סיום מסכת תמיד בתשעה באב

[1] שו"ע או"ח סי' תקנד ס"א-ב: "תשעה באב אסור כו' לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב כו', אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה כו', ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין, וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב".

וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמ' 187: "שישנם שמונה ימים שבהם לומדים הלכות בית הבחירה, מר"ח עד ערב ת"ב (לפני חצות)". מסתמות דבריו עולה שבתשעה באב עצמו אין לומדים הלכות בית הבחירה, גם לא אחרי חצות.

[2] ראה ספר ברכת הפסח סי' ט פתחא זוטא אות ג: "ובקונטרס הדרת קודש דף כ' הביא מה שהשיב לו הגאון מהרש"ק זצ"ל שגם על מסכת כלה אם עומד שם דרך לימודו גם כן מיקרי סיום ומותר לאכול, אבל ללמוד במתכוין מסכת קטנה כזו אין להקל, ובעל הדרת קודש משמע דעתו דגם בלומד במתכוין יש להקל".

[3] ספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 691 הערה 87: "בנוגע לתשעה באב שחל בשבת כו', כללות הזמן דבין המצרים נדחה ונמשך גם בעשירי באב, ובמילא, צריך ללמוד הלכות בית הבחירה גם בעשירי באב (באופן המותר, כמובן, לאחרי חצות היום, או להשלים במוצאי היום)".