[1] כמה דעות בזה: יש אומרים שהוא מדאורייתא, יש אומרים מדרבנן, ויש אומרים שאינו אלא מנהג. לדעת הרבי הוא חיוב מדרבנן, כך דייק בהתוועדות בשנת תשכ"ב מהלכות ת"ת של אדה"ז פ"א ה"ז, נדפס בלה"ק: שערי צדקה עמ' קעט.
[2] ראה שו"ע יו"ד סי' רמט. הרבי הורה שיש ענין לתת יותר ממעשר, ולא לדקדק בדיוק מעשר. לאנשים מסוימים הורה לתת מעשר וחצי, ולאנשים מסוימים קרוב לחומש. שלחן מנחם יו"ד ח"ה סי' קב.
[3] שו"ע יו"ד רנא ס"ג. וראה שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קיג. שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תקס.
[4] הלכות ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ז. אמנם חשוב לציין שיש שעולה מדבריהם שהלכה זו נאמרה רק בימיהם שלא היה החינוך חובה מבחינת חוק המדינה, משא"כ בזמננו שבמקומות מסוימים בעולם הוא חובה עד גיל מסוים ויש מקומות שאם לא יכניסם למוסד תורני יכניסם השלטון בעל כורחו למוסד שאינו תורני, הוי דבר שבחובה שאין ליתן ממעשר אלא מחולין – ראה חגיגה ח, א. מגן אברהם סי' תרצד ס"ק א. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קיג שו"ת אבני ישפה ח"ז סי' קב ענף א. וראה גם שו"ת תשובות והנהגות, שטרנבוך, ח"ה סי' רפג אות ב מה שהביא בשם החזון איש. שו"ת אור יצחק, עבאדי, ח"א סי' מו. ספר אהבת צדקה, אבידן, עמ' קמ. ואין סתירה מדברי אדה"ז לדבריהם. [וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קמג שכתב שבזמן הזה שאני ואין לפרנס בניו שאחרי גיל שש ממעות מעשר ע"פ דברי הר"ן, וראה מה שהשיב על דבריו מסברא בשו"ת יחוה דעת ח"ג סי' עו ד"ה ותבט עיני, אמנם המעיין שם יראה שיסד דבריו על מה שכתב מהר"ם מרוטנבורג סי' עד שאפשר לזון בניו שאחרי גיל שש מכספי מעשר, והמהר"ם לשיטתיה בזה שמעשר בזמן הזה אינו אלא מנהג וכמו שכתב שם, וזה אינו ענין לדעת רבותינו נשיאינו הנ"ל סעיף 1].
[5] משמעות שוע"ר הלכות ת"ת שם. שערי צדקה הנ"ל עמ' קעט.
[6] ט"ז יו"ד רמט ס"ק א.
[7] ע"פ ט"ז שם וש"ך ס"ק ג.
[8] ראה ערוך השולחן שם ס"י. נהר מצרים ח"א דף צז, ב אות ב.
[9] ראה ערוך השולחן שם ס"י. נהר מצרים ח"א דף צז, ב אות ב.
[10] האגרות משה או"ח ח"ד סי' עו חילק בין אם מוכרים כרטיסים בהגבלה כך שלכל כרטיס יש ערך ואז אסור לקנות ממעשר, לבין אם מוכרים בלי הגבלה כך שאין לכרטיסים ערך ואז מותר לקנות ממעשר, ומ"מ כתב שאם זכה ראוי שיחזיר את דמי הכרטיס למעשר. אבל בספר ועלהו לא יבול ח"ב עמ' קט מובאת דעת הרב אוירבאך שאמנם מותר לקנות ממעשר אך זאת בתנאי שאם יזכה יתן את כל הזכייה למוסד. ועיין עוד שו"ת אבן ישראל ח"ח סי' סד. וכמדומה שנהוג כדעת האגרות משה.
[11] הרב אוירבאך בספר שלמי שמחה ח"א עמ' קיח אות ח, לדבריו אם לאב דין עני רשאי לתת לבנותיו מקצוע מכספי מעשר.
[12] ראה שלחן מנחם שם עמ' פד.
[13] ראה ספר באורח צדקה, פיינהנדלר, פרק יב.
[14] ראה תוספות תענית ט, א שמכל רווח צריך לעשר. הרב אוירבאך בקובץ צהר חט"ז עמ' קז. ושם, שאם מפקיד מיד את הכסף לצורך חתונות הילדים, אין צריך לעשר. אך יש לציין שיש שכתבו לא לשמור את קצבת הילדים לצורך נישואיהם אלא בהגיעם סמוך ונראה לגיל הנישואין ולא קודם לכן. ואכ"מ. וראה ספר באורח צדקה פ"ט סעיף מ.
