נוסח ההפרשה

[כאשר מפרישים מטבל ודאי, כגון קטיף עצמאי, מברכים תחילה: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת]

הַיּוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּמַה שֶׁהִנַּחְתִּי בַּצָּד, הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְדוֹלָה בְּצַד צְפוֹנוֹ (כָּל מִין עַל מִינוֹ).

אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן, וְעוֹד תִּשְׁעָה חֲלָקִים כְּמוֹתוֹ בְּצַד צָפוֹן שֶׁל הַפֵּרוֹת, הֲרֵי הֵם מַעְשֵׂר רִאשׁוֹן (כָּל מִין עַל מִינוֹ).

אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁעֲשִׂיתִיו מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (כָּל מִין עַל מִינוֹ).

וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּצַד דָּרוֹם שֶׁל הַפֵּרוֹת (כָּל מִין עַל מִינוֹ). וְאִם צָרִיךְ מַעֲשֵׂר עָנִי, יְהֵא מַעֲשֵׂר עָנִי בְּצַד דָּרוֹם שֶׁל הַפֵּרוֹת (כָּל מִין עַל מִינוֹ).

[בשנים א' ב' ד' ה' לשמיטה בהן מפרישים 'מעשר שני', כאשר מפרישים מטבל ודאי, כגון קטיף עצמאי, מוסיפים כאן ברכה זו: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי]

הַמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ כָּאן מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּי לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי. אִם אֵין בַּמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שָׁוֶה פְּרוּטָה, יְהֵא מְחֻלָּל בְּשָׁוְיוֹ בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּי לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי.

אִם יֵשׁ כָּאן רְבָעִי, הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּי לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי.

◊

הסבר על הפרשת תרומות ומעשרות

כל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות מפירות או ירקות, תוך כדי אמירת הנוסח הנ"ל אנו "מחללים" אחוז מסוים מהפירות/ירקות על כסף (כלומר מעבירים את קדושת הפירות/ירקות לכסף). הסכום צריך להיות לכל הפחות פרוטה (כיום: כ-20 אג').

מי שמפריש תרומות ומעשרות בתכיפות, כדי להקל על הביצוע מומלץ לקחת מטבע של 10 ש"ח המכיל כ-50 פרוטות (או לחילופין מטבע של 5 ש"ח המכיל כ-25 פרוטות), להדביק אותו על פתק ולתלות במטבח (אפשר על המקרר), וכל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות (כלומר בכל "קנייה" כדלהלן) מסמנים בפתק V, ואם מדובר בפירות העץ מסמנים פעמיים V. אחרי שהתמלאו בפתק 50 סימוני V, פירושו של דבר שכל ערך ה-10 ש"ח "נתפס" לקדושה, ואז במקום 'לגנוז' את המטבע אנו רשאים "לחלל" את הקדושה של ה-10 ש"ח על מטבע זול יותר המכיל פרוטה כגון חצי ש"ח (ה'חילול' נעשה ע"י אמירת: "הקדושה שבמטבע זה תחולל ותעבור למטבע זה"), ואז מטבע ה-10 ש"ח חוזר להיות "חולין" ואפשר לעשות בו סיבוב שני. את מטבע החצי ש"ח צריכים 'לאבד' (כלומר: להוציאו מכלל שימוש ע"י קדיחת חור או השחתת צורתו באמצעות פטיש וכדומה, ואח"כ לעטוף ולהניח באשפה).

מיבול של השנה השלישית והשישית לשמיטה (לדוגמא: שנת תשפ"ח תהיה שנה שישית לשמיטה) מפרישים "מעשר עני" במקום "מעשר שני". משמעות הדבר מבחינה מעשית היא, שתשעה אחוז[1] מיבול כל השנה הזו צריך להינתן בפועל לעניים, בשונה משאר השנים ש'פודים' את התשעה אחוז של ה'מעשר שני' ומשתמשים בהם. את הנתינה לעניים ניתן לבצע כאן. [ביחס לדגנים וקטניות וירקות מתחילה שנת "מעשר עני" בראש השנה. ביחס לפירות העץ מתחילה שנת "מעשר עני" בט"ו בשבט. בדגנים וקטניות ופירות, מה שקובע את השנה 'שלהם' הוא "עונת המעשרות" (הרגע בו הגיעו לשלב שנעשו ראויים לזריעה נוספת). לעומת זאת בירקות הקובע את השנה 'שלהם' הוא רגע הקטיף][2].

◊

דוגמה למעשה כיצד מפרישים

קנינו עגבניות, מלפפונים ובצל. מניחים את הקנייה על השולחן, לוקחים מכל אחד משלושת המינים יותר מ-1 אחוז, ומניחים על השולחן בצד. אומרים את הנוסח המופיע לעיל. לאחר אמירת הנוסח מסמנים V בפתק כנ"ל (ואם קנינו גם פירות-עץ מסמנים פעמיים V). את היותר מ-1 אחוז הנ"ל שהפרשנו, עוטפים בשקית ומניחים באשפה.

[לתשומת לב! כשקונים יבול בחנות, או כשמקבלים יבול ממקור לא ידוע, אומרים רק את הנוסח הנ"ל, אך לא אומרים 'ברכה', כי יתכן שהפירות כבר עושרו על ידי הרבנות הראשית לישראל וכדומה.

לעומת זאת כאשר ידוע לנו שהיבול עדיין לא עושר, כגון פירות וירקות שמקורם מגידול פרטי, קודם אמירת הנוסח הנ"ל יש לברך: "ברוך אתה א-דוני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". ובשנים א' ב' ד' ה' לשמיטה בהן מפרישים 'מעשר שני' – קודם אמירת הקטע החמישי הנ"ל "המעשר שני שיש כאן וכו'" מוסיפים עוד ברכה: "ברוך אתה א-דוני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על פדיון מעשר שני"].

אם הפירות/ירקות שלפנינו הם יבול של השנה השלישית/שישית לשמיטה (כנ"ל) וחייבים ב"מעשר עני" במקום "מעשר שני", לאחר אמירת ה'נוסח' הנ"ל והפרשת 'יותר מאחוז' מהפירות כפי שעושים בכל פעם, יש לחשב את מחיר 9 אחוז מכמות הפירות/ירקות הללו ולתת את הסכום הזה בהזדמנות קרובה לעניים או לקופת צדקה המחלקת אוכל לעניים. ניתן לבצע זאת בקלות ובאופן מהודר כאן.

______________________________

[1] הסיבה שמפרישים תשעה אחוז ולא עשרה – כי הפרשת "מעשר עני" נעשית מתוך תשעים האחוז שנותרו לאחר הפרשת "מעשר ראשון".

[2] שו"ע יו"ד סי' שלא סע"ט-פ ובש"ך שם, וסקכ"ה-קכו.