תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
לשמחה לכל המאזינים לכל המשתתפים אנחנו נמצאים בלימוד בלימוד הקבוע שלנו אנחנו ננסה ליישם בזה גם את ההוראה של הרבי העניין של כינוס תורה אז אני אתחיל קודם כל בנקודה שהייתה קשורה בליל הסדר של השנה שנת תף שין פה זה נכון שעל פי החוקים של המדינה היה סגר אבל הסגר היה רק למי שרוצה להיות בסגר למשל הגנבים לא היו בסגר הם עשו מה שהם רוצים הם גם לא הלכו עם מסכות עם כפפות אולי כן אבל לא עם מסכות אז הסיפור של הסיפור של השני הולך לספר לכם זה היה עם קבוצה עם מישהו שנתן סכום כסף כולל גם כן זהב וגם תכשיטים ניתן לחבר שלו להפקיד והחבר שלו הוא יהודי כמו של פעם אנשים היו ככה מקיימים את מה שכתוב שבמוצאי ליל הסדר אז הם משאירים את הדלתות פתוחות מה זה פתוחות לא נעולות וככה יצא שהגנבים ברוח ברוח הקודשה או בהפך הקדושה הם נכנסו לבית והם גם כן גנבו גנבו את כל הסחורה אחרי שנגנבה הסחורה אתם יודעים כמו שכתוב ביום יום שיהודי
כשזה דבר שזה נוגע לו אז הוא ממציא זחלים מאוד עמוקים אז בא היהודי היקר שאצלו הופקדו המאות והזהב אמר אני לא צריך לשלם מאומה למה אני לא צריך לשלם כלום מכיוון שבתורה כתוב שאתה צריך להשאיר את הדלתות של הבית פתוחות אז מכיוון שזה כתוב בתורה אז אי אפשר לבוא אליי בשום טענה שהיא אני אני בסדר גמור אני עשיתי שכתוב בצורה וגם היהודי שהפקיד את הכסף יהודי יערב ושלם אז הוא אמר אתה צריך גם כן למחול לי ולא לתבוע אותי והכל בסדר אתה לא יכול לבוא אליי בשום טענה אז האם אנחנו באמת יכולים להתייחס לזה מבחינה הלכתית ולפתור אותו אז פה אני רוצה לומר דבר מאוד מעניין שאנחנו רואים את ההבדל בין הלכה כמו שהיא כתובה במקור שלה שזה המגן אברהם בסימן תו 1000 לבין ההלכה כמו שהיא מופיעה בשולחן אוך האדמור הזקן שזה בסוף סימן תו המגן אברהם כותב שמשאירים את הדלתות לא נעולות והוא כותב שלא לא לא סוגרים אותם במנעול חזק זה היבטו הביטוי שלו לא לסגור את הדלתות במנעול חזק
מדברי המגן אברהם האלו היו כמה גדולי ישראל אני ראיתי את זה גם באגדות של פסח שלהם שהם כתבו אל תעשה את ה את הדלת אתה לא צריך להשאיר אותה פתוחה אלא תסגור אותה אבל לא במנעול חזק אז בוא נתבונן מה זה לא במנעול חזק אז היה מי שאמר לי שאם תסגור הרי יש לנו שני שתי נעילות נעילה+ נעילה אם אתה עושה רק נעילה אחת זה לא במנעול חזק היה מישהו אחר שאמר לי שאולי לשים רק את הוו של הדלת ולא לסגור במנעול אבל היו כאלה וזה מופיע אני אומר לכם מגדולי ישראל שלא היו נועלים את הדלת בנעילה מוחלטת בגלל שהמגן אברהם אומר שנהגו לא לנעול ב מנעול חזק זאת אומרת במנעול כן אבל במנעול חזק לא ככה הם דייקו במגן אברהם שאנחנו מסתכלים בשולחן ערוך של האדמור הזקן בסימן תף פה בסוף האדמור הזקן למד את המגן אברהם אחרת הוא מתחיל את ההלכה יש שנהגו יש שנהגו להשאיר את הדלתות פתוחות הוא לא כותב שזה חובה הוא לא כותב את זה בתור שצריך להשאיר את הדלתות הפתוחות אלא שיש שנהגו ככה לעשות אחר כך הוא כותב שבמקומות שיש גנבים אז בכלל אתה לא צריך להשאיר את הדלת פתוחה אז שימו לב טוב את העניין הזה שבמקום שיש גנבים לא להשאיר את הדלת פתוחה זה כותב גם המגן אברהם אלא שהמגן אברהם כתב אתה צריך לכתחילה להשאיר את הדלת פתוחה אל ימנוול חזק אבל עם חצי מנעול כן אבל הא אבל האדמור הזקן כתב שזה רק מנהג אז מה יהיה הנפקא מינה ההלכתית בין איך שלומדים פשט במגן אברהם שלו כאדמור הזקן לבין איך שלומדים פשט באדמור במגן אברהם כמו האדמור הזקן שלפי דעת אדמור הזקן אם אתה הנפקד נוהג לנעול להשאיר את הדלת שלך פתוחה הרי העלייה עליך להודיע למפקיד העני מאותם היהודים שנוהגים ככה אם זה מנהג אז זה לא דבר שכולם צריכים לעשות אותו אז הוא לא היה צריך לתאר לעצמו באופן טבעי שככה ככה אתה השארת את הדלת ולכן לא הודעת לא אז אתה חייב
אבל אם אני אומר שמדובר פה בדבר שחייב שחייבים לעשות אותו או אז כיוון שחייבים לעשות אותו הוא עשה מה שחייבים אז אתה לא יכול לחייב אותו זה לכאורה יהיה ההבדל בין אם את בן אדמור הזקן לבין המגן אברהם האמת היא שאיך שהאדמור הזקן למד במגן אברהם אז הוא בכלל האדמור הזקן בכלל לא מסכים עם הפירוס שלהם במגן אברהם שזה חובה אומר מלכתחילה למה שגם עם אברהם המגן אברהם טען שזה רק מנהג אבל על כל פנים לשיטתם יהיה לנו שתי נפקאמינות לפי איך שהאדמור הזקן לפי השיטה שליטה שלהם יש מקום להגיד שצריך לנעול שתי מנעולים לנעול רק על מנעול אחד לפי האדמור הזקן צריך להשאיר את הדלת פתוחה לפי האדמור הזקן ברגע שיש גנבים אתה לא עושה כלום לפי שיטתם רק אם יש גנבים ברמה כזאתי שגם מנעו אחד זה יהיה מסוכן בשבילהם אז אתה צריך לעשות להשאיר את הדלת פתוחה אז להשאיר את הדלת נעולה לגמרי אז זה יהיה הנפקא מינה בין שתי הדעות ואנחנו למעשה נוהגים לנעול בגלל שהדמור הזקן לא נתן את האופציה של חצי מנעול חצי קלאץ הוא לא אמר לך שזה רק עם זה הוא לא פירש במגן אברהם שזה רק במנעול חזק שצריך לנעול אז כיוון שכך זה או שאתה נועל כי אתה מפחד מהגנבים ואז אתה נועל לגמרי או שאתה לא נועל בכלל וזה מה שאני פסקתי להם גם כן הלכה למעשה שהוא היה צריך להודיע שהוא מאלה שמהדרים וכיוון שהוא לא הודיע אז הוא לא צריך לשלם לו
זה אחת שנייה שהיא מאוד מאוד נוגעת הייתי אומר לנו לכולנו להרבה מאיתנו אנחנו נמצאים בתוך החג מבשלים מה עושים כל היום אוכלים ומבשלים ומחפשים זמן גם להתעסק בחינוך הילדים וגם ללמוד קצת עכשיו השאלה היא מה קורה לפי המנהג של המהדרין שכשכלי נופל על הארץ אז הם לא משתמשים בה יותר בפרט אם זה כלי חם אז מה יעשו כל כך הרבה אנשים יש להם כלים שנופלים בפרט אם גם הילדים עוזרים להם בבית אז זה קצת ככה זה קצת עם עם ידיים עם ידיים עוזרות זה יכול קצת לתת לתת טעם לפגם כי נופלים כלים אז אנשים שואלים מה לעשות לפעמים זה סיר לפעמים זה קו מזלג לפעמים זה כלי שהוא נורא נורא מאוד מאוד משמעותי אז אני רוצה לתת פה הוראה שהיא הוראה למעשה אז קודם כל ההלכה הראשונה אנחנו לא מגעילים כלים בחג הפסח עגלה זה שמכניסים את הכלי בתוך מים חמים למה לא מגעילים כלים בחג הפסח מפני שההגלה היא באק מפליטה את מה שיש בתוך הכלי אבל היא לא מבטלת את מה שיש בה היא לא מבטלת את מה שהיא שהפלטנו ומכיוון
ומכיוון שכבר בכל לפסח חמץ אסור במה שהוא והעגלה מפליטה את מה שיש בפנים ומשאירה אותו בחוץ ואף על פי שהוא נותן טעם לפגם מכל מקום בחמץ החמירו שגם נותן טעם לפגם גם כן יהיה אסור אז לכן לא מגעילים כלים בחג הפסח לעומת זאת אנחנו יכולים ללבן כלי בחג הפסח מה זה נקרא ללבן כלי בחג הפסח יש שתי סוגים של ליבון יש ליבון חמור שזה עד שזה יעדים וניצוצות יוני טזים ממנו ויש ניבון קל שזה עד שזה יגיע ליד סולדת בו עד ש קנה של קש או של דבר אחר ישרף בצד השני אז אנחנו בהחלט יכולים לעשות את הליבון הקל למה מפני שיש מחלוקת בין הפוסקים האם ליבון קל הוא מחלה את מה שמפליטים בחוץ או שליבון קל לא מחלה את מה שמפליטים בחוץ או זה או רק מפליט אותו החוצה כמו בהגעלה לדעת הפרי מגדים זה רק מפליט אותו החוצה אבל זה לא מכלה אותו לגמרי אבל האדמור הזקן בשתי מקומות בהלכות בהלכות עגלת כלים כותב בצורה ברורה ומפורשת ליבון קל הוא גם כן מפליא הוא גם כן הוא גם מפל
הוא גם שורף שורף אותו לחלוטין כיוון שככה אתם יכולים לעשות לכלים המתכת שנפלו על הרצפה ליבון קל גיוון קל יהיה בשבילכם למקום עגלה ותוכלו לעשות אותו גם בתוך חג הפסח אז בוא נוריד את זה למעשה היא נפלה כפית או שנפלג או שנפל איזה שהוא סיר אפשר לשים אותו על הגז ללא אוכל וללא מים תחת האש כמה שניות זה בערך הייתי אומר בין 5 לארבע 10 שניות והוא מגיע לחום של יד צולדת בו ואז אתם עשיתם לו ליבון והכלי הזה אפשר להשתמש בו לכתחילה שבלכתחילה אין עם זה בעיה כלל ועיקר אז זה בנוגע לכלים שנפלו זה פתרון בנוסף לזה האנשים שואלים בנוגע למנגל מנגל בחג הפסח זה חלק המצוות עשה של החג ואנשים רוצים לדעת אם יש להם מנגל שהם לא יודעים את מקורו או שהם יודעים שהם השתמשו בו לא לפסח האם הם יכולים להכשיר אותו בחג הפסח כי חג הפסח השנה הרבה דברים לא הספיקו אנשים לעשות באופן הכי מושלם אז עכשיו השאלה אם יכולים בתוך החג לעשות מה שהם לא הספיקו כמו למשל ללבן את המנגל אז אנחנו יכולים להקל בזה בלעשות ליבון פה אנחנו נרצה לעשות ליבון חמור אנחנו נעשה ליבון חמור גם לרשת נעשה ליבון חמור גם על התחתית אנחנו נחליף גחלים לגחלים חדשות אם אנחנו לא יודעים את המקור של הגחלים אז אנחנו נשים גחלים שאנחנו לא יודעים את מקורם אבל אנחנו נשרוף אותם שישרף כל הדברים באופן מוחלט ואז אין לנו עם זה בעיה עם המנגל הזה בנוגע
יש חומר בעירה ששמים אני ממליץ לא להשתמש בחומר הבעירה הזה בכלל בחג הפסח אנחנו לא יודעים מקורו אנחנו לא יודעים את מקורו ואנחנו לא יודעים מה יכול להיווצר טוב תבהירו באמצעים פרימיטיביים יכולים לשים קצת שמן יכולים לנפנף לא להשתמש בדבר הזה נוספת זה הרשת הרשת יש מחלוקת הפוסקים האם רשת צריך להטביל אותה במקווה ולכתחילה בוודאי במצב רגיל ותקין אנחנו בוודאי מטבילים את הרשתות ששמים עליהם בשר אנחנו מטבילים אפילו את את את החצובות את החצובות של הגז אפילו אנחנו אם אנחנו עושים עליהם חצילים כל השנה או שאנחנו מחממים עליהם דבר ללא אמאות אם אנחנו מחממים עליהם ללא אמרו כלי הם לא שומעים או שם כן שומעים כן אז אם אנחנו מחממים ללא אמצאות של כלי אז אנחנו באמת צריכים גם להטביל אנחנו צריכים להטביל גם את את החצובות גם את הרשת אבל מכל מקום בשנה הזאתי נוגע למנגל אנחנו נשתדל שאנחנו נשתדל
אנחנו נשתדל שהגחלים יהיו חדשות אנחנו יכולים ללבן אותו בתוך החג לא לשים חומר בערה ואת הרשת אנחנו נוכל להקל שמי שלא הטביל יוכל לא להטביל השנה שקשה עם ההטבלה של הכלים ועם כל החששות שסביב זה אף על פי שבגדול גם אם תטביל אותם בתוך המקווה ואחר כך תשרוף אותם על האש אז הנגיף גם כן אם הוא נמצא הוא גם משרף הוא לא עומד בחום כזה של של של אש וזה נראה לי לדעת כולם אבל אבל מי שאין לו מקווה זמין ולא יכול להתפיל יוכל להקל בנושא הזה בנושא הזה של קבלת כלים בדרך אגב אני אוסיף שאנחנו גם כן הקלנו השנה בהטבלה של כלים של פלסטיק שמין הראוי להטביל אותם אבל השנה שזה היה קשה אז סומכים על הדעות הללו שלא צריכים להטביל אותם כמובן שאחרי שתעבור התקופה הזאת אז אנחנו נעדיף שכולם יטבילו גם את הכלים של הפלסטיק וגם את את הדברים הנוספים שלא הטבילו או שמכרו לגוי וכאן אני רוצה להזכיר דבר חשוב דבר מעניין שהרבה אנשים שואלים איך אומרים למה עשה השם ככה כל כך הרבה דברים אנחנו השנה היינו צריכים להקל היינו צריכים להקל בצורה של המכירת חמץ היינו צריכים להקל בשאר בשער בשאר העניינים בקניות לחג להקל בשמחת החג להקל לשבת חבורות משפחות משפחות ביחד כל כך הרבה דברים היו צריכים להיות שונים השנה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שדווקא השנה זה היה שונה אז אין איתנו יודע עד מה אבל ישנו ספר שנקרא תפארת שלמה שספר הזה כתב אותו רבי שלמה מרדומסק הוא היה תלמיד של רבי יחזקאל מקוזמה
הוא היה תלמיד של החוזה מלובלין אז הרבי שלמה אומר אדום כשהוא מגדולי הצדיקים הוא כותב בספר שלו בדרשות שלו ליום שני של חג הפסח הוא שואל שאלה הרי ידוע שב טת זין בחודש ניסן תלו את עמן זה יום של תליית עמן וידוע שביום הזה אסתר המלכה ביקשה ממרדכי היהודי שיעשו שיעשה את היום הזה ליום של תענית ומרדכי היהודי קיבל את הבקשה שלו כמו שאומרים ויעבור מרדכי ושמו אז אז אז אז שואל שם רבי שלמה אומר אדום אז למה אסתר המלכה עשתה דבר כזה הרי היא הייתה יכולה לבחור יום אחר בשנה למה היא צריכה לבחור בלילה הזה של ליל הסדר שיצאו ולא יאכלו כזיתמצא וכידוע שזה המצווה דאורייתא בין היחידות שנשאר לנו בזמן הגלות אז למה היה צריך לעשות את הכל באופן הזה אז עונה רבי שלמה אומר אדוםסק
שהדברים הגילויים והתיקונים שאנחנו עושים בלילה הזה בלילה הזה של של ליל הסדר הם כל כך נהלים והם כל כך גדולים הם כל כך מעולים וכל כך יוצאי דופן שהלילה הזו מאוד יקר בעיני הקדוש ברוך הוא יקר מכל יקר והעבודה של עם ישראל ועמך כולם צדיקים חשובה לפניו אבל ברגע שחסרה העבודה הזאתי אז אומר אז הקדוש ברוך הוא מתעורר ואז הוא מחדש שמה שכתוב במגילה בלילה ההוא נדדה שנת המלך שזה הולך על מלכו של עולם למה אין לנו שנת המלך זה היה בלילה של ליל הסדר ולמה היא נדדה מפני שאסתר המלכה אמרה שלא אך או שלא לאכול ושלא לשתות ואסתר הוא אומר עשתה את זה בכוונה היא עשתה את זה בכוונה כדי לעורר את הקדוש ברוך הוא כמו שאומרים אתה לא יהיה לך ליל הסדר כמו שכמו שאתה רוצה ואז כשלא זה יגרום כאילו שהקדוש ברוך הוא גם כן יתעורר לעניין של גאולה שהם היו צריכים אותה בימים ההם הזה יכול לתת איזה שהוא בחינה מסויימת של חיזוק שצריכים בחינה מסויימת של חיזוק שצריכים להבין שמאחורי כל הדברים הלא מובנים שיש לפנינו אוקיי כל מיני דברים שהם לא מובנים אבל הדברים הלא מובנים האלה יש להם סודות ובסופו של דבר הסודות האלה הם לטובתנו לטובת עם ישראל אז נעבור לנקודה נוספת שקשורה לליל הסדר אבל קשורה גם לכל השנה ולכן אני אומר אותה עכשיו אפילו שעברנו את ליל הסדר זה הנושא של היין שאנחנו משתמשים בו יש היום יין שנקרא יין מוגז יין שהוא יין רגיל רק שהכניסו בו גז עשו ממנו סודה
האם להשתמש ביין הזה לקידוש להשתמש ביין הזה לדלד כוסות האם זה בסדר או לכתחילה או כמו שהאופן שאני נשאלתי האם עדיף לקחת מצנבים ידוע לכולם מיץ ענבים זה לא יין במאה% זה קצת- מהודר מיין או שיין מוגז יין אבל מוגז זה יותר טוב מה עדיף אז אני רוצה לומר לכם קודם כל אחד התנאים הכי חשובים ביין זה שהיין לא יהיה שונה הטעם שלו שהטעם שלו לא ישתנה יין מוגז זה יין לכל דבר אבל מכניסים בו גז והגז אם נרצה או לא נרצה הוא משנה משהו מהטעם קצת השינוי הזה שעושה היין עושה הגז ליין או עדיין לא שינוי כזה שגורם ליין להיות לא כשר לקידוש כי כשמדברים על יין שנמר טעמו מדברים על משהו הרבה יותר קיצוני הרבה יותר משמעותי מאשר קצת שינוי שנעשה בסודה אז לכאורה מצד השינוי של הטעם אני לא יכול להגיד שיש כאן שינוי בטעם אין לו שינוי של הטעם אבל מצד שני יש לו כן איזשהו חיסרון ליין הזה ודנו בזה הפוסקים אני אמנה בפניכם את החסרונות שיכולות להיות בו ראש וראש וראשון לכל אלה שמזכירים את החסרונות שיש ביין הזה זה הרב משה שטרנבו הראת של העדה החרדית שהוא בספר שלו שנקרא תשובות והנהגות בחלק וו אז הוא מעורר את העניין הזה שזה לא פשוט היא לא פשוט להשתמש ביין למה ביין המוגז ולמה הוא אומר תשמע מכיוון שזה טעם כזה שאני חקרתי הוא אומר יש אנשים שאוהבים את הטעם הזה ויש אנשים שלא אוהבים את הטעם הזה יש אנשים שרוצים את זה ויש אנשים שלא רוצים את זה אז הוא אומר אני חושב שאם זה טעם טוב וכולם רוצים אותו זה יין לניסוח על המזבח אבל אם זה יין כזה שיש שרוצים אותו יש שלא רוצים אותו אז זה כבר נפל מהניסוח על המזבח בנוסף לזה הוא מציין שיש לו היה לו חבר חבר מפורסם גדול היה חבר בוועדת הכשרות של הבדץ לעדה החרדות קראו אותו הרב יעקב בלוי הוא האח של הרב טוביה בלוי האח הגדול שלו והוא מספר שגם הוא טען שיין הזה לא להשתמש בו בכלל בטח לא לכתחילה לקידוש ולמה אז אצלהם זה
אומרים הם כאלה שמרניים ואז זה דבר חדש זה דבר חדש אין לנו ראיות שזה כשר אין לנו ראיות שזה פסול לא יודעים אז אם יש לך יין שהוא במאה% יין כמו מלפני 100 ומאתיים ואלף ואלפיים שנה וכמו היין ששתי נוח אז בסדר גמור זה יין שתיח אותו אבל יין כזה שאתה לא יודע אולי יש בו איזה שהיא בעיה בלכתחילה אל תשתמש בו זה שתי הסברות שלהם אחד אומר זה לא כשר לניסוך כי השתנה קצת הטעם והשני אומר יש לו בעיה שהוא חי שהוא חדש מן התורה אל תשתמש בדבר שהוא חדש יש כאלה שנתנו כבר נימוקים יותר הם אומרים תראה היין הזה יש לו יש לו תסיסה של סודה זאת אומרת יש לו בובעות כמו שיש בקולה כמו שיש בזה כתוצאה מהבועות האלה מתמעט הגודל שלו הגודל שלו הטבעי מתמעט אנחנו צריכים את הנפח שיהיה בשיעור אנחנו רוצים רביעית אנחנו אז מי שלמשל יקח כוס לארבע כוסות שיש לו בדיוק 86 גרם בדיוק עכשיו בגלל הסוד הזה מתמעט לו השיעור אז יש פה מקום לדון אני לא אומר אני רק מעורר את הספקות יש מקום לדון האם בגלל הסוד הזה אז מתמעט השיעור שלו אז אתה לא יכול לקחת אותו ולהשתמש בו כיין זה סברה אחת מצד שני אתה יכול להגיד לו כל האוויר הזה שיש שמה באמצע הוא מתבטל לכל היין אז זה זה חלק מהיין אז עוד פעם אתה נכנסת לפה לאיזה שהוא ספק והיה מישהו שהוא מאוד פרקטי שהוא נתן כבר הסבר עוד יותר פרקטי אומר תשמע בליל
לסדר אנחנו צריכים לשתות את היין 4 כוסות בשונה ממה שנהוג בקידוש אנחנו רוצים לכתחילה לשתות 1000 את כל הכוס לכתחילה ולשתות אותו בית בבת אחת זה שני דברים כל הכוס בית בבת אחת ותנסה לקחת כוס של של קוקה קולה עם סודה ולשתות אותו בבת אחת תראה איזה גרפסים יעלו לך ואיזה זה לא ילך לך לעשות את זה בבת אחת אז נמצא עכשיו יין אז לפחות לארבע כוסעות הוא לא יין מודה לאומת זאת בקידוש של שבת אנחנו כבר יותר מקלים בזה שזה לא חייב להיות כל הכוס וגם כי לא חייב להיות בבת אחת אז באותה מידה כמו של הארבע כוסות אז לכן בקידוש אומרים תעשה ובארבע כוסות אל תעשה בגלל כל הספקות הללו כל הטענות והמענות הללו אני המלצתי שאנשים שאלו אותי אם להשתמש ביין המוגז הזה אני המלצתי שעדיף לקחת את המיץ הנביא ולמה כי בסימן ראש העין בית בסעיף בית עד כותב יין מגיתו סוחה את אדם יין מיתו ומקדש עליו אדם יכול לשחות את היין מגיטו ולקדש ואין לו עם זה שום בעיה אוקיי אז כיוון שאדם יכול לקדש את היין לקדש ביין מגיתו זה בטוח שהוא יכול אתה יכול להגיד שזה אולי לא מהודר לעומת זאת יש לך יין של של של סודה שיש לך ספק אם בכלל אם בסדר אם הוא כשר ליין לפחות מעלים בו ספקות ואפילו אם הוא כשר אז אולי הוא לא יהיה קשיו ואם הוא יהיה קשיר אז אולי לא תוכל לשתות אותו בבת אחת אז אני המלצתי על הסדר עדיף לשתות כבר מיצה ענבים ולא לשתות אבל כמובן שמי ששתה יין מוגז כזה הוא יצא לידי חובה זה רק עניין של שואלים מה עדיף אז אני מעדיף את זה ולא מעדיף את זה
אז זה נוספת שהיא עוד קשורה לעניינים של ליל הסדר ואני רוצה לעבור מה
ומה לגבי הנושא הזה יש שמפניה אמיתית שמייצרים הצרפתים כביכול זה מוגז מעצמו לא מוסיפים לו גזים זה יש שיטה שהם ככה תוסס זה האמיתי לא מוסיפים לו וגם אורתופדיה או שזה
לא בוא נאמר השמפניה לעשות בארבע כוסות זה הרי לא רלוונטי הז מה נשאר זה נשאר ליין של קידוש למי ששותה חמר מדינה והוא רוצה לעשות בחמר מדינה בשמאי רק שנייה אז בסדר אז אני יכול להקל כל השנה אם הוא רוצה לעשות שמפניה בורא גפן מוחלט אבל אתה אומר שזה באופן טבעי של היין אורגז המ אז זהו אבל השאלה שלי אני לא שתיתי אז תגידו לי אתם האם התסיסה שלו היא ברמת חריפות כזאת כמו שבקוקה קולה כמו שבסודה כמו שבכל דבר או שזה ככה כמו של בירה שגם בבירה יש גזים אבל זה סוג כזה של גזים יותר רגוע שיכולים אנשים לשתות להריק כוסות ככה בקלות תגידו אתם זה קצת- מוגז אז אני חושב השמפניה הוא יותר קל לעומת לעומת היין הזה היין המוגה זה המוגזה הזה שעושים אותו ממש מכניסים גז פנימה טוב אז אז אנחנו אנחנו התייחסנו קצת לנושא הזה ונעבור למילה אחת שקשורה לחול המועד חול המועד כידוע אסור לכבס בכל המועד תשאל אותי יהודי יהודי צדיק הוא חזר בתשובה אשתו כנראה צדקנית עוד יותר ממנו שלכן היא לא חזרה לגמרי בתשובה כי ככל שהבן אדם הוא יותר אמיתי אז הוא רוצה שזה יהיה פנימי יותר
כמו שהרבי מסביר על הבן החמישי של האגדה שהוא רוצה שזה יהיה פנימי יותר אז אז היא שומרת הרת משפחה ברוך השם שומרת שבת אבל יש דברים שהיא לא שומרת אז למשל בחול המועד היא מחפשת חופשי אין לה בעיה עם כיבוש בחול המועד עכשיו הוא שואל היא חיפשה בחול המועד האם אני יכול להשתמש בחולצה שהיא חיפשה בחול המועד השאלה הזאתי לא רק שאלה לאיך אומרים לזוגות עם שאלות אלא יכולה להיות גם בבתים של אנשים ששניהם שומרים חול המועד למשל ילד שאיקי כן יש הרבה ילדים לא אבל אבל אני אם ברור שאפשר לכבס בגדים של ילדים קטנים ומגבות אז זה אין שאלה אבל יכול להיות מצב שהוא מצב ביניים למשל אדם יש לו עמיתי הילד עשה איזה דבר עכשיו אם הוא ישאיר את זה ככה והוא לא יחפש את זה אז הבד הזה יתקלקל וזה אז פה התורה מתירה לו מפני דבר העבל אתה יכול לכבס הוא גיבס וזה מותר לו עכשיו השאלה שלו האם הוא יכול להשתמש בזה אחרי שהוא כיבש את זה או שמכיוון שאתה כיבסת כיבסת כדי לא להזיק לזה אבל אל תהנה ממה שנעשה בתוך חול המועד אז יש לנו בשולחן ערוך בסימן קופחה בהלכות חול המועד פשט לכאורה פשט של הלכה שכתוב שדבר שהאדם עשה ומזיד ולא כמו שצריך כנסו אותו רחמים בית דין כונס אותו שהוא לא יוכל להשתמש בו מתוך לשון הזה פשוטה של השולחן ערוך מה שמה שיהיה מותר לאותו יהודי יקר להשתמש במה שאשתו עשתה כי היא תינוקת שנשבתה והוא לא כיבס בידיים אז אין שום בעיה הבעיה היא שהמגן אברהם שם בסעיף קטן בית אומר נראה לי שכל האיסור של חול המועד הוא דומה לייסורי שבת מה זה יסורי שבת שאם בן אדם עשה דבר בשבת ומזיד זה אסור לו לעולם אם הוא עשה במזיד הוא עשה אסור גם למי שנעשה
ואם הוא עשה בשוגג אז אז אז זה גם כן זה גם כן למעשה יהיה עשו עד מוצאי שבת אז נשאלת השאלה לפי זה אם אני מדמה את החול המועד לשבת אז זה צריך להיות שיהיה אסור לאותו בנאדם ללבוש את החולצה הזאת עד מוצאי חול המועד עד מוצאי החג אבל בחול המועד עצמו הוא לא יכול אבל ישנם הרבה פוסקים שחולקים על המגן אברהם דבר ראשון שואלים מה המקור לזה שאתה מדמה את חול המועד לשבת זה שאלה אחת דבר שני יש טענה יש פסיקה של המשנה ברורה שכל דבר שהוא ספק אנחנו מקלים בו כל דבר שהוא ספק אם הוא איסור תורה או שהוא איסור דרבנן אנחנו הולכים לכולם בכל המועד אז לכאורה אני יכול להגיד שהאיסור הזה שלא לכבס בחול המועד זה איסור דרבנן ואם זה איסור דרבנן אני כבר יכול להקל מי שעבר עליו כמו בייסורי שבת שמי שעשה איסור בשבת בדרבנן אני יכול להקל עליו שזה אפילו יהיה מותר באותו היום בנוסף לזה בהלכות שבת עצמם כותב המשנה ברורה שמי שזה באצלו במצב של דוחק הוא יכול להסתמך על הדעות האחרות שמקילות לכן מה אמרתי לאותו בן אדם למעשה ואני גם אדבר על הבגד שהתלכלך וחיפשו אותו בתוך החג אמרתי לאותו יהודי שאם אשתך לא רואה בזה איזה שהוא או איזשהו סכסוך שיש שלום בית שאתה לא משתמש בחולצה הזאת היא אז אל תשתמש תיזהר במה שכותב המגן אברהם אבל אם זה יעשה פר שלום בית יש לך הרבה על מה לסמוך ואתה יכול בהחלט לכבס את להשתמש בבגד המכובס הזה שהיא כיבסה לך נוספת שזה גם כן שאלה של חול המועד זה יתקשר היום רב גדול מאוד והוא יש לו סיפור כזה אומר יש לו זוג שהזוג הזה איך אומרים הם חיים ביחד לצערנו ללא חופה וקידושין כבר זמן ארוך ויש להם אפילו ילדים מהנישואים הללו והאישה לא מעוניינת לעשות לא מעוניינת ללכת
ופתאום ירה עליה השם רוח ממרום עכשיו והלכה לים והיא מוכנה לעשות עכשיו חופה והשאלה היא האם אפשר לעשות להם בחול המועד חופה המשנה במסכת מועד קטן אומרת שאסור לעשות חופה בכל בחול המועד למה כי כתוב ושמחת בחגך ולא ושמחת באשתך אתה צריך לשמוח שמחת שמחת החג אבל אם אנחנו מתבוננים איפה כתוב בתורה ושמחת בחגיך זה לא כתוב במפורש אומר השערי תשובה בסימן רישיות חית זה נאמר בחג הסוכות זה לא נאמר בפסח אבל מנהג בני הישיבות הוא מדבר על הישיבות הקדמוניות מנהג בני הישיבות לאסור גם בפסח אבל זה לא נאמר אבל אבל זה לא דאוריטה יש ההלכות קטנות שאומר שזה כן דאורייתא אנחנו מתבוננים ושמחת בחגך ולא שמחת באישה אומרת ההלכה שאם זה בן אדם שגירש את אשתו ורוצה להחזיר אותה בתוך החג מה שנקרא המחזיר גרושתו הוא יכול לעשות את זה בתוך החג מה הסיבה משום שהשמחה שלו היא לא כזו שמחה גדולה זה אישה שהוא הכיר אותה זה לא איזה משהו רק מחזיר גרושה זה לא דבר שהוא ולכן זה מותר אז אני אמרתי אנשים שהם חיים כבר יש להם ילדים כבר זה עניין של שנים שהם חיים ביחד הזמן אני יבוא ויגיד שהם לא יכולים עכשיו את הקידושים והם יחיו חלילה באיסור
שהוא קנה אותה
באיזה שהוא מקום יש מקום לבוא ולהגיד שהיא כבר קנויה לו שביה אבל אבל אפילו אם אני אגיד שלא אבל זה לא כזה איך אומרים מהפקא מינה מבחינתו מבחינתה רגע לפני הטבעת רגע אחרי הטבעת זה בשבילם אותו דבר זאת+ שאנחנו רואים בשאלות ותשובות ששואל ומשיב של הרב נתן שם הוא כותב בסימן צדיק וו במהדורה כאם הוא כותב אני בהול בא לפני איזה רופא שהרופא הזה היה איש צבא בצבא של הגויים בחוץ לארץ והוא רצה ללכת ולנסוע עם אשתו לשתות שהיא לא הייתה נשואה וקידושין רצה לנסוע למקום אחר וזה היה מקום שאין שמה יהודים ואם הוא לא התחתן עכשיו אז הוא לא התחתן אחר כך ואם הוא התחתן הוא התחתן הוא התחתן לצאת אצל הקורו אצל הרפורמה לא התחתן וחופה וקידושין והייתה השאלה אם אני יכול לתת לו בתוך חול המועד להתחתן אז התשובה הייתה אומר השואל משיב אפשר ובתנאי שזה יהיה ב-10 איש ולא יותר בית שזה יהיה בלי סעודה אז אמרתי ישתבח שמו של הסיפור אבל זה בדיוק נפל עלינו תאף שין פה יש פה בן אדם בקושי יהיה לו 10 לפי מה שהבנתי מהרב גם העשרה זה ספק אם יבואו הסעודה בטוח היא בכלל לא רוצה להתחתן ברובה בקידוש הנה עכשיו נפל עליה אז אלא מה נשאר שזה צריך רק לדאוג שזה יהיה כמו שאומרים עם הפרוצדורה החוקית שזה לא כי בחול המועד לא עושים רישומים וכל זה אז זה זה
זה הצדדים של היתר אז כמו שאמרתי פסח זה לא ברור על פי כל השיטות של זה ושמחת בחגך אז זה כבר לא דאורייתא זה רק מדרבנן דבר שני זה לא אישה חדשה שהוא שמח בה אלא זה אישה שהוא מכיר אותה גימל מה שכותב השבא שואל לא משיח אז באופן הזה אנחנו איתרנו ואז מגיע הטלפון הרביעי ואומר תשמע הרב יש יש לי בעיה אני סויכר וזה יהודי שהוא לא שומר מה שנקרא בגלוי לא שומר מצוות קול ישראל מלאים מצוות כמו רימון אבל הוא אומר מצהיר על עצמו הוא לא שומר את המצוות בצורה מלאה הוא אומר הזמנתי לפני החג סחורה והסחורה שלי כוללת גם כל מיני בוטנים מצופים אני לא רוצה להזכיר בתוך אלה פסח במה + כל מיני דברים כאלה שהשאלה האם זה כשר לפסח או לא היא לא עומדת לשאלה זה בטוח שזה לא כשר לפסח והוא אומר אני שכחתי לעשות מנהרת חמץ והסחורה הגיעה והקונטיינר הגיעה ואני ולא עשיתי מכירת חמץ אז אני לא יודע מה אני איך לעשות אז אתם כבר מבינים שאנחנו נמצאים פה בסיפור של דיעבד דיעבד שבדיעבד שבדיעבד יש פה הרבה בדיעבד בדיעבד שאנחנו צריכים לדעת איך להתמודד איתם מסכן הבן אדם סחורה שלמה הגיעה אז אנחנו
אני ששמעתי את השאלה הזאתי התבוננתי ב-3 נקודות הנקודה הראשונה זה האם הוא עשה ביטול חמץ כי ביטול מועיל מועיל הביטול מועיל האם הוא עשה ביטול זה הייתה השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי השאלה השניה ששאלתי את עצמי הסחורה הזאת איפה היא נמצאת האם הוא כבר שילם עליה או לא שילם עליה מה יקרה אם הוא יחליט לא לשלם עליה אם המשלח יקח את הסחורה חזרה אם כן אז היא לא שייכת לא היא שייכת עדיין לגוי זה הייתה השאלה השנייה ששאלתי את עצמי שאלה השלישית האם זה נמצא בתוך המכס במכס אז המכס אני יודע שעושה מכירת חמץ אז אם זה המכס והמכס הוא אחראי על זה אז החמץ הזה עכשיו של המכס אז הוא אז הוא עושה מכירת חמץ אז אני התקשרתי לאותו יהודי ושאלתי אותו את הפרטים הללו אז הוא אומר לי מכירת חמץ לא עשיתי אבל ביטול חמץ עשיתי אמרתי איך יכול להיות אז הוא אומר יש לו אבא שומר מסורת וזה הוא עמדתי לידו ו והוא אמר בליל בדיקת חמץ הוא אמר את כל הזה אני מבטל וכל זה ואני גם כן אמרתי אז זה זה היה לי בנוגע לשאלה אם זה במכס או לא במכס אז הוא אומר לי לא זה לא במכס זה כבר עבר לצד שלישי זה נמצא כבר במחסן זה כבר תחת הבעלות שלו אבל הוא עשה את הביטול וזה היה האצלה שלו לפחות ביטול הוא עשה ואז ואז בזה הוא כמו שאומרים משתחרר
מהבעייתיות שיש סביב זה לא כל זהו אז פה שואל הרב ירושלמי מה קורה עם המכירה הכללית שעושים אז זה לא זה לא מועיל מכיוון שהם לא נותנים כתובות ברורות והם לא מדברים איתך על ודאיות שיש חמץ למשל אתה היום גר איפה שאתה גר איפה אני כתובת שלך הם מוציאים בדפי זהב בדפי זהב זה זה יכול להיות שיש כתובת ישנה או כן אז אז אבל לא אבל לא יודעים אולי הייתה שנה ניקית את הבית לגמרי מחמץ ברגע שזה לא במאה% שאתה מוכר חמץ אז כאילו זה עושה כוכב ותולה לכל המכירה הזאת שאתה נותן לגוי לכן זה צריך להיות משהו שידוע וברור אם אתה יודע שיש אז זה יכול להועיל לנו אתה לא יודע
אז מכירה כללית כזאתי היא לא היא לא תועיל בעניין הזה טוב אז זה זה בנוגע לחול המועד ואני עובר לכמה נקודות בתוך חול המועד יש לנו בתוך הוא שאל פה שאלה זה כמובן יש לנו כמה נקודות בחול המועד שאנחנו קשורים לתפילות שלנו בכל המים אז דבר ראשון יש יש לנו כל יום קריאה בתורה ותפילות במניין לאלה שיכולים להתפלל במניין וכאן נשאלת השאלה לגבי קריאת התורה ואני רוצה לחדד את הדברים שהזכרתי כבר בהזדמנות קודמות הרבה מאוד חבדניקים זה כל כך יפה לראות את ההתקשרות של חבד חבדניקים מקושרים לא רק לרבי מקושרים גם לסנסבנטי הם מקושרים לא רק למה שהרבי עושה או עשה הם מקושרים גם למה שהחסידים עושים ופה מבחינה ערכית אנחנו צריכים לעשות חלוקה עליות ותורה האנשים שואלים האם אפשר לעשות עליה לתורה דרך המרפסת שאני מרחוק והספר התורה נמצא פה האם זה תקין או לא תקין אז מזכירים תמיד את הנושא הזה שבשמחת תורה בסוף היא האנשים מרחוק אומרים בואו את השם הזוי ועושים עליה אז קודם כל אתם צריכים לדעת שבמניין של הרבי זה לא עושים את זה עושים את זה האנשים במניינים המאוחרים יותר האם זה מותר או אסור
אני לא נכנס עכשיו לשאלה של שמחת תורה אם זה מותר או אסור משום שיש לנו המון דברים מותרים בשמחת תורה כמו להעלות שני אחים אחד אחרי השני להעלות אב ובנו אנחנו מקלים בשמחת תורה בהרבה דברים והפוסקים כבר כותבים לכתחילה שזה מותר דברים מסוימים כי זה יום שמחתה של תורה אז אנחנו מקלים אז לכן אל תלמדו ממה שעשו בסנס היא בשמחת תורה זה שאלה האם זה מותר בשמחת תורה אבל אפילו אם אני אגיד שזה מותר בשמחת תורה אל תלמדו הדבר השני אנחנו לא יכולים ללמוד מהשתיקה של הרבי זה לא נעשה בפניו של הרבי בית הרבי אמרי אמר 1000 פעמים שהוא לא מתחרב בענייני גבאות אז לכן קודם כל הרעיון החסידי הזה עד כמה שהוא נחמד דבר ראשון זה עולה אצל החסידים בסמסמנתי היו עושים מרחוק בנוסף
שמברך כל פעם שלא פעמים
עוד רגע בנוסף יש יש פסיקה של רבנים של איך אומרים רב אחד אשכנזי זה הראווה של העדה החרדית שהזכרתי אותו הרב שטרנבור שהוא כתב שאפשר לעשות מרחוק עוד רב ספרדי הרב שלום כהן אמר אפשר לעשות מרחוק אבל אני רוצה לעורר את תשומת ליבכם הפסיקה של שניהם זה גדולי תורה ואין לזה שום ספק אבל הם לא הביאו מקורות לדברים שלהם הם אמרו את זה כמו שאומרים מסברה שאפשר מרחוק אחד אומר שהגדר של הוא למד את זה מדברי אגרה שאני לא פוסקים את ההלכה כמו אגרה בנושא הזה אבל הוא למד מדברי האגרה שמזה שאפשר אפשר שהעליה העולה לתורה זה בכלל לא קשור לספר תורה אז לא חייב לידו בכלו בכלל הרב שלום כהן לא הביא את זה שהוא מקור מיוחד ויש כאלה שרצו ללמוד את זה מזה שאפשר להעלות עיוור לתורה אני לא הבנתי אנחנו לא פוסקים כמו אגרה אז כאילו למה פתאום פתאום פוסקים פה כמו אגרה ואלה שדימו את זה לעיוור עיוור עומד ליד הספר תורה איפה למדנו שעיוור מותר לו לעלות מהמקום שלו גם זה לא ברור לכן אם אין לי סבנטי ואין לי עיוור בנושא הזה ואם אין לי את הגרה בנושא הזה אז אני צריך לחזור למה שכתוב בשולחן ערוך בסימן קוף מים גימל בסעיף
שהשולחן ערוך כותב שאם יש אנשים שלא יודעים לקרוא בתורה לא יודעים לברך את הברכות לא יודעים אז יעלה הבעל קורא את כל העליות זה שולחן ערוך מפורש הוא אומר תעלה 7 פעמים הוא אומר לך תעלה 7 פעמים אומר המשנה ברורה במה דברים אמורים בימים ההם שכל אחד היה עולה וקורא אבל היום שלא עולים וקוראים אז לא עושים את זה אבל גם הדברים של המשנה ברורה הם נכונים לא בשעת הדחק אבל בשעת הדחק אנחנו יכולים לחזור לדין המקורי של מרן אז לכן לא לעלות על להיות מהמרפסת לא להסתמך על כל מיני יש לנו שולחן ערוך מפורש אז אנחנו צריכים להסתמך על מה שכתוב בשולחן ערוך מפורש שהבעל קורא עולה את כל העליות כאן שואלים שאלה אחרת השאלה השנייה היא גם בנוגע למניין וגם בנוגע לעליות של עליה הספר תורה אפשר לצרף מניין כשיש לי בניין כאן ובניין שם כלומר בניין בניין פה ויש כביש ואחריו הבניין השני והם מצטרפים כאילו משני הצדדים של הכביש כשיש פה שטרויות ורשות הרבים מפסיקה בהם באמצע אז מוריי ורבותיי ורבותיי יש בה דיונים הצירופים האלה הם קשורים גם לצירוף שאנשים יושבים בזימון והאם אפשר לצרף שולחנות כשיש רשות הרבים באמצע מפסיקה וכשאני מדבר איתכם על רשות רבים אני לא מדבר על רשות הרבים של שבת של 600000 בוקים בו ותת זין אמה אני מדבר איתכם על שביל ששייך לרבים והם עוברים בו אז יש דעות לכאן ולכאן אפשר להחמיר ואפשר להקל אבל אני אומר לכם תסתכלו החידה שהיה פה פוש גדול לא לפני כמה מאות שנים
היה לו גם שאלה כזאתי גם שמה היה איזה אוויר מעופש ואנשים לא יכלו לצאת מהבית והיה סיכון לצאת ולא נתנו להם לעבור והיה פה 4 ושם 6 ורשות הרבים באמצע ואומר החידה אף על פי שאני מבין את הסברה לאסוף ואני מסכים עם זה שזה צריך להיות אסור אבל אני לא יכול למנוע 40 יום מהאנשים לא לשמוע קדיש ולא לשמוע קדושה וכולי וכולי החידה לא היה אדם קטן הוא לא היה אדם קטן- מהרב הראשי לישראל הוא לא היה אדם קטן- מאוד רבנים שאסרו אבל ההבדל היה זה שהם הסתכלו מה שכתוב בפוסקים בגאונותם ופסקו לאסור והוא ראה את הפוסקים שאוסרים אבל הוא ראה גם את הנפש הוא ראה גם את הבני אדם הוא ראה גם את הצדדים הנוספים גם כשאתה מחמיר אתה צריך שיהיה לך לראות איפה אנשים אוחזים אנשים יושבים לך בבית ולא יודעים מה לעשות עם עצמם עם הילדים עם כל הבלאגן והתפילה בשבילם זה זה של חיים אתה יכול לקחת מאנשים את זה אתה שואל אבל בספק ברכה לבטלה יש מספיק פוסקים שאומרים שאפילו אם יש פוסק אחד שהתקבל שיש על סמוך עליו שאומר שזה לא ברכה לבטלה אז אז אז כבר לא נאמר על זה עליו שלא תישא את שם השם אלוקי וככה מביא המשנה ברורה בביור הלכה ככה מביאים בשם רבי יוסף חיים זוננפלד אז אני אומר להחמיר אנחנו יכולים אבל השאלה האם בכל מצב האם זה הדור שאנחנו להחמיר האם כל הרשויות האלה וכל זה אנחנו צריכים להחמיר אני חושב שזה לא הזמן וזה לא המקום לכן למעשה לצרף אפשר בהחלט לצרף אנשים שרואים זה את זה אפשר אפילו להקל יותר אם הם לא רואים זה את זה אם הם רואים את החזן אפשר לצרף אפילו שרשות הרבים עומדת באמצע אבל זה צריך להיות שהחזן יכול לראות את כולם או 10 רואים 10 ואז אפילו אם יש ריחוק ששני חלקים גם כן בסדר ואנחנו צריכים כמובן לדאוג
לדאוג שהעלייה לתורה יעלו יעלו לתורה כל כל האלה שעומדים אחד אחרי השני שעליה לתורה תהיה באופן כזה שזה שזה הולך שזה הולך עליה לתורה תהיה באופן כזה שהבעל קורא עולה ומוציא את כולם ידי חובה בכל העליות כל העליות כולם כעת אני רוצה להתייחס לאותם אלה שלא יכולים מה אתה רוצה
ויץ שהוא גם כתב 5 דפים והוא נראה על הקטע של העיוור
עיוור
מוציא ובסוף הוא פסק שהוא גם ראיות מהצמח צדק שאין בזה שום מקור לקטע
זה זה פשוט לא צריך 5 דפים בשביל זה זה פשוט בשתי שורות לא צריך אין פה שום שייכות לעיוור כן אין לזה שום שייכות לעיוור כן לא שמעתי
פה היה איזשהו עניין והספר תורה כברה שהיה קצת גשם היה בתוך בית של משפחה שהוא רואה שמה הרב עוד 3 בנים שלו השאלה אם מה היו צריכים לעשות זאת אומרת הם עשו איזה שהוא מישמש כזה
זה שיכולים כולם לא עצם זה עצם
זה שכולם
בוא נאמר ככה שאחד יעלה את הכל זה בוודאי כתוב בשולחן ערוך שזה מותר לגבי שהאבא והבנים שלו יעלו וחוזר חלילה זה גם יכול זה גם בשעת הדחק אפשר להקל למה כי זה שאבא ובנו לא יעלו אחד אחרי השני זה לא מעיקר הדין זה רק מנהג בשעת הדרכה אפשר לדעת ולהקל במנהג הזה אתה שואל מה כדאי לכתחילה לא כדאי שאיך אומרים תעשה מה שכתוב בשולחן ערוך אחד יעלה את הכל וזהו למה צריך להפר את המנהג ולגרום חשש לעניין של עין הרע שאחד יעלה ובזה הוא מוציא את כולם והכל בסדר לכתחילה
מחכים לשבע וברך שוב
משום שזה חובת היום יש לנו בשבת 7 עליות יש לנו בכל יש לנו כן יש לנו בכל המוהל את המספר שלו בראש חודש יש לנו את המספר שלו בשני וחמישי את המספר שלו המספר הזה הוא מספר קבוע שאתה לא יכול לראות אותו אז זה צריך להיות לפי המספר שקבעו חזל נוספת אותם אלה שנמצאים בבית והם לא יכולים לעמוד לעלות לשמוע להתפלל במניין אבל עדיין זה טוב שהם יעשו תפילה בשעה שהציבור מתפללים שזה תפילה בשיתוף פעולה עם הטלפון שיש טלפון שבא מהכותל יש טלפון שבא מהקורונים יש טלפון של ימות משיח שמפרסם יש טלפון של כל הלשון טלפונים נוספים אז מה אתה יכול לענות בטלפון אתה יכול לענות אמן ואתה יכול לענות ברוך ואתה יכול לענות קדושה אתה לא יוצא לחובת קריאת התורה בטלפון אבל אתה יכול לענות את כל הדברים הללו וגם מני אש מרבץ אנותף אבל גם קדושה וגם ברכו אבל אתה לא יכול לענות את זה לא לא לא איך אומרים לא באינטרנט ולא ברדיו מכיוון שבשני הדברים הללו יש הפסק של זמן אחד הדברים שהתחדשו לי ממש במחקרים
של הזמן הזה של הנגיף הזה דיברתי על זה בעבר אבל התחדש לי משהו בעבר שאלתי ב-1 השיעורים אבל ראו את הרבי בסטל לייט שעשו ראו איך שהוא עונה אמן על ברכות של של מקום אחר וכן הלאה והלוויין אתה מדבר איתי על הלוויין ועל הלוויין אתה אומר שיש לו הפסק של זמן אז איך זה איך זה איך זה קרה אז יש מי שטען שהיה הבדל יכול להיות שיש היגיון בדברים שלו אני עדיין באמצע המחקר על זה הוא טוען שיש הבדל בין הלווינים של היום לבין הלווינים של הזמן ההוא מה ההבדל בין הלווינים של היום לבין הלווינים של הזמן ההוא אומר בעבר הם היו הם היו לוקחים את הלוויין והם היו מרימים אנטנה אישית בכל שידור ובאמת ראינו את זה ראינו את זה גם בירושלים שעשו ככה ראינו את זה גם בניו יורק שעשו את זה ככה מרימים מווין מלמעלה מלמטה למעלה והוא משדר ישירות מהמקום עד למדינה השנייה אז הם קוראים לזה לוויין אנלוגי הם אומרים בלוויין אנלוגי השינוי זמן הוא כמו בטלפון שזה עניין של שנייה שנייה וחצי לעומת זאת בלווינים של היום אין על זה ויכוח שזה מתחיל ב-8 שניות ונגמר ב-8 דקות בהבדל של עולם הכיסיון רוצים יותר זול היותר זול זה שזה עובר כמה וכמה תחנות באמצע הדרך
כל תחנה לוקחת עוד זמן אנשים יכולים לבחון את זה כשהם עולים לשידור כן אלה שעולים לשידור ברדיו הם בוחרים איזה שהוא שיר לחבר או משהו בתוכנית של עמי מייקמן לא יודע אחי דודון אז הם מרימים את הטלפון הם יכולים לראות שמבקשים להם תסגור את המקלט למה תסגור את המקלט הם שומעים שהשיחה שלהם בטלפון זה עוד חצי דקה לפעמים עד ששומעים את מה ש הם מדברים וישמעו אותם רק עוד חצי דקה בטלפון כי כל 10 20 km מתחנת השידור זה לוקח עוד שיהוי של זמן מה שאין כן בלוויין האנלוגי אז ככה רצו להסביר לי את ההבדל אני עדיין לא לגמרי משוכנע מפני שיש ראו שמה בוידאו איך שהדברים רצים לאט למשל אנחנו היינו בכפר חבד באותו זמן באותו זמן השידור היה לי ירושלים והיה לו שקלטה אותו גם בכפר חבד וכפר חבד לא היה לראות ולהראות היה רק לראות וישו יורק וכאן וקנדה צרפת וכל ורוסיה וכל אלה עכשיו אנחנו ראינו את הרב מרדכי אליהו קרוב ראינו אותו למה מכיוון שזה היה ירושלים כפר חבד אז היה מהיר אבל אחר כך שאנחנו ראינו כמה כמה זמן אחרי ראינו שהרב רואה אותו אם רואים את הרב רואים את המסך ורואים שהוא רואה את הרב מרדכי אליהו עכשיו ואנחנו כבר ראינו אותו לפני דקה הוא רואה אותו רק עכשיו אז זה היה בשבילי פלא
אם זה לוויין אנלוגי למה זה קורה בצורה הזאתי אין לי לזה הסבר מלא אז היה לי אז היה מישהו שאמר לי לא לא הבעיה היא לא בך הבעיה היא בחזרה של השידור הוא חזר הרי מניו יורק אליך אז הוא לקח זמן אז אמרתי לו אבל זה לא הגיוני להגיד שזה בהלוך נסע חצי שנייה ובחזור זה חזר כל כך הרבה זמן למה גם פה אנטנה גם פה אנטנה למה זה לקח כל כך הרבה זמן אני עדיין באמצע הבירור איך שלא יהיה אני רוצה להגיד לחברים היקרים שעניאמן עניית אמן אחרי רדיו ואחרי הלוויין אפילו לוויין של היום היא יותר קלה יותר קלה משאר הדברים שבקדוש הברכו או קדושה ולמה היא יותר קלה מכיוון שיש דעות שאומרים הרי מה הבעיה של האמן למה אסור לי לענות אמן בריחוק זמן של האומר אז התשובה היא מפני שהאומר גמר את העמי עברו 3 שניות זה המן יתומה אבל יש חלק מהפוסקים חלק לא מבוטל מהפוסקים ומביא את זה בספר שערי אהרון בחלק הראשון שלו יש הרבה מהפוסקים שטוענים שאני המנה יתומה זה רק כאשר סיימת תאמן לגמרי כאילו אמן יתומה זה הפירוש הוא שאתה שמעת תאמן ולא ענית אבל היא הוא גמר להגיד אותה אבל אני עדיין לא שמעתי אותה וכשאני שמעתי אני עניתי בתוך 3 שניות על זה לא נאמר מן יתומה מכיוון שזה לא זלזול אז גם אם אני אבוא ואגיד שהלוויינים שמה הם שנים אבל זה יהיה רק לאמן זה לא יהיה לא לקדושה ולא לברכו אין לזה שום שייכות
זה זה של חידוש זה עדיין בבירור ואני רוצה להגיד לכם עוד כל כל ההיתרים הללו מאיפה לומדים אותם אם יש לכם חוש דמיוני ככה לומדים אותם מהבית כנסת המפואר והגדול שהיה באלכסנדריה שבמצרים כמו שאומרת הגמרא במסכת ברכות שהם היו מניפים סודרים חברים באלכסנדריה לא שמעו את החזן ולא רק שלא שמעו את החזן זה לא זה לא עבר דרך קול של מישהו אחרת לא היו צריכים להניף את הסודר אבל בוא ננסה לדמיין שאנחנו עכשיו נמצאים בברכת חכם ארזים יש לנו 600000 איש עכשיו ומישהו שהוא לא משתמש ברמקול הוא עכשיו אומר את הברכה אומר איזה ברכה אומר איזה תפילה לא משנה ואנחנו לא שומעים אותו אבל אנחנו שומעים יש 10 אנשים של ידות ומנוע מן וחמש מטר מהם שמעו וענו המן וחמש מטר מהם אמרו אמן וכולי וכולי וכולי זה לא יהיה בסדר מי אמר שזה לא בסדר אבל ההלכה כתוב אם שמעת את החזן או שמעת את אלה ששמעו ממנו אז אלה שמעו ממנו ואלה שמעו ממנו אז בוודאי שיהיה איזה שהוא ריחוק של זמן אז בא מן הנכה לו גם שיש זמן שזה הולך לפי מה שאתה שמעת אבל מי אמר שבשאר הדברים אז ככה או ככה שכדאי באמת להתפלל עם הציבור להשתתף עם הציבור אבל זה לא בטוח אבל בנוגע לקדוש הרי ברוך הוא זה בוודאי שלא עכשיו כשנמצאים בצירופי מניין של דיעבד עם כמו שאמרתי אנחנו נמצאים במצב של דיעבד הקדוש ברוך הוא רוצה אותנו עכשיו בדיעבד כנראה שזה הלכתחילה עכשיו זה המצב כמו שהוא בחר
במצב של דיאד אנחנו צריכים לדעת אם אנחנו יכולים לצרף יש לפעמים שיש לך מניין על הקשקש ואחד האנשים במניין הוא כמו שאומרים דעתו לא מסודרת עליו במאה% כן דעתו הנוגע לילדים זה כבר נפסק בשולחן ערוך אל תמחה באלה שמקלים אבל אל תעשה את זה זאת אומרת אל תצרף ילד עם חומש וכיוצא בזה אבל אל תמחה באלה שמקלים כי יש להם על מה לסמוך על
דעתו דעתו כי הוא עכשיו בבית
זה זה זה נקרא דעתו לא מיושבת נכון להרגע אבל יש אנשים שדעתם לא מסודרת עליהם כל מיני תסמונות למיניהם וכולו אבל הם כן אנשים דתיים והם מתפללים וזה והשאלה אם אתה יכול לצרף אותם אתה יכול להעלות אותם לתורה וכולי אז אז רק מילה אחת מה זה גדר של שותק כדי שאני אאסור אותו צריך לבדוק שהוא שותה שותה זה לא פשוט להיות שויטה זה לא פשוט אתם חושבים שלהיות טיפש זה דבר פשוט זה דבר לא פשוט אז יש למשל תסמונת דאון ניקח אותה אבל מה זה תסמונת דאון זה אדם שיש לו בנוסף כל אדם יש לו 46 הוא יש לו 47 זה הכל אבל זה שינה לו כמו שאומרים את כל המבנה הפנימי שלו הרמת המשקל שלו הינה בין 40 לשבעים של בן אדם רגיל וזה משתנה מאדם לאדם ויש כאלה שטוענים כמו פרופסור פוירשטיין+ שהוא יכול להגיע אפילו למאה בנאדם ברמה הרגילה האם הוא בגדר של שותה כי שותה פטור מכל התורה במילא הוא לא יכול להצטרף למניין אז יש לנו את את הגמרא במסכת חגיגה אומרת הגמרא תנור הבנא הזה הוא שותה היו אצל היחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את גסותו והתוספת מוסיפה וגם הגמרא מוסיפה והמעבד מה שנותנים לו איטמר אבו נעמר עד שיהיו כולם בבת אחת רבי יוחנן אמר אפילו ב-1 מהם זאת אומרת יש מחלוקת בגמרא האמא השוטת צריך לעשות את כל הדברים ביחד
גם ללכת בלילה היחידי גם ללון בבית הקברות גם לקרוע את הפסוק שלו וגם לזרוק את מה שנותנים לו לאבד את מה שנותנים לו מאוד קשה שבן אדם יהיה ברמה כזאתי מבחינה נפשית וההלכה נפסקה להלכה אנחנו פוסקים שאפילו אם יש לו את אחד מהם זה גם כן פסול גם כן שוטה אבל זה גם נדיר למצוא בן אדם שהולך יחידי בלילה כי הגמרא אומרת והוא שעושה את זה דרך שטות אם הוא יוצא בלילה לזרוק את הפח זבל זה לא נקרא שותה אם עושה את זה דרך שטות זה הבעיה או יש לנו את מה שאומרת הגמרא הולנד בבית קברות זה מאוד נדיר שבן אדם ילך ויעלון בית הקברות בקיצור קשה להגיד שאדם שהוא חולה בתסמונת דאון שהוא יש לו את הבעיה הזאת שהוא ששותה אבל מה הבעיה שלו הגדר ההלכתי שלו זה פתי זה אנשים שהדעה שלהם היא חלשה מאוד והוא פתי יאמין לכל דבר עכשיו מה אנחנו בעצם רוצים כדי לדעת האם הבן אדם כשיר לענות למניין קודם כל צריך להיות בן 13 צריך להביא שתי סערות זה 1000 בית בנוסף לזה אנחנו צריכים עוד כמה מנת משקל צריכה להיות לו אז הפוסקים חקרו ודנו אנחנו צריכים שיהיה לו אמונה בהשם יהיה
מוסיפים שהוא גם ידע שהקדוש ברוך הוא נתן תורה ומצוות לבני ישראל אנחנו מדברים פה על מינימום שבמינימום מה זה הגיל הזה זה- או יותר אדם בן 6 שכל של בן אדם בן 6 ילד בן 6 יודע שהשם ברא את העולם והוא יודע שהוא נתן תורה לישראל אם יש לך בן אדם כזה שהוא חולה במחלה הזאתי זה בסדר זה תקין
אולי זה לא ממנו כל השאלה מה קופר גדולים כופר בכל הדברים
אז אז פה מה קורה בדרך כלל לא יצטרף איתנו למניין מרפסות הוא שואל מה קורה בן אדם שכופר בכל התורה כולה אז יש שם אם הוא באמת כופר על פי ההלכה אדם שהוא כופר הוא הוא לא יכול הוא לא יכול להשתתף במה שהוא לא מאמין בו אתה צריך קודם כל לפעול עליו שהוא יאמין ואחרי שהוא יאמין אנחנו נדון אם אנחנו יכולים לצרף אותו או לא גם אם הוא לא מקיים את התורה כולה אבל אי אפשר להתייחס אליו כבן אדם רגיל כשהוא שהוא לא לא שומר את הדברים האלה לא מאמין בדברים האלה האמונה היא דבר נורא חשוב אם יש אמונה אז יש הכל אם אין אמונה צריך קודם כל לפעול שיהיה אמונה נוספת שהיא לא קשורה ישירות למניין אבל היא קשורה לכל השנה האם מותר להגיד עד דושן ברוך אתה אדושן אתה רוצה לא להגיד את שם השם אז אתה מזכיר בתוך כדי האלימות שלך עם התלמידים עם בני הבית אתה מזכיר את השם של הקדוש ברוך הוא לא ברוך אתה השם או אמונה או כל מיני עד עשם האם אתה יכול להזכיר את זה או שזה לא תקין על פי ההלכה מבחינת האיזכור של העניין אומר התעז בסימן תו ריש חף 1000 וסעיף קטן בית ובמקום שאנו רוצים להזכיר שם יש לומר השם תגיד השם ברוך אתה השם ולא כמו שאומרים עמון אדום שם כי אין זה דרך כבוד של מעלה אלא האש לומר בלשון התנא השם ככה צריך להגיד מביא אותו אליה רבה ומביא אותו הקיצו
שולחן ערוך מביא אותו כף החיים אבל דבר מעניין התז הזה לא מובא להלכה בשולחן או האדמור הזקן הוא לא מציין את ההלכה הזאתי בזמן דףרוש 1000 התז הזה לא מופיע במשנה ברורה גם כן לא מזכיר את זה שאסור להגיד אדוש שם בנוסף לזה אנחנו לא מבינים מה הגנאי שיש בזה איזה גנאי אני מזכיר לכם של הקדוש ברוך הוא באיזה שהיא צורה אני חלילה לא מתכוון לזלזל בו מה לא בסדר בזה כן בנוסף אנחנו יודעים שהרבי שמענו את הרבי מזכיר את הדושם לא פעם ולא פעמיים תוך כדי השיחות שומעים את זה בסרט הקלטה מכו גימל מנחם אב תוין למד וו ובעוד עד עושם אז אז מה מה העניין העניין הוא זה שאנחנו מוצאים היום דבר מעניין היה בן דורו של הרמה הרמה היה קצת לפני התז כתב אל תגיד הבן דורו של הרמא קראו אותו רבינו יצחק מזעיה בסימן למד וו זה שספר שאלות ותשובות שלא הודפס עדיין בזמנו של התז והוא כותב
הוא דן בשאלה הזאת בדיוק והוא כותב נראה דיון צריכים להיזהר בזה אומר יש אנשים שאומרים אדושם נראה לי שהם צריכים להביא הם צריכים להיזהר בזה והוא מביא לזה ראיות מהגמרא הוא דן בזה והוא מביא ראיות מהגמרא שאפשר להגיד עד אשם ואין אם זה בעיה כלל אני חושב שכנראה הרבי עשה חשבון מאוד פשוט שאלף אדמור הזקן לא הזכיר את זה למה הוא השמיט את התז הזה בית היה מישהו שהוא עלתה זמר את דבריו מסברה לעומתו אחד גדול שהיה לפניו אמר שיש לו ראיה מגמרא זה מותר והתז לא ראה אותו אז יש לנו כלל שמישהו לא ראה מישהו הזקפינר כפיה נראה אם הוא היה רואה אותו היה מסכים איתו וככה מזכיר גם בספר פסקי תשובות סימן רשת הוא מזכיר היו חסידים ואנשי מעשה שהיו מזכירים כאן בעת לימודים ודרכים ודרשותיהם שיש הרבה מגדולי ישראל שהקלו בזה לכן הלכה למעשה אנחנו יכולים להגיד עד עושים אפילו שאתה זה הקיצור שולחן ערוך כתבו לא להגיד משום שככה הרבי שלנו נהג ואין לנו עם זה בעיה כלל ועיקר אנחנו נמצאים אנחנו נמצאים בעוד כמה ימים לפני שביעי של פסח
מי שיוכל להתפלל במניין בשביל של פסח מה טוב מי שלא יוכל להתפלל במניין בשביל של פסח אז אנשים שואלים איך הוא התנהג עם האיזקו אין אפשרות לעשות אייזקו אז צריכים לדעת שהאיזקו תוקן דווקא כאשר עושים אותו במניין אבל אני לא רואה איסור להגיד גם את האיזכור לבד לא רואה בזה איסור בנוסף בנוסף מי שירצה לתת שמות למניין שיזכירו את היקרים שלו אני לא רואה בזה איסור אני ראיתי שיש פוסקים שכתבו פוסקים אחרונים של זמננו שאם רחמנא ליצלן היה לו תהיה אדם איבד איבד בן או בת ויש לו אבא ואמא אז הוא לא נמצא בה יזכו אבל הוא רוצה שיזכירו את נשמת בנו אז הוא יכול לתת מישהו שיזכיר את נשמתנו אז מזה אני למדתי שזה לא אסון כמו שאומרים זה לא איסור לבן אדם להזכיר את לתת למישהו להזכיר אבל כמובן זה לא חובה לא צריך לעשות מזה חובה אם זה בא לך בקל אתה יכול לעשות את זה דרך אגב ראיתי שהפוסקים דנים בדבר מעניין אדם אשתו נפטרה
והוא רוצה להזכיר את אשתו הראשונה אבל הוא כבר התחתן עם אישה שניה האם הוא יכול להזכיר את אשתו הראשונה כשהוא נשוי מאישה אחרת אז פוסקים אומרים אין עם זה שום בעיה אבל מה מה שנקרא השולחן ערוך חמישי שאשתו לא תדע אשתו הנוכחית לא תדע מזה עוד שאלה שנ שאלתי היום שדומה לשאלה הזאת לא קשורה לאיזכור אדם שהתחתן ואשתו נפטרה ועכשיו הוא התחתן עם אישה אחרת והוא נפטר האישה השנייה רוצה לדעת האם היא לא השאלה הייתה ככה אישה שהיה לה נישואים ראשונים ונישואים שניים והיא נפטרה האם היא יכולה להיקבר ליד הבעל הראשון שלה או שאסור להיקבר ליד הבעל הראשון שלה כי היא התחתנה עם איש אחר אז דנים בזה הפוסקים והם אומרים שאם אין להם ילדים אם לראשון אין ילדים ולשני יש ילדים שתיקבר עם השני לא עם הראשון
ואם להפוך הראשון יש ולשני אין אז שתיבר היא עם עם השני עם הראשון מכיוון שיש להם ילדים כמובן שזה לא חובה דווקא לקבר עם הראשון אבל אבל זה זה דבר שהוא יהיה בגדר מותר כעת לא לא ראיתי או קי כעת אני אעבור לנקודה נוספת ברכת כהנים אני אנחנו יודעים בהלכה שאתה לומד איזה שהוא דבר אז אתה משלים את העניין על ידי שאתה לומד אותו אנחנו בחג הזה הרי בחבד ברוב הבתי כנסיות ביום חולוס עם ברכת כהנים בהרבה בתי כנסיות גם בשבת לא אבל בכל הבתי כנסיעות
ביום טוב אבל בתי כנסיות לא כולם זכו בבניין מרפסות אז אין להם בכת כהנים + מעט מגיע יום טוב שביעי של פסח ואם ירצה השם תהיה לנו ברכת כהנים אבל בינתיים לפי התכנון הגלותי אין ברכת כהנים מה אתה אומר
על פרסומות אז
צום
מקום כן כוהנים מנגינה והכל דרך הראשון
זה טוב מאוד אבל לא כולם זכו לזה אפילו
שלא ראינו אותו הוא היה למעלה
אבל צריך שיהיה 10 שיראו אותו או אנשים מהרחוב מצטרפים גם אנשים לא מהמניין לצורך העניין את הכהן שמברך יכולים לראות את הכוהן שמברך ופה השאלה הנשאלת מה עושים במקרה הלא נעים הזה אז לומדים באיזה שהיא הלכה בהנחיות ברכת כהנים אז נשאלתי מי כהן ותנסו לדמיין את עצמכם שאתם כהנים ואתם צריכים לעמוד ביום טוב ולשאת את הכפיים שלכם ככה וכולם עושים וגם לפתוח את את האצבעות וגם לעשות איי איי איי איי עם כל איי איי איי איי הזה עד שהידיים כבר התעייפות מלהחזיק ואחר כך התברר כשהתחלתי לחקור את העניין שהרבה כהנים מתלוננים שקשה להם להחזיק את הידיים וכל כך הרבה זמן בפרט כהנים מתבגרים הם לא יודעים מה הם יכולים לעשות בעניין הזה אז אנחנו אני רוצה להתייחס בזריזות הכוהנים יש להם גם שהם פותחים את האצבעות יש להם אוירים שהם עושים באצבעות בין הבוהן ואחר כך בין הזה יש להם כמה וכמה אווירים שהם עושים וזה גם כן קשה להם להחזיק את האצבעות ככה גם כן ככה קשה להם והאדמור הזקן מקל עליהם בזמן קו כף חית בסעיף כף חית הוא כותב ואינם רשאים לקוף אצבעותיהם מפשיטן להיות קשר בני אדם עד שיחזירו פניהם מהציבור
אומר אדמור הזה מה זה לא לפשוט את צבורותיהם אז הלבוש כתב שזה הולך על כל הזרוע אסור להם לפשוט את הידיים כל זמן שהם לא יסתובבו אחורנית לארון הקודש לגמור את ברכת הכהנים וכמו שאמרתי לכם ככה לומד הלבוש ככה לומד המשנה הברורה זה מאוד מאוד מעייף השאלה היא מה עושים אז לכאורה פה הוא לא הקל עליהם אבל כשהוא מדבר על הפתיחה של האצבעות על הפתיחה של האצבעות שמה הוא אומר שאם זה קשה להם אז בין המילים זאת אומרת במנגינות שבין המילים הם יכולים חזרה רק בשעה שהם אומרים את המילים הם יפתחו את האצבעות בא כתב סופר ואומר אני לא אלמד ממה הם שכתב הם יכולים בין במנגינה לסגור את האצבעות אני אלמד לזה שהם יכולים להוריד את הזרועות וככה פוסק המשנה ברורה למעשה וכולם תמהים איך אתה יכול ללמוד את זה משם כל העניין שפותחים את האצבעות ככה זה מנהג זה לא מן הדין ואילו שהזרועות יהיו פתוחות ככה זה דבר שהוא מן הדין אז איך אתה יכול להתיר את זה איך אתה יכול להקל אז התשובה היא שזה גם כן לא מן הדין שהזרועות מדייקים טוב באדמור הזקן פוסקים נוספים זה לא מן הדין ולכן כהן שקשה לו שאיך אומרים הוא יכול לקחת את הידיים שלו ככה לכופף את הזרוע כן איך לשים משהו כזה תשים איזה ספר זה בסדר זה זה יעבוד גם בלי אה אוקיי אבל הוא יכול הוא יכול יכול לשים את הידיים שלו ככה לתת לעצמו קצת זה ורק בשעה שהוא מברך יפשוט אותם לגמרי וזה יהיה מותר לכהן
אני רוצה להתייחס לעוד בכבודו של הקדוש ברוך הוא שמו של הקדוש ברוך הוא יש לנו את השם של הקדוש ברוך הוא בשמות הקדושים שמופיעים בעברית בלשון הקודש כל עדנה יחולו שינדלדיות וכל אלה ויש לנו את השמות שקשורות לשם של הקדוש ברוך הוא שהם מופיעות בשמות של אז כמו למשל באנגלית איך אומרים כן זה גימל כן או אם זה באידיש זה גם זה דומה זה שניהם אותו דבר אויבושטר זה תרגום של למעלה זה לא של תרגום אל הקדוש ברוך הוא זה גימל טיט יש לו את הברסית שזה בית וו גימל 1000 או הי איך שתקרא לזה אז יש את השמות הללו
האם מותר להזכיר אותם או לא
לאט לפני נקווה
אז אנחנו למשל בין ניות נקבו שזה ניגון החסידים הוותיקים לא היו מאושרים קרומים בוא השם של הקדוש ברוך הוא אליהם קרומי יהיבו זה כאילו להגיד אין חוץ ממנו חוץ מהקדוש ברוך הוא רומי ייבו והרבי מזכיר את זה בכמה מהשיחות שלו שהחסידים לא היו מזכירים את השם הזה אז שאל אותי איזה יהודי אבל אנחנו שומעים בחלוקת הדולרים לא פעם ולא פעמיים אנחנו שומעים איך שהרבי הוא מברך אנשים מברך גויים בעיקר צריכים שהגימל טיט יברך אותכם באנגלית הוא חוזר על זה המון המון פעמים אז מה מה מה קורה פה מתי הוא מזכרים מתי לא מזכירים אז אנחנו רואים את האדמור הזקן בסימן רשת וו בסעיף גימל הוא כותב אסור להזכיר אבל את צורך מותר להזכיר אפילו בדבר הרשות לצורך מותר שלא לצורך אסור נראה לי להסביר
סתם טוסי
פיוט
פיוט ספרדי אחרת לשנות
אז אז אז אני חושב שכששרים את השיר נהיה כאבור אז החסידים הבינו שהם יכולים לשנות בשינוי קל את כל העניין למה לא לשנות זה לא צורך אבל כשאתה רוצה לברך שזה המילה שלו לקדוש ברוך הוא לא יבין מה שאתה אומר לו אם לא תגיד לו את את המילה הזאת באנגלית או ברוסית או בשפה אחרת זה נקרא במקום לצורך כדי שבן אדם לא ייעלב ולכן זה יהיה מותר
אחד אלוקינו
כן פסח
7 חוזרים על זה שוב ושוב אחד אלוקינו זה אז אלה שלא לא מכירים אז זאת אומרת הספרדים יגידו לא אם הי יאמרו
כן אצל ספרדים יש קולה עם ההיי יש פוסקים שמקלים בזה אבל עם מנהג האשכנזי מחמירים בעניין הזה כן טוב ואני רוצה לעבור לדבר שהוא אחרון כינוס תורה צריכים איזה שהוא עניין קצת יותר עיוני הרבה שנים הרבה אנשים שואלים תמיד האם יש את הכלל הזה שיש דין הדמלכותא בארץ ישראל או אין האם הדין של המלכות קיים פה בארץ ישראל או לא בחוץ לארץ בוודאי שיש דין במלכותה בארץ ישראל לדעת הרן הראש והרשבא במסכת נדרים בדף כף חיית הם אומרים לא שייך דינא ד מלכות בארץ ישראל למה מכיוון שאין לה מלך בארץ בארץ ישראל בעלות על הקרקע למה למה דינה מלכות עדינה הוא יכול לקחת את מי שהוא רוצה ולהעיף אותו להעיף אותו למשל שארצות הברית רצתה להעיף את הרב מאיר כהנא ולקחת ממנו את האזרחות האמריקאית היא יכלה לעשות את זה הם בעלי בתים על הקרקע יכולים להעיף אותו משם אבל
ארז ישראל אפילו שהם יכולים להעיף בן אדם מכאן מבחינת הכוח הפיזי אבל זה לא על פי ההלכה הלכה כל יהודי יש לו 400 בארץ ישראל והם לא יכולים להעיף אותו באמת אז לדעת הרן הראש והרשבם זה דבר שאין אין דין במערכות על בארץ ישראל השליטה שעל הרעשבם הרשבם בבבטרא בדף נון דלד דיבור המתחיל מה הוא כותב האם יש דיון ומלכות בארץ ישראל או לא זה תלוי בעם אם העם קיבל אותו או לא מסביר החתם סופר מה זה נקרא לקבל את המלך או אומר דבר נורא קשה לפי שיטת הרשב"ם שהם קיבלו כל נימוסיו וחוקיו ברצונם ומכילה גמורה אומר מה זה נקרא שהעם קיבל אותו שהם קיבלו את כל הנימוסים ואת כל החוקים מרצון הם קיבלו אותם זה זה הזה זה גדר שיש דינא דמלכותא לפי ההגדרה של החתם סופר אני חייב להגיד לכם את האמת אני לא יודע אם יש בן אדם אחד במדינת ישראל שקיבל את כל החוקים של המדינה במאה% גם אנשים שהם לא שומרי מצוות וגם אנשים שהם הם מאמינים מה שנקרא במדינה ובציונות אבל להגיד שהם קיבלו את כל נימוסיו הם חוקה וזה קשה מאוד אבל זה ההגדרה של החתם סופר בדעת הרשבם לקבל את כל הנימוסים שלו מה אומר האדמור הזקן אתה פותח את אדמור הזקן
אתה רואה שהוא כתב את הר את הרשבבם והוא הסביר אותו בהלכות גזלה בסעיף טיט וו שהמלך מוחזק הוא במה שמגיע לו מעבדיו הואיל והסכימו עליו בני אותה הארץ ושמחה דעתם שהוא אדוניהם והם עבדים לו וכל ה וכל אשר על אשר להם שהוא בא לעבודתו הדור הזקן מגדיר מה זה נקרא שאתה קיבלת על עצמך את המלך זה שאתה מרגיש שאתה כמו עבד שלו וכל דבר שיש לך משועבד לעבדותו זה משהו שנראה לכם ריאלי היום יש מישהו ששיבד את כל מה שיש לו וסומך דעתו שהם האדונים וכל מה שיש לי מישהו בעד לעבודתו קשה מאוד קשה מאוד יהיה להגיד שזה הפירוש רחוק מאוד וככה באמת אחד מגדולי הדיינים הרב סילמן הוא כותב הרשבא מדגיש שבני המלכות מקבלים אותו מרצונה אם כן בזמנו שאין המציאות כך שה רבים עוברים על חוקיה של תהיה והחוק בארצנו לא נשמר כראוי הם כן אם אין זה דין מלכות עדינה קשה מאוד יהיה להגיד אין הדינה ד מלכות הדינה בנושא הזה והאמת היא שזה לא רק בדעת אדמור הזקן בעייתי גם הספרדים שהולכים בדעת מרן ומרן המחבר בסימן שינסע סביב וו הוא כותב
שמלך שהוא זר לא להבריח מכס בין שהיה מלך עקום בין שהיה מלך ישראל מלך שואלים הפוסקים רגע רגע רגע אז אז איזה מלך איך איך איך מרן הבטף קרא לו בשם מלך עצם זה שהוא קורא לו בשם מלך ומרן הבית יוסף כתב רק הלכות שקשורות לזמן הזה זאת אומרת שזה לא מדובר פה על מלך כמו בימים ההם עם כל הכללים אז זה גם השלטון שלנו יכול להיות אבל זה לא ראיה מספיק חזקה להגיד שמרן לומדת ככה משום שאנחנו מוצאים במרן שהוא מזכיר לפעמים הלכות של עבדים דין של עבד עברי הוא מזכיר לפעמים יש לו שהוא מזכיר לפעמים הלכות שלא נוהגות בזמן הזה בגלל שהוא ציטט את לשון הרמבם כמו שהוא והוא לא דייק להשמיט את המילה הזאת כדי לה שזה לא בזמן הזה ולכן לכאורה גם אם מרנה בית יוסף אין ראיה שהוא לומד בצורה ברורה שיש דננטים מלכות אז אני אסכם מה יוצא פה בדת בהודאות הראשונים לדעת הרן ולדעת הרשבא והראש רק אם יש לו בעלות על הקרקע ובארץ ישראל אין להם בעלות על הקרקע לדעת הרש ב יש דין במלכות אבל זה צריך להיות שהם יקבלו אותו עליהם אבל החתם סופר מצד אחד והאדמור הזקן מצד שני יותר נכון האדמור הזקן מצד אחד וחתם סופר מצד שני שניהם מסבירים שמה זה קיבלו
עצמם קיבלו בצורה מוחלטת שזה דבר שהוא לא ריאלי היום מה שנשאר זה דעת הרמבם דעת הרמבם כותב מלך אז מפרשים הרמבם מדבר לא אם הוא מלך שהם קיבלו אותו עליהם אומרים הרמבם מדבר על על על מלך בזמן שיהיה מלך מלך המשיח מלך אבל זה לא המלך של הזמן הזה אז שואלים אבל מרן הבית יוסף ציטט את הרמבם והוא מביא רק הלכות של הזמן הזה אז התשובה היא שמוצאים בעוד כמה מקומות שמרן מצטאת את הלכות שלא קשורות לזמן הזה כי הוא הזכיר הוא הזכיר בדרך אגב גם גם את הלשון של הרמבם כמו שהוא נמצא שאין לנו אף ראשון שאנחנו יכולים להכריח מדבריו שיש בארץ ישראל מדינת מלכות הבופן מלא
נוספת של יחס לשלטונות
לכאורה זה הייתי אומר שמה היחס לשלטונות צריך להיות יחס של כמו זין תובע העיר זין טובע עיר שהם קבעו כללים הם קבעו כללים כמו הכללים של הבריאות שהם אומרים לעשות עכשיו כמו הכללים של חוקי חוקי ההנהגה צריכים לקבל את החוקים האלה אבל מבחינת הניסוח דין למערכות הדיא כן או לא אז אז זה לכאורה לא זה לא דין מלכות הדין אבל זה דברים שהם קיבלו למשל חוק הגנת הדייר או כל מיני דברים כאלה שהמדינה קובעת ברגע שזה משהו כזה שהוא הגיוני ולגיטימי וצודק ללא איפה ואיפה כל זה כל קבוצה אנחנו קבוצה פה גרים פה כולנו במדינה הזאתי אז יש לנו סמכות לעשות כללים ואתה יכול לקבוע מי אתה רוצה שיקבע את הכללים הללו אבל זה לא בתוך הגדר של דינה ומלכות הדין זה גדר של מנהג המדינה זה גדר של תקנות הציבור כן כן כן זה תקנות הציבור זאת אומרת אני בהחלט טוען שיש אנחנו צריכים לשמור על קצת תקנות הציבור ויהיה לזה דווקא מינות הלכתיות אני לא יכול להגיד שלא אבל לא מגדר של דינה ומלכות הדינה וזה אנחנו רק צריך לרדת איך אומרים
דו שיח הציבורי זה תקנות ציבור ואז זה נוסע לא לסיור אלא לסדרה של שיעורים להבין מה ההבדל בין תקנות ציבור או תקנות זין תובעיר לבין דינה ומלכות הדינה שזה משהו אחר לגמרי אבל מה שהכי חשוב זה שדין הדי מלכותה של הקדוש ברוך הוא זה בוודאי קיים ודין ה ד מלכות זה מל חדר הבנן והעם כולו מבקש מהקדוש ברוך הוא שיביא יחיש את גאולתנו ויתן פדות לנפשינו ותמיד אנחנו רצינו בדות אבל עכשיו בדוד נוסעים בבית כל הביחד וזה זה קצת בדות תות שלח לעמו ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל אלה החולים ושישמור על כל אלה הבריאים שלא יאכלו ושאלות תיפול שערה משערות ראשו של אף יהודי ארצה ושבעזרת השם אנחנו נקבל את פני משיח צדקנו בשמחה משום שזה לא חוכמה לקבל את פני המשיח עצובים העיקר זה לקבל אותו בספר פנים יפות אז אנחנו צריכים לשמור גם כן על מורל גבוה וזה שהיא גם כן קשורה אני לא יודע כמה המצב הזמן הזה יימשך אני לא יודע אבל אוטוטו אנחנו יוצאים אנחנו יוצאים מימי חול המועד שמותר לשמוע בהם מוזיקה אנחנו נצא לימי ספירת העומר שצריך להקפיד לא לשמוע בהם מוזיקה אה אבל איך שאל אותי יהודי אחד התלמידים אתמול בלילה הוא אומר לי הרב יש איזה שהוא היתר לאנשים שנמצאים קצת בדיכאון אנשים שנמצאים בבידוד אנשים שנמצאים הם חולי קורונה אנשים שנמצאים בבית ואין להם חשק לעצמם אז האם הם יכולים לשיר האם הם יכולים לשמוע מוזיקה באים אלא בספירת עור אני מדבר אחרי אחרי הזה אז אני עניתי לו שתי תשובות תשובה ראשונה הגמרא אומרת מוסרת
הגמרא אומרת מסכת סוטה בדף ממת בעמוד 1000 למטה שאלה שהיו הולכים עם הבקר חורשים אתה מבין לבד שזה לא היה 2 מ' זה קילומטרים אתה הולך לצד אחר כך אתה מתהופך וקילומטרים לצד השני עבודה עבודה גם סיזיפית וגם משעממת אז כתוב שהם היו שרים וכתוב שאסור לשיר אחרי חורבן בית המקדש שואל את הגמרא ולמה התירו להם מכיוון שהם נמצאים בכזה דאון בעבודה שלהם להרים אותם אפשר לשיר אז קודם כל מזה אנחנו לומדים יסוד שהאדם נמצא בדאון אפשר לשיר דבר שני האדמור הזקן בסימן תו צדי גימל צדיק גימל כן בתחילת הסימן הוא מדבר על לא לא לעשות שמחות זה בספירת העומר אז האדמור הזקן אומר בצורה ברורה וברורה אומר לא ריקודים לא מכולות ולא שמחות יתרות אז אני לוקח את צמד המילים שמחות יתרות ואני אומר מה זה שמחה יתרה אז שמחה יתרה זה שיש לי מה אתה 100 אפס יש לי את האפס ויש לי למעלה 100 אפס אדם שהמצב רוח שלו טוב הוא למעלה 100 אפס הוא רוצה עכשיו לעשות עוד מוזיקה זה כבר שמחות יתרות האדם שהמצב רוח שלו באפס אז הוא רוצה שמחה הוא לא רוצה שמחה יתרה אדם שהמצב רוח שלו נמצא למטה מהאפס הוא רוצה להעלות אותו רק לאפס לשמור על המורה לשמור על השפיות ודרך אגב זה דבר נורא מעניין אתה רואה בספרות הרבנית מקדמה דנא אתה רואה שכתוב שם בצורה מפורשת
שבזמן שיש קושי כזה אסור להיות בשום דאגה וצריך להיות כל הזמן בשמחה משום שזה מה ששומר את הבריאות של האדם המערכת החיסונית של האדם נשמרת כשהבן אדם נמצא בשמחה זה 1000 דבר שני אתה מוצא שם את הכל אתה מוצא גדולי ישראל מלפני מאות שנים שהלכו להאציל חולים וכתוב שהם שמו הם כיסו את הפנים שלהם ורק את העיניים שלהם ראו אתה רואה את המסכות כבר אז ואתה רואה את ה את הכפפות שנזהות שנזהרו לא לגור ל לגוע ואתה רואה את הזהירות שלהם לא להסתובב ברחובות ולהישאר בתוך הבתים אתה רואה את זה כבר מאות שנים שזה היה כמו שאומרים הטקטיקה שלה של ימי של ימי קדם אז אנחנו לא טובעים מאבותינו אז בסוף המהרן מפראג היה לו אח קראו אותו רבי חיים היה מגיפה במשך 40 יום הוא לא יכל לצאת מהבית אז באותו זמן הוא חיבר ספר החיים ספר שלם הוא חיבר באותם ימים שהוא ישב בבית זה היה מחובר אז איך אומרים זה זמן שאנחנו יכולים לשבת עם המשפחות ועם הילדים אני אומר את זה כל הזמן ואני אומר את זה עכשיו יותר מתמיד אנחנו צריכים לדעת שהחינוך בבתי הספר והמורים בבקשה לא להעלב ממני החינוך בבית הספר הוא חינוך וזה טוב אבל החינוך בבית הוא עולה על כולנו אמר את זה רבי אהרון מבלז שעה אחת שעה באבא יושב עם הבן שלו ולומד איתו זה= יותר משלושים יום המלמד ולא צריך בשביל זה להיות גאון יושב רק עם אחד והוא גם כן כל הראש שלו עליו אומר המלמד יש לו 30 בכיתה 35 בכיתה איך הוא יכול להשקיע את כל אז עכשיו הילדים שלכם בידיים שלכם אתם יכולים לשחק איתם אתם יכולים ללמוד איתם אתם יכולים להעיב עליהם את התפילה להעיב עליהם את התורה צריך לקחת את הלימון הזה את הלימון של של הנגיף הזה ולעשות ממנו לימונדה לעשות ממנו משהו טוב ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יראה שאנחנו איך אומרים היצר הרע לא מצליח להכניס אותנו בדיכאון הוא מנסיע הוא לא מצליח אז הקדוש ברוך הוא אומר אתה רואה ניסית לא הלך לך אז תרים ידיים ושהגאולה תבואו תכף או מיד ממש
בעזרת השם בשורות טובות ויישר כוח לכל המעשים כל העוזרים הרב אלון חקשור והרב נתן ירושלמי וישר כוח לכל לכל המשתתפים כן הלו
זכוכית חדשים של הכלה על הרצפה יש יש אפשרות להגיד לו אתה בכלשהו כי אי אפשר
רק להגיד אותה ואם אם היא חמה אז הייתי אומר תשימו אותה בצד אבל אם היא לא הייתה חמה כשהיא נפלה ואין ברירה אחרת לשטוף אותה טוב ולהשתמש