שירת נשים ברדיו

[1] ראה שלחן מנחם ח"ג סי' שמח, שהקלטה היא קול מתכת ו"אין זה קול אדם כלל", ולכן אין מקום לצאת ידי חובת שמיעת מקרא מגילה על ידי טלפון או רדיו. עיי"ש. וראה שם ח"ו עמ' עה, שעל פי זה "יש מקום לומר שכן הוא גם בנוגע לענינים דלעומת זה, ששמיעה מתוך תקליט אינה פועלת על רגש האדם כו'".

וראה עוד שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ט (לענין שאין זה  קול אדם אלא קול מתכת); ושו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קפא (ש"יש לצדד לכאן ולכאן" לענין איסור שמיעת קול זמר אישה ב"פאטאפאן"); שו"ת ציץ אליעזר ח"ה סו"ס ב (לצדד להתיר בהקלטה משום שאינו קול אדם אלא "קול הברה בעלמא"). ושו"ת יביע אומר או"ח ח"א סי' ו.

[2] ראה שוע"ר סי' עה ס"ו: "קול זמר של אשה בין בפנויה בין באשת איש אפילו של אשתו הוא ערוה ואסור לקרות קריאת שמע כששומעו והוא הדין להתפלל או לדבר בדברי תורה כו'. ואפילו קול זמר אם יכול לכוין לבו לתפלתו בענין שאינו שומעו ואינו משים לב אליו מותר". וכן משמע מדברי הרבי בשולחן מנחם ח"ו הנ"ל, שהכל תלוי האם שמיעה כזו "פועלת על רגש האדם" או לא.

[3] שולחן מנחם ח"ו שם: "כאשר ההנהגה היא על פי מילי דחסידותא, פשיטא שאין מקום כלל וכלל לשקלא וטריא כזו, מכיון שלכל הדעות לא יביא הדבר לידי יראת שמים ולכן הדעות אין בכך משום 'כל מעשיך יהיו לשם שמים', לא עולה כלל על דעתו ללכת ל'רב' כדי שימצא לו היתר על פי דין, דבר זה מושלל אצלו מכל וכל".