בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
נהוג בעת מכירת חמץ לעשות עם הרב "קנין סודר". כיצד יש לנהוג כאשר מוכרים חמץ "מרחוק", כגון באמצעות הטלפון, פקס, הודעה אלקטרונית, אינטרנט?
למנהג חב"ד שמקלפים את הפירות והירקות בפסח, האם עושים כן גם כאשר מבשלים לחג לפני פסח?
יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
כדי שליהודי לא תהיה בעיה עם כך שהעסק פתוח בשבת, עליו לערוך שטר עם הגוי, בו יכתבו שהשותפות שהיתה ביניהם עד כה בטלה, ומכאן והלאה מתחילה ביניהם שותפות חדשה, בה ליהודי אין שום חלק בעסק ושום אחריות עליו ביום השבת, ובשאר ימי השבוע יש לו שותפות של 2 אחוז בעסק מלבד יום אחד שבו יש לו שותפות של 4 אחוז[1].
[1] ראה שוע"ר סי' רמה ס"ג: "ואם מתחלה בשעה שקבלו השדה התנה הישראל עם הנכרי שביום השבת לא יהיה מוטל כלל על הישראל לעבוד בשדה רק על הנכרי לבדו וביום אחד בחול יהיה מוטל על הישראל לבדו הרי זה מותר, דכיון שהתנה עמו בשעה שקיבל עליו עבודת השדה שלא יהיה מוטל עליו כלל בשבת נמצא שבשבת אין להישראל חלק בשדה כלל אלא כולה מוטלת על הנכרי לבדו בשבת ואין הנכרי עושה כלל בעד הישראל וכולה מוטלת על הישראל לבדו ביום אחד בחול. ולפיכך מותר לו אח"כ לבא עמו בחשבון לחשוב ימי החול שעבד הוא לבדו כנגד שבתות שעבד הנכרי לבדו ולחלוק הפירות בשוה ואין זה נוטל שכר שבת אלא שכר ימי החול".
וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צ: "ודאי נכון יותר שיכתבו זה בשטר".
