תמלול אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
היה לזה אחיזה דברים שאינם כל כך מדוייקים עוד מעט אנחנו נראה בדיוק מה ואיך נגיד את כל הפרטים אז אני רוצה לומר לכם שאם הבינו מתוך דברי דברים מדויקים אז אני אומר טעיתי ואני רוצה שהדברים יהיו מדוייקים יהיו מובנים מה שלא עשו הכל על פי ההלכה זה ברור השאלה מה יותר מדוייק
אז אני רוצה שהדברים יובנו במקורותיהם
הנושא הוא בנוגע לעניין של בשר והפרדה בין חלב לבשר האכילה בין חלב לבשר
האם כאשר אנחנו רוצים לאכול חלבי ואחר כך אנחנו אוכלים רוצים לאכול בשרי האם אנחנו צריכים לעשות הפסקה כמה צריכה להיות הפסקה
והאם בין הדברים שאנחנו עושים כי ההפסקה אנחנו צריכים גם לברך ברכת המזון אז בואו נראה את הדברים כמו שהם במקורות טיפ טיפה לא לא קשה לאט לאט ואנחנו נראה אני אני הרבה פעמים מתנסח בסגנון מסוים בהתאם לשאלה שנשאלה
זה אחת מהחולשות שלי
סיפרתי לכם בעבר על על הרב אלישיב שהפעם הוא שאלו אותו האם אפשר לסגור חוט מתכת בשבת ומי ששאל עשה לו סיבוב ככה עם היד אז הוא אמר לו שמותר ומישהו אחריו נכנס השעה האם אפשר לסגור חוט מתכת שעל גבי הלחם בשבת והוא עשה ככה
פעמיים עם היד אז הוא אמר לו אסור
והם ראו בזה סתירה אנחנו למדנו בעבר על החוט מתכת ואנחנו הגענו למסקנה שהוא מותר גם אחד וגם שתיים זה היה שיעור בפני עצמו כשדיברנו על כלים אבל אני מתאר לפסיקתו של הרב אלישיב אז זה פשוט שסימנו לו פעם אחת עם היד הוא אמר שמותר שסימנו לו פעמיים אז הוא אמר שאסור ואף אחד לא יכל להעלות על הזה
אז אני אני מסכים
שזה לא נכון ככה לדבר בצורה לא מדוייקת
אבל אבל אחר כך כשלקחתי את ההקלטה ושמעתי את הדברים כמו שאני אמרתי אותם אז אני הבנתי למה היה אפשר להבין ממני ככה אבל אנחנו הרווחנו לפחות שנלמד את הדברים כמו שהם במקורותיהם
כתוב בשולחן ערוך
בסימן תו צדיק דלד אורח חיים המגן אברהם כותב
שכאשר אוכלים חלבי
ואחר כך רוצים לאכול בשרי מעבר להפסקה שצריכים לעשות לא צריך לברך ברכת המזון באמצע המגן אברהם הלכה הוא אחד מהגדולי עירי הפוסקים שאד נור הזקן הולך אחריו מאוד מאוד חזק הוא אומר לא צריך לעשות הפסקה של ברכת המזון
המשנה ברורה בסימן תו צדיק יגדל
אותו מקום מביא את המגן אברהם הזה הלכה למעשה לא צריך לעשות הפסקה בדקת המזון הרבה יהודים תלמידי חכמים לא יודעים את המגן אברהם על זה ולא יודעים את המשנה ברורה
זה הלכה למעשה לא צריך לעשות החלטה של בקת הנוספת וכשהוא כותב מאיפה למדתי את זה אומר למדתי את זה מסימן פה טית בירי דעה
האדמור הזקן לא אומר לנו לברך או לא לברך בשולחן ערוך שלו אבל הוא אומר לנו תעשה כמו שכתוב בסימן טיי טק ביורדיה המגן אברהם מלמד אותנו מה כתוב שם לא צריך לברך ברכת המזון לעשות הפסקה בין בשר לבין בין חלב לבין סעודה בשרי זו ההלכה
זה ההלכה מה שנקרא אלה הפוסקים גם המקובלים
שהיה מקובל וגם המגן אברהם וגם משנה אברהם זה פשוט ככה הייתי אומר כל הפסיקה המסיבית פוסקת כך
אבל בסימן קוף עין גימל לא בשולחן ערוך אלא בבית יוסף בית יוסף זה ספר על הטור הבית יוסף מביא ציטוט מדברי הזוהר שהזוהר בפרשת משפטים כותב שצריך לעשות הפסקה בין חלב לבשר
ומתחבטים בתוך דבריו האם הוא מתכוון לשעה לשעון או שעה זה ביטוי של זמן ובנוסף לזה אומר לנו הבית יוסף שצריך לעשות גם הפסק לא באותה תעודה כשהפירוש בתוך דבריו זה שלא תעשה את ה את ה את הסעודה החלבית עם אותו ברכת מזון לסעודה הבשרית אלא תפסיק ביניהם בברכת המזון
הנושאים הנושא הזה האם מותר להפסיק בברכת
אצלנו לא זו שאלה הלכתית זה יכול להיות ברכה שאינה צריכה האם זה מותר או אסור זה שאלה מהותית האם זה מותר או אסור
הזוהר פוסק לא רק שזה מותר אלא שזה צריך ואילו הפוסקים הפשטניים שזה כולל את המגן אברהם זה כולל את המשנה הברורה זה כולל את האדמור הזקן אומרים שלא צריך השלה הקדוש הלך הוסיף על הזוהר עוד משפט אחד שהזוהר לא אמר אבל השלה הוסיף הוא אמר צריך גם ברכת
צריך גם הפסקה של שעה וצריך עוד משהו מה צריך גם קינוח
מה זה קינוח לאכול חתיכת לחם הפסקה ביניהם לעשות הפסקה בקינוח בשטיפה צריך גם קינוח
לדעת
האשל הקדוש כותב שמי שרוצה להחמיר כמו הדעה הזאת הוא מדבר עליו במילים בסגנון כזה על כן שומר נפשו ירחק ויקדש עצמו אפילו בה מותר לו מצד הדין מצד הדין לא צריך לעשות הפסקה
אבל לקדש עצמו מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה על כן המתקדש ביותר קדוש יאמר לו בקיצור האשליה הקדוש מסתכל על החומרה הזאת לעשות הפסקה עם ברכת המזון באמצע ולהפסיק שעה ולעשות קינוח שזה איך אומרים קודש קודשים עושה את הדבר הזה אבל זה לא דבר שכולם עושים
הוא לא פשטן הוא מקובל לחלוטין עכשיו מה מה שקורה בשטח זה שיש לנו מכתב שאגרות קודש
בחלק כף משימה בעמוד ריש פיט אני אסתכל אני אגיד בדיוק אם זה ריש פה טיט או משהו אחר
באיגרות קודש
ריש פיתה כן אז שם יש לנו מכתב מהרבי רב הוא לא חבדניק הוא שאל אותו תגיד לי מה המנהג שלך
בהפסקה
בין חלבי לבשרי מה אתה נוהג לעשות
אומר לו הרבי אני אקריא את הלשונות הקדושה ואני אחר כך ביחד איתכם מנתח את הלשון
לשאלתו למנהגינו בנוגע לאכילת בשר לאחרי מאכלי חלב בכלל נהגים הם והנזכר לאל ואפילו לאחרי חלב וכמאה להמתין שעה וגם לא באותה סעודה וכן כתב השלב במסכת שבועות אחר כך הוא ממשיך אבל לא שמעתי
יהיו הוראה לכל או רק מנהג ליחידי סגולה
וראיה פרי מגדים
דפק שעה מחליף קינוח מה קרה פה בקטע הזה יש פה ניתוח
אם אנחנו מנתחים אנחנו לומדים מתוך דברי הרבי כמה וכמה הלכות חשובות הלכה ראשונה שהרבי אומר שכל העניין הזה שהזוהר כל כך מרעיד עליו זה לא יותר מאשר מנהג קודם כל זה לא דין זה מנהג
דבר שני כששואלים אותך שאלה מה אתה עושה אז תגיד אני עושה כך וכך בכלל
בכלל
המשפט הזה בכלל אם יש כלל אז יש גם יוצר מן הכלל זאת אומרת הרבי בעצמו נותן פתח שזה לא שאנחנו עומדים על זה בריקדות בכלל אנחנו נוהגים כך
אחרי שהוא אומר מה אנחנו נוהגים
הוא מספר שאת החומרה שאשלה הקדוש אמר שצריך להדיח את הפה זה לא שאלה הקדוש הוסיף שבנוסף לשעה ובנוסף לברכת המזון צריך גם להדיח אתה אומר זה לא אנחנו מסתפקים בשעה לא לא צריכים יותר
מה מה המבוקש מה עוד דבר הוא אומר הוא מתחיל נהגים הם ככה וככה אז אתה כבר רוצה לרשום את זה בספר המנהגים ואז בסוף הקטע הוא אומר לך אני לא יודע אם זה מנהג לכולם או רק ליחידי סגולה
בקיצור הוא משאיר אותך שאנחנו מכבדים את העניין אבל אנחנו לא לא לא שרופים לחלוטין בכל עת בכל מצב זה זה מה שעולה מתוך הסגנון בכלל מתוך הסגנון נהגיםם ומתוך הסגנון
אני לא יודע אם זה לכולם או ליחידה סגולה עכשיו במה הוא מיוחד עקף החיים למשל שהוא פוסק ספרדי הוא לוקח
את הזוהר ועושה ממנו דין גמרנו
ברכי יוסף לוקח את הזוהר אומר מחמירים בזה
לעומתו ערוך השולחן שהוא מתנגד אומר מעולם לא ראינו שמסתכלים על זה בכלל ואף פעם לא לא עושים הפסקה בברכת המזון אף פעם לא
החיי אדם שהם גם כן ליטאי הוא גם כן אומר לא ראינו בזה אף פעם הרבי הוא משהו באמצע הוא לא לקח את כף החיים ואת השלק כמשנה אחרונה ואמר חייבים אנחנו נוהגים ככה בכלל אבל לא יודע איזה יחודי סגולה או לכולם כאילו אמר אבל לא אמר ולא אמר וכן אמר ולא אמר
משהו באמצע מה אני למדתי מזה למדתי מזה ככה
שבעיקרון אם אפשרי תעשה הפסקה של שעה אם זה אפשרי
בעיקרון אם זה אפשרי תעשה הפסקה של ברכת המזון באמצע למה לא לא בגלל שצריך למה לא עכשיו מי שזוכר העיתוי שאני אמרתי את הדברים בשיעור היה ככה
הרבי כשהוא אכל בחג השבועות אז הוא אכל פרוסת עוגה וזהו הוא לא הוא לא הכיר את התנובה שלנו
לא הכיר מה אנחנו יודעים לאכול אני אומר את זה באירוניה אנחנו אוכלים רק לא יודעים איך לאכול את הבשר אז אז אז היה מישהו שעורר ואמר אני התחלתי ועוררתי את הקהל אמרתי תראו אם אתם מתכוונים לאכול הרבה מזונות אתם יכולים להיתקע בעניין של קביעות סעודה כי אנחנו שאנחנו אוכלים ושבעים מהמזונות אנחנו כבר נכנסים בתוך שאלה
של של ברכת המזון לא של לא של על המחיה בסוף נכון
זה ידוע אז כדי לפתור את הבעיה יעצתי מי שחושב שהוא הולך לאכול מעדנים שאיתו לידי נו אז היה מישהו שאמר מה אז אני אברך בכתוב עזוב+ פעם ברכת המזון אתה לא חייב לברר בכת המזון
למה אתה לא חייב ללכת המזון יש לך מגן אברהם יש לך משנה ברורה יש לך אדמור הזקן
אלא מה כנגד זה אומר לך זוהר שהרי אומר אני לא יודע איזה לאיחודי סגולה או לא אז אותו פרסר שרוצה לאכול כל כך הרבה מי אני החלטתי בשיעור אולי שלא בצדק שהוא לא מהיחידה על כולם
זה אני אומר כבדיחותה זה העניין עכשיו אתם שואלים מה טוב טוב להפסיק שם מה טוב טוב לעשות טוב לעשות ברכת המזון זה טוב למה לא בסגנון של למה לא למה לא אבל אני לא אגיד את זה אף פעם בסגנון שככה צריך וככה חובה וככה וככה וככה הפוך בהלכה כתוב הפוך בדיוק
אני נזהר זה לא זה לא בפרט שלו בפרט אחרי שראיתי לאחרונה
את הרבי הראשון שאומר נכון שבזוהר והמקובלים אומרים ככה אבל אני צאצא של האש של אברהם מבוץ אני לא יודע איך בדיוק אבל ככה הוא כותב שאני צאצא של האש של אברהם מבוץ אני לא יכול להגיד בניגוד למה שפוסקים אומרים הפוסקים אומרים משהו אז אני אגיד עכשיו זוהר אני אגיד זה מה שהרבותנו נשיאנו אמרו במפורש אנחנו זוהר גמרנו סגור אבל פה אתה רואה שהם אמרו את זה
לכן אם יבוא מציאות שאיזה אישה להתקשרת היא אומרת
עכשיו אני יושבת עם בעלי במסעדה רוצים לאכול סעודה בשרית אבל אני בתוך חצי שעה של סעודה חללית היא עברה חצי שעה עדיין לא עברה שעה אז עומד פה בעלה עצבניות צריך להמתין עכשיו עם הסודה שלו עוד חצי שעה בגלל שלה אין חצי שעה
עזוב בזה ניידורים שלום בית חשוב יותר אז זה דוגמה שאני לא לוקח את זה כדין גמור מוחלט שעה באש ובמים זה תלוי תלוי באיזה מצב תלוי באיזה עדיף
מומלץ אבל לא יכול לבוא ולהגיד שזה
אין לזה פשרות יש לזה פשרות זה לא הדין הדין הוא זאת אומרת אני גם נזהר אילו הרבי לא היה מכניס את זה לתוך ספקות אז אני הייתי אומר תשמעו על פי ההלכה לא חייבים אבל על פי הזוהר חייבי
אבל יש לנסח את זה אחרת על פי הפט לא צריך
על פי הזוהר
כדאי רצוי נחמד זה אחרת טוב אז אני רק זה הבהרה כן