א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
הייתי מעוניינת לדעת לגבי עבודה במקום שיש חשש שלא שומר שבת; ליתר דיוק: מדובר על חברה שיש לה מאגר של תלמידים שמעוניינים בשיעורים פרטיים ואני מעוניינת ללמד שיעורים פרטיים. אני כמובן יכולה לעבוד רק בימות החול, אך אני מניחה שלחברה לא משנה אם גם עובדים בשבת, ובנוסף ייתכן שבאינטרנט (פייסבוק וכדומה) החברה פעילה גם בשבתות וימים טובים.
האם רק ראוי להימנע מעבודה בחברה כזו כדי לא לעודד חילול שבת או שקיים איסור מפורש לעבוד אצלם?
אין איסור לעבוד ביום חול בחברה כזו[1].
[1] איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול" מן התורה לא קיים כאן, כיון שחילול השבת של החברה או התלמידים – אם ישנו – אינו תלוי בשיעורים שמוסרת או לא מוסרת המורה ביום חול (ראה שוע"ר סי' שמז ס"ג).
גם איסור "מסייע לעוברי עבירה" מדרבנן אין כאן, ומב' טעמים: א. לא ברור כלל שכתוצאה ממסירת השיעורים שלה ייגרם חילול שבת כלשהו וכל ש"יש לתלות" שלא יהיה חילול שבת – אפשר לסמוך שלא יהיה (שוע"ר שם ס"ד); ב. מדברי אדה"ז משמע שאיסור "מסייע" קיים רק בשבת עצמה ולא ביום חול (ראה שוע"ר שם, ושו"ת השלוחים ח"א סי' יז אותיות ה-ח).
לפי התיאור בשאלה נראה שגם "חילול ה'" אין בעבודה כזו ביום חול, כיון שגם אם יש בפעילות החברה חילול שבת כלשהו – הדבר אינו נעשה בפרסום ולא בנוכחות המורה המוסרת שיעורים רק ביום חול.
וראה שו"ת יד נתן ח"ב סי' ח וח"ג סי' כד, שדן גבי קנייה ביום חול בחנות הפתוחה בשבת, והסיק שבאותם מקרים מסוימים שקיום החנות תלוי בלקוחות שומרי המצוות הנכנסים אליה ביום חול – יש בכך משום לפני עיור. אבל בנידון דידן, כאמור, כלל לא ברור שהחברה עובדת בשבת, וגם אם עובדת בשבת – לא ברור כלל שעבודתה של השואלת אצלם ביום חול משפיעה על כך במאומה.
