות לא טוב אבל עכשיו שזה נמצא על הלשון זה טוב לו או לא טוב לו

כאילו יש כאלה שלא רוצים מתוק אתה מדבר עם אחד כזה

הוא לא אוכל מתוק לא בגלל שזה לא טוב בגלל שהוא נמנע

ממוקם

אפילו הטעם קצת בשפתיים בעייתי

אימא שלי שהייתי בוחן אותם נתנה לי שוקולד בכיתי שבעתיים

לקחה אותי לרופא

אמר הילד לא

בעיה

שהוא יכול להיכנס לספר השיאים של גימל הוא לא אוהב מתוק

לא פתחתי מגירות בתור אם זה לא אי אפשר

אולי אפ שוקולד

אז במה נקנה אותו תגיד לי במה

עם כל

הזיהוי אבל מתוק לא מדבר אליו

כל הזירה אבל זה גם מתוק

לא בסדר

כביכול בלי סוכר

כן

מתוקן

אז

לעניינים

הרבי אמר פעם שכיוון

הרבי אמר פעם שכיוון שהאדמור הזקן

רבי אמר פעם שכיוון שהאדמור הזקן

כיוון שהאדמור הזקן כתב את השולחן ערוך שלו ודקדק מאוד בלשון אז הוא אומר אפשר להוציא הלכות משולחן ערוך אדמור הזקן גם לא מסעיף שכתוב מההתחלה עד הסוף אלא גם מדיוקים וגם מקעי משפטים שיש להם דו משמעות וכדומה אז אני מוצא בסימן ריש דל את סעיף ט וו שהאדמור הזקן כותב בהקשר למשהו אחר אבל הוא כותב בזה על השון

ואף שמשום הנאת רפואה לבדה אין לו לברך ברכת המענים

ואף שמשום הנאת רפואה

לבדה אין לו לברך ברכת הננים מה כשאת

אם אני צריך את

הדבר רק לרפואה

ואין לי הנאה אלא לרפואה

תסביר

תפקיד ואף שמשום מהנאת רפואה לבדה הנאת רפואה זה שאני אתרפא מהכדור הזה לבדו לא לברך ברכת עננים עכשיו בכלל בכלל מכלל להב אתה שומע אין אבל אם יש לי הנאת רפואה+ קצת

נכון לא הנאת רפואה עוד משהו

לא

לשון אני רוצה להוכיח לדייק מזמן לומר הזקן שאם זה רק הנאת רפואה לוודאי אין לו לברך ברכת הנאנים אבל אם יש לו עוד משהו זה לא לבד רפואה אלא עוד משהו אז במקרה הזה כן תצטרך לברר אז עכשיו זה רק שניה אחת על הלשון אז מה אם זה רק שניה אחת על הלשון אבל זה כבר לא הנאת רפואה לבדה

אז צריך לברך אבל

זה לא הרב מעתה של התרופה

לא מעטה מה שתעשה לי במעיים

לא מתוך איזה אהבה מן שאני מברך על זה אתה נהנים למה לא אתה נהיה בריא

נהיה בריא

מזה שאני נהנה בפה

לא יש גם שבעיה יש גם צוויה לא שבעיה יש גם מושג שנכנס יש מושג של הנאה צביעה הנעת מאב יש מושג כזה בהלכה אז יש הנאת רפואה כן

רק בשניה זה לא מתוך דחייה שלך אין לך אפשרות להפריד את הטעם מהכדור

אתה חייב

לבלוע אותו

נעלתה או לא נהנית

נהנתה או לא נהנית האם ההנאה הייתה של רפואה של רפואה בלבד או עוד משהו ביחד איתם

ואפילו אם זה יהיה על פי האחוז יותר זה כבר כן

יש לי גם כדור

לקבה הכדור הזה של הקיבה

הוא מתוח אתה

דיברת

כשאני שותה אותו כשאני שם אותו אני מרגיש את המטיפול הוא שונה מהכדורים הרגילים

האקמול

וכל איזה ציפוי כזה עכשיו אני בכלל אני מרגיש את המדיבות אבל אני לא רוצה את המדיניות הזאת היא ואני לא נהנה ממנה ומה זה לא נהנה אני מרגיש

אותה

אבל זה לא בגלל שעכשיו

השאלה היה פה רק רפואה או רפואה+ משהו

אז גמרנו

את הטעם הזה

אין לך כלום ואז זה

לא יהיה זה

מה שכותב על רמבם טועמים מתוק למ אם יבוא בן אדם ויגיד לי שהוא טועם זה זה עושה לו מר אז מה אתה רוצה שאני אגיד שהוא צריך לברך על זה ודאי שלא

אוקיי אז זה המהלך השני לכאורה לפשוט את השאלה ששאלתי

על הכדורים האלה אבל

בוא נסכם עד הסוף ואז אנחנו נסכם את ההלכה גם כן אז לפי זה לפי זה יהיה לי קשה כי האדמור הזקן

בסדר דקות הנהנים בפרק חיט בסעיף יוד 1000 הוא כותב ועינה חשובה הנאה אלא ענת מאהב ולא הנאה אחת איך לבדו כגון התואם את התבשיל לידה אם הוא צריך מלח ותבלין או אם הוא טוב למאכל

חוזר ופולט אין צריך לברך אף על פי שנהמו

הראשונה הברכה האחרונה הוא לא צריך להגיד כי הוא לימד אותנו שזה רק בכזעת אז התואם זה לא כזאתי או אפילו ברכה ראשונה לא צריך כיוון שהוא פולט

אתה בולע אבל אם אתה פולט

אם אתה פולט

זה הלשון של האדמור הזקן אז לכאורה כאן בחך מה יש לי בחך יש לי פה טעם רק בחך במעיים אין לי כלום זה במעיים מה יש לי רפואה על רפואה לא צריך לברך אז אז מה יש פה רק חיך בלי משהו בפנים אז זה כאילו שלקחת את הטעימה אתה טבח טעמת ופלטת אז אולי לא צריך לברך על זה

אז יש לי פה סברה לכאן ויש לי סברה לכאן

וזה טעם במעט

שכבר נכנס למים

אין טעם למעיים אבל יש

בנוסף לשאלה הזאת שעדיין לא פשטנו אותה יש מקום לשאול שאלה נוספת שדנו באחרוני זמנינו רב אויר בך והרב נויב הם שאלו שאלה כזאת הם אמרו מילא מילא אנחנו מבינים כדור שהוא מצופה בסוכר שהמטרה הייתה

הכדור רק שהם ציפו לך אותו במשהו והציפוי הוא נטו אנאה אבל אם מדובר בכדור מציצה למשל שאדם רוצה הגרון שורף לו והוא לוקח כדור מציצה אז בשביל מה יש שם את יש שמה קצת סוכר הסוכר כדי שיהיה לך נעים למצוץ אותו אבל הסוכר הוא חלק מהתרופה ומעורבב עם התרופה זה לא שהוא מצפה את התרופה אלא תוך כדי שאני לוקח את התרופה

אני לוקח ביחד איתה גם את

יש גם טעמים או אם אני אם אני לוקח דוגמה נוספת זה אסירופים הסירופ ביחד עם כל טיפה וטיפה מתוקה מעורבבת איתה ביחד תרופה אז זה לא שתבוא תחלק אז יש פה עיקר וטפל העיקר זה התרופה ולכאורה המתיקות בתהילה לתרופה ואדם שרוצה מתיקות לא לוקח קצת סירופ כלפה אלא לוקח סוכריית מנטה או סוכריה אחרת

אז כאילו פה המתיקות היא בטלה על התרופה אולי לא צריך לברך עליה בכלל זה הטענה שלהם טוענים שעל זה לא צריך לברך גם

יותר מדי אז

כן זה כבר מתיחות אתה צריך חמוץ מרוב מתיקות

בגלל

שהתיקות לא יכולים

להיות בשביל בטו של אוכל שיבוא בטל הוא טפל לו ולכן לא רואים אה והוא בלחם

אני אומר כל הסברות שאמרתי הן סברות נהדרות ויפות אתה יכול להגיד אותם בכל כיוון שאתה רוצה אבל לשון ההלכה הפשוטה והברורה כל אוכלים ומשקיעים שאדם אוכל אותם לרפואה אם יש להם טעם טוב אדמור הזקן לא חילק האם הטעם טוב נוסף עליהם האם הטעם טוב זה מטבעם כמו

הוא לא עשה את כל החלוקה הזאת היא לכן

צריך בפשטות לשון הלכה לשון פשוטה צריך לברך שהכל כל פעם שלוקרים תרופה מתוקה בין אם היא חלק מהתרופה כמו סירופ בין אם היא מצופה מבחוץ ובין אם היא רק היא חלק רק שמתי אותה שניה לפה ואני בולע אותה אחר כך פנימה

כבר משקיעים זה לא אוכל

אם אני אוכל משהו לרפואה שאני יודע מה כוס תה וזה

אם זה כדור מר

יש לו כדור

יותר מפורש האדמור הזקן שלא צריך אבל הרב גיא אומר לנו אבל זה לא אוכל אבל יש לך אוכלים כאלה ועלים כאלה ועשבים כאלה וכל אוכלים ומשקים שיש לך בהם טעם טוב אבל זה לא אוכל זה תרופה ואף על פי כן אומר לך האדמור הזקן

כימיים זה חומרים זה אולי שותה קצת

זה לא מעשב אתה עשית ברור שהרוב

גם כן תחום

לפי זה אני צריך להגיד שאם אתם אוכלים תוף הוא למשל שהיה פעם עליו השלום התופו אבל אם בן אדם אכל טופו אז אני אצטרך להגיד שהוא לא הכניס אוכל לפה שלו מה אז ביום כיפור מותר לו להכניס אז מה יש לו

אז יש משהו כימי פה בוא מסדר משהו

אז האוכל של האוכל של האסטרונאוטים

הוא גם אוכל אבל

הם אוכלים לא עדיין אוכלים באופן מוצק הוא ממוזער ומוסיפים

לזה

לא אוכלים

כמויות

מה אין אוכל כימי נו באמת

יש קוראים

לזה אוכל כימי

אז רק רגע אז מישהו שותה כל ה לא יברך שהכל לפי הרעיון הזה כי זה לא שמשקה

למה לא לצאת מהספק ולהוסיף לאיזה מיץ

ברור

מי אמר את הרעיון שלך אתה יודע הרב מנשה קליין

כששאלו אותו את השאלה הזאת אז הוא אמר

כן הרב מאוד ואותה

ברמות דלד אז הוא

טען

הוא אמר ככה מן הדין צריך לברך אבל מהיות טוב כמו שאתה אמרת מהיות טוב תיקח קצת מים תשתה וזה ואז תפתור את הספק אבל אם אתם שואלים אותי לכאורה פשעת ההלכה זה

היי תגידו לי מה עם השאלה מהסדר ברכות הנינים הלכה חצי י ד שזה לא שזה אם זה מתאמת אז לא מברכים עליה כן אבל כאן הוא בולע את זה הוא לא מוציא את זה החוצה אז כן נצטרך לברך

בפאה שאתם צריכים לברך

אחרי שתעלו את הראשון אני כבר שותקיתי במים כבר

לא נותנים אז אם אני שואל אותך

הרב יוסף חיים כן אם אני שואל אותך מה למאייס אז אם תרצה תשתה מים זה טוב יותר

אבל אם לא בא לך מה הם עושה

כן אז

אם אתה לא מתכוון לשתות את המים אז אז בסדר אז אז אז

על התרופה צריך לברך אם היא מתוקה

אז לכן אם אתה רוצה לצאת לחובת כל החוסכים אז לכתחילה זה מה שאני אומר אבל אם בסופו של דבר מי שלא יעשה ככה

יצטרך לחזור לעיקר הדין ויצטרך לברך צריך לברך

שהכל מזונות

לא אני אומר בגלל שמור על אורן שהכל אז כאילו שפטרים אומרים בכלל דבר אחד משהו מיץ ואז אני לא צריך להגיד שהכל אמר אורז לא הכל שהכל המיץ ולא על מים

או לא לבלב

עליהם יזכר אומרים אמיץ

ואם זה לא יהיה ספק מים שזה אני מבין אני מבין מה שאתה אומר אני מבין מה שאתה אומר

בוא יהיה

שקוראים לו

אז

באמת

טוב מורה ורבותיי אני רוצה לעבור