האם מותר למפתח-תוכנה לפתח אפליקציית הימורים המיועדת לגויים?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר למפתח-תוכנה לפתח אפליקציית הימורים המיועדת לגויים?
המשחק בהימורים מכונה בהלכה "משחק בקוביא" ואיסורו משום גזל מדרבנן. אבל לגויים הדבר מותר. לכן מותר לפתח אפליקציית הימורים המיועדת לגויים.
שו"ע חו"מ סי' שע ס"ג: "יש מי שאומר שהמשחק בקוביא עם העובד כוכבים אין בו משום גזל". וכך נפסק בשוע"ר סל"א: "והמשחק עם הנכרי אין בו איסור גזל". ובסמ"ע שם ס"ק ד: "דהגוי לא מחשב זה לגזל אלא דעתו להקנותו למי שכנגדו". ובהגהות רבי עקיבא איגר שם ס"א: "ומנכרי ליכא איסור כלל".
ואין לחוש שמא ישחקו באפליקציה זו גם יהודים ונמצא מכשיל אותם, כי הרי יכולים לשחק בהימורים גם בכמה דרכים אחרות, ונמצא שאין כאן משום "לפני עיור לא תיתן מכשול" שאיסורו מדאורייתא אלא משום "מסייע לדבר עבירה" שאיסורו מדרבנן, ונתבאר בשוע"ר סי' שמז ס"ד שלגבי איסור "מסייע" כל שיש לתלות שלא יכשל ישראל על ידו – הדבר מותר. ובלשונו: "אסור להשאיל כלי מלאכה בשבת לישראל החשוד לעשות מלאכה בשבת אפילו הוא כלי המצוי לו לשאול במקום אחר ואם יש לתלות שיעשה בו מלאכת היתר מותר להשאילו אם הוא כלי המצוי".
וראה חידושי הרשב"א לגיטין (סא, א) שמדבריו עולה שגם ב'תלייה' רחוקה יש להתיר. וזה לשונו: "משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית וכו'. קשיא לי, דהא תניא כו' לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית ובית הלל מתירין מפני שיכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך, דאלמא אי ליכא למיתלי אסור. ויש לומר דהכא נמי איכא למיתלי, והכי גרסינן בירושלמי כו' אני אומר נפה למפזר בה מעות כברה למיכבר בה חול כו'. ואם תאמר, ואם כן אמאי קתני הכא וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום, והא אמרינן התם דאף במכירה דליכא מפני דרכי שלום כי איכא למיתלי מותר. יש לומר, דהכא כיון דלית ליה הנאה מיניה, אי לאו משום דרכי שלום אף על גב דהוה לי למיתלי לא הוה לי לעיולי נפשיה בספקא ותרתי בעינן, אבל התם במכירה כיון דאיכא למיתלי התירו לו לצורך עצמו".
כלומר, הוקשה לרשב"א מפני מה להשאיל נפה לחשודה על השביעית התירו דוקא מפני דרכי שלום ואילו למכור פרה לחשוד על השביעית התירו אף ללא דרכי שלום, למרות שבשניהם יש צד לתלות בהיתר (בנפה – לספור בה מעות, ובפרה – לשחיטה). ומתרץ הרשב"א, בנפה מדובר בהשאלה שאין למשאיל כל תועלת מנתינתה ולכן החמירו שלא ישאיל על סמך התליה של "לספור בה מעות" אלא מפני דרכי שלום, אבל בפרה מדובר במכירה שיש למוכר רווח ממכירתה ולכן הקילו שרשאי למכור על סמך התליה של "לשחיטה" אף בלא דרכי שלום.
מכך שהרשב"א אינו מתרץ בפשטות ש"פרה לשחיטה" היא תליה שכיחה ולכן מותר אף ללא דרכי שלום ואילו "נפה לספור בה מעות" היא תליה רחוקה ולכן אין לסמוך עליה אלא מפני דרכי שלום (וכפי שכתבו התוספות בגיטין שם ד"ה משאלת), משמע שסובר שלהלכה יש לסמוך על תליה רחוקה כמו על תליה קרובה. וכדבריו כתבו גם הריטב"א (בחידושיו לגיטין שם) והרמב"ן (בחידושיו לעבודה זרה טו, ב).
וראה ספר שו"ת השלוחים ח"א סימן יז אות יא, שמדברי אדה"ז בסי' שמז ס"ד הנ"ל אין הכרע ברור בעניין זה, ועל כן באיסור מסייע שהוא מדרבנן אפשר לסמוך על הרשב"א שגם בתלייה רחוקה מותר.