טובל שנפטר במקווה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

באיזה שהוא מקום בארץ. אל תתכוונו ליהנות כי אנחנו בספירת האומר. אפשר לשמוע מוזיקה לא להתכוון ליהנות מוז, לא? מה זה? השאלה היא כזו. ב-1 המקומות בארץ. בנו מקווה והמקווה, כמו שמקובל היום, עושים לו שעה, מקווה. לגברים יש 3.
כן.
לא עלינו ולא על אף אחד נכנס לו. נכנס לשם אדם מבוגר. המקווה כנראה היה קצת חם, היו עדים. הוא קיבל אירוע התקפת לב והוא נגמר שם. בתוך המבנה או. אבל לא צריך אותו ניסו לטפל בו, אבל עוד בתוך המבנה של המקרה קיבל התקפת לב. המא שהגיעה. הוא טען שהשער הזה הרי בדרך כלל פי הכללים, ועכשיו יש מפתח עם דלת בצד ויש מה שעשה דלת שבת כאילו ויש זה דלת ביטחון. ויש את הסובב, היו לו כל מיני.
תיקים שהיה צריך להעביר, שזה סיבך אותו, בעוד 2 3 דקות והוא טען שזה היה. זה מה שהיה. והבלן של המקווה יהודי יראה שמיים, סיפר לי את הסיפור הזה. והוא שאל, האם זה אומר אתה רואה שאיך אומרים בן אדם בגלל נכון להרגע? מה שאומרים המומחים האדם, בגלל השער הזה= חיים לכל חייו כפי שהכל בהשגחה פרטית, אבל השאלה מה אנחנו לומדים מזה? האם הפירוש שצריך להוריד את השערים האלה, או לפחות באותו מקום, להוריד את השעות? לא להשתמש בשערים כאלה שמסכנים חיי אדם. כאילו שיהיה אפשרות מילוט ופתיחה ללא שעה. מה השער עושה, שאין אדם מאיש? את המקום אתה סומך על זה? נכנס הם הכניסו כסף ונכנסו.
כל.
הבעיה שלי? הבעיה היתה שמכיוון שאפשר, וזה מקום רק לאדם אחד, זה נקיים.
הוא לא.
מצליח אז זהו. אבל אתה מבין שמדא לא מבקרים במקווה כל יום, אני קצת היה להם מסובך בבריכה או להם זה, אבל שמה זה זה קצת שונה. כן, מקום לגמרי. עד שהגיע בן אדם שיכל לפתוח את הדלת, זה שהם יעבירו את הציוד היה מסובך. אני לא יודע, לא שמעתי פרטים, אולי אולי זה היה להוציא אלונקה? אולי להכניס מיטה? אני לא יודע. לא יודע.
בסדר מה שאתה מתאר עכשיו, זה מצב שבאמת אם יותר, אם קורה שממש לא אי אפשר למרוח. זה אחד אחד. זה יקח המון זמן. אני תמיד גם מלא פה. ביום שישי במצעד שבת.
אז רק רגע הרב הרב שי אומר שבעצם המקוואות הם אתרים מסוכנים. מבחינה בזאתי?
זאת אומרת.
אין לו פתח מילוט. לא היו עוד אנשים, היו עוד אנשים, אבל לא זה שיש לו את המפתור. אתה רוצה שבוע הזה רק רגע.
של אמולה להיות שםפתחת חירום.
איפה מי יודע איפה הוא נמצא?
את.
הקורס הזה כן? רק רגע, אבל שי אני רוצה לומר לך שזה שאתה מאיר. ואתה אומר הערה על פתח מילוט. אני לא באמת לא בקיא בכללים של בטיחות, אבל אני מדבר איתך על מקוואות שמקבלות את התקן של משרד הבריאות. לא?
נורא.
ושווה היום זה יש את העירייה.
משתג בבטיחות ואני לא.
בטוח ששמים אותם שלי. גם בית ספר.
שלי אולי אתה לא מתראה.
חבר'ה אתם יכולים להוציא עכשיו לעז על כל המקומות. קשה לי להאמין שחוקי השמאל לא עלו על זה עד עכשיו. מכאן תצע הקריאה.
חוץ מזה, הסיכוי שאם יבטלו את הכמוכותלה תמיד יסגר כולנו רווחים והוא לא לא לוקח גדול באמת. חוץ מזה אותו.
בלן, יהודי ישר.
קודם כל שימצא לנו חניה. אחר כך שי מסתמך כל כך עושה ככה פה בחמש בבוקר חניה הרב. לאופניים?
שימו לב אם אנחנו, אם אנחנו רוצים לדון בבעיה שכזו השאלה צריכה להתחיל. אני חושב צעד אחד קדימה. האם מותר לאדם מבוגר שעלול בספק לקבל אירוע לב להיכנס לעיכנס למקווה? אתם רוצים בדוארים לא. השאלה היא האם צריך לבטל את השער, האם מותר לו להיכנס בכלל, האם מותר לו להיכנס, האם מותר לנו למכור לו כרטיסים? או. שלט הכניסה עד גיל 60. של כלום וזה זה.
אפילו אולי.
שנים כשאני הייתי ילד.
מקרה כזה, יש איזה יהודי יהיה כל בוקר. הוא לא תובעני, אבל הוא רק צריך. לא יודע מה אמר שאתה לא יודע. טוב יהיה חדש. הוא בא, התקדם כל יום הוקטו הרגל. הוא נכנס איך שהוא לא בכרוזל, הוא מדדה. הוא מזיז את השליחים האלה, הוא קופץ על כיסא, מגיע למתגלח, חוזר. הכל בדיחה וזה על כיסא ברגל אחת הוא לא טובל, אבל הוא יכול בהחלט ליפול מקרה לא משהו, קודם כל הוא שם במקלחת נפעל.
אני מכיר מישהו.
שאימא הולך, אם נכנס למקום חם ליד, הוא חותך את זה והרופא עשה עליו.
בדרך כלל אנשים.
יודעים את זה, יש להם בעיות לב בלחץ דם מסוים, והם נותנים את הדברים הזה. הם יודעים את זה ואסור להם להיות שמה.
הם יודעים עוד לפני הרבה לפני שעות, חלמו לעשות קרוסלות למקוואות. נדבר איתכם על 30 שנה אחורנית. אני זוכר פה במקווה של שעריים. היה יהודי לא מבוגר, השאיר אחריו הרבה יתומים. פשוט קרס ומת מהח מהחום. מהחום. ואז לא היה שערים אחד, זה יכל לצאת. אבל אני אני אני, אני הייתי אומר ככה. ספר החינוך שהוא מדבר על המצווה הזאת של נשמרתם לנפשותיכם, לסיכון במצוות תו קוף ממזר, הוא נותן דוגמאות ממה האדם צריך להיזהר. אני לא ציטטתי את הלשון שלו אבל כל הדוגמאות הוא גם כן אומר במפורש הדוגמאות המצויות. בדרכי הצבע, סיכונים המצויים בדרכי הטבע. השאלה היא, מה לדעתכם חכמי רחובות הסיכון הזה הוא סיכון, אבל הוא סיכון מצוי. זה מצוי כל מקווה, יכול לתאר. כאן מתו כמו בכבישים. כאן מתו שני אנשים במשך השלושים. שנה האחרונות כאן מתו 4 אנשים ב-50 שנה האחרונות, כל מקווה. יש לו כזה סיפור לא, זה די נדיר, כשהתורה ציוותה אותנו אומרים ספר החינוך בלי זהר. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, היא ציוותה אותנו להישאר. מאותם דברים המצויים. ומה עומד מאחורי זה השטן מקטרג באותם דברים שהם מצויים? הרב שלמה זלמן נורבג בשאלות התשובות, מנחת שלמה הוא אומר שהרבה חשבתי על הדבר הזה הרבה, שברתי את הראש על זה, על המינון של הסיכון, בכל מיני דברים שאנשים עושים אומר. הגעתי למסקנה שזה תלוי לפי מנהג רוב האנשים.
הסיכון הרוחני הולך ביחד עם הסיכון. מה שמייחסים האנשים כסיכון אז יש, הוא מושך עליו אש יותר. מה שהאנשים יש- מחשבים אותו כדבר מסוכן אז. – מושך אש מבחינה רוחנית. אז אני חושב שלפי זה יהיה קשה מאוד לבוא ולהגיד שהמקוואות צריכות להוריד את השערים. יש אולי צריך לבדוק אולי לעשות פתח מילוט. אני לא יודע בדיוק איך לעשות אותו, אבל אפשר לעשות בעצם שער נוסף. הוא גדול יותר, רחב יותר ליציאה.
זה אפשרי.
זה אפשרי אבל. יש אזעקה. כן, אבל אני לא נמצא תמיד בן אדם שמקשיב להאזין. רגע, אבל שאדם?
רוצה לתת?
אני.
חושב שטלפון חירום, טלפון חירום שכשאתה מתקשר הוא מיד שולח הודעה לשלושים 40. איש בכל מיני מקומות. אני חושב שזה שזה יכול לתת איזה שהוא מענה, איזה שהוא פיתרון כמו שעושים בהרבה מקומות עם אש, שהוא הרדאר כאילו קולט. אם יש איזה שהוא גלאי ישן אומר זה, הוא מיד צולח הודעה עם תמונה. עם תמונה הוא אפילו מצלם את זה.
אבל כך לשם מרחוק.
אפילו מרחוק אפשר עם השאלה נכון? היום היה אפשר לפתור את זה יותר. והוא עושה את העבודה לבד. זאת אומרת לא חייבים מישהו שיודע לעשות את כל זה. חשוב שחשוב שיהיה בכל מקום לבוא מקרה שזה יקרה. יפה מאוד. הגמרא אומרת מסכת קידושים דבר מעניין שהוא לכאורה מקשה על מה שאני אומר. הגמרא אומרת מסכת קידושים בדף כף טית שיש אומרים שהאב חייב ללמד את בנו לשוט, לסחוט. אומר רשי למה? כי אולי הוא יסע פעם בספינה ואולי הספינה תתבע, ואולי הוא זה והשחייה תציל אותו. בספינות.
אני לא.
שכיר? לא צריך. לא היום, לא במטוס, יותר טוב. אני, אני רק שואל שאלה פשוטה למה? זה למה הרמבם והשולחן ערוך חכם שמעון, למה הרמבם, ושולחן ערוך הם הם? הם השמידו את הלכה זאת מהשולחן ערוך. אין הלכה כזאת בשכנוח כל האנשים מדברים על זה. אבא צריך ללמד את בנו לשחות+ שאלה קטנה יש לי למה דווקא את בנו ולא את בתו? אז כאילו לא היה עוסק. בשביל מה אנחנו צריכים את חכם שמעון, הוא יהיה שמעון.
זה ברור פשיטה. אבל בזמנו של הרמבם, האוניות גם היו מסוכנות. האח של הרמבם טבע בספינה רבי דוד. היה בדיכאון שנה מהתביעה של אחי זה דבר מצוי למה ישמיט את זה הרמבם. התשובה היא שהרמבם מבין שכל הגמרא הזאתי היא המלצה היא לא דין וגם כשכתוב פה בחייו אדם להשיא אל בנו ויש אומרים אף ללמדו לשוט החייב הזה. זה חייו של המלצה. זה לא חובה, חובה. אז אתה. אז אתה לא יכול לשאול מכאן אפילו על ספק רחוק. אתה רואה שחזל חששו. לא ספק. זה דברים המצויים, מה שלא מצוי לא צריך לחשוש וזה הסיכום. העניין, לעניות דעתי. מה?
הוא רצה את האוטובוס מצאתי.
מסכת יבמות, אבל משהו כזה לא לא לגמרי לא לגמרי לעניין. כאילו לא לא לגמרי דומה, כן? רצוי שקורה בשטח. הסיכון.
ציבורי? האמת, אם עובדת זה באמת בעיה. כאילו זה כבר אין כזה דבר שכל מקום סיפורי המוסד.
החשוב אני.
משנה בבית עם מקום ציבורי אין כזה דבר במציאות.
היום שאני אדבר, לכן אני מעורר את זה שאתם בעזרת השם תבנו תבנו מקוואות ותעשו תחשבו על הנקודה.
הזאת. זה דבר שמקובל, אני אומר בסדר ההיגיון היום.
זה היגיון, זה היגיון. אתה רואה שאנשים ניצלים כתוצאה מזה, אתה רואה אתכם?
להיות.
כמה? כמה מטבע, לפי כראות אנשים, לפי
הקיבולת לפעמים.
לפי הקיבולת של ערב יום כיפור ערב פסח. יצטרכו להרחיב את המקווה יותר, וגם יעמוד שם השוטר רע. אסור להיכנס יותר. חברה, תמיד הדתיים, עשו מה שבא להם. אז היו להם במשהו להמשיך?
בבצלאל. אז יכול להיות שיש רשות הגם בעירייה או מה שזה לא יהיה שהבל חייב להיות לא מק יש.
אני לא.
יודע מה להגיד לכם כי קשה לי מאוד להגיד שלא עלו על זה מבחינת המשרדים המתאימים כי כבר היו תביעות של ילדים לפני שנה לפני שנתיים שהם נכנסו למקוואות וכל מיני. ואיך איך לא הקימו כל זעמו?
ימותו נגיד, גם.
כן, טוב