האם גר צדק בפעם הראשונה שמניח תפילין צריך לברך שהחיינו? וכן "קרקפתא" במבצע תפילין?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
האם גר צדק בפעם הראשונה שמניח תפילין צריך לברך שהחיינו? וכן "קרקפתא" במבצע תפילין?
אין מברכים שהחיינו בפעם הראשונה שמניחים תפילין, בין נער בר מצוה, בין אדם מבוגר שמניח תפילין לראשונה, ובין גר צדק[1].
[1] ש"ך יו"ד סי' כח ס"ק ה בשם התוספות: "דאין מברכין שהחיינו אציצית ותפילין משום דלא תקנו שהחיינו אלא אמצוה שיש בה שמחה". ועוד כתב בשם הר"ן: "דלא מברכין שהחיינו אתפילין משום דלאו מזמן לזמן קאתי". [ומה שכתוב בשוע"ר סי' כב שמברכים שהחיינו על טלית חדשה, זהו מדין "בגד חדש", ולא מצד קיום המצוה]. וראה גם כף החיים שם ס"ק ב: "דאין לברך שהחיינו על תפילין חדשים ואפילו בפעם הא' שבא לקיים המצוה כגון שלא לבש עדיין מימיו תפילין ועכשיו התחיל ללבוש, דספק ברכות להקל".