משאבת ניקוז בשבת

[1] בכל שפיכת מים בדירה אין פסיק רישא שתופעל המשאבה אלא הוא ספק פס

דירה במפלס נמוך שמי השופכין שלה מפונים לצנרת הביוב העירונית באמצעות משאבה המופעלת עם הגעת המים שבמיכל הניקוז לקו-גובה מסוים, מותר להשתמש בה במים בשבת כרגיל[1]. (יש לציין שבמידה ומדובר במשאבה המתחילה לפעול תיכף עם ניקוז המים, יש להתקין עבורה 'מפסק שבת'[2]).

[1] בכל שפיכת מים בדירה אין פסיק רישא שתופעל המשאבה אלא הוא ספק פסיק רישא, וכיון שהוא דבר שאינו מתכוון מותר. ראה שוע"ר סי' שטז ס"ד: "צריך ליזהר שלא לסגור תיבה או לסתום כלי שיש בה זבובים שהרי הם ניצודים בסתימה וסגירה זו ואף שאינו מתכוין כלל לצידה מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הוא אלא יתן סכין או שום דבר בין הכיסוי לכלי בענין שיוכלו לצאת משם ולא יהיה פסיק רישיה ויש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו שנמצא שאין כאן צידה כלל בכיסוי זה ויש לסמוך על דבריהם לענין שאין צריך לדקדק ולעיין אם יש שם זבובים ואף אם רואה בודאי שיש זבובים מפריח מה שנראה לעיניו ודיו ואינו צריך לחפש שמא נשארו עוד זבובים שכיון שהדבר ספק אם ישנן שם אין כאן פסיק רישיה".

ועל דרך זה כתב להלן שם סי' שיח סכ"א: "מיחם שפינה ממנו מים חמין כו' מותר ליתן לתוכו מים צוננים מרובים כדי להפשירן, ואף על פי שעל ידי נתינת הצונן לתוכו הוא מצרפו ומחזיקו ונמצא מתקן כלי כו', מכל מקום כיון שאינו מתכוין לתיקון הכלי אלא להפשיר המים מותר, שאין כאן פסיק רישיה ולא ימות מפני שכשמצרפין הכלי מחממין אותו תחלה ביותר אבל כאן אפשר שלא יגיע לצירוף מפני שהמים מונעים אותו מלהתחמם כל כך". וראה שם סי' רעז קונטרס אחרון ס"ק א.

כאשר מדובר על הורדת מים בשירותים, יש צד היתר נוסף – כבוד הבריות שהתירו בגללו איסורי שבת דרבנן, והפעלת משאבה חשמלית בשבת אסורה מדרבנן (משום מוליד – ראה שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב מפתחות והגהות סי' לא). ראה שוע"ר סי' שיב (ס"א וס"ד) ש"משום כבוד הבריות התירו לטלטל אבנים לקנח בהם בבית הכסא כו' ויש אומרים שמותר לטלטלן אפילו ד' אמות בכרמלית ומכרמלית לרשות היחיד אם צריך לכך מפני שאיסור הכרמלית גם כן אינה אלא מדברי סופרים כמו איסור הטלטול והתירוהו גם כן משום כבוד הבריות ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל".

[2] 'מפסק שבת' זה מנטרל את השפעת ניקוז המים על הפעלת המשאבה, ומפעיל אותה לפי זמן קצוב (ניתן להשיגו במכונים שונים העוסקים בתחום טכנולוגיה והלכה).

יק רישא, וכיון שהוא דבר שאינו מתכוון מותר. ראה שוע"ר סי' שטז ס"ד: "צריך ליזהר שלא לסגור תיבה או לסתום כלי שיש בה זבובים שהרי הם ניצודים בסתימה וסגירה זו ואף שאינו מתכוין כלל לצידה מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הוא אלא יתן סכין או שום דבר בין הכיסוי לכלי בענין שיוכלו לצאת משם ולא יהיה פסיק רישיה ויש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו שנמצא שאין כאן צידה כלל בכיסוי זה ויש לסמוך על דבריהם לענין שאין צריך לדקדק ולעיין אם יש שם זבובים ואף אם רואה בודאי שיש זבובים מפריח מה שנראה לעיניו ודיו ואינו צריך לחפש שמא נשארו עוד זבובים שכיון שהדבר ספק אם ישנן שם אין כאן פסיק רישיה".

ועל דרך זה כתב להלן שם סי' שיח סכ"א: "מיחם שפינה ממנו מים חמין כו' מותר ליתן לתוכו מים צוננים מרובים כדי להפשירן, ואף על פי שעל ידי נתינת הצונן לתוכו הוא מצרפו ומחזיקו ונמצא מתקן כלי כו', מכל מקום כיון שאינו מתכוין לתיקון הכלי אלא להפשיר המים מותר, שאין כאן פסיק רישיה ולא ימות מפני שכשמצרפין הכלי מחממין אותו תחלה ביותר אבל כאן אפשר שלא יגיע לצירוף מפני שהמים מונעים אותו מלהתחמם כל כך". וראה שם סי' רעז קונטרס אחרון ס"ק א.

כאשר מדובר על הורדת מים בשירותים, יש צד היתר נוסף – כבוד הבריות שהתירו בגללו איסורי שבת דרבנן, והפעלת משאבה חשמלית בשבת אסורה מדרבנן (משום מוליד – ראה שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב מפתחות והגהות סי' לא). ראה שוע"ר סי' שיב (ס"א וס"ד) ש"משום כבוד הבריות התירו לטלטל אבנים לקנח בהם בבית הכסא כו' ויש אומרים שמותר לטלטלן אפילו ד' אמות בכרמלית ומכרמלית לרשות היחיד אם צריך לכך מפני שאיסור הכרמלית גם כן אינה אלא מדברי סופרים כמו איסור הטלטול והתירוהו גם כן משום כבוד הבריות ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל".

[2] 'מפסק שבת' זה מנטרל את השפעת ניקוז המים על הפעלת המשאבה, ומפעיל אותה לפי זמן קצוב (ניתן להשיגו במכונים שונים העוסקים בתחום טכנולוגיה והלכה).