הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני ספרדיה, נשואה ההולכת במטפחת. בשנים האחרונות התפתח אצלי קושי נפשי (ההולך ומתגבר) ללכת במטפחת מבחינת הנראות החיצונית, ומזמן כבר שאני חושבת לעבור לפאה רק שאני לא מצליחה להשיג היתר מרב ספרדי. אשמח לתשובה עזרה והכוונה אני מאוד רוצה ללכת עם פאה אך לא מסוגלת כיוון שעדיין לא שוכנעתי שזה מותר לי (בעלי נוהג לפי מנהגי הספרדים)?
אישה כשרה עושה רצון בעלה[1]. לכן, שבעלה ישאל את רבותיו, ותעשה כרצונו.
[1] תנא דבי אליהו רבא פרשה י: "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה? אמרו, אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה, מיכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה".
וראה שו"ע אה"ע סי' עה ס"א: "כל הישוב הוא ארצות, כגון ארץ כנען וארץ מצרים וארץ תימן, שמי שהוא מארץ מהארצות ונשא אשה בארץ אחרת, כופין אותה ויוצאה עמו לארצו, או תצא בלא כתובה ובלא תוספת, שעל מנת כן נשאה, אף על פי שלא פירש".
על פי זה כתב בספר עיר הקודש והמקדש להרב טוקצינסקי ח"ג עמ' שלו: "שהאשה היא המחויבת להתנהג בדיני ומנהגי בעלה כו', כי האשה נגררת אחר בעלה בישיבה ובדירה ועליה לצאת ולגור בארצו כו', וכן נגררת אחר מנהגיו".
וראה שו"ת אגרות משה ח"א או"ח סי' קנח: "דהאשה צריכה להתנהג כמנהג הבעל בין לחומרא בין לקולא".
