הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
יש לי שטר 20 שקל קרוע במקצת מן הצד. נסיתי להשתמש בזה בחניות, והמוכרים סירבו לקחת את זה. השאלה שלי, לפעמים ליד בתי כנסת מוכרים ספרים וליד זה יש קופה, האם אפשר להשים כזה שטר בתוך הקופה ולקנות ספר, כיון שלמיטב ידיעתי בבנק אפשר להחליף את השטר כסף בשטר אחר?
אם בטוח שהבנק אכן יחליף את השטר הקרוע, ובנוסף לכך רוב הסוחרים מקבלים שטר כזה, מותר לקנות בו מבלי לשאול את הסכמת המוכר. אבל אם דרך רוב הסוחרים לא לקבל שטר כזה, אין לתיתו למוכר ללא הסכמתו, כי המוכר רוצה כסף שרוב הסוחרים מקבלים אותו (ולא שיצטרך לטרוח להחליף אותו בבנק)[1]. ועל אחת כמה וכמה אם לא בטוח שהבנק יחליף את השטר, אסור לתת שטר כזה למוכר ללא ידיעתו, משום חשש גזל[2].
[1] ראה שוע"ר הלכות אונאה ס"ט: "שלא אמרו שיעור שתות אלא בסחורה אבל מעות שלהוצאה ניתנו והחסרים אינם יוצאים כל כך אין דרך העולם למחול על חסרונם אלא עד חצי שתות, אבל מחצי שתות ואילך וחצי שתות בכלל דרך העולם להקפיד עליו ויש בו איסור אונאה כו'. אבל בפחות מחצי שתות מותר להוציאה לכתחלה ביפה הואיל ואין בה הפסד כלל למקבלה שגם הוא יוציאנה ביפה כו'. וכל מי שאינו רוצה לקבל מטבע שנחסר פחות מחצי שתות אינו אלא נפש הרעה. והוא שיוצא בהוצאה על ידי הדחק אבל אם אינו יוצא אפילו על ידי הדחק אסור להוציאה ביפה אפילו חסר מעט".
[2] ספר הפליאה מו, א: "באיזה כח יכנוס הספק לקחת ספק גזל". שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קנא: "וגם ספק גזל אסור כדאיתא בב"ק (צ"ט) מנעך מספק גזל".
